לקראת יום השואה. ציפורי הכאב עטו אופק כחלחל אל פינת חריצי ידיך, עת תלך בשדות החומים וּמצעד אנשים כּמקהלה אחריך. יורדות הן אל בּין התפילות תולשות תקוות מתוך הלב החשׂוּף ואתה פורש כפיים מעל כולם מלטף צלקות בּגֵו כפוּף.
ציפורי הכאב רוחשות בקול ניחר חונקות כּתמי אור חיורים, רוח ערב תבוא לבכּות על כּתפי הממתינים עד ירדו המלאכים.
|
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הוספת תגובה
ואין נחמה ריקי
אין נחמה
מילותייך פולחות בבשר החי
בזכרון הנושם והכואב .
יהי זכרם ברוך
ריקי יקרה
ציפורי הכאב של העם היהודי
שתהומנה על על אותם ימים אפלים.
ציפורי כאב העבר
תולשות תקוות...
כמה נכון
במיוחד בהקשר של הנושא
ולא רק...