ללכת במעגלים,תמיד להגיע לאותה נקודה. כולנו משתוקקים במהות שלנו לאותו דבר. כל אחד יש לו את הפירוש לאותה השתוקקות :אהבה,אושר,הגשמה ,האמת המוחלטת........... ומשלכים את השתוקקות על העולם החיצוני. באמונה שלמה שהתשובה נמצאת שם. ואז,יום בהיר אחד אנחנו מתעוררים לתוך מציאות עכורה ,שלא באמת היינו בוחרים להיות בא. רחוקים ממי שאנחנו באמת. נשארים בה מתוך פחד לאבד את מה שיש,נחנקים,מדוכאים,חסרי אנרגיה ונשלטים אל ידי הפחד. ועם דימוי עצמי נמוך,כמהים להכרה מבחוץ שאנחנו בסדר. מתמכרים לרצון להתמלא באהבה והכרה.שלעולם לא תתמלא.חיים בתוך חוסר תהומי. ואז יום בהיר הכל מתנפץ מול עיננו.נשארים חסרי כל. ואולי זה הזמן באמת להתעורר ולעשות חשבון נפש,מה באמת מניע אותנו? מהו זה שאנחנו באמת משתוקקים? לקלף את הקליפות החיצוניות של התחליף התלוי ב"אם יהיה לי אז".............. ולהיכנס לתוך השער הפתוח של הפשטות. האם באמת אנחנו זקוקים לכל זה? לחבק את הפחד ולצאת החוצה מתוך אותו מעגל.........
|
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בוקר טוב שקדיה :-)
להתעורר - מבורך
אף פעם לא מאוחר מידי
סוף שבוע נעים :-)
שיהיה על מי מנוחות