כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירים ומה שבדרך

    0

    רָצִיתִי לְסַפֵּר עַל יֹפִי הַפְּרִיחָה

    150 תגובות   יום שישי , 29/4/11, 07:48

    ''

    תודה לאיציק 45 על הכנת היוטיוב

    ~

     

    בחול המועד פסח יצאנו לטייל לכרמל.
    רציתי בכל מאודי לראות מקרוב את מה שקרה שם:

    את האסון, את הכאב, איך זה שהשטן השליך לפידיו על הכרמל

    ויצר את השרפה הנוראה על "ההר הירוק תמיד",

    בעבר באתי לפגוש את ההר שפרח - ועתה אני באה לראות כיצד

    נעשה שחור וכיצד הריאה ירוקה הפכה למפויחת,עשנה, כמו שדה קרב.

    את הקטל המחריד - אסון שממש איני זוכרת חמור ממנו  בישראל,

    מבחינת מספר הקורבנות -  באתי לכאוב; את הרס הצומח בהר,

    אחד מן האתרים הספורים הירוקים הנרחבים שיש לנו בארצנו הקטנטונת.
    אלו ימים רעים ואכזריים היו לו להר ולאוהביו ולקרבנותיו

    רציתי לבוא אל הכרמל מיד אחרי השריפה.

    חשתי מעין חובה פנימית לבקר בו כרבים אחרים 

    חשתי דחף לעלות אליו ,לבָכות אותו ואת קרבנות האש.

    כמי שבאה לבכות אהוב בבית הקברות. אך הדבר נבצר ממני אז.

    מטעמים משפחתיים: עמדנו ממש  ערב הנסיעה לאמריקה ,
    לא שכחתי את חובי להר. סמוך מאד אחרי שובי ,

    הלכתי לפרוע את החוב.

     

    בהגיעי אליו היה נעים להיווכח שהרבה מן הכרמל נשאר

    בבתוליותו הרעננה, הלא נקרעת. אנשים מטיילים בחיק הטבע הנהדר,

    המשקיף אל חופים נפלאים. ובזכרון יעקב מתנהלים אירועי  אביב:  יריד אומנים, ברייקדנס ברחובות, מסעדות הומות. כאילו עולם כמנהגו נוהג.

    אבל לא זה היה הכרמל הפצוע.

    כשהגעתי לאזור השריפה נזכרתי במראות שראיתי בטלויזיה, תיאורי האנשים שהפכו לאודים מפויחים, טיילתי בין העצים שנכרתו,

    אלה המפויחים השחורים, ונפעמתי מן הפריחה המתחדשת,

    הפרחים הצבעוניים שהחלו לצוץ מבעד לאדמה החרוכה.

    ניצבתי דום ליד הַגָלעֵד לנופלים. כל כך עצוב, כל כך שותק אבל

      גם מדבר,למרות הסתירה העולה משילוב שתי מילים אלו 
    שותק וגם כל כך צורח את מה שקרה שם. 

    חלחלה עוברת בגוף כשהגעתי אל הסיבוב המתפתל הארור ההוא

    שאליו נקלעו  44  אנשים חיים.

    בעלי משפחות, אבות לילדים, נשואים לנשים, בנים להורים.

    אהובים ואוהבים.

    מתוך תחושת השותפות עם גורלם ניסיתי לדמיין מה חשבו

    כל הנוסעים בתוך האוטובוס, כשבאה השריפה המפלצתית

    וכבשה אותם ביסורים בתוכה. האם התחבקו רגע לפני מוות.

    אני שם נבלעת במקום שבו יער ואדם על גווניהם האנושיים

    או הצמחיים נלקחו שם כדי ללבוש כולם גם יחד גוון של שחור משחור

     אודים עשנים.
    רואה את הבתים ממעל, בית אורן, מפוייחים,כל אבן זועקת שם.

    גם אני בלי  קול. חושבת מה עבר על האנשים הרואים את ביתם כַּלֶה.

    ואת כל מה שאהבו בו הופך רמץ.
    ניצבת  ליד "ערימת האבנים" כמה עצב מתדובב ממנה

    על כל אבן רשום שם אדם שהפך ברגעים ספורים לאפר.  

    והרי ממש באותו יום היה או היתה בשר ודם -

    חושב, נושם, אוהב, צוחק, כועס, משתוקק, מלטף ,מלוטף,מאותגר.

    בגוף רועד ,עברתי ממקום למקום,נעמדתי דום ,נשאתי תפילה לזכרם, רגעים שנטבעו בי, לא העליתי בדעתי כלל שזה מה שיקרה לי.

    ואם לא פרצתי בבכי ממש,  כי אז ניגרו המון דמעות בתוכי.

    הייתי חייבת לדעת מה אירע שם.
    לחוות בגופי, לראות בעיניי את הטראומה אשר לא ציפיתי

    שתשפיע עלי כל כך.
    הדמעות זלגו פתע והשקו את האדמה,קולי נחנק כשאמרתי

    לליאור בני האמצעי, "תודה, תודה  שהבאת אותי לכאן,
    רציתי לראות, לחוש ,לדעת,להיות ולחיות את הרגעים האלו".

    אדם מתקשר אל נופים. הים הוא נוף שלי וכך גם הכרמל.

    תמיד היה לי כאבן שואבת ועכשיו בחג הזה מקרוב באתי

    לפגוש את ההר שתמיד משך כי פרח ביפעתו,

    מקלט מכניס אורחים לבורחים מן הכרך, מן הרעש ומן העשן .

    ומה שעשתה לו גחמת טבע.

     

    לא הייתי לוחמת באף מלחמה בכל זאת חשתי כמי  שנמצאת 

    בשדה קרב נטוש הרגשתי שם.
    שדה קטל אחרי שפונו ממנו כל הרוגיו ופצועיו ונותר כל הנשק והרכב

    שעלו באש והתרמילים שנותרו מן הפגזים שנורו לכאורה,

    מוטלים על הקרקע.  העדויות האילמות הנותרות. 

    הזעקה הצועקת בקול בלי קול אבל עם זאת בעוצמה אדירה.

    צפו ועלו במוחי תמונות האנשים התמים,שהפכו לאפר  

    "בעת מילוי תפקידם". ולא היה להם מפלט, לא היה מנוס

    ולא היה מקלט.

     

    כבר אמרתי למעלה שהכרמל שוקק חיים בחלקיו שלא נפגעו.

    בבואי שוטטו אנשים צוהלים בחיקו. שמחתי בשבילם.

    אך אני לא יכולתי לחמוק ממראות האימה,מן החלק הירוק הפורח,

    המתעלם לכאורה ממה שאירע באחד משלוחותיו הגחתי אל האתרים שאיכלה האש או כמעט איכלה ובמקום שלא איכלה לחלוטין 

    הותירה עיי חורבות.

    שרידי עצים, עצים שנעקרו ממקומם או נותרו מעוותים

    עדיין מחוברים בשרשיהם אל המקום שממנו הבקיעו אל האור

    לפני שנים הרבה. 

    כמה עצב ראיתי שם. ממש ניתן למישוש.  האבנים,

    שעל כל אחד מהם נרשם שם אדם שנספה, נרות נשמה שהותקנו

    בצורה של הספרה 44.  מכתבים שהושארו שם לנופלים,

    כל פרט מאלה צמרר את גופי.
    אבל בטיילי שם בין גדמי העצים שנשרפו.  נפעמתי  פתע!

