כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    הצעת חקיקה להרג עקב מעשה אכזרי אך "ללא כוונה לרצוח" - הריגה בנסיבות מחמירות

    8 תגובות   יום שבת, 30/4/11, 16:28

    פרשת הריגתו של קרפ ז"ל, במעשה אלימות מצמצרר של חבורת חוליגנים החובלת בו שוב ושוב - מעשה המוביל בסופו של דבר למותו העצוב והמיותר, האיר לנו הציבור על קיומה של בעיה מטרידה.

     

    הבעיה היא הענישה. 

     

    כציבור אנו רוצים שאדם החובל באלימות באדם אחר, בדם קר שוב ושוב, כי ייחשב כרוצח אם גרם במעשהו למותו של האדם האחר, וייכלא לכל ימי חייו מאחורי סורג ובריח.

     

    הבעיה מתועררת בקושי להוכיח כי לאותם מעשי אלימות אכזריים התלווה יסוד הכוונה להמית, כי אז אכן מדובר ברצח ולא בהריגה.

     

    מאידך לא נסכים לראות במעשה אכזרי מעין זה כהריגה "סתם" כמו פרשת הרופאה המרדימה שהסתלקה מחדר הניתוח ובכך באדישותה גרמה למותו של החולה.

     

    הדעת מתקוממת, כי אותם בריונים אכזריים לא ייחשבו לרוצחים, אבל מאידך "ייהנו" מענישה מופחתת כאילו מעשיהם האכזריים שקולים לעבריינים אחרים שמעשיהם גרמו להרג.

     

    אין לי ספק, כי על מעשים אכזריים שגרמו למותו של אדם צריך לשלם מחיר מתאים וכבד, ולכן במקום להגדיר רצח מדרגה ראשונה, ורצח מדרגה שניה וכו' אני מציע להוסיף מדרג הריגה באמצעות סעיף חדש לחוק העונשין, שייקרא "הריגה בנסיבות מחמירות".

     

    סעיף זה יהיה סעיף שבו אם בית המשפט ימצא שעבריין במעשה אכזרי גרם למותו של אדם אך ללא "כוונה" לרצוח, אז העבריין אמנם לא יקבל מאסר עולם, אך יקבל עונש כבד ביותר, שיבטא את הסלידה של החברה ממעשיו הנלוזים של העבריין.

     

    כיום קיים סעיף 298 לחוק העונשין המדבר על הריגה, ועונשו של ההורג עד 20 שנות מאסר.

     

    אני מציע להוסיף את סעיף 298א לחוק העונשין בנוסח הבא:

     

    298א הריגה בנסיבות מחמירות

    "נעברה עבירה לפי סעיפים 327 עד 334, ואשר גרמה למותו של אדם

    (1) דינו של העבריין העונש הקבוע לעבירה לפי סעיף 298 בתוספת 10 שנים.

    (2) כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם - כפל העונש הקבוע לעבירה לפי סעיף 298.

     

    הסעיף המוצע על ידי נותן מענה ענישה מתאים לכל המעשים האכזריים, אשר לא ניתן להוכיח כי המבצע את המעשה האכזרי התכוון לרצוח.

     

    סעיפים 327 עד 334 לחוק העונשין עניינם:

    א. שלילת כושר התנגדות של הקורבן לצורך ביצוע עבירה אחרת - סעיף 327

    ב. חבלה בכוונה מחמירה - סעיף 329

    ג. ניסיון חבלה באמצעות חומר נפץ - סעיף 330

    ד. מניעת הצלה מכלי שיט - סעיף 331

    ה. סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה - סעיף 332

    ו. חבלה שלא כדין - סעיף 333

    ז. פציעה שלא כדין - סעיף 334

     

     

    כעת ישנו (על פי הפתרון המוצע על ידי) מדרג ענישה מתאים שיבטא את הסלידה של החברה מן המעשים של העבריין:

     

    א. הריגה סתם - 20 שנה עונש מקסימלי.

    ב. הריגה ע"י מעשה אכזרי - 30 שנה עונש מקסימלי.

    ג. הריגה ע"י מעשה אכזרי שנעשה בחבורה של שניים או יותר - 40 שנה עונש מקסימלי.

    ד. הריגה מתוך כוונה לרצוח - מאסר עולם.

     

    ניתן להשתתף גם בדיון שפתחתי בנושא זה בקהילת עורכי הדין - קישור

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/5/11 05:47:

      הנרי שלום,

       

      ההחלטה על ענישה מצטברת היא החלטה פרטנית של שופט, היכול להחליט שבתיק אחד תהיה ענישה מצטברת ובתיק אחר לא.

       

      ההצעה שלי מתייחסת על קביעה ערכית כללית ללא התייחסות לתיק פרטני, לפיה מוות של אדם בנסיבות אכזריות מחייב אמירה חברתית ברורה שהענישה המקסימלית על מעשה זה יכולה להתקרב בחומרתה למאסר עולם.

