כותרות TheMarker >
    ';

    lean on me

    ראיתי פעם סרט שנקרא lean on me. הסרט היה מקומם למדי, אך את הכותרת אני לוקחת איתי לכל מקום.
    הבלוג הזה הוא מעין ראי לנפש. קופסת תכשיטים שניתן להניח בתוכה מחשבות ורגשות המבקשים להם דרך החוצה, מחפשים אפשרות למצוא להם פה וצורה, ואינם יודעים איזו עין תשזוף אותם, ומתי, ואי מי, יגיב להם אם בכלל. הכתיבה מקלה מאד, מסייעת להרגיש ומסייעת לחשוב. הידיעה שאי מי עשוי לראות את הדברים יש בה מן ההצצה למקום אסור, מן המשחק בין הראוי והלא ראוי הדרים בכפיפה אחת. . .

    0

    אלייך או עלייך

    0 תגובות   יום שלישי, 13/11/07, 10:53

    חברה לעבודה נפטרה במפתיע. ככה פתאום, ימי אשפוז ספורים, וזהו. נגמר.

    המשפחה רוצה לבנות אתר לזכרה, ובקשה מכל אחד לכתוב כמה מילים.

    ואני עומדת ותוהה, (כמו שאני תוהה בכל פעם שצריך לכתוב הספד- ) האם לפנות אליך, עלמה , או לדבר אודותייך, שכן את  כבר איננה. הרי מה שאנחנו רוצים לעשות הוא להעלות את זכרך, או להקיף במילים את החלל שהותרת בהעלמותך הפתאומית. לפנות אלייך, זו דרך (די מוכרת) לומר במילים אחרות : אני לא מאמינה שאת איננה. אני לא מאמינה שנעלמת לי. אני לא מקבלת. ואז, לומר לך את כל המילים היפות שחבל מאד שלא היה לי אומץ -או תבונה- לומר לך כשהסתובבת בינינו. יצחק שלו, המשורר, (אבא של ) כתב "שירו נא למתים בטרם ימותו" , ובכל פעם שנפטר מישהו , עולה השורה הזו ונתקעת בגרוני. אני לא רוצה להיות שבלונית, לומר את משפטי ההעדר הקבועים, וההעדר הזה כואב בנוכחותו באופן שאני מתקשה להסביר במילים. אני רק יכולה להסביר בכף היד - כאן זה כואב, או ככה זה כואב.

    אז איך , אז מה, אז באיזה אופן אפשר לכתוב לך ועלייך לאתר שמתכוונים להקים לזכרך , אני ממש לא יודעת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ש.ר.ה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין