כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    לפעמים העונש הוא ברכה

    118 תגובות   יום חמישי, 28/4/11, 21:49

    ''

     

    העורב מקובל כבעל חיים ש"אינו אהוד במיוחד" בלשון המעטה, נכון ?! מראהו רחוק מלהיות "זוהר", הליכתו מהדסת ומצחיקה, אורחות חייו אף הן אינן "משהו" (אכילת נבלות), ובכל זאת הוא אחד מבעלי החיים, הציפורים, המיוחדים, פיקחיים, שורדים  ביותר שאני מכירה, אוהבת, ומסוקרנת לגביו עד בלי די, לכן גם חוזרת אליו.(כתבתי עליו כאן).

     

    לבד מבאג בדיסק הקשיח אצלי שם למעלהקריצה, בשלו אני אוהבת במיוחד בע"ח כעורים ופחות מקובלים, לגביו, נראה שזו לא הסיבה היחידה. הרי הוא אינו רק כעור ובזוי הליכות, אלא מפחיד ומרתיע אנשים, עלול לתקוף, ובהחלט  חריג ואינו מובן.

     

    ובכל זאת, כמה שאני קוראה, לומדת עליו, וצופה בו - אני אוהבת ומתפעלת ממנו יותר. אפילו את ה"חסרונות" שלו אני אוהבת ומבינה למה הם קיימים, ובכלל אני לא בטוחה שאלה הם חסרונות, ושלו ....מה שכן היחס אליו בהחלט נגוע בדעות קדומות ולא הוגן.

     

    על קצה המזלג עליו כאן: 

    עורב אפור-אתר המשרד להגנת הסביבה 

    הארץ "מדינת ישראל נגד העורב האפור" (15.5.09) צפריר רינת  

    מעוף מקודש-טוטם העורב 

    מעריב "מחקר בריטי: עורבים הם תחמנים" (30.5.2004) 

    הארץ סופשבוע "מדוע רשות הטבע והגנים לוכדת ומחסלת את העורב האפור?" (15.5.2009) צפריר רינת  

     

    מישהו פעם אמר לי ש"כשאת שונאת מישהו כל דבר אצלו מפריע, ואת שונאת אפילו את המעלות בו, וכשאת אוהבת אותו המגרעות אף הן חביבות עלייך"

    '' 

    שוב ושוב, ולא מסיפורי אחרים או מחקרים, נוכחתי בעיני שלי בהתנהגותו המיוחדת הפקחית של העורב.

    בנסיעה הביתה לפני כמה ימים ישבתי באוטובוס לוטשת עיניים מהחלון ועל פני שפוך חיוך מאוזן לאוזן, האנשים מביטים בי כאילו נפלתי מהירח, ולא מבינים על מה אני מחייכת, מה כבר רואה. והרי אני ראיתי בדיוק מה שהם רואים, אלא שהם רואים ולא רואים...

     

    נסענו דרך גן ציבורי בשוק הכרמל ושם על רחבת דשא גדולה, ריקה מאנשים, פיזרו שיירי לחם, וכל האזור המה יונים, שמתרוצצות, מתקוטטות, מקשקשות על הלחם, ומחליפות חוויות.....כמו מפגש חברתי, די משעשע לראות את זה.

     

    בין המון היונים היו שניים שלושה עורבים, שבלטו, ולא היה קשה להבחין בהם.

    הם עזבו את היונים להתקוטט על הלחם והתרכזו במשהו "מעניין יותר" – פח הזבל הציבורי שהוצמד לעמוד בפאתי השטח.

     

    אחד מהם עלה עליו, ולתדהמתי הרבה: הריח, פישפש, כנראה החליט שיש שם משהו "שווה", והחל בסבלנות ויעילות מדהימה לשלוף מתוך הפח שקיות ניילון שנדחפו אליו. שולף כל אחת לחוד, מתבונן בה, מנער (לוודא שאין שם כלום), ומשליך לרצפה, וחוזר חלילה.

     

    אזור הפח התמלא שקיות, והעורב שצ'יק צ'אק מצא את שללו, סימן לחבריו והם עפו הצידה להתחלק בזה, כשאת שאריות הלחם הם משאירים ליונים, אולי הלחם לא היה ל”רמה" שלהם.

     

    אמרתי לעצמי: יאללה, בטח מישהו אחר שאינו אוהב עורבים עלול לראות מחזה כזה באופן שונה, ולומר לעצמו : אוף ! כל היונים אוכלות מהלחם רק העורב חייב ללכלך את סביבתו במקום לנהוג בהגיון ולאכול כמותם, איזו ציפור מעצבנת.

    '' 

    חייכתי וחשבתי לעצמי שבדיוק בשל סיבות כאלה אני אוהבת אותו: אינו נוהה אחרי העדר, נבדל ממנו, עם חשיבה יצירתית עצמאית, ופיקח. הקטע עם השקיות ניילון הרג אותי מצחוק,  הייתם צריכים לראות איך הוא עושה זאת, לא להאמין.

    העורב דרך אגב הורה מסור מאד, משפחתי, אינו מחליף בן זוג, זוכר פנים ופרצופים, שומר טינה, והרבה קטעים יש אתו.

     

    נזכרתי בסיפור על העורב ונח, שאומר שכשנח היה בתיבה שלח ראשון את העורב למשימה "לראות הקלו המים", והוא לא חזר. אחריו שלח את היונה שחזרה עם ענף זית. לכן אומרים שהעורב קולל שיהיה כעור מראה ויאכל נבלות.

     

    בהכירי על קצה המזלג את העורב, חשבתי שמי שקיללו, למרות שכעס, עדיין רחמים בלבו. אמנם עשה אותו כעור מראה ולא זוהר, אולי כדי לא למשוך תשומת לב, אך ציידו בפקחות, חוזק, וכושר שרידות .

     

    ולגבי אכילת נבלות...מה אומר לכם ? ואנו לא אוכלים בעצם בעלי חיים מתים? אז למה לבוז לעורב בשל כך?

    לנו בכל אופן יש ברירה, הרי לא חייבים להרוג בעלי חיים כדי לאכול מזון בריא ומזין, לעורב לא תמיד יש.....קריצה

    '' 

    סיפור נוסף על העורב מספר שהוא היה זה שהביא בזמנו לאליהו הנביא את מזונו כשהסתתר במערה.

    ''

    התמונה מהאתר כאן אליהו והעורבים ג'יימס טיסוט, צייר צרפתי, 1902-1836

     

    אז לפעמים ובדיעבד נראה לפעמים שעונש יכול להיות גם קצת ברכה....לא?  

    וגם לגבי הכיעור לפעמים גם לו יש צדדים יפים, ובכל מקרה כדאי לראות דברים במבט זמן.

    מה שנראה לא טוב יכול להתברר אח"כ כלא כל כך גרוע בכלל ושני דברים אלה אמורים בכלל לא רק לגבי עורבים . . . . . . . . .   

      

     

    ''
     

    בלתי ייאמן? לא כשמדובר בעורב:

    על עורב וחתלתול

     

     

    ואי אפשר לדבר על עורבים מבלי להזכיר את הצלמת יוכי חברתנו בקפה

    התמונה הזו, שלה, והועלתה להנאתכם ברשותה כמובן. תודה יוכי

     

    '' 

     

    החלטתי לצרף ולעדכן, במידה ואני נתקלת בפוסטים או מידע חשוב ומעניין בנושא,  וכך יהיה לנו מקבץ נאה. אז אם אתם יודעים, ראיתם תמונה או פוסט באמת חשובים וטובים אשמח אם תשלחו לי במסרים. תודה  מגניב

     

    בינתיים:

     

    לא יאמן. עורב גאון - לכלילדמגיע

    מחקר חדש : העורבים - מהחיות החכמות ביותר שישנן-עופר וולפסון 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (118)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/12/11 10:37:
      תודה על המידע המדהים
        12/5/11 11:32:
      ויש סרט מדהים [רץ באינטרנט] על עורב שהיה צריך להוציא מזון מתוך בקבוק, והיה לו רק מוט ישר. והוא כיפף אותו כדי שיהיה לו וו.. ואיתו הוציא את המזון, חושב שזו הייתה תולעת.
        5/5/11 08:03:
      תודה על המידע המדהים . נהניתי לקרא וללמוד. הקטע של הצפור והיונק החתול מראה כפי שהגברת בסוף אמרה שאתה מצליח לפתח ילסי אמון הכל אפשרי. ושוב תודה לצערי אין לי כוכבים נוספים אז כוכב בכתב עבורך
        3/5/11 22:17:
      את טועה, אני מעריץ את הציפור הזו, היא הציפור הכי אהודה עליי ואני מקדיש שעות של צפייה על הציפור. את יכולה להכנס לפוסט , שכתבתי בנושא זה על העורבים: http://cafe.themarker.com/post/1982501/
        2/5/11 23:09:

      צטט: bonbonyetta 2011-05-02 19:39:52

      צטט: Hanna Watts 2011-05-02 08:16:43

      יש לי יחסי טינה/כבוד עם עורבים! אני לא אוהבת אותם משום שהם אוכלים לא רק נבלות, אלא גם ציפורים חלשות וגוזלים חיים. הרבה פעמים [יותר מדי פעמים הייתי אומרת ] חזיתי בזאת! הצפורים שנודדות באביב למשל עכשיו יש כאן להקת שרקרקים, צפורים יפהפיות...את החלשות שבהן, העורב בפיקחותו יודע לזהות, לארוב להם ולטרוף אותן עדיין חיות. עם כל טינתי לעורבים, אני מאד מכבדת אותם משום שהם חכמים. ליד הבית שלי יש עצי תמר גבוהים. כל אביב עורבים מנסים לקנן על עצי התמר. לפני שהם מתחילים לבנות את הקן, אני מגרשת אותם בזריקת אבן לכיוון שלם. פעם אחת בלבד מספיקה זריקת האבן. לאחר מכן אני עושה תנועה עם היד כמו של זריקה, והם בורחים. במידה ואני שומרת על הטריטוריה שלי, העורבים מכבדים זאת. אך אם אנסה לגרש אותם מהטריטוריה שלהם, שזה אומר, לא ליד הבית שלי, הם ירדפו אותי ויציקו לי... אני יודעת ומכירה עורבים ממש טוב משום שיש בינינו יחסים כבר 15 שנה...