    אחזה בי התרגשות כאילו משהו או מישהו בלתי נראה טלטל אותי. 

    פתע נוכחתי בנצחון החיים הנמשכים:

    הפריחה מתחדשת! פרחים צבעוניים החלו לצוץ מתחת

    לאדמה החרוכה - מבקיעים ממנה כשליחות כוחות הטבע הטובים

    המפנים אצבע משולשת לכוחות הטבע האחרים, כוחות האופל והרוע.

    לבי כאב על ההרס ולבי שמח על הפריחה.

     

    ככלות הכל אישה אנוכי. אישה פורצת בבכי בנסיבות כאלו.

    לא תמיד אנו מסוגלות לכבוש את רגשותינו וסערות נפשנו. 

    בכיתי על האסון  ובכיתי מאושרת בזכות התחדשות החיים שם.

    הדמעות נשרו כמו מבקשות ללחלח את הפריחה החדשה.  

     

    מעין אפילוג:
    ביער המדהים של עצי הסקויה העצומים, שעשרה אנשים

    לא יצליחו להקיף את גזעם; באותו יער סמוך לסן-פרנציסקו ,

    גם בו מונחים שלדים מפויחים. גם שם יש שריפות.

    עצי סקויה אחדים מוטלים מפויחים גורמים עצב רב למסתכל בהם.

    איך נפלו ענקים!

    אבל ליד עצים אלה הציבה הנהלת הפארק הרגישה שלט

    שהדבר הבא נכתב בו: "זו  דרכו של עולם. עצים נשרפים 

    ואחרים באים במקומם. אל תעצב. זו דרכו של עולם"

    סיפר לי על כך ידידי ,שהיה שם וראה את הרשומה הזו קודם פרסומה.

    ~

    רָצִיתִי לְסַפֵּר
    עַל יֹפִי הַפְּרִיחָה
    אֲבָל הַכֹּל הָיָה
    שָׁחֹר מִשָּׁחֹר
    עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
    אֲנָשִׁים  - אוּדִים מְפֻחָמִים
    טֶבַע שׁוֹתֵק
    חַג יְפֵהפֶה,מָלֵא אוֹר, שִׂמְחָה,
    הַגְשָׁמָה, שַׁלְוָה,הֲוָיָה טְהוֹרָה
    הָפַךְ לְכִפּוּר וְלֹא חֲנֻכָּה.
    וַאֲנִי  -
    מִדְּמָעוֹת חָנוּקָה 

    ~

    44 נרות נשמה

     

     

    ''

    גל-עד האבנים
    ''
    *
    ''
    *
    ''
    יזכור
    ''
    מצדיעה גם!
    ''

    *

    ''
    לזכרם
    ''
    *
    ''
    *
    ''

    כלא דמון ממרחק

    ''

    בית אורן - הבתים למעלה

    ''

    ההר הירוק כל ימות השנה עמד מפוייח - גם השמיים בכו

    ''

    מבט על הכביש,אי אפשר היה לסוב לאחור

    ''

    *

    ''

    *

    ''

    *

    ''

    לבלוב מתחדש

    ''

    ופריחה מתחדשת

    ''

    *

    ''

    העצים מספרים את הסיפור

    ''

    *

    ''

    *

    ''

    זה לצד זה - פריחה ושריפה

    ''

    שתמיד יהיה ירוק

    ''


    יהי זכרם ברוך

    דרג את התוכן:

      תגובות (150)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/5/11 17:26:
      :)
        5/5/11 08:50:

      צטט: אמיר ניצן 2011-05-04 10:32:26

      יהי זכרם ברוך

       

      אמיר -

       

      ת ו ד ה

      יהי זכרם ברוך

        4/5/11 10:32:
      יהי זכרם ברוך
        3/5/11 22:31:

      צטט: פיקסמן. 2011-05-03 22:14:56

      ווואוו, יופי של פוסט :) טוב שנזכרים מדי פעם באסונות עברו , למען חשבון נפש לעתיד :))

       

       

      פיקסמן

       

      ת ו ד ה

       

      ערב נעים

        3/5/11 22:14:
      ווואוו, יופי של פוסט :) טוב שנזכרים מדי פעם באסונות עברו , למען חשבון נפש לעתיד :))
        2/5/11 22:05:

      צטט: בטי 2000 2011-05-02 21:48:44

      אביה יקרה

      וואוו הפוסט שלך פתח לי שוב את הפצעים שעדיין כואבים..

      נזכרת אני באוריאל מלכה חברי לעבודה...

      כל יום אנו ממאנים להאמין בעבודה ...שהוא לא ישוב אלינו...שכבר לא נראה אותו מחייך חיוך רחב..

      קשה ...קשה לעכל...

      הפוסט שלך כל כך מרגש..כל כך נוגע...

      תודה לך אביה...

      בטי

       

      רפאלה - רטי

       

      ת ו ד ה

       

      בטי - עצוב היה לי לשמוע על אוריאל מלכה

      כל סיפור - עצוב כל כך

      יהי זכרם ברוך

      ''

        2/5/11 21:48:

      אביה יקרה

      וואוו הפוסט שלך פתח לי שוב את הפצעים שעדיין כואבים..

      נזכרת אני באוריאל מלכה חברי לעבודה...

      כל יום אנו ממאנים להאמין בעבודה ...שהוא לא ישוב אלינו...שכבר לא נראה אותו מחייך חיוך רחב..

      קשה ...קשה לעכל...

      הפוסט שלך כל כך מרגש..כל כך נוגע...

      תודה לך אביה...

      בטי

        2/5/11 15:36:

      חזרתי שובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב.

      ''

      יהיה זכרם של כל הניספים ברוך.

        2/5/11 13:10:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2011-05-02 09:59:17

      עוד אשוב *

       

      מכבית

       

      ת ו ד ה

      עוד אשוב *
        1/5/11 17:04:

      צטט: רנבו2 2011-05-01 15:27:57

      כמו תמיד גם בכאב את נוגעת באצבעות רכות

       

      רנבו - שונית

       

      ת ו ד ה

       

      יום נעים 

        1/5/11 15:28:
      פוסט מושקע ביותר! נפלא!
        1/5/11 15:27:
      כמו תמיד גם בכאב את נוגעת באצבעות רכות
        1/5/11 06:12:

      תודה לכל מי שקרא,הגיב,כיכב את הרשומה על הכרמל

      כשהייתי שם נאלמו מילותיי - נבלעתי בין השחור והצבעוני

      הצדעתי לכל אחד מ-44 הניספים

      גם לבן המושבה תת ניצב ליאור בוקר ז"ל

      וזה מה שכתבה לי נאוה רעייתו בפייסבוק

      ''

      נאוה בוקר-פרחי
      אביה יקרה,
      קראתי את שכתבת לאחר ביקורך במקום האסון בכרמל ולא הפסקתי לבכות. ריגשת אותי מאד כשידעת לגעת בכאב הנורא שאנו חשים, אנו שאיבדנו את יקירינו שם, בכרמל. ביטאת במלוא העוצמה את התחושות הקשות של מי שמבקר במקום..
      תודה לך על כתיבתך המרגשת והייחודית, תודה ושבוע טוב
       

      יהי זכרו ברוך
      ''

