א.נ ראיתי את שמך מתנוסס בפרסום לקראת אירוע שמוצג כהכרת תודה לניצולי השואה. באירוע אתה מופיע כמנחה ומתפקידך לתת את הבמה ואת הכיבודים הנאותים לכל אותם אר"מים (אנשים רמי מעלה) שיעלו ויישאו דברים בפני הקהל. ניתן להניח שחלק מהקהל יוכל להזדהות במספר החקוק על זרועו אבל מן הסתם, מרבית הקהל לא חווה את השואה. זאת, מכיוון שלאחר 65 שנים מסיום המלחמה ההיא, מרבית הניצולים כבר אינם בין החיים. ומספרם מתמעט מיום ליום עד שהאחרון שבהם יחזיר נשמתו לבורא. לאורך כל אותן 65 שנים, המדינה שלנו, מדינת ישראל, מדינת היהודים התעללה בניצולים ככל שיכלה. גזלה את כספם, גזלה את הירושות שהותירו משפחותיהם בארץ ובגולה והקימה מוסדות שונים שתפקידם לטייח את המציאות המזעזעת הזו. מספרם הפוחת ויכולת הנותרים להיאבק על זכותם לחיות ברווחה את שנותיהם האחרונות מוכיחה שהנבזים והנבלים מנצחים. לפני כשנתיים הוביל המשרד של מורל-צור את המאבק המתוקשר האחרון כולל צעדת הפיג'מות והמהלך המוצלח הסתיים בהתחייבות שלטונית לתקן את המעוות ולממש את החלטות וועדת דורנר. ככל שידוע לי, גם לאחר תקופה ארוכה ביותר, מדינת היהודים לא מעבירה את הכספים למרבית ניצולי השואה. המוח היהודי הקודח דורש מקשישים, חלקם תשושים, להגיע למשרדים הממוזגים, למלא טפסים ולהוכיח שהם אכן זכאים לתמיכה. מרביתם לא עשו זאת ולא יעשו זאת עד יום מותם. את כבודם באתי לכבד: אלי יצפאן, כאחד מהאמנים המוכרים והמכובדים בישראל, עזור להם לקבל את המגיע. אל תשתף פעולה עם השלטון. הסר את הסכמתך להנחות את האירוע המביש הזה לפחות עד שתקבל הוכחה שמדינת ישראל החליטה לשלם את הקצבאות לאלתר. אל תסכים לוותר תמורת הבטחות, דרוש הוכחה שמשרד האוצר מגייס אנשים שיגיעו לבתי הקשישים, ימלאו עבורם את הטפסים וידאגו לכל המינהלות המיותרות שניצבות בינם לבין התגמולים. רק אתה יכול לעצור את הבושה. הפרד את עצמך מהנבלים, אתה ממש לא משת"פ. הודעה פומבית שלך שאתה דורש תשלומים מיידיים כתנאי להשתתפותך תעזור יותר מכל פעולה שעשה או שיכול לעשות מי מאיתנו בנושא המביש הזה. עם ישראל חי