"מאחדים כוחות נגד האויב המשותף" בעוד העולם הערבי סוער במהומות, הפגנות והפיכות, מצליחים הפלשתינים להתאחד ולהגיע להסכם פיוס פנימי בין הפתח´ לחמאס ♦ במערכת המדינית הישראלית מגיבים בחריפות ואומרים כי אבו מאזן חייב לבחור: או שלום עם מדינת ישראל או שלום עם החמאס ♦ מי שהופתעה מההסכם היא המערכת המודיעינית הישראלית. איש לא ציפה כי השיחות הפנימיות יובילו לפיוס, ויש עדיין שמפקפקים האם הוא יחזיק מעמד לאורך זמן ♦ האם אכן מדובר במהלך טקטי בלבד לקראת הדיון בעצרת האו"ם על ההכרה במדינה פלשתינית עצמאית? ♦ מה יהא על שיתוף הפעולה הבטחוני בין מדינת ישראל למנגנוני הרשות ♦ כיצד ישנה ההסכם את נאומו הצפוי של נתניהו בפני שני בתי הקונגרס? ♦ האם ההסכם ישפיע על שחרורו של גלעד שליט ויקדם את העיסקה? והאם לבני תצטרף לממשלה, ותגיע ל"הסכם פיוס" עם נתניהו? ♦ הסולחה הפלשתינית עוד תעסיק רבות את המערכת המדינית והצבאית ♦
אריה זיסמן בעוד במדינת ישראל עסקו בהכנות לקראת הדיון בעצרת האו"ם בספטמבר, בו יבקשו הפלשתינים הכרה במדינה עצמאית, ובעוד מערכת המודיעין עוסקת בניסיון של החמאס להשתלט על הארגונים הקיצוניים בעזה, התרחש לו משהו אחר לגמרי מתחת לפני השטח. במשך שבועות התנהל לו משא ומתן חשאי בין הפתח´ לחמאס מבלי שדבר ידלוף החוצה, עד לחתימה שלשום בראשי תיבות על ההסכם, ולקראת החתימה הרשמית המתוכננת להיות בשבוע הבא. בשלב הראשון הוסכם להקים ממשלת אחדות פלשתינית, ובעוד שנה יערכו בחירות כלליות ברשות הפלשתינית.
הפתעה מוחלטת
הסכם הפיוס ההסטורי הפתיע את מערכת המודיעין, עד שיש המכנים זאת כמחדל. ראש אמ"ן הנכנס, אביב כוכבי, שנשא סקירת מודיעין ראשונה עם כניסתו לתפקיד, כלל לא העלה בדבריו את האפשרות הזו, ולא דיבר על התקרבות בין הפלגים הפלשתינים. "אף אחד לא העלה את זה בשום פורום", אמרו אתמול שרים בממשלה, ומתחו ביקורת, באומרם כי הדבר לא עלה בשום דיון בפורום ממשלתי, לא בממשלה, לא בקבינט ולא בשביעיה. התגובות היו בהתאם. נתניהו מיהר לצאת (כדרכו בסיסמאות) נגד אבו מאזן ואמר: "או שלום עם מדינת ישראל, או עם החמאס". גם ארה"ב הגיבה בחשדנות להסכם, ובקונגרס כבר מדברים על הפסקת הסיוע לרשות הפלשתינית. ולמרות כל זה, אי אפשר להתעלם מהמהלך של אבו מאזן, להגיע לאו"ם בספטמבר כשהוא מנהיג של כל הפלגים הפלשתינים ולא רק מנהיג של הגדה. האם הדבר אכן יסייע לו, או יגרע מכוחו, עקב ההתנגדות לחמאס? האם האיחוד (להרע) הזה משרת עתה יותר את נתניהו, ומאשש את עמדתו, כי כל נסיגה נוספת תיפול לידי החמאס כפי שקרה בעזה? האם ישנה את נאומו בפני שני בתי הקונגרס? וכיצד ישפיע הדבר פוליטית פנימית, לקראת אפשרות שציפי לבני תיכנס לממשלה? האם הסכם הפיוס הבא יהיה בין הליכוד לקדימה? התשובה לשאלה האחרונה די ברורה: לא.
"הסכם של פאניקה"
ההסכם מעורר הרבה שאלות, אך כבר ברור כי החיבור בין הפתח´ לחמאס יקל על מדינת ישראל להציג לעולם את הסכנות הטמונות במהלך. שאלת המפתח היא, האם החמאס ייתן לרשות הפלשתינית דריסת רגל רצינית ואמיתית בעזה, או שישאיר את הרצועה תחת שלטונו הבלעדי. מלבד זאת מרחף סימן שאלה גדול על המשך התיאום הביטחוני בין מדינת ישראל לרשות הפלשתינית. הגם שבימין מזלזלים בהסכם הזה, והגם שרק השבוע נורה מתפלל יהודי בצאתו מקבר יוסף בשכם על ידי שוטר פלשתיני, לא ניתן לזלזל בשיתוף הפעולה הזה. גורמים צבאיים נוהגים לשבח בקביעות את שיתוף הפעולה הזה, ומציינים כי הוא יעיל ומשרת במידה רבה את שני הצדדים, כל אחד על פי ראייתו. באם הדבר ישתנה, הרי שהצבא יהיה חייב להיערך בצורה אחרת לחלוטין בגדה. זו הסיבה שבצה"ל כרגע לא מדברים ומעדיפים לראות ולהמתין מה יכלול ההסכם הפנימי בין הפתח´ לחמאס. מי שכן מדבר הוא ראה"מ בנימין נתניהו, יחד עם כל המערכת המדינית. שר החוץ ליברמן הוא כרגיל החריף והנחרץ מכולם. לדבריו, ההסכם נובע מחשש משותף של החמאס והפתח´ בעקבות התהפוכות במזרח התיכון. "זהו הסכם הנובע מפאניקה", אומר ליברמן. "חאלד משעל רואה כי הפטרון שלו, נשיא סוריה אסאד, מרסס את המסגדים ומרגיש במצוקה לנוכח המהומות", הסביר ליברמן. "במקביל אבו מאזן, שנשען לאורך שנים על הנשיא המצרי המודח מובארק חושש כי האחים המוסלמים, ארגון האם של החמאס, יתפסו את השלטון והוא יאבד את תמיכתו". ליברמן יחד עם המערכת המדינית צופים כי ההסכם הפנימי בין הפתח´ לחמאס צפוי לערער את המצב הביטחוני ביהודה ושומרון באופן משמעותי. לדבריו, "אחד מסעיפי החוזה הוא שחרור מאות אסירי חמאס מהכלא הפלשתיני, דבר שיגרום להצפת הגדה במחבלים חמושים, ועל צה"ל להיערך בהתאם". לליברמן יש גם הצעה מעשית, כיצד צריכה מדינת ישראל לנהוג. בין היתר: ביטול האישור למעבר חופשי של הבכירים הפלשתיניים, כמו אבו מאזן וסלאם פיאד ואף הפסקת כספי המיסים שהמדינה גובה עבור הרשות הפלשתינית. הפיוס הפלשתיני צפוי גם להשפיע באופן ניכר על נאומו של נתניהו בפני שני בתי הקונגרס האמריקאי. ההערכה היא כי נתניהו יקשיח עתה את עמדותיו, ויצא בקמפיין תעמולתי והסברתי נגד הרשות הפלשתינית. ההסכם מצדיק את טענותיו הקבועות של ראה"מ, שכל שטח שתפנה מדינת ישראל, יפול לידי החמאס ויהפך לבסיס טרור איראני. לפיכך, כל הצעות להסדרי ביניים ארוכי טווח ונסיגות חד צדדיות שנועדו לרצות את העולם, נמחקות מסדר היום. על הפרק שתי אפשרויות: כניעה ישראלית להחלטה הצפויה באו"ם על הקמת מדינה פלשתינית או התבצרות בעמדה הנוכחית, תוך הסברה שאי אפשר לוותר על שום דבר, מחשש שזה יפול לידי החמאס-איראן.
"אל תתנו להם רובים"
נתניהו יבחר לבטח באפשרות השנייה ויזכיר את כל מה שקרה לאחר ההתנתקות. הרקטות, הגראדים, הקאסמים, ירי על אוטובוסים של ילדים ועוד. מאידך גם במישור הפנימי הישראלי יגבר הלחץ על קדימה להצטרף לממשלה. זאת כדי לעמוד מול הפיוס הפלשתיני. "אם הם יכולים להתאחד, מדוע אנחנו לא", יטענו רבים. קדימה לא תוכל להציע תוכנית מדינית חליפית, כיון שגם היא אינה מכירה בחמאס. זו היתה עמדתו של אולמרט בממשלה הקודמת, וקדימה לא שינתה את עמדתה. במקביל ההסכם יכלול גם שינוי צבאי. בצה"ל נערכים לכל תרחיש קיצוני, לרבות אפשרות שאנשי ביטחון פלשתינים ינקטו בצעדים נגד מדינת ישראל. בעבר כבר נעשה שימוש ברובים שהעניק הצבא לשוטרים הפלשתינים נגד יהודים, דבר שהוביל לקמפיין: "אל תתנו להם רובים". כל זה קשור גם בעקיפין לגלעד שליט. עד היום הפגינה הזרוע הצבאית של החמאס, שאנשיה מחזיקים בחייל החטוף עמדות קשוחות בעיסקה. גם אבו מאזן לא תמך בעיסקה, כיון שהיא היתה משחררת מאות אסירים והחמאס היה זוכה בניצחון מורלי על חשבון הפתח´. עתה יתכן כי תהיה זהות אינטרסים בין הצדדים. במשפחת שליט לא תולים בכך הרבה תקוות.
|