        1/5/11 06:04:

      צטט: ron294 2011-04-30 23:07:29

      מרגשים הזכרונות והצבעים, ואני אומר כמו דוד המלך:" בערב ילין בכי ולבוקר רינה". שבוע נפלא לך ולכל בני ביתך. רוני

       

      טהור - קלועת צמה - רון

       

      ת ו ד ה

      שבוע מבורך

      האמת כשהייתי שם - נאלמו מילותיי

      נבלעתי בין השחור השחור הזה

      אבל כל פעם שראיתי צבע - שמחתי

        1/5/11 00:52:
      היטב הנצחת. במילים, בתמונות. מירה
        30/4/11 23:34:
      אביה ,תודה על התמונות לא ביקרתי עדיין מאז השריפות . מאד טראגי
        30/4/11 23:07:
      מרגשים הזכרונות והצבעים, ואני אומר כמו דוד המלך:" בערב ילין בכי ולבוקר רינה". שבוע נפלא לך ולכל בני ביתך. רוני
        30/4/11 21:15:

      צטט: אילנה ינובסקי 2011-04-30 17:39:37

      אביה יקרה, בכוח כישרונותיך החיית את הטראומה הנוראה ההיא, את האסון שין דומה לו ואת זכרם של כל אותם אנשים אמיצים שקיפחו את חייהם באש האכזרית

       

      אילנה ינובסקי

       

      ת ו ד ה

      שבוע טוב

        30/4/11 21:15:

      צטט: ירין 2011-04-30 17:14:42

      חזרתי לכאן אביה נותרתי ללא מילים יהי זכרם ברוך אלף כוכבים הייתי מעניק לך אביה אוהב ומחבק אותך מהלב ירין

       

      ירין - עדית

       

      ת ו ד ה

      שבוע טוב

        30/4/11 17:39:
      אביה יקרה, בכוח כישרונותיך החיית את הטראומה הנוראה ההיא, את האסון שין דומה לו ואת זכרם של כל אותם אנשים אמיצים שקיפחו את חייהם באש האכזרית
        30/4/11 17:23:
      יהי זכרם ברוך.
        30/4/11 17:14:
      חזרתי לכאן אביה נותרתי ללא מילים יהי זכרם ברוך אלף כוכבים הייתי מעניק לך אביה אוהב ומחבק אותך מהלב ירין
        30/4/11 13:42:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2011-04-30 11:24:14

      ריגשת אותי יקירה.

      נותרתי ללא מילים!

      יהי זכרם ברוך...

      אין לי כוכב לתת.

      אבל חיבוקי באהבה יש.

      בוקר טוב ויום נפלא יקירה.

       

      בועז - רוויתוש

       

      ת ו ד ה

      שבת טובה

       

        30/4/11 13:41:

      צטט: יעל שדר 2011-04-30 10:37:38

      אביה, תמיד את מצליחה להעביר כל נושא בצורה כל כך מרגשת ומעומק הלב. תודה על הסיור שלקחת אותנו כאן בכרמל שבת שלום יעל

       

      שולה - רחלי - יעל

       

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        30/4/11 11:24:

      ריגשת אותי יקירה.

      נותרתי ללא מילים!

      יהי זכרם ברוך...

      אין לי כוכב לתת.

      אבל חיבוקי באהבה יש.

      בוקר טוב ויום נפלא יקירה.

      ''

        30/4/11 11:13:
      נגמרו לי המילים...
        30/4/11 10:37:
      אביה, תמיד את מצליחה להעביר כל נושא בצורה כל כך מרגשת ומעומק הלב. תודה על הסיור שלקחת אותנו כאן בכרמל שבת שלום יעל
        30/4/11 09:38:
      אכן זה היה נורא, והצילומים מאוד חדים,יפים ואוטנטים למרות הנושא הכאוב.
        30/4/11 08:50:
      הטבע פורח מחדש אבל האנשים אבדו
        30/4/11 08:23:

      צטט: מיכאל 1 2011-04-30 07:49:00

      אביה יקרה, כתיבתך מרגשת, סוחפת ונוגעת. נגעת בכאב עצמו על אבדן החיים ואובדן העצים והחי שנספו יחד בשרפה הארורה ההיא. אבל מעבר לצער ולדמעות, אני מרגיש כעס גדול על שהרשויות לא ידעו להגן על שכיית החמדה מספר אחד של כולנו - על הר הכרמל. הרי מדובר רק בכסף: שיהיו מטוסי ריסוס מים בכוננות מתמדת למקרה של שריפה. כבאיות לא יכולות לעזור כאן כשהרוח משתוללת והשריפה רצה במהירות. יש להסיק מסקנות כדי שאירוע נורא שכזה לא יחזור. זו תקוותי . תודה אביה. יהי זכר הנספים היקרים - מבורך. שבת שלום !

       

      מיכאל -

       

      תודה על תגובתך הנרחבת,

      אתה יודע, לעמוד שם ולראות,

      אי אפשר שלא לבכות

      חיי אדם - והטבע - עצים ובעלי חיים

      ולגבי הרשויות?

      תמיד אחרי אסונות יש חקירות

      לו היו חושבים על זה לפני

      זה לא היה קורה.

      בתקוה לימים יפים - של פריחה

      שבת טובה

        30/4/11 08:21:

      צטט: שולה מ 2011-04-30 08:10:02

      כתיבתך מרגשת וכואבת.

      תודה על ההשקעה המרובה

      בתמונות במילים.

      המחשת את האסון הכבד.

      כמו שאת יודעת לבטא בתכונותייך היצירתיות.

       

       

      אצילית - שולה בת דודתי

       

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        30/4/11 08:20:

      צטט: *יואל* 2011-04-29 23:31:19

      מרגש ועצוב כאחד הפרחים האדומים מזכירים לי את הדם הרב שנשפך שם בזמן שניסו להציל את הכרמל הירוק הטבת לתאר את הרגעים הנוראיים שעברו שמה שלא נדע יותר שריפות כאלו

       

      נפרטיטי - עידן - יואל

       

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        30/4/11 08:10:

      כתיבתך מרגשת וכואבת.

      תודה על ההשקעה המרובה

      בתמונות במילים.

      המחשת את האסון הכבד.

      כמו שאת יודעת לבטא בתכונותייך היצירתיות.