       

      ההצעה שלי נועדה להגביר את אמון הציבור במערכת המשפט, אחרת האזרח רואה מצב שכנגדו הוא מתקומם, לפיו ההורג אדם אחר במוות אכזרי יכול להתחמק ממאסר עולם ולטעון להריגה בנימוק שהוא לא התכוון להרוג אלא רק לחבול בשני מכות כבדות להנאתו.

       

      האזרח הרגיל איננו בקיא בחוק העונשין, ולפיכך הוא רואה מעשה אותו הוא מפרש כנגד מערכת המשפט אשר נתנה לאדם שמבחינתו הוא רוצח להתחמק מן העונש הכבד ביותר מאסר עולם.

       

      כדי להימנע מן השאלה מהי אכזריות והצורך להגדירה, פניתי לחוק העונשין, ושם ישנה ענישה על סידרה של עבירות שלטעמי שאם בוצעו עבירות שם הן נופלות תחת הקטגוריה של "מעשים אכזריים" - לכן אני מפנה אותך לעיין בחוק העונשין בסעיפים 327 ואילך כדי ללמוד שהעבירות האלו הן אכזריות מאוד.

       

      הטענה של אי שפיות וכו' היא טענת הגנה לקבלת פטור מענישה או לקבלת ענישה מופחתת, היא איננה משנה את הקביעה שההורג יעמוד לדין על "הריגה בנסיבות מחמירות" יורשע בהריגה מעין זו, ואז במסגרת גזר הדין יקבל ענישה מופחתת בהתאם לנסיבות ייחודיות.

       

      שים לב, שההצעה שלי איננה כובלת את ידי השופטים בהיקף הענישה, להיפך היא מעניקה להם טווח נרחב יותר של ענישה.  אם קודם הם יכלו להעניש אדם ההורג אדם אחר בעונש של עד 20 שנות מאסר, אזי הצעתי תאפשר להם להעניש את האדם ההורג בעונש של עד 30-40 שנות מאסר.

       

        3/5/11 19:19:
      מקבל את הבקורת, ומתנצל על אי הנעימות. מחקתי את התגובה. מדוע, על כל פנים, אי אפשר להסתפק בענישה מצטברת, למשל 20 על הריגה 4 על חבלה חמורה 3 על אי מניעת פשע ו 2 על אי דיווח וכו'? מצד שני, איך אפשר לזהות אכזריות במעשיהם של שיכורים? איך תבחין בין אכזריות לאי שפיות זמנית? ערכים כאלה הם כל כך ייחודיים לכל מקרה, שלדעתי, ראוי להשאיר אותם בידי השופטים שלומדים כל מקרה לגופו, ולא לכבול את ידיהם בחקיקה. מה שרצוני להביע הוא, שהנימוקים שהבאת עדיין לא שכנעו אותי בנחיצות, וכפי שאמרת בלעדי נסיון כעו"ד חסר לי מידע. אם תוכל לנמק בהרחבה זה עשוי להיות מעניין יותר. כמוכן אני מסתייג מהערתך לגבי הבנתי במשפטים.
        3/5/11 15:47:

      הנרי (זאראטוסטראח) שלום,

       

      לגיטימי לסבור אחרת ממני בצורך או בהיעדר צורך להוסיף מדרג הריגה כמוצע על ידי.

       

      לא לגיטימי ומאוד לא מכובד, שאדם שאיננו מבין במשפטים יתיימר ללעוג לעורכי דין לגבי יכולתם המשפטית.

       

      אם יש לך נימוק מוחץ מדוע לא צריך להוסיף "הריגה בנסיבות מחמירות" הנך מוזמן לציינו.

       

      תקרא שוב את הצעתי לתיקון, ותראה שהיא מונעת פלפולים.

       

      כי ברגע שניתן יהיה להוכיח את יסודות העבירות 327 עד 334 בחוק העונשין, וניתן יהיה להוכיח כי אדם נהרג בעקבות אותן עבירות, אז ניתן יהיה להרשיע את אותו אדם בהריגה בנסיבות מחמירות.

       

      האכזריות איננה נתונה כאן לפרשנות - מי שביצע עבירות לפי סעיף 327 עד 334 לחוק העונשין ביצע התנהגות אכזרית.

       

      הדוגמא שהבאת לעניין 100 מלקות או 20 דקירות הנן מקרה פרטי של חבלה שלא כדין (סעיף 333) או חבלה חמורה מכוונת (סעיף 329) - ולכן זו התנהגות אכזרית, המאפשרת לפי הצעתי להרשיע את הנאשם שגרם למותו של אדם באותה התנהגות ב- "הריגה בנסיבות מחמירות" ולהענישו בעונש מאסר העולה על 20 שנים.

       

      הייתרון בהצעתי, ומצער שלא הבנת זאת, הוא שבהריגה בנסיבות מחמירות הפרקליטות פטורה מלהוכיח את יסוד הכוונה לרצוח, שהוא קשה יותר להוכחה, ומאידך ניתן יהיה להעניש ענישה הקרובה למאסר עולם.

