כותרות TheMarker >
    ';

    בלוגון

    ארכיון

    מה לעשות-צריך להתפרנס!

    20 תגובות   יום שבת, 30/4/11, 09:07

     

    ''

      אני ממשיכה בסיפור של אנשל רוזוב כי אני חיבת לגמור את סיפור כתב היד שלו כדי שאוכל להגיע לפרק הבא של הסיפור המשפחתי-אז סליחה עם כל מי שמתקשה על התארכות ה"תולדות"...

    פרק 23-דאגה פרנסה

     

    התחלתי לדאוג לפרנסה,  בפקידות בחלה נפשי, ולא הסכמתי בשום אופן לקבל מישרה.

     אחי יעצני לחפש מקור פרנסה בבית מסחר. סובבתי במחוז עד שהגעתי לכפר הגדול "פרוזינקה" בת-20 אלף נפש, 6 ויארסט  ממסה"ב, ו-20 ויארסט מעיר לבדין.

    המקום הזה מצא חן בעיני והחלטתי לפתוח כאן בית מסחר ליי"ש.

    במקרה נזדמנתי עם אחד מתושבי הכפר-איש רוסי-בונה בית על יד הדרך. באנו לידי הסכם שמשך 3 שבועות יגמור את הבית בשבילי  בתשלום של 25 רובל לשנה. אחרי הגמר הבית והדירה הייתה מוכנה.עברתי לפרוזינקה.

    עפ"י עצת אחי הלכתי לדוד גינזבורג להתקשר איתו להביא את היי"ש מבית החרושת אשר לו.

     

    באינטרנט מופיע חומר רב על משפחת הברון גינזבורג, כולל האוסף החשוב שהיה בידיהם והניסיון לרכוש אותו ממשלת רוסיה.

    אישית- הכרתי את אחד מצאצאי המשפחה שגר בפריז-כנראה שדרך סבתי נשאר קשר.

    בהקשר אחר-אני מקנאה בשלושה שבועות של סיום בניית הבית-כנראה בית מסוג אחר מהבית שבו יש דירה אליו אני מתכוונת לעבור...

    מצרפת את הדף מספרו של דוד תדהר המספר על רוזוב ובו מופיע גם הקטע של המעבר לפרוזניקה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/5/11 14:35:
      המושג בית אינו דומה ולכן כולם בהלם. אבל אם נבין שמדובר בצריף על כלונסאות, ונבין שהמחיר ששולם על פי שכר שנתי עבור תקופה של שלושה שבועות היה עצום והספיק עבור פועלים רבים וקניית עצים אחרי הקצעתם, ובבית כזה אין תקשורת חשמל ומים, הכל הופך ברור. לימים טובים.
        1/5/11 13:26:
      באמת מפתיע שבשלושה שבועות גומרים לבנות בית. נכון שלא היו אז תשתיות שצריך להתחבר אליהן ולא היה צריך להכין אמבטיה ובטח גם מטבח היה משהו אחר לגמרי אבל בכל זאת זה משונה.
        1/5/11 08:02:

      צטט: d.double you 2011-04-30 16:24:38

      צטט: הטרמילר 2011-04-30 14:46:44

      צטט: הטרמילר 2011-04-30 14:44:20

      קישור ישיר לעמוד הראשון על אנשל רוזוב (871)

      ולעמוד השני (872)

       

       תודה על האינפורמציה על דוד תדהר. לא ידעתי את פרטי חייו. באשר לסיפור של רוזוב-זה עזר לי למקם כמה פרטים. מה שאני מצטטת הוא כתב היד של אנשל רוזוב-את הסיפור שלו עצמו.כפי שכתבתי בראשית הבלוג אני רואה בזה את ההתחלה של הסיפור של המשפחה ממה שאני יודעת.הבנתי שרוזוב הוא שם של עיר. אז אולי אנחנו מאותו הכפר?

       

       

      לא... אבל מאותו מקור. אני מבין ומכיר את האיתור הזה ומה הוא עושה בראש. נחמד סך הכל. :)

        1/5/11 06:09:
      תודה. מסתבר שבאמת אין דבר עומד בפני הרצון. נחכה להמשך
        30/4/11 22:17:

      דניאלה,

      ב-3 שבועות לסיים בניית בית או דירה?

      אולי שיפוץ? חיוך

      ====

      (אהבתי את הרקע החדש שלך)

        30/4/11 20:42:
      יופי של יזם האיש. מעניין מה היה עולה בידיו לבנות בימנו אנו. תודה ו* לאה
        30/4/11 19:20:

      יופי! אוהבת את הסיפור

      את הסיגנון....

      תודה...ושבוע טוב....

        30/4/11 19:00:
      לבנות בית בשלושה שבועות...אך...נשמע כמו אחרית הימים, גאולת המשפצים, חלום הבונים החופשיים...ברכות על הבית החדש ועל הסיפור ועליך !
        30/4/11 17:05:
      ממשיכה לעקוב.... ושיהיה בהצלחה עם המעבר לדירה החדשה, נהיה קצת שכנות!
        30/4/11 16:28:

      צטט: הטרמילר 2011-04-30 14:46:44

      צטט: הטרמילר 2011-04-30 14:44:20

      קישור ישיר לעמוד הראשון על אנשל רוזוב (871)

      ולעמוד השני (872)

       

      כנראה שדוד תדהר היה מפרסם בספר כמו בספר "מי ומי בישראל"? 

        30/4/11 16:24:

      צטט: הטרמילר 2011-04-30 14:46:44

      צטט: הטרמילר 2011-04-30 14:44:20

      קישור ישיר לעמוד הראשון על אנשל רוזוב (871)

      ולעמוד השני (872)

       

       תודה על האינפורמציה על דוד תדהר. לא ידעתי את פרטי חייו. באשר לסיפור של רוזוב-זה עזר לי למקם כמה פרטים. מה שאני מצטטת הוא כתב היד של אנשל רוזוב-את הסיפור שלו עצמו.כפי שכתבתי בראשית הבלוג אני רואה בזה את ההתחלה של הסיפור של המשפחה ממה שאני יודעת.הבנתי שרוזוב הוא שם של עיר. אז אולי אנחנו מאותו הכפר?

        30/4/11 15:00:
      תמשיכי. זה חשוב.
        30/4/11 14:54:
      באמת עולם אחר היה פעם..... האם היה בו טוב יותר? אני לא יודעת לענות על השאלה....תודה, דניאלה.
        30/4/11 14:52:
      שבת שלום,תודה ששיתפת.
        30/4/11 14:46:

      צטט: הטרמילר 2011-04-30 14:44:20

      קישור ישיר לעמוד הראשון על אנשל רוזוב (871)

      ולעמוד השני (872)

       

        30/4/11 14:38:

      צטט: הטרמילר 2011-04-30 14:36:37

      מרתק. אני חוזר ואומר שהדברים הללו מרתקים כל מי שנחשף אליהם ורצון לו לדעת מאין בא?... באשר לספרו של דוד תדהר, אני מבקש לציין עבורך כי דוד תדהר הוא יזם, שהזמין את שועי הארץ כמו את יושביה קשי היום, לכתוב את סיפורי קרוביהם להנצחתם ולמען הדורות הבאים, תמורת תשלום. כלומר, מישהו מהמשפחה כתב את שכתוב בספר. אני מספר לך כאן, כדי לתת מימד נכון לציבור הקורא שאינו מכיר את הנושא. כחוקר יצא לי לעבור גם דרך "אינציקלופדיה תדהר"... וקראתי אחרת בפעם הראשונה את אותם הדברים שקראתי בתשומת לב כיודע שמי שכתבם, התכוון להאיר את המונצח באור גדול וחיובי. בבחינת "היסטוריה נכתבת בידי מנצחים". כמובן שמה שאני כותב כאן עקרוני, ואינו נוגע בכלל לפרטים הרשומים על רוזוב. אגב, שם משפחתה של הרב סבתא שלי מצד אימי ז"ל, היה אוזורוב ושם בעלה, רב סבי היה גרבנוב (סוחר טקסטיל). הם באו לכאן ב1922 מהעיירה איצ'נה שבפלך צ'רניגוב צפון אוקראינה, לא רחוק מהעיר קונוטופ שבמחוז קונוטופ השכן. :) קבלי קישור לאינציקלופדיה של דוד תדהר ותראי את העמוד באופן קריא מה גם שיוכלו אחרים לדפדף בה ולמצוא הקשרי משפחה... ובכך תרמנו משהו לציבור :) חחח אביב שמח ויפה לך. (עוברת דירה?! אם כן בשעה טובה ולמזל טוב) ואין לי יכולת להעניק לך כוכב יותר מפעם ביממה, אז צפי לקבלו בזמן אחר. אביב שמח

       

        30/4/11 13:38:
      קצר אבל מעניין... שבת שלום, רמי
        30/4/11 12:29:

      דרכו של העולם, לנדוד אחר פרנסה.

      מסקרן ומרבה דעת.

        30/4/11 11:50:
      מעניין לקרוא ולראות כיצד , אנו יכולים לעשות הכל במידה ואין ברירה... לפתע הנפש מתגדלת ומגלה בתוכה כוחות חדשים
        30/4/11 11:38:
      בתי עץ נבנים מהר יותר וכנראה בקלות ביורוקרטית, בעולם שהיה שונה כ"כ מעולמנו כיום. מרתק לקרוא, מרתק להשוות. שבת שלום דניאלה. דפנה.