קרב הלשעברים

עמרם מצנע עתיד להודיע בשבוע הבא על הצטרפותו למירוץ על ראשות מפלגת העבודה, ובכך יהפוך סופית את המירוץ הזה למירוץ הלשעברים. קרב הלשעברים על לשעבר. מירוץ של אלו שנראה שעתידם מאחוריהם, על מפלגה שמצבה דומה מאד ועתידה מאחוריה.

עם הודעתו של מצנע, ימנו 6 מתמודדים על ראשות העבודה, מתוכם 3 חברי כנסת — יצחק הרצוג, עמיר פרץ ושלי יחימוביץ´, ועוד 2 חברי כנסת לשעבר — עמרם מצנע ושלמה בוחבוט. המתמודד האחרון הוא האלמוני מכולם, אראל מרגלית, איש עסקים ירושלמי.

על פי המסתמן, ההתמודדות העיקרית תהיה בין מצנע לפרץ. בין שני ראשי המפלגה לשעבר. מצנע — יו"ר העבודה לשעבר, אלוף לשעבר, ראש עירית חיפה לשעבר וראש הוועדה הקרואה בירוחם לשעבר. גם לפרץ היסטוריה רבת תארים. הרבה לשעבר. יו"ר העבודה לשעבר, שר הביטחון לשעבר, יו"ר ההסתדרות לשעבר, יו"ר עם אחד לשעבר.

אין להתעלם כמובן גם משני מתמודדים אחרים: יצחק הרצוג ושלי יחימוביץ´. טרם הצטרפותם של פרץ ומצנע למירוץ, נראה היה שהקרב העיקרי יהיה בין שניהם. כעת הם נדחקו קצת לאחור, וגם לא מן הנמנע שאחד מהם או אף שניהם יפרשו בדרך ויחברו לאחד מן המתמודדים האחרים.

בפרץ תומכים שלשה מחברי הסיעה: איתן כבל, דניאל בן סימון וראלב מאג´דלה. במצנע יתמוך בנימין בן אליעזר, יריבו הגדול והמר מן העבר. בן אליעזר נחשב כבעל כוח רב במגזרים השונים במפלגה, ומכך נגזרת החשיבות הגדולה של הנדוניה שהוא מביא עמו למצנע בהבעת התמיכה בו.

קרב גדול צפוי על המתפקדים מן המגזר הערבי. מחד, ראלב מאג´דלה תומך בפרץ ואמור להביא לו את הבוחרים מן המגזר הזה. מאידך, לבן אליעזר השפעה רבה ביותר על המגזר הערבי במפלגת העבודה. הוא מושך בחוטים רבים בציבור הזה, ואין כל ספק שבשל השפעתו זו רבים מן המתפקדים הערבים יבחרו דווקא במצנע.

ההתמודדות בין פרץ למצנע עשויה להזכיר את ההתמודדות הקודמת של שני האישים הללו לראשות מפלגת העבודה. מצנע התמודד בשעתו נגד בנימין בן אליעזר, שהפעם כאמור יתמוך בו. אז התאפיינה ההתמודדות, גם אם לא דיברו על כך במפורש, לקרב בין אשכנזים לבני עדות המזרח. בין בני הקיבוצים והצפונים מצפון תל אביב וכפר שמריהו, לבין תושבי שכונות המצוקה ועיירות הפיתוח.

גם ההתמודדות הקודמת של עמיר פרץ לראשות העבודה, נגד שמעון פרס, נשאה מאפיינים מהסוג הזה. גם במקרה ההוא אף אחד לא העז להוציא בגלוי את הגורם העדתי לרה"ר, אבל הוא הסתובב בשטח במלוא עוזו וכוחו, עד שזינק החוצה בכל העוצמה כאשר עמיר פרץ הואשם בשעתו על ידי גיגי פרס, אחיו של שמעון פרס, כי "גייס פלנגות מצפון אפריקה, שהסתננו למפלגה והשתלטו עליה".

ההתמודדות הנוכחית עלולה גם היא להיסחף לפינה המאד לא מכובדת הזו, לקרב בין "לבנים" ל"שחורים". בין יוצאי אשכנז ליוצאי ספרד. בדיוק כמו שתי ההתמודדות בעבר שנמנו לעיל. כשבמצנע ה"לבן" יתמכו בעיקר ה"לבנים", ואילו בפרץ ה"שחור" שבו תומכים גם חברי הכנסת ה"שחורים" של העבודה, יתמכו יותר ממגזר ה"שחורים".

מי ששובר את המשוואה הזו הוא דווקא בנימין בן אליעזר, זה שבגינו הגורם העדתי הסתובב בשטח בהתמודדות הקודמת של מצנע. לתמיכה שלו במצנע יש ערך מוסף, מלבד הכוח והעוצמה הפנים מפלגתית שהוא מביא עמו, והגייסות שלו בשטח שירתמו לתמוך ולהביא מצביעים עבור מצנע.