        30/4/11 07:49:
      אביה יקרה, כתיבתך מרגשת, סוחפת ונוגעת. נגעת בכאב עצמו על אבדן החיים ואובדן העצים והחי שנספו יחד בשרפה הארורה ההיא. אבל מעבר לצער ולדמעות, אני מרגיש כעס גדול על שהרשויות לא ידעו להגן על שכיית החמדה מספר אחד של כולנו - על הר הכרמל. הרי מדובר רק בכסף: שיהיו מטוסי ריסוס מים בכוננות מתמדת למקרה של שריפה. כבאיות לא יכולות לעזור כאן כשהרוח משתוללת והשריפה רצה במהירות. יש להסיק מסקנות כדי שאירוע נורא שכזה לא יחזור. זו תקוותי . תודה אביה. יהי זכר הנספים היקרים - מבורך. שבת שלום !
        30/4/11 00:01:
      כתיבה מרגשת , יהי זכרם ברוך .
        29/4/11 23:31:
      מרגש ועצוב כאחד הפרחים האדומים מזכירים לי את הדם הרב שנשפך שם בזמן שניסו להציל את הכרמל הירוק הטבת לתאר את הרגעים הנוראיים שעברו שמה שלא נדע יותר שריפות כאלו
        29/4/11 22:44:
      תודה אביה על הפוסט שיהיה שבת שלום מבורכת
        29/4/11 22:37:
      קשה...פוסט לא קל..יהיה זכרם ברוך. שירך מעולה. ************
        29/4/11 22:37:

      צטט: להאמין 2011-04-29 22:35:01

      אביה כתב כתיבה מרגשת . אני גרה כיום לרגלי הכרמל מהצד שרק ראו עשן מיתמר . כאשר כל החברים הלכו לראות את האיזור סרבתי ללכת גם. הרגשתי שיש לתת למתים זמן לנוח. לאחר הגשמים שבאו עליהם באיחור יצאתי עם משפחתי לראות את נבטים לחבר את הנשמות עם החיים המתחדשים. היטבת להביע במילים את עומק הקשר שבין הכליון להתחדשות תודה תודה

       

      להאמין

       

      ריגשת אותי בתיאור של פגישתך עם הכרמל

      אני יודעת שמאד קשה היה לי להיות שם

      בן המושבה שהיה קצין במשטרה

      ליאור בוקר ז"ל - גם ניספה שם

      פשוט לא להאמין את גודל האסון -

      תודה ששיתפת

      לימים טובים ויפים

      שבת טובה

        29/4/11 22:35:

      צטט: ליריתוש 2011-04-29 19:48:34

      אביוש, באחת החזרת אותי לאותם ימים נוראים....ובמשנה הבאת אותי שוב לימים האלו. אם תסתכלי על כך, הרי גם אתם חיים בסמליות מדהימה. רק לפני ארבעה חודשים ליוויתי אתכם בלבי, במצב כה נורא. כעת הנכם שוב אתנו, אביב חדש ותקוות חדשות, שאחת מהן....בקרוב....הטבע עשה כל שביכולתו להתחדש, גם אתם עשיתם. נשיבוקים גדולים לשבת טובה!

       

      דן ספרי - ליריתוש

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 22:35:
      אביה כתב כתיבה מרגשת . אני גרה כיום לרגלי הכרמל מהצד שרק ראו עשן מיתמר . כאשר כל החברים הלכו לראות את האיזור סרבתי ללכת גם. הרגשתי שיש לתת למתים זמן לנוח. לאחר הגשמים שבאו עליהם באיחור יצאתי עם משפחתי לראות את נבטים לחבר את הנשמות עם החיים המתחדשים. היטבת להביע במילים את עומק הקשר שבין הכליון להתחדשות תודה תודה
        29/4/11 22:34:

      צטט: * חיוש * 2011-04-29 19:28:20

      אביה יקרה לליבינשיקה

      המילים, התמונות ריגשו אותי מאוד

      וכמו שהזלתי דמעות כאב אז בחנוכה

      דמעות סוררות מכאב עצום זולגות מליבי ומעיניי, גם כעת

      תודה שהבאת לנו גם את הפריחה המחודשת בכרמל

      כמה ניפלא היה לראות את הצבעים של הירוק

      האדום והצהוב, בכל השחור / אפור מפיח

      תודה יקירה שהבאת לנו תמונות משם, מפאת המרחק

      לא הגעתי לשם ולזכות להדליק שם  נרות נשמה

      תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים

      * וחיבוק אוהב אוהב אביה יקירתי ונשיקות חמות לליבך הגדול

      שבת רגועה ושלווה

      חיה

       

      חיוש - שושי - פנינה

       

      ת ו ד ה

      שבת טובה

       

        29/4/11 22:33:

      צטט: תמו'ש 2011-04-29 19:16:45

      לטבע עוצמה ויופי. ההתחדשות מפעימה אותי כל פעם מחדש.אמנם יקח שנים עד שהעצים יצמחו לגבהים שהיו. פוסט מרגש ונוגע כפי שרק את יקירה יודעת להביא זאת. שבת מבורכת לך וליקירייך..

       

      יוחנן - מעין - תמוש

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 22:32:

      צטט: Mr. Lonely 2011-04-29 17:50:02

      תודה רבה, אביה יקרה !
      תודה לסיור המודרך הזה,
      מעציב ועם זאת מעורר תקוה
      שחיות חמדה קטנות בינות עיי חריבה
      ההר הזה עוד ישוב להיות ירוק תמיד

       

      שי וקנין - דרך הצבע - לונלי מן - חיה

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 22:31:

      צטט: reuven1111 2011-04-29 17:12:23

      הייתי שם לפני כשבועיים, לראות את השחור ולבכות, אוחחחח כמה כואב. שבת שלום יקירתי

       

      בני - רוחי - כריסטין - ראובן

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 22:30:

      צטט: ריקי ד. 2011-04-29 14:51:58

      יופי של פוסט. הכרמל הוא החלק האהוב עלי ביותר בארץ.גם חייתי בצילו כמה שנים טובות. ממש כואב הלב. אך הוא יפרח שוב .שבת נעימה.

       

       

      בילבית - רומפיפיה - ריקי - מאיה

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 22:29:

      צטט: רמיאב 2011-04-29 13:59:42

      הגשת לנו כתבה מרגשת בתוכנה ובצילומיך.

      תאור המצב כפי שראית ומה שחשבת מעורר ריגוש מיוחד.

      שבת שלום,

      רמי

       

       

       לבנה - ורד - לליק - רמיאב

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 22:29:

      צטט: דיוטימה 2011-04-29 13:51:33

      הייתי וראיתי, אבל התמונות שהבאת מחדדות ומסכמות את המסר העולה כאן בבירור - החיים גוברים בכל מקרה! נכון, רצית לכתוב על פריחה אביבית ונמהלו בדברייך "משבים חורפיים", כי הלב בשלו... ♣

       

      משה  - אילנה פונטיאק - כבשן האש - דיוטימה

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 22:28:

      צטט: אדם קדם 2011-04-29 13:31:20

      ארצנו הקטנטונת על פריחתה ומכאוביה .

      על האש ועל האור
      והירוק ומה שהיה
      נתנחם שישוב ויהיה
      רואים את הפרחים שבים ומבצבצים

      שישבת מבורכים
      לך ולבני ביתך

       

      לולה - פנקסון -  טולי - אדם קדם

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 22:27:

      צטט: ברק 188 2011-04-29 13:05:36

       
      אביה את הטיול המיוחד הזה הבאת גם בשבילנו הללו שטרם ביקרו הכרמל
      שאחרי...לכן התודה מראש לך שלוחה וכמה עצוב לראות והזכר שוב בגל עד
      לגיבורי השרפה מהנער בן 16 הכבאים כוחות הביטחון הסוהרים אנשי המשטרה
      שנספו במערכה לכבוי הכרמל מספרי כמו 44 הכרמל 77 צוללת דקר 61 מאסון המסוקים
      וכדומה לא חסר לנו בהיסטוריה שנכתבת מידי יום בימו
      וכדומה רודפים אותנו לכול מקום בארצנו היפה ידענו אסונות אך תמיד ככלות נדע גם פריחה ולצידה תמיד זיכרונות דבר שמאוד מאפיין את הארץ הזאת לכול מקום שתגיע לטיול סיפור משלו
      אופי זה מלווה גם את העם היהודי הנה ראיתי את גדם העצים המפויחים והנה ערב יום השואה...
      ראיתי את הדור של השואה
      במשרפות המרצחים הנאצים בגל העד שבכרמל ראיתי גם אנדרטות לזכרם,
      גם ובניצני הפריחה ראיתי את עצמנו...עם ישראל וכול יהודי באשר הוא ניצן לפריחה מחודשת והוכחה שאנו צומחים שוב ולא נכחדנו ממש כמו שאת מביאה את הכרמל בשרפה והצמיחה ששוב מלבלבת ...והנה גם אני רציתי לענות לך משהו אחר ומצאתי עצמי גולש לכוון אחר...את רואה זה קורה...המציאות מול סמלים ואירועים .
      ואולי...כול זאת בא לי שאני ביומיים האחרונים שוב מוצא עצמי מתעסק בנושא השואה ומשדרג את מצגת מחורבן לתקומה של אימי ז"ל

      ובכול זאת כתבת נפלאה שזה כרגיל אצלך - התמונות ממחישות את הנכתב ביתר שעת
      ישר כוח ושוב תודה לך ואיציק 45 שהפך זו למצגת מקסימה

      ובהזדמנות זאת לא יודע אם כך עושים כל - זה ראוי או לא אך יש בי דחף
      בזמנו תוך כדי השרפה הכינותי מדחף של הזדעזעות והזדהות מצגת משלי לרוח הימים ההם
      שטרם עברה שנה מהשרפה שהשתוללה
      ובמקום שיר שכה אני רגיל להביא הנה בראשותך
      העלה מצגת זאת פה
      על מנת לצפות במצגת יש להקליד על הכיתוב הכחול המודגש-תודה
      וסופ"ש ש''... ושקט כל כולנו ''.


       
      הסטוריה - דיאנה - ברקי

      ת ו ד ה

      שבת טובה

      ברקי - תגובותיך הן לי כשירה

       

        29/4/11 21:47:
      יפה שהעלית כאן את זיכרם של הנספים באסון הנורא. התמונות מעניינות כרגיל. למרות שאת המתים איש לא יחזיר וזו אבדה שאין לה שיעור. חייבים להיות אופטימיים, להמשיך הלאה ונקווה שלפחות היער בכרמל יחדש את ימיו במהרה...
        29/4/11 21:24:
      מרגש ביותר. ************* שבת שלום.
        29/4/11 19:49:
      יהי זכרם ברוך
        29/4/11 19:48:
      אביוש, באחת החזרת אותי לאותם ימים נוראים....ובמשנה הבאת אותי שוב לימים האלו. אם תסתכלי על כך, הרי גם אתם חיים בסמליות מדהימה. רק לפני ארבעה חודשים ליוויתי אתכם בלבי, במצב כה נורא. כעת הנכם שוב אתנו, אביב חדש ותקוות חדשות, שאחת מהן....בקרוב....הטבע עשה כל שביכולתו להתחדש, גם אתם עשיתם. נשיבוקים גדולים לשבת טובה!
        29/4/11 19:28:

      אביה יקרה לליבינשיקה

      המילים, התמונות ריגשו אותי מאוד

      וכמו שהזלתי דמעות כאב אז בחנוכה

      דמעות סוררות מכאב עצום זולגות מליבי ומעיניי, גם כעת

      תודה שהבאת לנו גם את הפריחה המחודשת בכרמל

      כמה ניפלא היה לראות את הצבעים של הירוק

      האדום והצהוב, בכל השחור / אפור מפיח

      תודה יקירה שהבאת לנו תמונות משם, מפאת המרחק

      לא הגעתי לשם ולזכות להדליק שם  נרות נשמה

      תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים

      * וחיבוק אוהב אוהב אביה יקירתי ונשיקות חמות לליבך הגדול

      שבת רגועה ושלווה

      חיה

      ''

        29/4/11 19:16:
      לטבע עוצמה ויופי. ההתחדשות מפעימה אותי כל פעם מחדש.אמנם יקח שנים עד שהעצים יצמחו לגבהים שהיו. פוסט מרגש ונוגע כפי שרק את יקירה יודעת להביא זאת. שבת מבורכת לך וליקירייך..
        29/4/11 18:33:
      מרגש, תודה ששיתפת שבת שלום ומבורך
        29/4/11 18:19:
      כתבה ניפלאה מלאה רגש ..
        29/4/11 18:01:
      כבר כתבו- מרגש וכואב...
        29/4/11 17:50:

      תודה רבה, אביה יקרה !
      תודה לסיור המודרך הזה,
      מעציב ועם זאת מעורר תקוה
      שחיות חמדה קטנות בינות עיי חריבה
      ההר הזה עוד ישוב להיות ירוק תמיד

        29/4/11 17:37:
      אביה יקרה כמה מרגשת את...... אך הטבע, יוכל לחדש את עצמו.... ורק העצב והשכול שהותיר.......... יהיה עמנו לעד.... יהי זכרם ברוך!
      עצוב. יהי זכרם ברוך. תודה על הפוסט והתמונות
        29/4/11 17:18:
      את הנעשה אין להשיב וכולנו תקווה לעתיד פורח... תודה לך אביה על הרשימה השיר והתמונות!
        29/4/11 17:15:

      "ככלות הכל אישה אנוכי. אישה פורצת בבכי בנסיבות כאלו."
      קצת.........הכללה אבויה, לא ?     

                  קצת......

        29/4/11 17:12:
      הייתי שם לפני כשבועיים, לראות את השחור ולבכות, אוחחחח כמה כואב. שבת שלום יקירתי
        29/4/11 17:11:

      מרגש וכואב
      שבת שלום **

        29/4/11 15:50:
      פוסט מרגש!
        29/4/11 15:17:

      כותבת ומצלמת נהדר

      ואכן, יהי זכרם ברוך

        29/4/11 14:51:
      יופי של פוסט. הכרמל הוא החלק האהוב עלי ביותר בארץ.גם חייתי בצילו כמה שנים טובות. ממש כואב הלב. אך הוא יפרח שוב .שבת נעימה.
        29/4/11 14:48:
      *תודה לך על הפוסט שבת ברכה
        29/4/11 14:43:
      אביה הטבע חזק מכולנו. אני בטוחה שהיער ישקם את עצמו. שבת יפה. תמונות נפלאות.
        29/4/11 14:19:
      כתבת מרגש. וכן. החיים נמשכים למרות הכל. לכן הטבע חזק מהאש.
        29/4/11 14:13:

                       אביה  

       איזה  פוסט נפלא  ומושקע , 

       כתיבה שלך  קולחת ומרתקת

              תמונות מרהיבות ,

      שיהיה לך אביב הכי שמח ופורח  

                        לליק

        29/4/11 13:59:

      הגשת לנו כתבה מרגשת בתוכנה ובצילומיך.

      תאור המצב כפי שראית ומה שחשבת מעורר ריגוש מיוחד.

      שבת שלום,

      רמי

       

       

        29/4/11 13:59:
      ככתוב: "ישן בפני חדש תוציאו". * אביה, כתבת ברגישות ותבונה. ותודה על התמונות הלוקחות אותי לשם. שבת שלום.
        29/4/11 13:56:
      אביה היקרה הכתיבה שלך מדהימה, הפוסט הזה, כל כך מספר, כל כך נוגע, מושקע, צילומים מדהימים, כל כך עבר אליי, אז שאפו על המאמץ, ותודה שבחרת ובוחרת לשתף איתי בחוויותך שבת שלום אילנה פונטיאק
        29/4/11 13:51:
      הייתי וראיתי, אבל התמונות שהבאת מחדדות ומסכמות את המסר העולה כאן בבירור - החיים גוברים בכל מקרה! נכון, רצית לכתוב על פריחה אביבית ונמהלו בדברייך "משבים חורפיים", כי הלב בשלו... ♣
        29/4/11 13:51:
      וואו איזה אוסף של תמונות. בתור ילד גדלתי במורדות הכרמל.
        29/4/11 13:47:
      נהדר אביה. תמונות יפות של אביב שמח. כוכב באהבה ממני.
        29/4/11 13:41:
      * יפה נחמד לראות פריחה במקום שריפה. שבת שלום
        29/4/11 13:35:
      יהי זכרם ברוך, אמן! *
        29/4/11 13:31:

      ארצנו הקטנטונת על פריחתה ומכאוביה .

      על האש ועל האור
      והירוק ומה שהיה
      נתנחם שישוב ויהיה
      רואים את הפרחים שבים ומבצבצים

      שישבת מבורכים
      לך ולבני ביתך

        29/4/11 13:05:
       
      אביה את הטיול המיוחד הזה הבאת גם בשבילנו הללו שטרם ביקרו הכרמל
      שאחרי...לכן התודה מראש לך שלוחה וכמה עצוב לראות והזכר שוב בגל עד
      לגיבורי השרפה מהנער בן 16 הכבאים כוחות הביטחון הסוהרים אנשי המשטרה
      שנספו במערכה לכבוי הכרמל מספרי כמו 44 הכרמל 77 צוללת דקר 61 מאסון המסוקים
      וכדומה לא חסר לנו בהיסטוריה שנכתבת מידי יום בימו
      וכדומה רודפים אותנו לכול מקום בארצנו היפה ידענו אסונות אך תמיד ככלות נדע גם פריחה ולצידה תמיד זיכרונות דבר שמאוד מאפיין את הארץ הזאת לכול מקום שתגיע לטיול סיפור משלו
      אופי זה מלווה גם את העם היהודי הנה ראיתי את גדם העצים המפויחים והנה ערב יום השואה...
      ראיתי את הדור של השואה
      במשרפות המרצחים הנאצים בגל העד שבכרמל ראיתי גם אנדרטות לזכרם,
      גם ובניצני הפריחה ראיתי את עצמנו...עם ישראל וכול יהודי באשר הוא ניצן לפריחה מחודשת והוכחה שאנו צומחים שוב ולא נכחדנו ממש כמו שאת מביאה את הכרמל בשרפה והצמיחה ששוב מלבלבת ...והנה גם אני רציתי לענות לך משהו אחר ומצאתי עצמי גולש לכוון אחר...את רואה זה קורה...המציאות מול סמלים ואירועים .
      ואולי...כול זאת בא לי שאני ביומיים האחרונים שוב מוצא עצמי מתעסק בנושא השואה ומשדרג את מצגת מחורבן לתקומה של אימי ז"ל

      ובכול זאת כתבת נפלאה שזה כרגיל אצלך - התמונות ממחישות את הנכתב ביתר שעת
      ישר כוח ושוב תודה לך ואיציק 45 שהפך זו למצגת מקסימה

      ובהזדמנות זאת לא יודע אם כך עושים כל - זה ראוי או לא אך יש בי דחף
      בזמנו תוך כדי השרפה הכינותי מדחף של הזדעזעות והזדהות מצגת משלי לרוח הימים ההם
      שטרם עברה שנה מהשרפה שהשתוללה
      ובמקום שיר שכה אני רגיל להביא הנה בראשותך
      העלה מצגת זאת פה
      על מנת לצפות במצגת יש להקליד על הכיתוב הכחול המודגש-תודה
      וסופ"ש ש''... ושקט כל כולנו ''.


      ''

        29/4/11 13:00:
      עצוב אבל כל סוף הוא גם התחלה
        29/4/11 12:53:
      toda she shalacht
        29/4/11 12:39:

      צטט: Benj 2011-04-29 08:03:23

      צריך לנסוע רחוק כדי להרגיש קרוב.

       

      אסתר - מיאלמה - בנג'י

        

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 12:38:

      צטט: Gfaus 2011-04-29 08:11:54

      כל המקום הוא אנדרטת זיכרון לנופלים. הכבאים נלחמו כמעט נגד כל הסיכויים להציל את נזק בנפש וברכוש. נלחמו להקטים את הנזק בטבע. הטבע שוב פורח ובזה מודה לכל אחד ואחד מהנופלים. תודה עם התמונות *

       

      אורנה - טרמילר - בונבוניטה - GFAUS

        

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 12:38:

      צטט: sari10 2011-04-29 08:19:04

      אביה יקרה,

      את אישה כל כך רגישה נשיקה

      פשוט מלאת רגש, שזה מרגש.

       

      מסיק - לכבודך - שרי - מיכל

        

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 12:37:

      צטט: אליקו 1 2011-04-29 08:27:41

      אביה, תעשי לעצמך ולעם היושב בציון טובה - תשלחי את מה שכתבת כעת לאחד מהעיתונים הארציים או אפילו המקומיים. הוא ראוי למקום משלו שם כדי שכולם יקראו ויפנימו, ולא רק כעוד פוסט בבלוג אישי. אין מי שיקרא את זה שלא יתרגש לאחר מכן. מה את אומרת?

       

      אאודין - דבי - אליקו - תכשיט

        

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 12:35:

      צטט: yamragua 2011-04-29 08:40:23

      שלום אביה,

      פוסט שהוא כולו

      תמונת לב,
      מרגשת נוגעת.
      היופי פורח גם בך..
      תודה לך.

      חיוך
      ים אור

      שבת שלום

       

      אורית - עמי - דייב - ימרגוע

        

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 12:34:

      צטט: גואל דירבלק 2011-04-29 08:51:06

      ריגשת אותי בתיאורך עינייך קולטות היטב בתוך ערפל הדמעות. עור כרמל מחריכת אתמול להזכירנו כי האדם הוא עץ השדה נתון בידי כח הטבע , הנותן ותובע

       

      שירה - סאלינה - ידידת אמת - גואל

        

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 12:33:

      צטט: טלוני 2011-04-29 09:07:08

      אביה,
      שוב ריגשת את כולם. את כותבת כל כך מהלב והנשמה, כל כך איכפת לך.
      והשפה כל כך עשירה ורהוטה שלא לדבר על התמונות המדברות בעד עצמן..
      קחי את עצתו של אליקו כאן למטה ושלחי לעיתונים!
      בשבוע שעבר צפיתי בערוץ ההיסטוריה בסרט אפוקליפטי, בשם "העולם אחרי האנושות".
      שם הראו איך הטבע מתאושש צומח ופורח, לאחר היעלמות האנושות המרסנת אותו, שלא לומר פוגעת.

      הראו את כדור הארץ, 10, 20, 50, 100, 500 שנה אחרי הכחדות האנושות.

      איזה טבע פראי אדיר ופורח, מכסה את כל הפלנטה בירוק ופריחה מרהיבה. ולבעלי החיים ששרדו גן עדן. 

      הטבע חזק מכל אדם!

       

      סימונה - בני - איציק45 - רוני שלי

        

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 12:33:

      צטט: גיי אר 2011-04-29 09:31:41

      תודה יקירה! תודה שהזכרתי לי לצערי זה הפך כבר לזיכרון רחוק... המצלמה מדברת אצלך אוהב רוני

       

      נגיעות - אור - לולי - ג'יי - אר

        

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 12:32:

      צטט: sofar 2011-04-29 09:43:57

      חזרתם למציאות, וזה טוב כשלעצמו - גם העצובה והאפורה. אנחנו נשתקם. אבל השרפה בכרמל מוכיחה כאלף עדים על המצב בחברה הישראלית, ועל זה צריך לתת את הדעת. שבת שלום.

       

      נילי - פלבסקי - שמש וים - סופר

        

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 12:32:

      צטט: רויטל ברזילי 2011-04-29 10:30:07

      אביה יקרה תודה על התמונות. לא הייתי שם ונתת לי להרגיש את המקום. וכמה מעודד שהטבע ממשיך לחיות ומחדש פריחה. יהי זכרם ברוך.

       

      נפרטיטי - דאאאאג - שייקספיר -רויטל

        

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 12:31:

      צטט: noked 2011-04-29 10:51:50

      "זו דרכו של עולם. עצים נשרפים ואחרים באים במקומם. אל תעצב. זו דרכו של עולם" זה הטבע שרפות היו ויהיו לא משנה מה ענעשה האסון הגדול הוא מות האנשים ולאלה שנשארו לבכות אותם

       

      עמי - א ח א ב - תמר זוהר שיר - נוקד

       

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 12:30:

      צטט: חייצוק 2011-04-29 10:55:52

      אביה יקרה,

      היטבת לתאר בדרכך הציורית והכל כך אנושית את העצים המפוייחים ביחד

      עם הכאב על 44 הרוגי השריפה-הנופלים ההולכים ראשונה.

       

      הכרמל עבורנו היה משהו ייחודי מפני שאין לנו הרבה הרי כרמל,

      וכשהוא נשרף,יש גם בעירה פנימית בלבבות רבים  בארץ.

      איתני הטבע חזקים מכל דמיון:

      *מי היה מעלה על דעתו צונאמי אדיר שהמיט אסון על יפן,וגרם להרג של עשרות אלפים,וערים שלמות שפשוט

      נסחפו עם הזרמים הסוחפים,ונעלמו.

      בארה"ב שלשום =סופות טורנדו אדירות במ"ס מדינות.באלבמה לבד כ 200 הרוגים,והרס בתים ועצים.

       

      כל אחד רואה באסונונ את האסון הגרוע מכל,אבל כפי שהיטבת לתאר:

      כבר יש ליבלוב ופריחה בכרמל המחדש את עלומיו.

      כ ו כ ב

       

      אסנת - יורם - איילת - חייצוק

       

      ת ו ד ה

      שבת טובה

        29/4/11 12:29:

      צטט: צילום בזמן אמת 2011-04-29 11:29:47

      יאללה....הקדמת אותי בפוסט שלך....גם אני הייתי וכאילו שנינו צילמנו את אותן התמונות

       

      הדרור - נעמה - יעל - צילום בזמן...

       

      ת ו ד ה

      שבת טובה

       

      צילום בזמן אמת -

      אתה תמיד יכול להביא את הצילומים שלך

      זה לא חשוב מי הקדים את מי

      * יהי זכרם ברוך.
        29/4/11 12:13:
      עצוב מה שקרה להם שם..תודה על התמונות שבת שלום נעמה
        29/4/11 11:53:
      יהי זכרם ברוך
        29/4/11 11:29:
      יאללה....הקדמת אותי בפוסט שלך....גם אני הייתי וכאילו שנינו צילמנו את אותן התמונות
      זעזוע לאומי עבר על כולנו
        29/4/11 10:58:
      כולנו הזדעזענו באותם ימים... וכעת אין לי מילים לתאר את הפוסט המדהים הזה... יורם פרקט
        29/4/11 10:55:

      אביה יקרה,

      היטבת לתאר בדרכך הציורית והכל כך אנושית את העצים המפוייחים ביחד

      עם הכאב על 44 הרוגי השריפה-הנופלים ההולכים ראשונה.

       

      הכרמל עבורנו היה משהו ייחודי מפני שאין לנו הרבה הרי כרמל,

      וכשהוא נשרף,יש גם בעירה פנימית בלבבות רבים  בארץ.

      איתני הטבע חזקים מכל דמיון:

      *מי היה מעלה על דעתו צונאמי אדיר שהמיט אסון על יפן,וגרם להרג של עשרות אלפים,וערים שלמות שפשוט

      נסחפו עם הזרמים הסוחפים,ונעלמו.

      בארה"ב שלשום =סופות טורנדו אדירות במ"ס מדינות.באלבמה לבד כ 200 הרוגים,והרס בתים ועצים.

       

      כל אחד רואה באסונונ את האסון הגרוע מכל,אבל כפי שהיטבת לתאר:

      כבר יש ליבלוב ופריחה בכרמל המחדש את עלומיו.

      כ ו כ ב

        29/4/11 10:53:

      WOW...

      כתבת פוסט גדול.

       

      ***************************************

       

      -

      זכרונם לברכה.

      כי האדם עץ השדה.

      -

      '' ''''''''''''''''''

      '' ''''''''''''''''''

      '' ''''''''''''''''''

      '' ''''''''''''''''''

      '''''''' 

       

       

      -

      ונר נוסף

        29/4/11 10:51:
      "זו דרכו של עולם. עצים נשרפים ואחרים באים במקומם. אל תעצב. זו דרכו של עולם" זה הטבע שרפות היו ויהיו לא משנה מה ענעשה האסון הגדול הוא מות האנשים ולאלה שנשארו לבכות אותם
        29/4/11 10:48:
      "זו דרכו של עולם. עצים נשרפים ואחרים באים במקומם. אל תעצב. זו דרכו של עולם" סיפורך מרגש ונוגע... תודה יקירה:-))
        29/4/11 10:48:
      וההר מוריק...!
        29/4/11 10:36:
      שבתי עם******
        29/4/11 10:30:
      מרתק...ואכזר.. כי עוד רגע קט ישכחו כולם כאחד..והצמחיה החדשה תכסה את המחדל ואת הגל -עד- למינינם.
        29/4/11 10:30:
      אביה יקרה תודה על התמונות. לא הייתי שם ונתת לי להרגיש את המקום. וכמה מעודד שהטבע ממשיך לחיות ומחדש פריחה. יהי זכרם ברוך.
        29/4/11 10:28:
      נותרתי ללא מילים
        29/4/11 10:15:
      מאוד עצוב לראות את האודים והפיח, את המצבות שהותיר הטבע והמצבות האנושיות.. לכל סוף יש התחלה - טובה יותר תודה יקירה שבת טובה
        29/4/11 09:57:

      מאז השריפה לא הייתי בכרמל... תודה על שהבאת..

      יהי זכרם ברוך

        29/4/11 09:43:
      חזרתם למציאות, וזה טוב כשלעצמו - גם העצובה והאפורה. אנחנו נשתקם. אבל השרפה בכרמל מוכיחה כאלף עדים על המצב בחברה הישראלית, ועל זה צריך לתת את הדעת. שבת שלום.
        29/4/11 09:36:
      תודה שהחזרת אותנו למציאות העצובה.
        29/4/11 09:34:
      כאב כואב יכאב תמיד
        29/4/11 09:32:
      מזעזע מה שקרה שם יהי זכרם ברוך
        29/4/11 09:31:
      תודה יקירה! תודה שהזכרתי לי לצערי זה הפך כבר לזיכרון רחוק... המצלמה מדברת אצלך אוהב רוני
        29/4/11 09:25:
      האסון בלתי נתפש, יהי זכרם ברוך. ועוצמתו של הטבע מדהימה.. פוסט וצילומים מאוד מרגשים.. שבוע טוב.******************
        29/4/11 09:22:
      אמן
        29/4/11 09:12:
      יהי זכרם ברוך
        29/4/11 09:07:
      הפריחה המתחדשת היא התקווה... יהי זכרם ברוך!
        29/4/11 09:07:

      אביה,
      שוב ריגשת את כולם. את כותבת כל כך מהלב והנשמה, כל כך איכפת לך.
      והשפה כל כך עשירה ורהוטה שלא לדבר על התמונות המדברות בעד עצמן..
      קחי את עצתו של אליקו כאן למטה ושלחי לעיתונים!
      בשבוע שעבר צפיתי בערוץ ההיסטוריה בסרט אפוקליפטי, בשם "העולם אחרי האנושות".
      שם הראו איך הטבע מתאושש צומח ופורח, לאחר היעלמות האנושות המרסנת אותו, שלא לומר פוגעת.

      הראו את כדור הארץ, 10, 20, 50, 100, 500 שנה אחרי הכחדות האנושות.

      איזה טבע פראי אדיר ופורח, מכסה את כל הפלנטה בירוק ופריחה מרהיבה. ולבעלי החיים ששרדו גן עדן. 

      הטבע חזק מכל אדם!

        29/4/11 09:01:
      כוכב לכוכבת
        29/4/11 08:57:

      יהיי זכרם ברוך...
      פוסט מהול בעצב ובשמחה שיש התחדשות ויש פריחה
      שנדע ימים טובים ושיהייה לנו אביב שמח

        29/4/11 08:52:
      ובכל זאת עצוב...למרות הפריחה וההתחדשות...קשה לשכוח את שהיה.....יהיה זכרם ברוך !!...סופשבוע טוב, אביה יקרה והמון תודה על השיתוף והמראות...סאלינה
        29/4/11 08:51:
      ריגשת אותי בתיאורך עינייך קולטות היטב בתוך ערפל הדמעות. עור כרמל מחריכת אתמול להזכירנו כי האדם הוא עץ השדה נתון בידי כח הטבע , הנותן ותובע

       

      תודה על השיתוף,

       

      יהי זיכרם ברוך.

       

       

       

      ***

      סורי... אין לי כוכבים הבוקר...

       

      כניראה שהקפה שוב נדפק...

       

       

       

        29/4/11 08:44:
      לא אוסיף דבר ואומר רק אמן יהי זכרם ברוך
        29/4/11 08:43:
      תודה אביה על הצילומים. יהיה קשה לשכוח את האסון הזה.. נטול כוכבים.....
        29/4/11 08:40:
      תודה אביה על הסיור המרגש, קרוב לבית. הפעם אוסיף גלעד מילים משלי. חג האור חג האור ביער שחור אף החושך לא יגרשהו להבות חרב מותירות חרבה עוטפות אנוש באש חנוקה רוחות לוחשות, חולשות, משלחות שלהבות משתלבות, מתלקחות, מכלות רשף שצף אבוקות מבער מכבים לוחמים בסנה הבוער מנוע כנף כסביבון מפזז שמנו אוזל כפח נס חסר אזוקים מותרים, סוהרים לכודים בתקווה רחוקה לריאה ירוקה.
        29/4/11 08:40:

      שלום אביה,

      פוסט שהוא כולו

      תמונת לב,
      מרגשת נוגעת.
      היופי פורח גם בך..
      תודה לך.

      חיוך
      ים אור

      שבת שלום

        29/4/11 08:34:
      פוסט מרגש..... הייתי שם בפסח והיה עצוב לראות את הכרמל הפצוע אבל גם היה מרגש את לראות את הטבע מתחדש ואת הפריחה מבעד לעצים השרופים. תודה.
        29/4/11 08:27:
      אביה, תעשי לעצמך ולעם היושב בציון טובה - תשלחי את מה שכתבת כעת לאחד מהעיתונים הארציים או אפילו המקומיים. הוא ראוי למקום משלו שם כדי שכולם יקראו ויפנימו, ולא רק כעוד פוסט בבלוג אישי. אין מי שיקרא את זה שלא יתרגש לאחר מכן. מה את אומרת?
        29/4/11 08:27:

      אביה יקרה,
      תודה על הטיול בכרמל
      הניגוד בין הפריחה וההתחדשות

      ובין השרידים המפוייחים מעורר התרגשות

      "זו דרכו של עולם. עצים נשרפים
      ואחרים באים במקומם. אל תעצב. זו דרכו של עולם"

      ובכל זאת עצוב

      ואז אודם הפריחה מחייך

       

      סופשבוע נעים

      דבי

        29/4/11 08:23:
      כאב לב שעצים נשרפים לוקח שנים. כל השאר תגיעי אחרי החורף הבא ולא תאמיני למראה עינייך. אודי.
        29/4/11 08:22:
      תודה על השיתוף סופש ניפלא ושבת שלום
        29/4/11 08:20:

      קשה מנשוא להיזכר בטראגדיה הנוראה הזאת.
      מתוך כל העצב
      נוצרת
      חשיבה חיובית על המשכיות הטבע החזק הזה.

        29/4/11 08:19:

      אביה יקרה,

      את אישה כל כך רגישה נשיקה

      פשוט מלאת רגש, שזה מרגש.

        29/4/11 08:16:
      תודה לך שהבאת עד אלינו. אחרת לא היינו רואים..... שבת מבורכת לך !
        29/4/11 08:15:

      *
      כתבת מרגש בדם לבך, לרגע הייתי אתך שם.
      יהי זכרם ברוך של כולם, כל מי שקיפח חייו בשריפה הנוראה שם, אדם עץ צומח חי.
      כואב הלב

      ''

        29/4/11 08:11:
      כל המקום הוא אנדרטת זיכרון לנופלים. הכבאים נלחמו כמעט נגד כל הסיכויים להציל את נזק בנפש וברכוש. נלחמו להקטים את הנזק בטבע. הטבע שוב פורח ובזה מודה לכל אחד ואחד מהנופלים. תודה עם התמונות *
        29/4/11 08:07:
      אביב שמח לכם
        29/4/11 08:07:
      האסון בלתי נתפש,ומצד שני עוצמתו של הטבע גם היא.
        29/4/11 08:07:
      אחרי כל ירידה באה עליה.שבת שלום
        29/4/11 08:04:
      תודה על השיתוף והצילומים יקירה * יהי זכרם ברוך.
        29/4/11 08:03:
      צריך לנסוע רחוק כדי להרגיש קרוב.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אביה אחת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין