לקראת יום השואה – סיפורי שואה "בלשיים" עכשוויים
כנסת ישראל החליטה לעשות מאמץ אחרון לאיתור רכוש נספי שואה והשבתו לבעליו, או להעברתו לניצולי שואה או להעברתו למטרות הנצחה. לפני כ - 11 שנים יצאתי לדרך, בכוונה לאתר רכוש נגזל של סבים שנספו, יוסף מאיר קיפל ז'ל, ושלמה יהושע קרמר ז'ל, אלהים יקום דמם...
כבוד השופטת ידידי הטוב והמיטיב, עשה בחייו רבות בשרות הציבור, איש חברה למופת, מומחה בתחומו שהחזיק בתפקיד בכיר מאד בממשלות מלכות ישראל אחרי קום המדינה... נפגשנו אולי עשרות רבות של פעמים בבתי קפה והסעדה ברחבי העיר ירושלים, עירנו האהובה, ניתחנו וחרשנו כמעט כל נושא הקשור בפעילות ממשלות ישראל ובעיקר משרדי האוצר ומשרדי השירותים החברתיים... נגענו פה ושם גם במשרד המשפטים, אך הנגיעה היתה קלילה ושטחית ובד'כ סביב דרכי הצדק המוזרות של המערכות המשפטיות בישראל. ידידי נשוי לשופטת מחוזית מוערכת..ואני במסע בלשי של התחקות אחרי גורל רכוש סבי מצד אימי ומצד אבי...באחד הימים, הציע ידידי שאפגוש את אשתו הנכבדה והיקרה..כך עשיתי..נפלה לי זכות גדולה לדעת שהיא התמצאה מאד בדרכי האפוטרופוס הכללי ומשרדי רישום המקרקעין...נולדה בליבי תקווה גדולה שאוכל באמת להסתייע בהתמחותה... אספתי בארכיון הציוני מאות מסמכים והבאתי אותם אליה...היא עיינה בהם והשיאה לי לאחר לימוד לפגוש במשפטן יוצא האפוטרופוס...כך עשיתי..נדהמתי כשהוא אמר לי שאיתור קרקע לפי שם יכולה רק הנהלת הטאבו לבצע ולא כל אזרח...תהיתי ביני לביני מדוע ורק עלה ופרח חשדי שזה נועד לאפשר עבודת מאכערים מול פקידי הרישום...הוא הציע לי שתמורת תשלום, לפקיד כזה או אחר בלשכת רישום המקרקעין, הוא ידאג שמחשבי הטאבו יופעלו בשבת ... כאדם עם אתיקה דורסנית מייסרת, סירבתי להמשיך בנתיב זה... ידידי לא תהה אף פעם, מה עלה בגורל המלצת אשתו... |