      שלום חנה, שמחה לראותך בצל בלוגי.צוחק

       יפה בעיני שאת מכירה בפקחותם של העורבים, למרות חוסר אהבתך אותם.

       

      את נוטרת להם טינה בשל אותם דברים שגם האדם עושה....שמת לב? קריצה

      גם האדם תופס ואוכל יצורים חיים חלשים ממנו, העורב לפחות אינו מתעלל ומחזיק אותם בתנאים קשים בצורה מסחרית...זו דרכו לשרוד, בדיוק כמו שבפקחותו הוא מבין את תנועת זריקת האבן....

       

      בכל זאת תודה על הסיפור שסיפרת, אני משערת שגם כאלה יש, ואף שאינך חשה כמוני אני בהחלט מודה לך שסיפרת אותו.

       ----------------

      כרגע אני והעורבים במצב של שלום והערכה זה לזו :-))

      וזאת  משום שלמדתי להכיר אותם. [והם אותי]  למדתי שאני צריכה לסמן את הטריטוריה שלי מלכתחילה, לפני שהם התבייתו במקום.  משמע בגינתי ועצי התמר שנמצאים קרוב לכניסה לבית.

      לפעמים בכל זאת הם מנסים את מזלם, משום שבאביב הם מקננים, ואני לא רוצה שיבנו את הקן בכניסה לביתי, משום שאז כל האזור, כולל הבית שלי, יסומן כטריטוריה שלהם.

      דווקא מצחיק אותי, כשאני יוצאת החוצה והם בורחים ממני....חכמים, זה בטוח :-)))

      חוץ מזה, אני לא מתעסקת אתם!

       

        2/5/11 22:09:

      צטט: bonbonyetta 2011-05-01 20:50:32

      צטט: ענבל ר נקש 2011-05-01 17:34:03

      אני דווקא אוהבת עורבים, למרות שכשאני מתקרבת לחלק בשדה שהם החילטו שהוא שלהם, הם מעופפים מעלי, צורחים, ומזמינים חברים שיעזרו להם לגרש את הפולשת המסוכנת עם המצלמה. הם חכמים מספיק בשביל לדעת איך לפצח אגוזי פקאן (הם עפים מעל כביש פנוי או מעל גג וזורקים אותם על המשטח הקשה עד שהם מתפצחים), הם מתקיפים ציפורים גדולות מהם בלי פחד, בעיקר כי הם יודעים איך להזמין חברים, והרבה. מצד שני, צריך לראות איך עשרות עורבים מתעללים בעטלף אחד קטן, כדי להבין שלאינטיליגנציה שלהם יש גם צד אפל. בעיני, מכל הציפורים שאני מכירה, הם הכי דומים לבני אדם, בעיקר ביכולת שלהם להתארגן לפעולות משותפות, לטוב ולרע.

       

      אולי יש להם גוזלים בשדה?

      אינני מתעלמת המצדדים הפחות יפים, לא שלהם ולא של אף אחד, אך עדיין בעיני יש להם צדדים מקסימים, שהמון אנשים לא רואים ולא מכירים.

      הם בעל חיים מיוחד במינו, וככזה שווה שיכירו אותו לפני שקובעים עליו דיעה.הסנני

      חשבתי שאולי יש להם גוזלים, אבל בכל השדה יש רק עץ אחד נמוך, ואין עליו אף קן. באופן כללי, יש די הרבה קינים של עורבים באזור שלי, והם מעדיפים עצים גבוהים מאוד. זו עדיין חידה בעיני, למה הם סימנו את השדה הזה כשלהם.

      אגב, במקום בו יש עורבים, יש גם קוקיות, ואחד הדברים המעניינים הוא לראות זוג עורבים מטפל במסירות בגוזל קוקיה.

        2/5/11 19:43:

      צטט: כורך דברים 2011-05-02 09:49:06

      ובאופרה הנהדרת של רוסיני, "העורב הגזלן", מי נמצא בסוף האשם בכל התסבוכת?

      העורב!!!  .

      ''

      תודה רבה כורך הדברים.

      כן, אני יודעת שבמקומות מסוימים הדיעות אינן חיוביות עליו.

      מצחיק, דווקא זה גורם לי לחיוך של שעשוע הקטעים האלה שלו, אהבתו ל"סחוב" דברים.

      האם האדם עצמו  כורך הדברים אינו גזלן? אם אתה חושב על זה...גם האדם גזלן בדברים ובאופנים רבים.

      אז למה לנהוג איפה ואיפה?  קריצה

       

       

        2/5/11 19:39:

      צטט: Hanna Watts 2011-05-02 08:16:43

      יש לי יחסי טינה/כבוד עם עורבים! אני לא אוהבת אותם משום שהם אוכלים לא רק נבלות, אלא גם ציפורים חלשות וגוזלים חיים. הרבה פעמים [יותר מדי פעמים הייתי אומרת ] חזיתי בזאת! הצפורים שנודדות באביב למשל עכשיו יש כאן להקת שרקרקים, צפורים יפהפיות...את החלשות שבהן, העורב בפיקחותו יודע לזהות, לארוב להם ולטרוף אותן עדיין חיות. עם כל טינתי לעורבים, אני מאד מכבדת אותם משום שהם חכמים. ליד הבית שלי יש עצי תמר גבוהים. כל אביב עורבים מנסים לקנן על עצי התמר. לפני שהם מתחילים לבנות את הקן, אני מגרשת אותם בזריקת אבן לכיוון שלם. פעם אחת בלבד מספיקה זריקת האבן. לאחר מכן אני עושה תנועה עם היד כמו של זריקה, והם בורחים. במידה ואני שומרת על הטריטוריה שלי, העורבים מכבדים זאת. אך אם אנסה לגרש אותם מהטריטוריה שלהם, שזה אומר, לא ליד הבית שלי, הם ירדפו אותי ויציקו לי... אני יודעת ומכירה עורבים ממש טוב משום שיש בינינו יחסים כבר 15 שנה...

      שלום חנה, שמחה לראותך בצל בלוגי.צוחק

       יפה בעיני שאת מכירה בפקחותם של העורבים, למרות חוסר אהבתך אותם.

       

      את נוטרת להם טינה בשל אותם דברים שגם האדם עושה....שמת לב? קריצה

      גם האדם תופס ואוכל יצורים חיים חלשים ממנו, העורב לפחות אינו מתעלל ומחזיק אותם בתנאים קשים בצורה מסחרית...זו דרכו לשרוד, בדיוק כמו שבפקחותו הוא מבין את תנועת זריקת האבן....

       

      בכל זאת תודה על הסיפור שסיפרת, אני משערת שגם כאלה יש, ואף שאינך חשה כמוני אני בהחלט מודה לך שסיפרת אותו.

       

        2/5/11 19:35:

      צטט: עזרא מורד 2011-05-02 00:18:22

      יפה , תודה על המידע המעניין מאד . אגב , אצל יהודי עיראק העורב הוא דמות שלילית שמעורר כביכול ריב ומדון. סכְסכָן מכונה " غراب البين "לאמור עורב סכסכן. ועוד אדם חסר דעת מכונה " غراب" עורב . ובסיפור שלי " קסמונה " במאמר המופיע באתר "פרשן" ממליץ לעיין שם בערך עזרא מורד תיווכחי בספור שקסמונה הניחה חלוה על המדף ובא העורב וחטף אותה . קסמונה תלשה את זנבו . ואז נתפסה לחרטה שמא עשתה דבר מגונה . ומבלי שהעורב יתלונן עליה היא פנתה לשופט אוביקטיבי פנתה לקאדי האיסלאם ולא לרבי למרות שהיא יהודייה וספרה לו את המעשה . כמובן השופט הצדיק את מעשיה בטענה של מידה כנגד מידה . הסיפור קסמונה מופיע גם בספר " עמארה בין הדקלים שבעריכתי של משה דבורי בעמוד 398

      עזרא

      שמתי לב לפונט הבאמת יפה בערבית שאתה משתמש. לפעמים אני גם רוצה לכתוב כמה מילים, ומה שאני מוצאת לא נראה טוב כמו האותיות בערבית שאתה הבאת כאן.

      זו תכנה מיוחדת? איזה פונט זה?

      אני מודעת לצדדים הנחשבים פחות חיוביים אצלו, ולתדמית וסיפורים לא חיוביים שיש במקומות מסוימים. אני מאמינה שגם בסיפורים אלה אפשר לתת להם גרסה אוהדת יותר, תלוי איך ומאיזה עיניים רואים את הדברים.

      אפשר בהחלט למצוא עליו דברים טובים, כאמור - הוא הביא לנביא אליהו את מזונו כשהסתתר במערה.

      תודה על הסיפור שהבאת. חיוך

        2/5/11 09:49:

      ובאופרה הנהדרת של רוסיני,

      "העורב הגזלן",

      מי נמצא בסוף האשם בכל התסבוכת?

      העורב!!!

      .

      ''

        2/5/11 08:54:

      עורב זה עופות.

      גם אני.

      אבל אני לא חושב שאנחנו ממש דומים.

      אז זה אומר שאני לא עופות?

      ''

       

        2/5/11 08:16:
      יש לי יחסי טינה/כבוד עם עורבים! אני לא אוהבת אותם משום שהם אוכלים לא רק נבלות, אלא גם ציפורים חלשות וגוזלים חיים. הרבה פעמים [יותר מדי פעמים הייתי אומרת ] חזיתי בזאת! הצפורים שנודדות באביב למשל עכשיו יש כאן להקת שרקרקים, צפורים יפהפיות...את החלשות שבהן, העורב בפיקחותו יודע לזהות, לארוב להם ולטרוף אותן עדיין חיות. עם כל טינתי לעורבים, אני מאד מכבדת אותם משום שהם חכמים. ליד הבית שלי יש עצי תמר גבוהים. כל אביב עורבים מנסים לקנן על עצי התמר. לפני שהם מתחילים לבנות את הקן, אני מגרשת אותם בזריקת אבן לכיוון שלם. פעם אחת בלבד מספיקה זריקת האבן. לאחר מכן אני עושה תנועה עם היד כמו של זריקה, והם בורחים. במידה ואני שומרת על הטריטוריה שלי, העורבים מכבדים זאת. אך אם אנסה לגרש אותם מהטריטוריה שלהם, שזה אומר, לא ליד הבית שלי, הם ירדפו אותי ויציקו לי... אני יודעת ומכירה עורבים ממש טוב משום שיש בינינו יחסים כבר 15 שנה...
        2/5/11 00:21:
      מדהים ! ראשית תודה מקרב לב על השיתוף שנית לא יאומן " וגר חתלתול עם עורב" אגב , אצל יהודי עיראק העורב הוא דמות שלילית הגורם לסכסוכים בין אנשים .איש סכסכן מכונה " غراب البين " כלומר עורב סכסכן . ועוד , בסיפור שלי " קסמונה " מאמר המופיע באתר
        2/5/11 00:18:
      יפה , תודה על המידע המעניין מאד . אגב , אצל יהודי עיראק העורב הוא דמות שלילית שמעורר כביכול ריב ומדון. סכְסכָן מכונה " غراب البين "לאמור עורב סכסכן. ועוד אדם חסר דעת מכונה " غراب" עורב . ובסיפור שלי " קסמונה " במאמר המופיע באתר "פרשן" ממליץ לעיין שם בערך עזרא מורד תיווכחי בספור שקסמונה הניחה חלוה על המדף ובא העורב וחטף אותה . קסמונה תלשה את זנבו . ואז נתפסה לחרטה שמא עשתה דבר מגונה . ומבלי שהעורב יתלונן עליה היא פנתה לשופט אוביקטיבי פנתה לקאדי האיסלאם ולא לרבי למרות שהיא יהודייה וספרה לו את המעשה . כמובן השופט הצדיק את מעשיה בטענה של מידה כנגד מידה . הסיפור קסמונה מופיע גם בספר " עמארה בין הדקלים שבעריכתי של משה דבורי בעמוד 398
        1/5/11 20:51:

      צטט: כחלון2 2011-05-01 19:50:51

      ולפעמים...הוא..

      אדון כחלון, אני לא נביאה וכרגע אזלה לי הטלפתיה, למה כוונת המשורר? מופתע

        1/5/11 20:50:

      צטט: ענבל ר נקש 2011-05-01 17:34:03

      אני דווקא אוהבת עורבים, למרות שכשאני מתקרבת לחלק בשדה שהם החילטו שהוא שלהם, הם מעופפים מעלי, צורחים, ומזמינים חברים שיעזרו להם לגרש את הפולשת המסוכנת עם המצלמה. הם חכמים מספיק בשביל לדעת איך לפצח אגוזי פקאן (הם עפים מעל כביש פנוי או מעל גג וזורקים אותם על המשטח הקשה עד שהם מתפצחים), הם מתקיפים ציפורים גדולות מהם בלי פחד, בעיקר כי הם יודעים איך להזמין חברים, והרבה. מצד שני, צריך לראות איך עשרות עורבים מתעללים בעטלף אחד קטן, כדי להבין שלאינטיליגנציה שלהם יש גם צד אפל. בעיני, מכל הציפורים שאני מכירה, הם הכי דומים לבני אדם, בעיקר ביכולת שלהם להתארגן לפעולות משותפות, לטוב ולרע.

       

      אולי יש להם גוזלים בשדה?

      אינני מתעלמת המצדדים הפחות יפים, לא שלהם ולא של אף אחד, אך עדיין בעיני יש להם צדדים מקסימים, שהמון אנשים לא רואים ולא מכירים.

      הם בעל חיים מיוחד במינו, וככזה שווה שיכירו אותו לפני שקובעים עליו דיעה.הסנני

        1/5/11 20:47:

      צטט: אילנה סמייל 2011-05-01 14:44:41

      לחזק את דברייך...לפני כמה שנים יצאתי כם הכלבים שלי(2) לטייל בפארק ליד ביתי...לפתע קבלתי מכה בראשי...חשבתי שילדים זרקו עלי כדור...הסתובבתי...לא היתה נפש חיה...פרט לעורב שחלף מעל ראשי...הייתי מופתעת, כי לא עשיתי לו דבר...לאחר מספר דקות הבנתי..לעורב היו גוזלים קטנים...הייתי כנראה קרובה אליהם והוא הזהיר אותי. תקופה ארוכה נמנעתי להגיע עם הכלבים לפארק...

      וואלה, אם את חושבת על זה, נחמד שהוא הזהיר אותך.חיוך

       

      כשאני בטעות נקלעתי עם זואי ולולי ליד אם חתולה וגוריה (בטעות !), חתולה שלא הכירה אותנו, היא לא הזהירה אותי.

      זה היה נורא. פחדתי קודם כל על הכלבים. 

        1/5/11 20:45:

      צטט: מאמא רונית 2011-05-01 10:55:37

      עורבים זה כמו חתולים כנראה, או שמתחברים או שלא :)

      וואלה, נכון.

      אבל איך אפשר לא? 

      ''

        1/5/11 20:41:

      צטט: יעל רפואה משלימה 2011-05-01 07:26:33

      עורב הוא אחד הציפורים החכמים ביותר. ולא אוהבים אותו אולי מפני שאריז"ל אומר עליו, שזהו ציפור שמביא ידיעות רעות (לאומת יונה או דרור, שמביאים ידיעות טובות. ומי אוהב ידיעות רעות?.. היו זמנים, שהרגו את השליחים, שהביאו ידיעות רעות...) ואולי - פשוט בגלל שאוכל נבלות וזה דוחה את האנשים.

      בדיוק כמו שמענישים את האקדח שירה.... הסנני

        1/5/11 20:40:

      צטט: שדותקום 2011-04-30 23:51:35

      מזל שהתגיות שבני האדם מדביקים לבעליחיים, לא באמת נדבקות אליהם...

      הם נדבקות תאמין לי. אתה יודע כמה אנשים נרתעים עדיין ומתנכלים לעורבים? לא להאמין באמונות טפלות של אנשים.... כאן זה פשוט אזור מפורז מבחינת דעות קדומות בנושא....קריצה

        1/5/11 20:32:

      צטט: qi 2011-04-30 16:39:47

      גם אני מרותקת אליהם ואל התנהגותם, יש כמה צילומים מצחיקים שלהם (כמו למשל עורב אוכל פלאפל שהוציא מפח זבל) אבל בשבילך, בונבונייטה, בחרתי צילום מיוחד יותר, של עורב עם עיניים כחולות !!!

      ושמישהו יגיד שהוא לא יפה חיוך

       

      ''

       

      נראה לך? שמישהו כאן עכשיו יעיז לומר דבר כזה? קריצה

      תודה, אכן תמונה מקסימה.

      מצרפת לכאן את מה ששלחת לי באישית על עורבים תכולי עיניים לידיעת כולם, מקווה שזה בסדר מצידך. תודה

       

      עורב כחול עיניים - אוסטרלי

       

      עורב כחול עיניים - אנטארקטיקה

       

      ופה, עוד אחד

       

      וסתם צילום  (לא יודעת של מי) בפליקר - של עורב כחול עיניים :)

        1/5/11 20:27:

      צטט: אילנה ינובסקי 2011-04-30 14:46:43

      כל העורבים בנווה צדק ויש עשרות כאלה, גאים בך ומצפים לביקור. הם כולם רעשנים ומעוררים התרגשות בקרב בעלי החיים האחרים. סרט החתול והעורב יכול להיות רק באמריקה :-)

      אוקיי, אז כשאני אתכנן להגיע אתאם אתך ואת תסדרי את השאר. כן? נשיקה

        1/5/11 20:26:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2011-04-30 11:03:39

      כהרגלך יקירה.  תודה שהבאת פוסט נפלא.ין כמוך!!!  בוקר טוב ויום נפלא.

      ''

      תודה רוית, גם לך ולכל בני ביתך. 

        1/5/11 20:25:

      צטט: d.double you 2011-04-30 07:16:44

      ברור שעכשיו כשעורבי השכונה יבואו למרפסתשלי אסתכל עליהם בעין חדשה.תודה רבה על כל מה שלמדתי ממך עליהם

      אחלה, אז ספרי לנו איך ומה את רואה כעת...יכול להיות נחמד  קריצה

        1/5/11 20:24:

      צטט: toffie 2011-04-30 04:22:28

      האמת שתמיד אהבתי עורבים ולפעמים חשבתי שאפילו אני מתקשרת איתם.לדעתי זו ציפור יפיפיה וכמובן חכמה מאד . היית צריכה לראות איך הם עוקבים אחרי הגוזל שלהם כשהוא על הקרקע : מצד אחד מעניקים לו עצמאות ומאידך שומרים עליו מרחוק... כלבתי בטעות התקרבה לגוזל והם מיד נחתו לא רחוק ממנהואני מהרתי להרחיקה ממנו. בקשת חומר נוסף עליהם אז ספור קצר ממקורותינו מתקופת בית שני . ספור הנקרא " מדוע העורב הולך ברקידה: "ועוד שאלו (נבוכדנאצר את בן סירא): מפני מה עורב הולך ברקידה? אמר לו: מפני שפעם אחת היה עורב הולך בדרכו כשאר כל עופות. נשא עיניו וראה יונה מהלכת וישרה הליכתה בעיניו, ורצה הוא להלוך כך ולא היה יכול לכווין הליכותיה. נתנו כל העופות עיניהם להתלוצץ ממנו. ושמע העורב ונתבייש וחזר לדרכו הראשון ולא יכול שכבר שכחו. וכיוון שראה כך התחיל לרקוד ועד עכשיו הוא הולך ברקידה. אמר לו נבודכנאצר: ברוך מגלה עמוקות, שגילה סודו לעמו ישראל". ויופי שהעלית את הנושא למודעות. שבת שלום

      תודה טופי, תמיד כשאני רואה עורבים אני מביטה בהם עמוקות, מאד מקווה שיבואו אלי, לאכול או סתם....לחלום אפשר אין בעיה נכון?

      לתקשר אתם? אני לא פוסלת שום דבר רק בגלל שטרם היה לי נסיון בו, הכל אפשרי בעיני.

      ''

        1/5/11 20:21:

      צטט: נירניר001 2011-04-30 00:57:43

      ניצפו עורבים אוחזיםחיוך אגוזים במקורם
      ומשליכים אותם מגובה של כמה מטרים על אדמה סלעית
      עד שקליפתם נשברה.

      תודה על פוסט מעניין.

      ניצפו עורבים מנקרים במצלמתו של איש כי לא צילם אותם מספיק ולא הביא לנו תמונות שלהם.... 

      ''

        1/5/11 20:20:
      נכון, הכל יחסי...
        1/5/11 20:19:

      צטט: *רחלי* 2011-04-30 00:00:11

      יופי, כיעור בעיניי המתבונן יותר מדוייק בנשמה של המתבונן. ליד מקום עבודתי יוצא לי לראות עורבים. אף פעם לא ראיתי בהם כיעור או משהו מסורבל בהתנהלותם. לדידי כיעור אינו צורה חיצונית אלא התנהגות שהתוצר שלה הוא רוע. בהתאם יופי התנהגות שמקורה במחשבה טובה. בסירטון שהעלת חשבתי wow כמה רגישות וטוב לב יש בעורב הזה (למרות שלחיות לא מיוחס מושג זה) מה שעושה אותו ייצור מאוד יפה. אכן יחסיי החתול-עורב רגש אותי במיוחד. עוד משהו שאפשר ללמוד מהסירטון כשבאים ממקום נקי קרי מנוטרלים מדעות קדומות והגדרות מקובעות מעודדים את הטוב שבנו ובאלו שאנו פוגשים בדרך לבוא לידיי ביטוי לטובת כולם. אוהבת את הפוסטים שלך. מאוד מיוחדים ומעוררי מחשבה.

      תודה רבה  מגניב

        1/5/11 20:17:

      צטט: להאמין 2011-04-29 22:21:09

      אכן העורבים יצורים חכמים, בעיני גם יפים אני מסתכלת עליהם מן ההיבט המיסטי. במשך שנים מבעד לחלוני ראיתי עורב על ענף צמרתו של ברוש זקוף. העורב סימן עבורי דרכים. שאלתי אותו שאלות והוא ענה. התקשורת נמשכה זמן רב והנה יום אחד נעלם ולא ראיתי אותו עוד. עדיין אני מציצה לראש הברוש אולי הוא ישוב ויופיע.

      אולי את לא זקוקה לו יותר ולכן הוא הלך למישהו אחר.

      אשמח יותר לשמוע על הנושא, אולי בכלל יש סיבה נוספת שאינני מודעת לה מדוע אני אוהבת עורבים. 

      ''

        1/5/11 20:14:

      צטט: טלוני 2011-04-29 22:16:02

      פוסט משגע. . שכנתי ממול היא צמחונית ובכל זאת זוג עורבים אימצו אותה. בכל יום בשעה קבועה הם הופיעו וממש שוחחו איתה. היא נתנה להם לאכול, וביחד העבירו את שעות הצהריים. כאלה חכמים. כך יום יום במשך כשנה וחצי. לפתע נעלמו. היא חוששת שהם הורעלו ומאוד מתגעגעת אליהם.*

      נו, אז מה את מחכה טלוני? תביאי אותה לקפה שנכיר אותי, תחנה ראשונה אצלי.

      טוב?חיוך 

        1/5/11 20:13:

      צטט: מלאך מקומי 2011-04-29 19:34:28

      עורבים כמו פילים, תמיד יזכרו אותך אם תזיק להם.....

      יעני אי אפשר לרמות אותם אפילו, לשים מסיכה של מישהו אחר....באסססה... 

      ואם הזכרת פילים, נזכרתי בסיפור על מאהוט הודי שבנערותו כשהיה מטפל בפיל התייחס אליו לא טוב, התעלל בו, ובסוף הפיל לא עלינו הגיע לקרקס. המאהוט בגר, שכחו מזמן והיה בהופעה בקרקס בשורה ראשונה. הפיל זכר אותו ותקף אותו. אף אחד לא הבין מה קרה לפיל....

      ''

      מה קרה לפיל...סתם היה עצבני, מעניין למה....מופתע

        1/5/11 20:08:
      אני אף פעם לא נענשתי ובטירונות בצבא הייתי היחידה שלא נענשה... לפעמים אנשים רוצים לעמוד בפינה!
        1/5/11 19:50:
      ולפעמים...הוא..
        1/5/11 17:34:
      אני דווקא אוהבת עורבים, למרות שכשאני מתקרבת לחלק בשדה שהם החילטו שהוא שלהם, הם מעופפים מעלי, צורחים, ומזמינים חברים שיעזרו להם לגרש את הפולשת המסוכנת עם המצלמה. הם חכמים מספיק בשביל לדעת איך לפצח אגוזי פקאן (הם עפים מעל כביש פנוי או מעל גג וזורקים אותם על המשטח הקשה עד שהם מתפצחים), הם מתקיפים ציפורים גדולות מהם בלי פחד, בעיקר כי הם יודעים איך להזמין חברים, והרבה. מצד שני, צריך לראות איך עשרות עורבים מתעללים בעטלף אחד קטן, כדי להבין שלאינטיליגנציה שלהם יש גם צד אפל. בעיני, מכל הציפורים שאני מכירה, הם הכי דומים לבני אדם, בעיקר ביכולת שלהם להתארגן לפעולות משותפות, לטוב ולרע.
        1/5/11 14:44:
      לחזק את דברייך...לפני כמה שנים יצאתי כם הכלבים שלי(2) לטייל בפארק ליד ביתי...לפתע קבלתי מכה בראשי...חשבתי שילדים זרקו עלי כדור...הסתובבתי...לא היתה נפש חיה...פרט לעורב שחלף מעל ראשי...הייתי מופתעת, כי לא עשיתי לו דבר...לאחר מספר דקות הבנתי..לעורב היו גוזלים קטנים...הייתי כנראה קרובה אליהם והוא הזהיר אותי. תקופה ארוכה נמנעתי להגיע עם הכלבים לפארק...
        1/5/11 10:55:
      עורבים זה כמו חתולים כנראה, או שמתחברים או שלא :)
      עורב הוא אחד הציפורים החכמים ביותר. ולא אוהבים אותו אולי מפני שאריז"ל אומר עליו, שזהו ציפור שמביא ידיעות רעות (לאומת יונה או דרור, שמביאים ידיעות טובות. ומי אוהב ידיעות רעות?.. היו זמנים, שהרגו את השליחים, שהביאו ידיעות רעות...) ואולי - פשוט בגלל שאוכל נבלות וזה דוחה את האנשים.
        1/5/11 00:09:
      יפה - כבוד לעורב! תודה על הקרדיט.
        1/5/11 00:06:

      צטט: צבי קירשטיין 2011-04-29 19:29:01

      אני מסכים איתך שאין להרוג...או לרצוח בעלי חיים כדי לאכול אותם.יש לנו שפע של מזון מהטבע,צמחים פירות וירקות ובשפע.רק חבל שיש כל כך מעט צמחוניים. אני מצטט את אלברט איינשטיין. ''שום דבר לא יועיל לאנושות ויגדיל את הסיכויים להשרדות של חיים על כדור הארץ כמו מעבר לתזונה צמחית''.

      '' 

        1/5/11 00:05:

      צטט: רומפיפיה 2011-04-29 18:00:06

      העורבים כל כך חכמים...גם לי היה אחד כזה  ועליו עוד אספר...  אולי בפחות כשרון ממך...:)))))

      פוסט נהדר כתבת לנו פה...

       

       

      רוצה סיפור רוצה סיפור !!! 

       

       

        1/5/11 00:02:

      צטט: fridelidm 2011-04-29 17:28:03

      הזכרת את טינת העורבים, וגם החברה offair מזכירה את החוויה שעברה. אכן, לעתים העורבים הם חוויה טראומטית !

      אני לא מתעלמת מהצד הזה שלהם בכלל, פשוט כדאי לדעת עליהם יותר כדי לא להקלע למצבים כאלה, וגם לראות את החצי כוס המלאה ולא רק את הריקה. זה לא בגלל שהם רעים או משהו, כל המצבים האלה בשל העובדה שבני האדם לא מכירים אותם, והם רק רוצים להגן על משפחתם. מנסיונם האדם יצור שפוגע בהם. הסנני

        30/4/11 23:59:

      צטט: פפרוני 2011-04-29 16:50:19

      פוסט נהדר ומענג. התמונה של יוכי מקסימה, והסרטון פשוט מהמם. מה גם שהוא מוגש כסיפור תהליכי, אותנטי, ולא כמעין צילום קוריוזי פיקנטי (כמו אלה המוצגים לעיתים במקבצי יו-טיוב ב"צינור לילה"). והמון המון חומר למחשבה אפשר להפיק ממנו (על הקיבעונות הסטריאוטיפיים, ועל מה שנראה טבעי אך ניתן בעצם לחדש בו, ומה נתפש כפיוסים בלתי אפשריים- והנה עינינו הרואות. עונג שבת

      תודה, ולא רק בשבת, אני תופסת עונג כזה כל פעם שאני רואה עורב. אם אני במצב שאני יכולה להיות מרוכזת רק בהתנבוננות בו, זה נפלא. מגניב

        30/4/11 23:58:

      צטט: מזל וברכה 2011-04-29 15:27:02

      אוי בוני בוני,
      אני כל כך אוהבת את הכתיבה שלך..
      אוי בוני בוני,
      אני כל כך אוהבת את הכתיבה שלך..

      או בוני בוני,

      רק שלא תפסיקי לראות ולכתוב.

      אני כל כך אוהבת את המה שאת כותבת ואת האיך...

      שוש

      '' 

        30/4/11 23:55:

      צטט: offair 2011-04-29 13:12:25

      לפני מספר שנים בחצר ביתי נפל גוזל של עורבים, הכלבה שלי מייד תפסה אותו בפיה ולמזלי ראיתי זאת בזמן והצלתי אותו. מספר ימים טיפלתי בו בבית, והעורבים ארבו לי בכל פעם שיצאתי לחצר, זה היה ממש מפחיד. הגוזל בסוף הצליח לברוח מהחלון (כמעט נרפא) ואילו אני נשארתי עם עורבים שמחכים לי בפינה, זה נמשך בערך חודשיים. חוויה לא נעימה

      כן. חוויה לא נעימה, אבל זה עבר. ואת עשית את מה שראוי היה לעשות, הם עשו זאת מדאגה לילד שלהם, לא כמשהו נגדך. 

        30/4/11 23:54:

      צטט: irisoded 2011-04-29 11:12:15

      "חייכתי וחשבתי לעצמי שבדיוק בשל סיבות כאלה אני אוהבת אותו: אינו נוהה אחרי העדר, נבדל ממנו, עם חשיבה יצירתית עצמאית, ופיקח." וואו, אני איתך בעניין הזה

      ובשאר ?!  קריצה 

        30/4/11 23:52:

      צטט: רחל ורטמן 2011-04-29 11:08:35

      יש עורב שכול יום בא לביכור - מתישב על המעקה וזהו
      ככה כמעט מדי יום.

      ברצינות? וככה את עוברת על זה לסדר היום? זה לא דבר של מה בכך. בכלל לא. נסי להשאיר לו אוכל שתיה משהו, תראי מה קורה. מעניין.

      יש לך מושג אם זה אותו עורב ממש? כדאי לשים לב...

      ספרי לנו, מאד מעניין אותי לשמוע.

      תודה חיוך

        30/4/11 23:51:
      מזל שהתגיות שבני האדם מדביקים לבעליחיים, לא באמת נדבקות אליהם...
        30/4/11 23:51:

      צטט: דליה אלעזר 2011-04-29 10:58:48

      בונבוניטה איזה פוסט יפה !

      הדרך שלך דומה לדרכו של העורב: להיות יצירתיים, פיקחים, לא ללכת כעדר אחרי הרועה ולזהות "נבלות" במקומות שיש תועלת בהם...חחחח בשפת הבריאה של "אהבה רבה" העורב מסמל את ההתנהלות הזו:

      לראות את הקסם בחיים ע"י העמקת מודעות  להתחדש מתוך שינוי המודעות  האומץ להשתקפות עצמית  לדעת לעשות בחינה עצמית  להיות במצב נוח עם עצמי  נראה לי מאוד שלא סתם הבאת כזה פוסט ענק על העורב, את מתנהלת עפ"י מהותו = מקסימה:) זה מה שיש לי לומר:) תמיד נהנית לקרוא אותך, שבת נפלאה, באהבה רבה דליה***

      תודה דליה. שבוע טוב מוצלח בריא ומאיר עיניים לך. 

      ''

        30/4/11 23:49:

      צטט: א ח א ב 2011-04-29 10:48:49

      קרע..קרע !

      תמשיך להתאמן א ח א ב, אינך עושה זאת עדיין במיומנות ראויה.לשון בחוץ

       

        30/4/11 23:48:

      צטט: אביה אחת 2011-04-29 10:27:12

      בונבוניטה

       

      זוכרת ת'פוסט הקודם שלך על העורב

      גם לא אהבתי פעם עורבים

      והיום ממש אוהבת אותם

      מצלמת אותם...כשהם אוכלים לגורה'לה שלי את הבונזו

      מצלמת אותם בים

      אוהבת את החליפה שלהם

      תודה על השיתוף

      שבת מחבקת

      ''

       

      כן, אני יודעת שפעם לא אהבת עורבים....נתקלתי בתגובה אחת שלך לפני זמן מה....דווקא הבנתי אותך, זה הזכיר לי שפעם אל אהבתי צבועים...זה כמובן השתנה במיוחד אחרי הטיולים לאפריקה.

      תודה על התמונה חברה

        30/4/11 23:46:

      צטט: אמא של מוגלי 2011-04-30 23:44:51

      מאיזו ציפור להתחיל? גידלתי המוני גוזלי יונים שהיו אוכלים גרעיני חיטה מהפה שלי, אנפות בקר טפשות להפליא, שהיו אלופות בלתפוס יתושים, גוזל סנונית שהגיע אלי עיור וערום (כזה מתוק), עורבים נוכלים ועורבנים מטורללים, כרוון אחד, שתי תרנגולות שקניתי כשהיו אפרוחות בנות יומים מקבצנית ברחוב.שתי אלה נהגו לקחת "פרוטקשן" מילדי המושב - במבה!, בז אחד אהבל אמיתי ועל כל אחד מאילה יש המון סיפורים! ואני שונאת לשבת ולהקליד, אז סבלנות איתי, או שתבואי לגור פה, את לא מפחידה אותי

      מה ז'תומרת מאיזו ציפור להתחיל, עורב כמובן. לשון בחוץ

      ואף פעם אל תעשי משהו אם את לא שלמה אתו. אז כשיהיה לך קצת סבלנות, זרקי פה איזה עצם...קריצה

        30/4/11 23:44:
      מאיזו ציפור להתחיל? גידלתי המוני גוזלי יונים שהיו אוכלים גרעיני חיטה מהפה שלי, אנפות בקר טפשות להפליא, שהיו אלופות בלתפוס יתושים, גוזל סנונית שהגיע אלי עיור וערום (כזה מתוק), עורבים נוכלים ועורבנים מטורללים, כרוון אחד, שתי תרנגולות שקניתי כשהיו אפרוחות בנות יומים מקבצנית ברחוב.שתי אלה נהגו לקחת "פרוטקשן" מילדי המושב - במבה!, בז אחד אהבל אמיתי ועל כל אחד מאילה יש המון סיפורים! ואני שונאת לשבת ולהקליד, אז סבלנות איתי, או שתבואי לגור פה, את לא מפחידה אותי
        30/4/11 23:42:

      צטט: עץ שמח 2011-04-29 09:41:01

      יצור נבון ומרתק עם המון אופי העורב. שמשך את תשומת ליבו של האדם כבר בתחילת ימיו. במו עיני ראיתי עורב מנהל דיאלוג עם בעליו, שהיה בן אדם וניכר בבירור שהעורב לא בדיוק מרגיש את עצמו כשייך לאותו האדם שהתיימר להיות בעליו... אפרופו נבלות, הרי זהו גם מזונו העיקרי של מלך העופות :-) במו עיני ראיתי עורב

      וואלה אתה צודק. אחלה תגובה תודה. ואף אחד לפני זה לא עלה על נקודה זו, רק אתה.

      גם מלך העופות אוכל נבלות וגם העורב, אז למה לעורב זה כאילו נחשב לחובתו ואילו למלך החיות לא?

      בגלל הדיעות הקדומות....

      ''

        30/4/11 23:39:

      צטט: gabi3401 2011-04-29 09:34:52

      כמו תמיד כתיבה יפה ומעולה , אהבתי ואוסיף עורב חיה חכמה במיוחד אצלי הם יודעות את השעה שאני זורק להן שיירים של צהרים ועומדות על העץ יש יש אין לא קרה כלום נהניתי לקרוא.

      מה? אתה מאכיל עורבים? בקביעות כזה? למה לא אמרת...יאללה אז יש לך נקודת תצפית מעולה לצילומים...יאללה, תעשה לנו נחת....

      ידעתי שיש בך משהו .. קריצה לשון בחוץ

        30/4/11 23:38:

      צטט: מיכל יער 2011-04-29 09:08:29

      קודם כל, אני בטוחה שכל העורבים מודים לך על מה שכתבת! וכולנו נבראנו לעולם הזה. כולנו נחוצים כאן. והסרט על החתול והעורב, מדהים!

      את יודעת, אחד החלומות שלי זה שלא רק חתולי פ"ז יבואו אלי חופשי לאכול ללא חשש אלא גם עורב אחד או שניים.

      לפעמים אני ממשיכה לנסות, אבל הם לא באים.... הסנני

        30/4/11 20:46:

      צטט: אמא של מוגלי 2011-04-29 09:00:35

      אחותי, כבר לא נעים לי אבל אם אני אתחיל לספר את סיפורי העורבים שגידלתי, את תעברי לגור לידי. אז רק אחד קטן: זרקתי חתיכות בשר קטנות לעורב אחד, הוא היה לוקח אחת, עף לגדר ואוכל בנחת. ואז הגיע עורבני שרצה גם אבל קצת פחד ואולי התביש. הוא ישב ליד וחשב.... ואז כנראה בא לו רעיון, הוא התקרב אל העורב ו...נבח עליו (העורב הסתכל בזלזול והמשיך לאכול)

      באסה אתך, תמיד את אומרת אם ואם ואם ...ואינך מספרת כלום.

      ''

      תראי, אל תפחדי, אני לא אבוא לגור לידך אם אינך רוצה בזאת, אבל באמת מכל הלב רוצה לשמוע את סיפורי העורבים שלך.

      מה אני צריכה לעשות עוד כדי לשכנע אותך?

       

      נותנת לך במה, ספרי. אם יש לך כמה ספרי כל אחד לחוד בכמה תגובות.

      יש מצב? 

      ''

       

        30/4/11 20:41:

      צטט: איציק אביב 2011-04-29 08:54:37

      ומשל העורב והגבינה שלא מעיד על חוכמתו. צילומים נהדרים וכתבה זורמת ומאירה מבחינת העורבים.

      תודה לתגובתך, אתה מוזמן תמיד צוחק

      יש המון המון משלים סיפורים ודוגמאות אחרות שמעידות בהחלט על חוכמתו.

        30/4/11 20:40:

      צטט: shby 2011-04-29 08:32:53

      עורב זו בשורה רעה - המבול לא ניגמר , אחת התמונות האחרונות של ואו-גוך היתה "העורבים" http://www.penwith.co.uk/artofeurope/van_gogh_wheatfield_with_crows.jpg לפני כשנה ראיתי שני עורבים מצליחים ליגזול מחתול דג שמצא על גדת הירקון , אחד הטריד אותו והשני חטף את הדג, למי שלא יודע - עורב אסור בגידול בשבי בישראל - עוף מוגן

      דווקא אני מצאתי מידע רב על ההיפך ממה שאמרת, והבאתי זאת בלינקים הנלווים לפוסט. ראית? לשון בחוץ

       

        30/4/11 20:38:

      צטט: ד-ארט 2011-04-29 08:32:33

      אני לא מצליחה לראות את הכיעור. בעיני זו ציפור יפיפיה, ואכילת נבלות זה הדבר הכי מועיל שיכול להיות. מה היה קורה אם הנבלות היו נשארות להסריח את הסביבה? נראה לי שהעורבים שווים כמה עובדי זבל. בקיצור - זו חיה נפלאה.

      בהחלט, תודה. וגם תודה לנקודה שהעלית   צוחק

        30/4/11 20:38:

      צטט: absalom 2011-04-29 08:19:53

      גם אני מאוד אוהב את העורב   פקח וערום שחי בשלום עם כל שאר הציפורים הקטנות  להבדיל מהעורבני ציפור מאוד יפה ומאוד טורפת גוזלי אחרות  ראיתי פעם איך זוג עורבים מנהלים קרב אוירי נגד עורבני שהציק לציפורים שכנות

      העורבים הם הורים מדהימים. יתקפו ובצדק רב כל מי שמאיים על הצאצא שלהם   אומרים הֲיֵה ראש ולא לזנב? אני זנב עורב!

      יאללה, אז אני אתך, שלא תהיה שם לבד... קריצה

        30/4/11 20:37:

      צטט: נ.י.ל.י 2011-04-29 07:28:54

      ''

      אני אוהבת לצלם אותם-זו טריה מהשבוע-זוג בבת גלים על שפת הים-שולט על הסביבה!

      וואהו נילי עוד אחת, וכזו מוצלחת. תודה.

      יאללה, תביאי עוד !

      העם מבקש עוד!  מגניב 

        30/4/11 20:34:

      צטט: אתי פתי 2011-04-29 01:17:35

      ''

       

      מוזר שאת כותבת על עורבים, אתמול בדיוק עברתי ליד מה שבעיני הוא עורב אוסטרלי והרהרתי בו ארוכות. באוסטרליה יש קרוב משפחה של העורב שנקרא מג-פאי, הוא גם נחשב לציפור אינטיליגנטית, אם לא ה, מבלה יותר זמן על הקרקע מאשר באויר, קופצני, טריטוריאלי - לעיתים הוא מאמץ עץ, כנראה כשהנקבה מקננת בעץ הזה, ומגן עליו בחרוף נפש, ובעונה, קשה ללכת על המדרכה, כי הם מתקיפים את ההולכים והשבים. לא יפה. אינטליגנטי אבל ערס.

      אחלה תמונה הבאת כאן אתי פתי, תודה.

      אני דווקא אוהבת בעלי חיים ערסים, הם פחות משעממים, יותר מעניינים - ותמיד יש סיבה להיות ערסים. לא תמיד אנו מבינים אותה, אך יש, הם לא עושים זאת סתם.

      במקרה הזה אני רואה בהחלט גם את מסירותה של האם.חיוך

       

        30/4/11 20:32:

      צטט: טונקס 2011-04-29 00:23:30

      אחת החיות האינטליגנטיות ביותר. פעם עבדתי בגן החיות בתל אביב והיה שם עורב בשם רובי (עורב שחור), שהיה מסתובב ואומר (רק כשהתחשק לו ורק למי שאהב) "רובי, בוא הנה רובי". הוא חיקה את המטפל שלו שנתן לו את שמו ואף כתב עליו ספר ילדים. המטפל הזה, בחור אוהב חיות משכונת התקוה, נהפך לאחד מחוקרי הפילים הגדולים בעולם, יחזקאל שושני, שנהרג לפני כארבע שנים בפיגוע באתיופיה. ביפאן נצפו עורבים שמים אגוזים מעצים על הכביש כשהרמזור מתחלף לאדום, מחכים שיתחלף לירוק והמכוניות יפצחו בשבילם את האגוזים, ואז כשאדום שוב יורדים ולוקחים. ברור שהתנהגות כזאת אינה יכולה להיות "מתוכנתת גנטית", זוהי למידה שנדרש לה זיכרון, בחירה בין חלופות, תפישה של העתיד, תכנון, בקיצור - מחשבה והסקה. פעם מצאתי עורב שוכב באוניברסיטת תל אביב ולא ידעתי אם הוא חי או מת הוא עוד היה חם. לקחתי אותו לחוג לזואולוגיה ושם אמרו לי שאין טעם להתעסק אתו, כי הם נפוצים מדי ודוחקים מינים אחרים. אבל היה פה יצור אינדיבידואלי עם אופי ורגשות משלו. ובכלל, אני באמת לא חושבת שהם מכוערים. לא מבינה מה מכוער בהם

      תודה טונקסי.

      כאב לי מאד אז בזמנו לשמוע על מותו של יחזקאל שושני, בשל מי שהיה, בשל האיש, ובשל ההקשר שלו לפילים, שהרי פיל הוא בעל חיים מאד אהוב עלי.

      לגבי העורבים, כמה שאני יודעת עליהם יותר, יותר אוהבת. אני גם לא חושבת שהם מכוערים אני מוצאת בהם יופי רב, אך הם מקובלים ככאלה.

      אבל תעזבי, ממתי אנו לוקחים בחשבון מה שמקובל?  נשיקה

       

        30/4/11 17:57:
      תודה פוסט מקסים, עורב איזו ציפור מיוחדת
        30/4/11 16:39:

      גם אני מרותקת אליהם ואל התנהגותם,

      יש כמה צילומים מצחיקים שלהם (כמו למשל

      עורב אוכל פלאפל שהוציא מפח זבל)

      אבל בשבילך, בונבונייטה, בחרתי צילום

      מיוחד יותר, של עורב עם עיניים כחולות !!!

      ושמישהו יגיד שהוא לא יפה חיוך

       

      ''

       

        30/4/11 16:38:
      מקסים!! איזו חברות.... מרחיב את הלב
        30/4/11 14:46:
      כל העורבים בנווה צדק ויש עשרות כאלה, גאים בך ומצפים לביקור. הם כולם רעשנים ומעוררים התרגשות בקרב בעלי החיים האחרים. סרט החתול והעורב יכול להיות רק באמריקה :-)
        30/4/11 13:22:
      הסרטון מדהים - שלחתי לכל אוהבי החיות בתפוצת המייל שלי. ואגב - מעולם לא חשבתי שהעורבים מכוערים
        30/4/11 11:03:

      כהרגלך יקירה.

      תודה שהבאת פוסט נפלא.

      אין כמוך!!!

      בוקר טוב ויום נפלא.

      ''

        30/4/11 07:16:
      ברור שעכשיו כשעורבי השכונה יבואו למרפסתשלי אסתכל עליהם בעין חדשה.תודה רבה על כל מה שלמדתי ממך עליהם
        30/4/11 04:22:
      האמת שתמיד אהבתי עורבים ולפעמים חשבתי שאפילו אני מתקשרת איתם.לדעתי זו ציפור יפיפיה וכמובן חכמה מאד . היית צריכה לראות איך הם עוקבים אחרי הגוזל שלהם כשהוא על הקרקע : מצד אחד מעניקים לו עצמאות ומאידך שומרים עליו מרחוק... כלבתי בטעות התקרבה לגוזל והם מיד נחתו לא רחוק ממנהואני מהרתי להרחיקה ממנו. בקשת חומר נוסף עליהם אז ספור קצר ממקורותינו מתקופת בית שני . ספור הנקרא " מדוע העורב הולך ברקידה: "ועוד שאלו (נבוכדנאצר את בן סירא): מפני מה עורב הולך ברקידה? אמר לו: מפני שפעם אחת היה עורב הולך בדרכו כשאר כל עופות. נשא עיניו וראה יונה מהלכת וישרה הליכתה בעיניו, ורצה הוא להלוך כך ולא היה יכול לכווין הליכותיה. נתנו כל העופות עיניהם להתלוצץ ממנו. ושמע העורב ונתבייש וחזר לדרכו הראשון ולא יכול שכבר שכחו. וכיוון שראה כך התחיל לרקוד ועד עכשיו הוא הולך ברקידה. אמר לו נבודכנאצר: ברוך מגלה עמוקות, שגילה סודו לעמו ישראל". ויופי שהעלית את הנושא למודעות. שבת שלום
        30/4/11 00:57:

      ניצפו עורבים אוחזיםחיוך אגוזים במקורם
      ומשליכים אותם מגובה של כמה מטרים על אדמה סלעית
      עד שקליפתם נשברה.

      תודה על פוסט מעניין.

        30/4/11 00:06:
      ....והיופי, כך אומרים, הוא בעיני המתבונן!..............
        30/4/11 00:00:
      יופי, כיעור בעיניי המתבונן יותר מדוייק בנשמה של המתבונן. ליד מקום עבודתי יוצא לי לראות עורבים. אף פעם לא ראיתי בהם כיעור או משהו מסורבל בהתנהלותם. לדידי כיעור אינו צורה חיצונית אלא התנהגות שהתוצר שלה הוא רוע. בהתאם יופי התנהגות שמקורה במחשבה טובה. בסירטון שהעלת חשבתי wow כמה רגישות וטוב לב יש בעורב הזה (למרות שלחיות לא מיוחס מושג זה) מה שעושה אותו ייצור מאוד יפה. אכן יחסיי החתול-עורב רגש אותי במיוחד. עוד משהו שאפשר ללמוד מהסירטון כשבאים ממקום נקי קרי מנוטרלים מדעות קדומות והגדרות מקובעות מעודדים את הטוב שבנו ובאלו שאנו פוגשים בדרך לבוא לידיי ביטוי לטובת כולם. אוהבת את הפוסטים שלך. מאוד מיוחדים ומעוררי מחשבה.
        29/4/11 23:01:

      צטט: נ.י.ל.י 2011-04-28 23:25:35

      כל סיפור עליהם מוסיף לי הנאה
      תודה יקירה!חיוך

      אני הכי הכי נהנית לראות עורב מקפל .....ראית פעם עורב שמצא עור תרנגולת?

      שכנתי מסירה מהעופות את עורם(סליחה סליחה...)וזורקת לעורבים.זה גדול ורחב מאד כ-20 ס''מ לפחות.

      העורב מקפל את זה כמעטפה..מימין לשמאל ומלמטה למעלה,תופס באמצע ועף עם זה לגג הסמוך.שם הוא קורא לבת/בן זוגו והם אוכלים ביחד.הקיפול הזה משגע אותי!חחחח

      אוי, איזה סיפור משגע. תודה.

      תגידי, סתם משאלה...יש מצב שאת מצלמת לנו עורב מקפל? יש סיכוי? זה מעניין לאללה. גם הקטע הזה שהוא רץ לחלוק עם זוגתו. אמרתי לך, הם משפחתיים ונחמדים נורא בקטעים שלהם.

      ''

        29/4/11 22:21:
      אכן העורבים יצורים חכמים, בעיני גם יפים אני מסתכלת עליהם מן ההיבט המיסטי. במשך שנים מבעד לחלוני ראיתי עורב על ענף צמרתו של ברוש זקוף. העורב סימן עבורי דרכים. שאלתי אותו שאלות והוא ענה. התקשורת נמשכה זמן רב והנה יום אחד נעלם ולא ראיתי אותו עוד. עדיין אני מציצה לראש הברוש אולי הוא ישוב ויופיע.
        29/4/11 22:16:
      פוסט משגע. . שכנתי ממול היא צמחונית ובכל זאת זוג עורבים אימצו אותה. בכל יום בשעה קבועה הם הופיעו וממש שוחחו איתה. היא נתנה להם לאכול, וביחד העבירו את שעות הצהריים. כאלה חכמים. כך יום יום במשך כשנה וחצי. לפתע נעלמו. היא חוששת שהם הורעלו ומאוד מתגעגעת אליהם.*
        29/4/11 21:46:

      צטט: חירות-נפש 2011-04-28 23:16:23

      העורבים החכמים מופיעים בפינת-החי שלי ברגע בו אני מחלקת שאריות בשר לחיות... כמו החמור שכתבתי אודותיו בפוסט, גם לעורבים יש צדדים יפים ונוגעים ללב

      בודאי, וכשאוהבים או לפחות פתוחים לקבל גם את השונה (והם בפירוש שונים) מבינים שכמו בכל דבר, גם אצלהם יש סיבה לדברים, הם לא סתם כאלה. ולפעמים דווקא בגלל שהם כאלה, אוהבים אותם. יש מי שנרתע כי הם חריגים, וככאלה מרתיעים, אך לא כל החריג הוא רע או משהו, הוא פשוט שונה, וההתמודדות אתו לכן אמורה להיות קצת שונה.

       

      פעם הגעתי לעבודה, ובכניסה לבניין ראיתי שכולם בהיסטריה כללית: איש בטחון, אנשי תחזוקה, ואי אילו "בעלי תפקידים" מדסקסים מה לעשות בעניין העורב שהתחיל מהבוקר לתקוף כל מי שנכנס לבניין. האנשים ואשה אחת שהוא צלל לתוך השיער שלה תרמו להיסטריה, ורצו לקרוא לפקח, שוטר, או מישהו שיתחיל לטווח ולירות בעורב כדי שתופסק המתקפה, בטח חשבו שהוא השתגע ולא הבינו למה תוקף ואיך להפסיק זאת.

       

      הסתכלתי ימינה ושמאלה מנסה לראות בשטח מה קורה, מה יכולה להיות הסיבה ואחרי דקה קלטתי.  מול הכניסה בדיוק עמד עץ עבות בשיאו, שיערתי שבין עליו וענפיו נמצא גוזל עורבים.

       

      נכנסתי ללא הזמנה ישר לתוכם, לוויכוח, ביקשתי שלא יעשו זאת, הסברתי בכמה מילים את הבעיה ואיך לצאת ממנה.

      אם הם יקראו לגוזם עם ציוד מתאים וידללו את ענפי העץ בכניסה, הגוזל שכנראה שם יראה את הדרך החוצה, ולעורבים יהיה להם יותר קל לחלצו. והמתקפה תפסק.

      כשסיימתי את העבודה ביציאה ראיתי שהעץ נגזם ובצורה סבירה ויפה.  המתקפה נפסקה.  חיוך

       

        29/4/11 21:06:
      שיהיה לך סוף שבוע נעים במיוחד בונבונייטה.
        29/4/11 19:34:
      עורבים כמו פילים, תמיד יזכרו אותך אם תזיק להם.....
        29/4/11 19:29:
      אני מסכים איתך שאין להרוג...או לרצוח בעלי חיים כדי לאכול אותם.יש לנו שפע של מזון מהטבע,צמחים פירות וירקות ובשפע.רק חבל שיש כל כך מעט צמחוניים. אני מצטט את אלברט איינשטיין. ''שום דבר לא יועיל לאנושות ויגדיל את הסיכויים להשרדות של חיים על כדור הארץ כמו מעבר לתזונה צמחית''.
        29/4/11 18:00:

      העורבים כל כך חכמים...

      גם לי היה אחד כזה

      ועליו עוד אספר...

      אולי בפחות כשרון ממך...:)))))

       פוסט נהדר כתבת לנו פה...

        29/4/11 17:28:
      הזכרת את טינת העורבים, וגם החברה offair מזכירה את החוויה שעברה. אכן, לעתים העורבים הם חוויה טראומטית !
        29/4/11 16:50:
      פוסט נהדר ומענג. התמונה של יוכי מקסימה, והסרטון פשוט מהמם. מה גם שהוא מוגש כסיפור תהליכי, אותנטי, ולא כמעין צילום קוריוזי פיקנטי (כמו אלה המוצגים לעיתים במקבצי יו-טיוב ב"צינור לילה"). והמון המון חומר למחשבה אפשר להפיק ממנו (על הקיבעונות הסטריאוטיפיים, ועל מה שנראה טבעי אך ניתן בעצם לחדש בו, ומה נתפש כפיוסים בלתי אפשריים- והנה עינינו הרואות. עונג שבת
        29/4/11 15:27:
      יופי של כתבה. העורב והחתול - מדהימים!
        29/4/11 15:27:
      אוי בוני בוני,
      אני כל כך אוהבת את הכתיבה שלך..
      אוי בוני בוני,
      אני כל כך אוהבת את הכתיבה שלך..

      או בוני בוני,

      רק שלא תפסיקי לראות ולכתוב.

      אני כל כך אוהבת את המה שאת כותבת ואת האיך...

      שוש

        29/4/11 14:45:
      חכמים ביותר,,ומצחיקים נורא
        29/4/11 13:38:
      מקסים *
        29/4/11 13:12:
      לפני מספר שנים בחצר ביתי נפל גוזל של עורבים, הכלבה שלי מייד תפסה אותו בפיה ולמזלי ראיתי זאת בזמן והצלתי אותו. מספר ימים טיפלתי בו בבית, והעורבים ארבו לי בכל פעם שיצאתי לחצר, זה היה ממש מפחיד. הגוזל בסוף הצליח לברוח מהחלון (כמעט נרפא) ואילו אני נשארתי עם עורבים שמחכים לי בפינה, זה נמשך בערך חודשיים. חוויה לא נעימה
        29/4/11 11:54:
      יפה כתבת. ואהבתי מאוד את הצילום של יוכי...בהחלט מיוחד תודה ושב"ש.
        29/4/11 11:49:
      תודה
        29/4/11 11:43:
      מתה על עורבים. חכמים, מצחיקים ולא צפויים. סיפורים בלי סוף. אבל הוידיאו הזה על החתלתול והעורב - מדהים!!! חזון אחרית הימים :))
        29/4/11 11:18:
      אכן עוף מרתק ואחר
        29/4/11 11:12:
      "חייכתי וחשבתי לעצמי שבדיוק בשל סיבות כאלה אני אוהבת אותו: אינו נוהה אחרי העדר, נבדל ממנו, עם חשיבה יצירתית עצמאית, ופיקח." וואו, אני איתך בעניין הזה
        29/4/11 11:08:
      יש עורב שכול יום בא לביכור - מתישב על המעקה וזהו
      ככה כמעט מדי יום.
        29/4/11 10:58:

      בונבוניטה איזה פוסט יפה !

      הדרך שלך דומה לדרכו של העורב: להיות יצירתיים, פיקחים, לא ללכת כעדר אחרי הרועה ולזהות "נבלות" במקומות שיש תועלת בהם...חחחח

      בשפת הבריאה של "אהבה רבה" העורב מסמל את ההתנהלות הזו:

      לראות את הקסם בחיים ע"י העמקת מודעות

      להתחדש מתוך שינוי המודעות

      האומץ להשתקפות עצמית

      לדעת לעשות בחינה עצמית

      להיות במצב נוח עם עצמי

      נראה לי מאוד שלא סתם הבאת כזה פוסט ענק על העורב, את מתנהלת עפ"י מהותו = מקסימה:) זה מה שיש לי לומר:) תמיד נהנית לקרוא אותך, שבת נפלאה, באהבה רבה דליה***

        29/4/11 10:48:
      קרע..קרע !
        29/4/11 10:27:

      בונבוניטה

       

      זוכרת ת'פוסט הקודם שלך על העורב

      גם לא אהבתי פעם עורבים

      והיום ממש אוהבת אותם

      מצלמת אותם...כשהם אוכלים לגורה'לה שלי את הבונזו

      מצלמת אותם בים

      אוהבת את החליפה שלהם

      תודה על השיתוף

      שבת מחבקת

      ''

        29/4/11 09:41:
      יצור נבון ומרתק עם המון אופי העורב. שמשך את תשומת ליבו של האדם כבר בתחילת ימיו. במו עיני ראיתי עורב מנהל דיאלוג עם בעליו, שהיה בן אדם וניכר בבירור שהעורב לא בדיוק מרגיש את עצמו כשייך לאותו האדם שהתיימר להיות בעליו... אפרופו נבלות, הרי זהו גם מזונו העיקרי של מלך העופות :-) במו עיני ראיתי עורב
        29/4/11 09:34:
      כמו תמיד כתיבה יפה ומעולה , אהבתי ואוסיף עורב חיה חכמה במיוחד אצלי הם יודעות את השעה שאני זורק להן שיירים של צהרים ועומדות על העץ יש יש אין לא קרה כלום נהניתי לקרוא.
        29/4/11 09:12:
      עורב מטפל בחתול? הגנדלף שלי העדיף למשוך להם באזנים או בזנב התגובות עשו לו את זה
        29/4/11 09:08:
      קודם כל, אני בטוחה שכל העורבים מודים לך על מה שכתבת! וכולנו נבראנו לעולם הזה. כולנו נחוצים כאן. והסרט על החתול והעורב, מדהים!
        29/4/11 09:00:
      אחותי, כבר לא נעים לי אבל אם אני אתחיל לספר את סיפורי העורבים שגידלתי, את תעברי לגור לידי. אז רק אחד קטן: זרקתי חתיכות בשר קטנות לעורב אחד, הוא היה לוקח אחת, עף לגדר ואוכל בנחת. ואז הגיע עורבני שרצה גם אבל קצת פחד ואולי התביש. הוא ישב ליד וחשב.... ואז כנראה בא לו רעיון, הוא התקרב אל העורב ו...נבח עליו (העורב הסתכל בזלזול והמשיך לאכול)
        29/4/11 08:54:
      ומשל העורב והגבינה שלא מעיד על חוכמתו. צילומים נהדרים וכתבה זורמת ומאירה מבחינת העורבים.
        29/4/11 08:32:
      עורב זו בשורה רעה - המבול לא ניגמר , אחת התמונות האחרונות של ואו-גוך היתה "העורבים" http://www.penwith.co.uk/artofeurope/van_gogh_wheatfield_with_crows.jpg לפני כשנה ראיתי שני עורבים מצליחים ליגזול מחתול דג שמצא על גדת הירקון , אחד הטריד אותו והשני חטף את הדג, למי שלא יודע - עורב אסור בגידול בשבי בישראל - עוף מוגן
        29/4/11 08:32:
      אני לא מצליחה לראות את הכיעור. בעיני זו ציפור יפיפיה, ואכילת נבלות זה הדבר הכי מועיל שיכול להיות. מה היה קורה אם הנבלות היו נשארות להסריח את הסביבה? נראה לי שהעורבים שווים כמה עובדי זבל. בקיצור - זו חיה נפלאה.
        29/4/11 08:31:
      נפלא שהבאת, הם מרתקים ומפתיעים כל פעם מחדש.
        29/4/11 08:19:

      גם אני מאוד אוהב את העורב

      פקח וערום שחי בשלום עם כל שאר הציפורים הקטנות

      להבדיל מהעורבני ציפור מאוד יפה ומאוד טורפת גוזלי אחרות

      ראיתי פעם איך זוג עורבים מנהלים קרב אוירי נגד עורבני שהציק לציפורים שכנות

      העורבים הם הורים מדהימים. יתקפו ובצדק רב כל מי שמאיים על הצאצא שלהם

      אומרים הֲיֵה ראש ולא לזנב? אני זנב עורב!

        29/4/11 07:28:

      ''

      אני אוהבת לצלם אותם-זו טריה מהשבוע-זוג בבת גלים על שפת הים-שולט על הסביבה!

        29/4/11 01:17:

      ''

       

      מוזר שאת כותבת על עורבים, אתמול בדיוק עברתי ליד מה שבעיני הוא עורב אוסטרלי והרהרתי בו ארוכות. באוסטרליה יש קרוב משפחה של העורב שנקרא מג-פאי, הוא גם נחשב לציפור אינטיליגנטית, אם לא ה, מבלה יותר זמן על הקרקע מאשר באויר, קופצני, טריטוריאלי - לעיתים הוא מאמץ עץ, כנראה כשהנקבה מקננת בעץ הזה, ומגן עליו בחרוף נפש, ובעונה, קשה ללכת על המדרכה, כי הם מתקיפים את ההולכים והשבים. לא יפה. אינטליגנטי אבל ערס.

        29/4/11 00:39:
      אה, ויופי של פוסט, כמובן :-) תודה!
        29/4/11 00:37:

      צטט: bonbonyetta 2011-04-29 00:18:22

      צטט: ערנית 2011-04-28 23:50:48

      הליכה מהדסת?

      הייתי אומרת- סוג של הליכה "עם טקס בישבן" ;-)

      גם העיניים שלהם זה משהו מיוחד.

      ציפור מגניבה. יש בירושלים המון.

      הליכה מהדסת:

       

      תגובתה של ליאת skippy  

      http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?chiq:%E8%E1%F2_%EC%E9%E3_%E4%E1%E9%FA

      "יש לה הליכה מהדסת כזו, מלאת חשיבות עצמית, מלאת בטחון עצמי, מלאת נוכחות "

       

      אני מצאתי קישור שאומר שמהדס=מקפץ... בכל אופן ההגדרה של ליאת מוצאת חן בעיני. וגם ההליכה של העורב... 

        29/4/11 00:27:
      וכמובן, תודה שוב על פוסט רגיש ומקורי והומאני
        29/4/11 00:23:
      אחת החיות האינטליגנטיות ביותר. פעם עבדתי בגן החיות בתל אביב והיה שם עורב בשם רובי (עורב שחור), שהיה מסתובב ואומר (רק כשהתחשק לו ורק למי שאהב) "רובי, בוא הנה רובי". הוא חיקה את המטפל שלו שנתן לו את שמו ואף כתב עליו ספר ילדים. המטפל הזה, בחור אוהב חיות משכונת התקוה, נהפך לאחד מחוקרי הפילים הגדולים בעולם, יחזקאל שושני, שנהרג לפני כארבע שנים בפיגוע באתיופיה. ביפאן נצפו עורבים שמים אגוזים מעצים על הכביש כשהרמזור מתחלף לאדום, מחכים שיתחלף לירוק והמכוניות יפצחו בשבילם את האגוזים, ואז כשאדום שוב יורדים ולוקחים. ברור שהתנהגות כזאת אינה יכולה להיות "מתוכנתת גנטית", זוהי למידה שנדרש לה זיכרון, בחירה בין חלופות, תפישה של העתיד, תכנון, בקיצור - מחשבה והסקה. פעם מצאתי עורב שוכב באוניברסיטת תל אביב ולא ידעתי אם הוא חי או מת הוא עוד היה חם. לקחתי אותו לחוג לזואולוגיה ושם אמרו לי שאין טעם להתעסק אתו, כי הם נפוצים מדי ודוחקים מינים אחרים. אבל היה פה יצור אינדיבידואלי עם אופי ורגשות משלו. ובכלל, אני באמת לא חושבת שהם מכוערים. לא מבינה מה מכוער בהם
        29/4/11 00:18:

      צטט: ערנית 2011-04-28 23:50:48

      הליכה מהדסת?

      הייתי אומרת- סוג של הליכה "עם טקס בישבן" ;-)

      גם העיניים שלהם זה משהו מיוחד.

      ציפור מגניבה. יש בירושלים המון.

      הליכה מהדסת:

       

      תגובתה של ליאת skippy  

      http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?chiq:%E8%E1%F2_%EC%E9%E3_%E4%E1%E9%FA

      "יש לה הליכה מהדסת כזו, מלאת חשיבות עצמית, מלאת בטחון עצמי, מלאת נוכחות "

        28/4/11 23:50:

      הליכה מהדסת?

      הייתי אומרת- סוג של הליכה "עם טקס בישבן" ;-)

      גם העיניים שלהם זה משהו מיוחד.

      ציפור מגניבה. יש בירושלים המון.

        28/4/11 23:25:

      כל סיפור עליהם מוסיף לי הנאה
      תודה יקירה!חיוך

      אני הכי הכי נהנית לראות עורב מקפל .....

      ראית פעם עורב שמצא עור תרנגולת?

      שכנתי מסירה מהעופות את עורם(סליחה סליחה...)וזורקת לעורבים.זה גדול ורחב מאד כ-20 ס''מ לפחות.

      העורב מקפל את זה כמעטפה..מימין לשמאל ומלמטה למעלה,תופס באמצע ועף עם זה לגג הסמוך.שם הוא קורא לבת/בן זוגו והם אוכלים ביחד.

      הקיפול הזה משגע אותי!חחחח

        28/4/11 23:16:
      העורבים החכמים מופיעים בפינת-החי שלי ברגע בו אני מחלקת שאריות בשר לחיות... כמו החמור שכתבתי אודותיו בפוסט, גם לעורבים יש צדדים יפים ונוגעים ללב

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין