
ככלות הביקור של הוריי בארץ ומחשבות שלי על הדברים, נראה שהגעתי למסקנות עקרוניות ומעשים בעקבותיהן. החלטתי שלמרות שמחתי לראות אותם ועל המחוות - בעיקר מצד אמי - שליוו את הביקור, אמשיך לחיות את חיי, כפי שהם. החזרתי לאוזניי את העגילים שלי; החזרתי לאמי את עגיליה (אמרתי "זה מבוגר מדיי לגילי". זה נכון - הם נראים באוזניה טוב בהרבה); ביקשתי מאמי לא להתערב בעניינים שביני לבין המטפלת (כבר נעשה נזק, מקווה שהפיך); ונפרדתי לשלום. אשמח לראותם כשהם בארץ. |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין לי גינה (אני גרה בבית משותף בקומת קרקע), אך נראה לי שלא תהיה ברירה.