השבוע ניגשתי לראיון עבודה בחברת אינטרנט ונשאלתי להפתעתי על דעתי הפוליטית! משעשע, כי בכל זאת התקבלתי (אך סירבתי להצעתם לבסוף) ובגלל שבעקבות הבלוג הזה יתחילו לשאול אותי בראיונות על פוליטיקה. אולי הם בסה"כ רוצים להשוות בין "בועת האינטרנט" לבועה שבה חיים הפוליטיקאים שלנו...

השבוע קרה מאורע היסטורי (ע"פ אמצעי התקשורת)! צר לי על אוהדי וויליאם וקייט אבל בישראל דיברו על ה"פיוס ההיסטורי" בין הפת"ח לחמאס, או כמו שקוראים לזה אצלנו- בין הערבים ששונאים אותנו לבין אלו ששונאים אותנו יותר. אני בכלל מסכים עם ההגדרה שזהו מאורע היסטורי מאחר והדבר הזה שנקרא "פלשתינאים" הוא בעצמו יציר בערך ה-30 שנים האחרונות ולכן מן הסתם לא ייתכן והיה פיוס כזה בעבר. סוף סוף הבינו את זה גם בתקשורת.

אבל עכשיו ברצינות, מישהו מופתע? מישהו (חוץ מהשלטון במדינת ישראל) מופתע מכך ששתי קבוצות שהמכנה הכי משותף ביניהן הוא שנאת היהודים החליטו בסוף לאחד כוחות כדי לקדם עוד יותר את החרבת מדינת היהודים? מכרו לנו מיליון סיבות למה הם בכסאח, שכנעו אותנו שהפת"ח אלו בכלל ערבים טובים, כאלו שנלחמים בטרור (שכמובן הם לא מעורבים בו, זה רק החמאס), ובשורה התחתונה אמרו לנו ולכל העולם "יש פרטנר". כמה פעמים כבר שמענו את השטות הזאת?? זה שאבו-מאזן שולט בשטחים בצורה לא חוקית (אפילו במונחי החוק הפלשתיני...) כבר מעל שנה זה משנה? זה שכוחות הביטחון הישראלים מונעים מהחמאס להשתלט על יהודה ושומרון זה משנה? מה פתאום! אם תשאל את נבחרינו בכלל יש "תיאום מצויין" בינינו לבין הרשות הפלשתינית וביחד נלחמים בטרור. ספרו זאת למשפחת לבנת, להזכירכם, רוצח בנה לא הגיע מעזה או מהחמאס. אז ישראל נותנת יד לבנייה, חימוש ואימון של כוחות הביטחון של הרשות ("החברים של דייטון") ובמו ידינו יצרנו כוח סמי-צבאי לוחם שהחל מהשבוע חולק מיטה, שתהיה חמה מאוד, עם החמאס.

כמה מחבלי חמאס לדעתכם ישוחררו (אם לא שוחררו כבר) מהכלא הפלשתיני? כמה מהם בכלל אכן נכלאו? ונגזרת מכך, כמה יהודים יירצחו ע"י צבא האחדות הפלשתיני החדש? ואיך אפשר בלי גלעד שליט- מצרים הודיעה שהיא תפתח את מעבר רפיח באופן קבוע, כמה זמן עד שגלעד ייעלם לו בתוך איזו חבית או משאית בדרכו לאיראן? העיקר שיש פרטנר...

אם כבר הזכרנו את מצרים, בואו נראה. 54% מהמצרים בעד ביטול הסכם השלום עם מצרים, האחים המוסלמים הולכים ומתחזקים, שצינור הגז ממצרים "מותקף" שוב- זה לא מתחיל להסריח קצת? וכשבמצרים אומרים שבמקרה שישראל תתקוף בעזה (מאיפה הם חשבו על אופציה כזאת? הם לא רואים מי בשלטון??) הם ילחמו להגנת עזה- זה חלק מהסכם השלום? באיזה סעיף מופיעה חובת ההגנה על עזה?

כרגיל אפשר לסכם את זה כך- הערבים שונאים אותנו ורוצים במותנו ("היעלמותנו" במילון ה-PC). אנחנו טיפשים מכדי להבין זאת, ועוזרים להם ככל שניתן...

בואו נ-ג-י-ד שממשלת ישראל תעשה משהו הגיוני פעם ותעצור את העברת הכסף לעזה, עכשיו הכסף שישראל נותנת לאבו-מאזן עובר לחמאס גם ככה! איזה תיאום ביטחוני אפשר לעשות עם שלטון שחולק מידע ומשאבים עם החמאס? אולי אני צריך לכתוב פה פוסט נוסף על מיהו ארגון החמאס כי זה נראה ששכחנו קצת. העיקר שיש פרטנר...

אז איך שוב ושוב אומרים לנו שחתיכת דף נייר שעליו תהיה חתימתו של ביבי, של אובמה ושל אבו-מאזן (ולא הנייה אם נהיה אופטימיים), איך ייתכן שהדף הזה מהווה היום את פסגת השאיפות של העם היהודי? עד כדי כך אנו עוורים? או שמא נאיביים? אני לא מבין, אין בישראל עוני? בעיות בחינוך? בפתרונות דיור? בתחבורה? בפילוג בעם? אין עוד מיליון מטרות נעלות יותר מלהיכנס לדברי ההיסטוריה הבינ"ל, ולדיראון עולם של העם היהודי? זו מטרת הפוליטיקאים היום? עד כדי כך ה"שלום" הזה הוא המטרה היחידה שיש למדינה? אין לנו אפיקים אחרים להשקיע בהם?

כלום- רק שלום, ורק עם המחבלים האלה.

"הפרטנרים" שלנו.