בהקשר של בן אליעזר זכור היטב הסיפור מן הפגישה שקיים בעבר, באחת ההתמודדויות בפריימריס, עם נציגות של הקיבוצניקים במפלגה, כאשר התלונן כי ההצבעה שלהם מושפעת מצבע העור של המתמודדים. הקיבוצניקים כמובן הכחישו זאת מכל וכל וטענו שאין כלל השפעה בהצבעתם לעובדת היות המתמודד אשכנזי או מזרחי, אך בן אליעזר טען להוכחת טענתו כי הוא תמיד הגיע אצלם למקום נמוך, מספר 13 ומטה, כאשר כל אלו שהקדימו אותו היו מ"צבע" עור אחיד וממוצא שונה משלו.

מומחים למפלגת העבודה, טוענים שהסיפור הזה היה שם תמיד. גם בקרבות הגדולים וההיסטוריים בין מחנות פרס ורבין (למרות ששניהם היו אשכנזים) וגם לפני כן. כי הגזענות העדתית היא משהו מובנה ופנימי עמוק בקרב האליטות והצפונים של העבודה והשמאל. זו גם הסיבה שהביאה בשעתו את אהוד ברק, בגלגול הראשון שלו כיו"ר מפלגת העבודה, לבקש סליחה מן המזרחיים בשם מפלגת העבודה לדורותיה.

הפרשה האחרונה עם ההדלפה מויקיליקס על ההתבטאות של הרצוג נגד עמיר פרץ, הוכיחה פעם נוספת שהגורם העדתי נמצא גם נמצא במפלגת העבודה, ולא יעזרו סליחות והכחשות או טאטוא מתחת לשולחן.

למפלגת העבודה לא תהיה תקומה בזמן הקרוב, ואת זה מבינים גם המתמודדים. ינצח מצנע או יהיה זה פרץ. בעבודה מודים שאם יצליחו לקבל פעם נוספת 13 מנדטים, כמו שקיבלו בבחירות האחרונות, זה ייחשב להישג. כל המתמודדים מדברים על כך שהפעם מדובר על מירוץ לטווח ארוך, ולא רק לסיבוב הבחירות הבא.

עיני יתמוך במצנע

מלבד בן אליעזר, גם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, צפוי לתמוך בעמרם מצנע בקרב על ראשות העבודה. לעיני, כידוע, כוח רב בקרב מתפקדי העבודה, ואין כל ספק כי התמיכה שיעניק למצנע תתן לו רוח גבית חזקה ודחיפה עצומה להפוך למועמד המוביל בדרך אל הניצחון.

עיני פרץ אל התודעה הפוליטית בעת הקמת הממשלה הנוכחית, כאשר תמך בהצטרפותה של מפלגת העבודה לממשלה, כפי שהציע אהוד ברק. לכל זכור הכינוס הגדול של מרכז המפלגה, אשר זכה לחשיפה תקשורתית וציבורית גדולה. ברק הימר במהלך ההוא על כל הקופה. בכירי המפלגה, כמעט כולם, התייצבו נגדו ונגד יוזמתו להצטרף לממשלת נתניהו, למעט בנימין בן אליעזר ועופר עיני. ברק בנה עליהם וזכה. מרכז המפלגה הביע תמיכה בהחלטתו להצטרף לממשלה, כשלתמיכה של עופר עיני בצעד זה היתה השפעה מכרעת.

לאחר מכן עלה עיני לליגה הפוליטית הלאומית, והפך לשותף של נתניהו בדיונים כלכליים ובהובלת מהלכים בעלי השלכות כלכליות וחברתיות. עד שהיחסים ביניהם עלו על שרטון, ועיני הצטרף למצדדים בפרישת העבודה מן הממשלה, בניגוד לעמדת ברק. עמדתו זו גרמה לקרע בינו ובין ברק, קרע שהיה אחד הגורמים שהניאו את ברק לפרוש ממפלגת העבודה ולהקים את סיעת עצמאות.

מצנע נחשב לשמאל מובהק ביותר, זהה כמעט למרצ, בעמדותיו המדיניות. ברור לחלוטין שחלק גדול מהקמפיין שלו לראשות העבודה יוקדש לנושא המדיני, אם כי ברור שאין לו את הפריבילגיה לזנוח את התחום הכלכלי והחברתי.

עמיר פרץ נחשב גם הוא ליונה צחורה בתחום המדיני, ועמדותיו די זהות לאלה של מצנע, אך החלק החזק והבולט שלו הוא כמובן התחום החברתי. הקמפיין של פרץ, אך טבעי הוא, יתמקד יותר בתחום החברתי והמצוקות של החברה במדינת ישראל, ואילו התחום המדיני ינגן רק כינור שני ואולי אפילו שלישי.

חבירתו של עיני למצנע, לפיכך, אמורה לאזן מאד את מחנהו של מצנע. עיני יעניק למצנע את הערך המוסף הכלכלי והחברתי, ויהפוך אותו ואת הקמפיין שלו ללא פחות חברתי מזה של פרץ. התייצבותו של עיני לצידו של מצנע, תגרום לכך שאף אחד, כולל פרץ, לא יוכלו להטיח במצנע שהוא לא חברתי מספיק ולא מציב את הנושא הזה במקום הראוי לו.

עיני גם יסייע מאד למצנע בתחום הארגוני. מחנהו של עמיר פרץ נחשב למחנה מסודר ומאורגן. כזה שיודע לעבוד ולשנע את האנשים שלו לקלפי ביום פקודה. מצנע הוא איש סדר וארגון מצוין, אך הכלים שלרשותו מוגבלים וצנועים. לעיני כלים גדולים, ולמרות שעל פי החוק אסור לו לרתום את ההסתדרות למערכה הזו, אין ספק שיכולותיו הארגוניות והמערכתיות יסייעו מאד למצנע להתמודד שווה בשווה מול פרץ והיכולות שלו בתחום הזה.

שהרי כל פוליטיקאי שמתמודד בבחירות יודע שאם כל הכבוד לפופולאריות ולכריזמה, ליכולת הארגונית ביום הבחירות יש השפעה מכרעת והיא שווה אחוזים רבים ביותר בקלפי. ומי שיש לו יכולת כזו ומסוגל להביא כמה שיותר מבוחריו אל הקלפי, סיכוייו גוברים ועולים עשרת מונים על מי שמסתמך רק או בעיקר על שמו והפופולאריות שלו בקרב הבוחרים.

האכזבה של יחימוביץ´

מי שהציבה בראש סדר העדיפויות של התמודדותה על ראשות העבודה את הנושא הכלכלי והחברתי זו דווקא שלי יחימוביץ´. בינה ובין עיני יש והיה שיתוף פעולה בתחומים רבים, למרות שכאשר עיני תמך בברק ובהחלטתו להצטרף לממשלת נתניהו, יחימוביץ´ התייצבה דווקא בצידו השני של המתרס וכעסה מאד על עיני ועל התמיכה שהעניק לברק. גם משום שידעה את המשקל הרב שהיה לתמיכה זו וכי היא שהכריעה את הכף.

ליחימוביץ´ היו ציפיות מעיני לקראת ההתמודדות הנוכחית. היא קיוותה כל העת שיתמוך בה, אבל עיני חשב אחרת. הוא תיאם עמדות עם בן אליעזר, ושני האנשים הנחשבים לחזקים ביותר במפלגת העבודה ומחזיקים במוקדי הכוח שלה, המתינו להחלטתו של מצנע להצטרף למירוץ.

בהחלט יתכן ואפילו סביר, שאם מצנע לא היה מצטרף למירוץ על ראשות העבודה, עיני היה תומך ביחימוביץ´. אבל מצנע הצטרף, ויחימוביץ´ נותרה מאוכזבת וללא תמיכתו החשובה של יו"ר ההסתדרות. זה גם מה שככל הנראה יגרום לכך שהמירוץ העיקרי יהיה בין עמרם מצנע לעמיר פרץ.

בלי מצנע, ליחימוביץ´ היו סיכויים טובים. סיכויים שלא נפלו מאלה של הרצוג, ולא פחות מאשר לפרץ. אבל כעת, מצנע יעביר לצידו רבים ששקלו להצביע עבורה או עבור הרצוג, וכך יותיר את עיקר ההתמודדות בינו ובין עמיר פרץ.

בפרץ, בכל מקרה, עיני לא היה תומך. בין השניים שוררים יחסים עכורים. עיני ירש מפרץ את תפקיד יו"ר ההסתדרות, אך בעיתות מבחן עיני לא התייצב לצידו של פרץ.

כל זה מביא לאפשרות שיחימוביץ´ תפרוש מהמירוץ ותחפש לעצמה מקום באחד המחנות המובילים. בעבר תמכה יחימוביץ´ בפרץ, שאף הביא אותה למפלגה. היום פרץ כועס עליה על שהיא מתמודדת מולו, וזה בהחלט עשוי לגרום לה לתמוך במצנע במקרה ותסיר את מועמדותה. גם הימצאותו של עיני במחנה זה, בהחלט עשוי להוות גורם מכריע בהחלטתה במי לתמוך.

יחד עם זאת יש לציין, כי יחימוביץ´ לא תמהר להסיר את מועמדותה, ותעשה זאת רק כאשר יתברר לה שאין לה שום סיכוי ורק לאחר שתבדוק היטב את משמעות תמיכתה במי מן המתמודדים האחרים.

ומה יעשה הרצוג? בסביבתו אומרים שהוא נחוש ללכת עד הסוף. יהיה מה שיהיה. אולם הרצוג הוא הרצוג, ואת זה אסור לשכוח, ואם יבחין כי ההתמודדות עומדת להיות מוכרעת לאחד הצדדים כבר בסיבוב הראשון, לא מן הנמנע שיבחר לעלות על העגלה המנצחת, אפילו ברגע האחרון.