3 תגובות   יום חמישי, 28/4/11, 21:42

בע"ה.

    

                                       הדרך!!!

 

 

כשבתחילה חשבתי כי הדרך קלה יותר.... היתבדתי מייד לאחר שחשבתי כך!!!

חשתי כאבים עזים..כל הגוף רעד לו כמו לא רוצה לעצור עצמו.

הלב והנשמה קפאו להם, ממאנים לשתוק.

ואני לא יכולה להביט לכאב זה פונה מייד לרופא כאילו זו בעיה רפואית.

שתנים,דמים,בדיקות, מחטים...לא עזרו להבהיר מאומה.

ולי רק שורף,שורף,ושורף שוב, בעיקר בנשמה!!!!!!!

מה אתה עושה לי? מה קורא לי?מה זה? ימבה שאלות מציפה את הרופא.

וכשהתשובה לא ברורה מימנו,והקושי להבין דבר ולו אחד,מרעיפה רק כעס,תיסכול,ואיבוד שליטה..

צאי צרח.......ואני בשלי כמו מוכה,ממשיכה...מי נתן לך דוקטורט בכלל חתיכת כלומניק..וכמו אוטוסטרדה שלא מפסיקה לא הפסקתי גם.

צרחות,צעקות, ליוו את הד החדר עוד בהיגררותי החוצה עם צי של שוטרים,וסוללה של....

כך ללא תשובות,ללא מענה,וללא שקט בנשמה,הושלכתי לשם....מקום אפל,חשוך,ולא דומה לשום דבר...

רק אז הבנתי  כי אין ידע לכלום ולאף אחד שהוא שונה..והמשא מתחיל להיות קשה מנשוא מרגע זה ואילך..וכל זה היה!!!! אז בלי הבנה עדיין מה קרה בכלל עימי, נשאתי עיניי השמיימה ונשאתי אליו תפילה עמוקה,מהנשמה...

חיכיתי עוד ועוד,ועדיין מחכה לתשובה הגואלת הממאנת לבוא...

יודעת רק כי המחשבה מעוותת....והדרך קשה אף יותר!!!

תפילה אני כי יוקל בהם..כמו ההקלה שלאחר הלידה..

כן, כן, כמו לאחר לידה!!!!!                                                             

''

דרג את התוכן: