סיגריה לשפתיים כמו נשיקה ראשונה, מנומסת, נוגעת לא נוגעת, מרפרפת.

נחה בין האצבעות, כמו מכחול ביד אמן זהירה, כמו סקלפל ביד מנתח מנוסה, כמו ורד שמוגש בדייט ראשון - מבוייש ועם זאת בעל חשיבות.

עשן לריאות כמו תוכן לדף ריק, כמו נשמה לגוף, כמו משמעות לחיים.

יוצא כמו שנכנס – סמיך מר ומסריח, ריאות מתרוקנות כמו שלא היו מלאות מעולם.

עשן נעלם כמו משמעות,

עד הסיגריה הבאה.

צריך להפסיק לעשן.