       

       

       

       

        2/5/11 09:00:
      איתך *
        1/5/11 22:45:

      צטט: muliofir 2011-05-01 22:35:11

      תודה אמיר שהעלית את הנושא לסדר היום בקפה. איני יכול להסכים עם זאראטוסטראח בעניין להרוס את משנתו ותורתו של אהרון ברק. לצערי בתי המשפט מלאו מתדיינים ובכס הרם יושבים שופטים אינם אהרון ברק ואינם חושבים כמוהו ואינם מבינים את דרך מחשבתו וההגיון המשפטי שלו. לשופטים כאלה חייבים לקבוע מדרג ענישה פשוט. מדרג שימנע פסקי דין מעוותים (אמנם נכונים משפטית) החוטאים לכוונת המחוקק. והרי ערכאת המחוזי חזקה דיה כדי ליתן פרשנות הולמת גם לכוונת המחוקק ולא להצמד ללשון החוק הפשוטה.

       

      אמיר:

       

      אם הפסק דין הינו "נכון משפטית" כדבריך אז הוא אינו יכול להיות מעוות, כי הוא משקף את המצב החקיקתי.

       

      העיוות הוא אם כן במצב החקיקתי, ולכן ההצעה שלי.

       

      דווקא במשפט הפלילי לא נרצה שופטים אובר-יצירתיים בפרשנות שתרשיע נאשם, שם במשפט הפלילי אנו רוצים שאם ישנה פרשנות שהיא לטובת הנאשם, אזי היא תשחק לטובתו.

       

      זאת בגלל, שהמשפט הפלילי דן בדיני נפשות.

       

      כאן הצעתי נועדה לפתור את הסוגיה שמצד אחד לא ניתן להרשיע ברצח, כי המתעללים לא תכננו לרצוח ומצד שני להרשיעם בהריגה "סתם" נראה פחות מדי.

        1/5/11 22:35:
      תודה אמיר שהעלית את הנושא לסדר היום בקפה. איני יכול להסכים עם זאראטוסטראח בעניין להרוס את משנתו ותורתו של אהרון ברק. לצערי בתי המשפט מלאו מתדיינים ובכס הרם יושבים שופטים אינם אהרון ברק ואינם חושבים כמוהו ואינם מבינים את דרך מחשבתו וההגיון המשפטי שלו. לשופטים כאלה חייבים לקבוע מדרג ענישה פשוט. מדרג שימנע פסקי דין מעוותים (אמנם נכונים משפטית) החוטאים לכוונת המחוקק. והרי ערכאת המחוזי חזקה דיה כדי ליתן פרשנות הולמת גם לכוונת המחוקק ולא להצמד ללשון החוק הפשוטה.
        30/4/11 21:09:

      צטט: זאראטוסטראח 2011-04-30 20:34:11

      טוב. שמעתי כבר על עוד כמה שקופצים להציע ובמקרה שלהם- גם להתפרסם על דמו של קרפ.

       

      הנאשמים נשפטים על כמה עבירות, בסופו של דבר, לא רק על הריגה. די יהיה אם הפרקליטות תתבע עונשים מצטברים לנוכח חומרת המעשים, כדי שהם יבלו בכלא יותר ממאסר עולם.

       

      שיטת השיפוט שהנהיג ברק אמורה לסגור פרצות כאלה. הצעות לחידוד כל סוגיה בחקיקה נפרדת שולחת לפוזיטיביזם וקעקוע עבודתו של ברק במשך שנות דור. חבל. כיבוי שריפות וסתימת דליפות זו לא הדרך לבניית מערכת משפט רצינית.

       

       

      אמיר:

      אין ספק, שעורכי הדין מתפרנסים מדמו של קרפ המנוח.

      במיוחד עורכי דין המנסים להציע למערכת פתרונות ללקונות שהתגלו באותו משפט.

       

      לשיטתך ניתן לפתור זאת באמצעות עונשים מצטברים ולא חופפים.

       

      אני לעומת זאת מצביע על הכשל הערכי - התעללות אכזרית הגורמת למותו של אדם, איננה נחשבת כרצח, אלא כהריגה "סתם".

       

      לכן, אני מציע מבחינה ערכית להכניס מדרג של "הריגה בנסיבות מחמירות" כדי שיובהר שההורג באמצעות התעללות אכזרית או מעשים דומים, לא יוושע מכך שלא הורשע ברצח ונידון למאסר עולם, ויהיה ברור שהוא נידון לענישה מחמירה מאוד הקרובה מעשית למאסר עולם.

        30/4/11 20:34:

      טוב. שמעתי כבר על עוד כמה שקופצים להציע ובמקרה שלהם- גם להתפרסם על דמו של קרפ.

       

      הנאשמים נשפטים על כמה עבירות, בסופו של דבר, לא רק על הריגה. די יהיה אם הפרקליטות תתבע עונשים מצטברים לנוכח חומרת המעשים, כדי שהם יבלו בכלא יותר ממאסר עולם.

       

      שיטת השיפוט שהנהיג ברק אמורה לסגור פרצות כאלה. הצעות לחידוד כל סוגיה בחקיקה נפרדת שולחת לפוזיטיביזם וקעקוע עבודתו של ברק במשך שנות דור. חבל. כיבוי שריפות וסתימת דליפות זו לא הדרך לבניית מערכת משפט רצינית.

      ארכיון

      פרופיל

      עו"ד אמיר לירן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין