כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    המגירה השמאלית שלי

    ארכיון

    0

    לכל תקרית ירי יש שם

    5 תגובות   יום חמישי, 28/4/11, 11:55

    ב- 24.04.11 נהרג אזרח ישראלי בשם בן יוסף לבנת מאש שוטרים פלסטיניים. בן יוסף לבנת וחבריו נכנסו עם רכבם לקבר יוסף ללא אישור וללא תיאום עם מנגנוני הבטחון - בניגוד לתקנות. החקירה מעלה כי הרכב ניסה לפרוץ מחסום של המשטרה הפלסטינית, אולם פרטי התקרית עדיין לא ברורים, ויתכן שהרכב פשוט נסע בדרך בלי לפרוץ שום מחסום. השוטרים הפלסטיניים הבחינו, לדבריהם, בתנועות חשודות ברכב, קראו לו לעצור וירו באוויר. הרכב המשיך לנסוע וניסה להמלט מהשוטרים. בעקבות זאת פתחו השוטרים באש חיה שהרגה את בן יוסף לבנת.

    ב 29.09.09 נהרג אזרח ישראלי בשם רביע א-טוויל מאש חיילי צה"ל. א-טוויל נכנס לישראל דרך מחסום ביתר ונסע עם רכבו באיזור יער ביתר. החקירה הצה"לית העלתה כי א-טוויל לא עצר במחסום, ולכן התפתח מרדף אחריו, אולם על פי חקירת בצלם וחלק מהפרסומים האחרים בתקשורת, גירסה זו לא מסתדרת עם העובדות, וא-טוויל עבר את הגבול בצורה חוקית לחלוטין בלי לפרוץ שום מחסום. א-טוויל נכנס לתחנת דלק במרחק-מה מהמחסום, שם איגף אותו ג'יפ צה"לי, קרא לו לעצור וירה באוויר. הרכב המשיך לנסוע וניסה להימלט מהחיילים. בעקבות זאת פתחו החיילים באש חיה שהרגה את רביע א-טוויל.

    פרצו מחסום או לא פרצו מחסום? היוו איום או לא היוו איום? היו חשודים באמת, או שמנגנוני הבטחון היו חשדנים יתר על המידה? לפעמים אין שחור ולבן במצבים כאלה, והתנהגות יכולה להתפרש בראי המתבונן. כך או אחרת, ככל הנראה, לא היו לבן יוסף לבנת כל כוונות רעות. לא היו ברכבו שום כלי נשק והוא לא סיכן את השוטרים הפלסטיניים. הוא רצה להתפלל, גם אם לא באופן חוקי. גם לרביע א-טוויל לא היו, ככל הנראה, כל כוונות רעות. לא היו ברכבו שום כלי נשק והוא לא סיכן את חיילי צה"ל. לפרנסתו, עבד כנהג והסיע בין היתר שב"חים מהשטחים לשטחי ישראל. לא טרוריסטים. שב"חים. עובדי בניין ושוטפי כלים במסעדות. זו הייתה ככל הנראה הסיבה לכך שברח מהחיילים. הוא רצה להתפרנס, גם אם לא באופן חוקי.

    לכל איש יש שם, אומרים אצלנו. מסתבר שלא כך הדבר. לבן יוסף לבנת בהחלט יש שם, ובעיקר שם משפחה יש לו. אך לרביע א-טוויל אין שם בתקשורת הישראלית. נסו לחפש את שמו בגוגל. קוראים לו "אזרח שניסה לפרוץ מחסום"  או "ערבי ישראלי תושב מזרח ירושלים".

    גם לתקריות ירי יש שמות. תקרית הירי בשכם נקראת בפרסומים מסוימים בתקשורת, וגם מפי ממשלת ישראל "פיגוע" ו"מעשה נפשע". תקרית הירי בביתר נקראת הגנה עצמית ומניעת פיגוע. היורים בשכם הם רוצחים ומפגעים, מחבלים במסווה של שוטרים, ואילו היורים בביתר הם חיילים שעושים את עבודתם.

    מותו הטרגי של בן יוסף לבנת מעמיד מול מדינת ישראל מראה. כך נראה נוהל מעצר חשוד. כך נראית תקלת תיאום. אך אנו מסרבים להסתכל במראה הזו. מימין ומשמאל העיניים עצומות למשוואה. "רצח!" זועקים אלה שבמקרה ההפוך ידקלמו "כל הכבוד לצה"ל", ומאידך , אלה שבמקרה ההפוך יזעקו "רצח!" מלהגים: "מה הם נכנסים לשם, פורעי החוק האלה?" כאילו השקפת עולמם כוללת את האמונה שפורעי חוק מותר להרוג.

    "אף תקלת תיאום אינה יכולה להצדיק אירוע מסוג זה וירי על חפים מפשע", אומר שר הבטחון אהוד ברק, וצודק בהחלט. מעניין אם גם את מאות ההרוגים החפים מפשע שגבו תקלות התיאום ב"עופרת יצוקה" הוא סופר כאן, או שחפים מפשע, כמו מונחים רבים אחרים, הוא מונח שמשתמשים בו רק כשנוח.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/5/11 10:21:
      זו לא הייתה תקרית תיאום אלא רצח מתוכנן של בני בליעל ומפלצות אדם.
        2/5/11 19:04:
      הוא בסך הכל רצה להראות לערבים מי הבוס של המיבנה הישן שהם קוראים (משום מה) 'קבר יוסף'.
        30/4/11 00:41:
      צה"ל לא יורה על שוהים בלתי חוקיים. מנהיג ישראלי לא יעצור מפגינים עם טנקים. להזויים שנכנסים לשטח אויב מגיע עונש, אבל בטח שלא להרצח. המדינה הזו מסובכת, המזרח התיכון לגמרי. חבל שלא אוגאנדה, אבל אל תשכחי שבגרעין ובבסיס לעולם לא נוכל לעצום עיניים ולנוח באמת בלי שירצו להשליך אותנו. והמרחק ממני לימניים ואפילו נהנתים מהמרכז עלק, הוא המרחק בין בן גוריון למלכיאור את מרזל. בקיצור, מסובך.
        30/4/11 00:11:
      קיידי, החברה שלנו לא מעוניינת להתבונן בעצמה בשום פנים ואופן. ובכל זאת, לא רק מילה קלטה את האירוניה המסויימת שבמקרה הזה. נחום ברנע הוא הכתב הבכיר ביותר בעיתון הנקרא ביותר בישראל והוא בחר להקדיש לנושא את פיסקאותיו הראשונות במוסף הפוליטי בסופ"ש זה. ואם זאת- בתרבות שלנו בישראל כפי שהיא היום- אין לעניין הזה שום חשיבות. מה שלמדתי מכל שנותי כאיש חינוך - צריך לבחור להיות בתהליך חינוכי. והחברה שלנו לא רוצה.
        29/4/11 10:36:
      אחד הדברים שלמדתי במהלך חיי הקצרים הוא ששיקוף זה אחד הכלים הפסיכולוגים החזקים ביותר. פעמים רבות מטפל ישתמש בשיקוף על מנת לאפשר למטופל לקחת אחריות על רגשותיו או התנהגותו. עכשיו נשאלת השאלה, היכן נמצאים אותם סוציולוגים, שכמו מילה פה, יכולים לשקף את ההתנהגות שלנו כחברה?