נָדַרְתִי הַנֵדֶר: לִזְכֹּר אֶת הַכֹּל, לִזְכֹּר - וְדָבָר לֹא לִשְׁכֹּחַ
הערב יום ראשון 01.05.11 נציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה ברחבי הארץ
נדליק נר זיכרון
דברים שרציתי לומר .... סקירה הסטורית
עליית הנאצים והשואה היהודית
שואת יהודי אירופה 1945-1933
בשואה התחולל רצח שיטתי של כל אדם ממוצא יהודי ללא הבחנה, תוך כדי תעמולה אנטי-יהודית מרושעת. ביסודה של השואה מונחת האנטישמיות המודרנית, שהיא גלגולה החדש של שנאת היהודים. זו נודעה בגילוייה הספרותיים והחברתיים עוד בתקופות קדומות וטופחה בימי הביניים על ידי הכנסייה. האנטישמיות המודרנית הגרמנית הושתתה על תורת הגזע והכריזה על היהודים כעל "תת-אדם" בניגוד לגזע ה"ארי" העליון.
היהודי הוצג כטפיל וכגורם עיקרי לכל צרותיה של גרמניה. לגרמניה היו בעיות חמורות לאחר מלחמת העולם הראשונה. הרפובליקה הוויימרית שקמה על חורבות גרמניה המובסת, איבדה שטחים כמעט בכל גבולותיה, הייתה נתונה, בייחוד בתחום הצבאי, בפיקוח בעלות-הברית המנצחות, וחויבה לשלם פיצויים גדולים שהכבידו מאד על שיקום המשק. האינפלציה הדוהרת ואי-הביטחון הכלכלי הוחמרו עוד יותר עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי ב-1929 שהתחיל ב"יום ששי השחור" בבורסה של ניו יורק וגרף בהדרגה את כל שוקי העולם. בינואר 1932 הגיעה גרמניה למספר שיא של מובטלים. התעשייה שותקה ושקעה בחובות.
ליל הבדולח
שריפת בתי כנסת
1943 עד מאי 1945: בראשית 1943 הסתמן מפנה במהלך המלחמה. החלה התערערות ה"רייך השלישי" עד להתמוטטותו המוחלטת ולכניעתו (7.5.1945). אולם גם במצב זה המשיכו הנאצים בהשמדת שרידי היהודים באחרוני הגטאות ובמחנות הריכוז וההשמדה שנותרו בשליטתם. עם התקדמות הצבא הסובייטי מערבה הזדרזו הנאצים לחסל את הגטאות ומחנות העבודה האחרונים והתאמצו לטשטש את עקבות פשעיהם. בסתיו 1944 הוחל בפינוי עצירי אושוויץ ובינואר 1945 ציווה הימלר לפנות (במסע רגלי) את כל המחנות שצבאות בעלות הברית המתקדמים התקרבו אליהם. ב"מצעד המוות" הזה נספו עוד עשרות אלפי יהודים.
בשואה נספו כשישה מיליון יהודים: גברים, נשים וילדים.
יש לציין שהצלחת הנאצים במלאכת ההשמדה לא הייתה כה טוטאלית לולא שיתוף הפעולה של אוכלוסיות מסוימות בארצות הכבושות, לעומת זאת היו מקרים של משטרים ובודדים שהגנו על היהודים, ואף מבצעי הצלה מופלאים כמו במקרה של דנמרק, שהבריחה את כל יהודיה בלילה אחד לשוודיה הניטרלית.
רבים שאלו אחרי המלחמה מדוע הלכו היהודים כ"צאן לטבח". אלה מתעלמים מגילויים רבים של התנגדות בקרב היהודים, החל מלוחמה יהודית פרטיזנית ביערות מזרח-אירופה, השתתפות במחתרות בארצות מערב-אירופה, וכלה במרידות במחנות הריכוז ובגטאות, הידוע בהם הוא מרד גטו ורשה.
הילדים בתקופת השואה כמיליון וחצי מתוך ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה היו ילדים הדור הצעיר חשוף יותר מכל קבוצות הגיל האחרות בעם היהודי לסכנות ורדיפה. בצד חוויות ומשברים של תמורה ושל התפתחות אישית והצורך בהסתגלות חברתית ופסיכולוגית שעוברים על בני תקופת השואה גזלה מהילדים את ילדותם, כפי שאנו מגדירים תקופה זו במהלך חיים רגיל: כתקופה שרובה תום, שמחה, אהבה, לימוד, והגנה מצד המבוגרים. ילדים בשואה נחשפו למציאות של רעב, מחלות, השפלה, ביזוי ומוות. נשללה מהם אהבת הורים ומשפחה, חינוך והשכלה, משחקים ותקווה.
הם חזו על פי רוב בהתמוטטות העולם המוכר להם ובחוסר אונים של מי שהיו בעבר המגוננים הטבעיים עליהם והמתווכים בינם לבין העולם. לעתים קרובות הם נאלצו להתבגר מהר מהצפוי ולקבל על עצמם אחריות כבדת משקל לגורלם ולגורל משפחתם. רבים מהם אף נאלצו להתמודד לבד עם המצוקות שכפתה עליהם המלחמה.
הילד שמרים ידיים -הסמל הבלתי נשכח של השואה
מי מאיתנו לא נתקל לפחות פעם בחייו בתמונה של הילד שמרים ידיים בגטו, שמסמל אולי יותר מכל את חוסר האונים של היהודים בשואה. מתברר שקיימים כמה וכמה אנשים שמשוכנעים שמדובר בהם. חלקם לא דיברו מעולם, חלקם טוענים כבר מספר שנים כי זה הם, ואפילו אבא אחד טען לפני כמה שנים שהוא מזהה את ילדו בוודאות.
תמונת הילד היהודי המרים ידיו עם חיסול גטו ורשה היא מהתמונות המפורסמות של שואת יהודי אירופה. התמונה צולמה במסגרת דו"ח שטרופ, שחיבר הקצין הנאצי יורגן שטרופ למפקדו היינריך הימלר בעקבות חיסול הגטו. את התמונה צילם פרנץ קונרד, צלמו האישי של שטרופ. התמונה צולמה בסוף אפריל או בתחילת מאי 1943. התמונה מתעדת את פינויָם של יהודים מגטו ורשה במהלך הכנעת המרד, לקראת שילוחם למחנה ההשמדה טרבלינקה. הילד שמרים ידיים לא זוהה בוודאות. בין האפשרויות שהועלו:
הילדה שבשמאל התמונה היא הנקה למט, שנספתה בשואה, ולידה אמה, מתילדה למט גולדפינגר, אשר ניצלה, עלתה לישראל והקימה משפחה. הנער נושא השק הוא ליאו אהרון אליעזר קרטוז'ינסקי, שנספה בשואה. הוא זוהה על ידי אחותו, שאף היא עלתה לישראל. החייל הגרמני המכוון את נשקו הוא יוזף בלֶשה (Blösche), קצין נאצי שנודע לשמצה באכזריותו. לאחר המלחמה הוא שהה בשבי הסובייטי, ונפצע בתאונת עבודה על ידי קרון משא, שבעקבותיה עוותו פניו ללא הכר. עובדה זו סייעה לו להתחמק מעונש, והוא אף הקים משפחה. רק ב-1967 התגלתה זהותו האמיתית, והוא נעצר. הוא נשפט בגרמניה המזרחית, נמצא אשם במעורבות בשילוח מאות אלפים מיהודי הגטו וברציחתם של אלפי יהודים, ונידון למוות שבוצע על ידי זריקת רעל בלייפציג ב-29 ביולי 1969
תפילת יזכור לחללי השואה יִזְכּוֹר
יהי זכרם ברוך |
