מילה שלי
פוסטים אחרונים
- הספורים שספרה עליזה הזברה ליואב בן חלב 29/4/15
- אם אתה צנוע משמע אתה קיים אם את צנועה את קיימת 9/5/13
- רגע עם פפראצי 31/3/13
- "סופר מן" ישנו אני מצרפת את מספר הטלפון שלו 17/3/13
- בשר,הרבה בשר, בלי פשרות ובטעם גן עדן 21/2/13
- זה לא וודו 13/2/13
ארכיון
הצלה או הישרדות
 מילים הן כסות למשמעות שמאחדת את הראש עם הסרעפת לחווית משמעות אחת. בכל שנה מחדש, כשמתקרב ניסן, ומביא אתו את האביב, את חג החירות ואת יום השואה, אני מוצאת את עצמי בקרב אימים עם עצמי, מה את עושה כדי להדביר את ההגדרה ניצולים למי שראויים בהחלט להיות מוגדרים שורדים? הקרב ניטש, ומובסת אני ממתינה לאביב הבא כדי לתקן את דרכי.
השנה, למען 208,000 במספר שחיים אתנו , למען הדיוק ההיסטורי, ואולי גם להרהורים יצירתיים באשר למחויבות שלנו כלפיהם, ולמחויבות שלנו לילדינו החלטתי לעשות מעשה צנוע אמנם, אבל עם יד על הלב.
ברצוני להדגיש, בלי גאווה, שאני נצר למשפחה ששורשיה ניטעו בירושלים לפני יותר מ- 10 דורות. כל הגבורה הזאת בצד של אבא שלי. אימא שלי המתוקה, נולדה בליטא ועלתה ארצה רגע לפני שהתער שיסף את גרונה כמו את גרונם של כל בני משפחתה.גאה על היותי צברית אסלית, פוערת לסתות של כל מי שמתעניין, לא נתתי את דעתי לבחון מקרוב את אלה שהלכו כצאן לטבח, לאבק האדם (כהגדרתו של חיים ויצמן) עד שמלאו לי 16. המורה להיסטוריה בתיכון יסד חוג לחקר השואה נכחו בו 4 תלמידים ואני בתוכם, ויחד גלגלנו את הפתרון הסופי (ספר שהיה אסופה של מסמכים שניתנו לפרסום אז) ושאלנו את עצמנו איך התנהג העולם, ואיך פעל היישוב היהודי בארץ ישראל כשהתהוותה שואת היהודים באירופה.
מאז המחשבה לא מרפה. מיד עם תום הפסח אימא שלי התקדרה, ארשת של כאב עצום התגברה אצלה עם השנים, ומרותקת לרדיו היא אולי הניעה בראשי את השאלה מה פתאום ניצולים? ניצולי השואה, מי בדיוק הציל אותם?. ומחודד יותר, מה עשו אלה שהמציאו את ההגדרה הפטרונית הזאת? מה הם עשו כדי להציל אותם ?
לפני שיתחיל הדיאלוג כמה מספרים. הישוב בארץ מנה בסוף 1942 כ- 485,000 יהודים – כשליש מכלל האוכלוסייה שחיה בארץ-ישראל.ארץ ישראל נשלטה על ידי הבריטים יימח שמם , כמו שסבתא שלי הירושלמית הייתה אומרת ובולעת טפו קצר של סלידה. מנהיגי היישוב היהודי בארץ-ישראל ראו את עצמם עומדים בראש חיל חלוץ של התנועה הציונית שיוביל אחריו את המחנה הגדול של העם היהודי כולו.הטריאומווירט שהחליט מי נגד מי ולמה מנה את בן גוריון, אליעזר קפלן ומשה שרת. הידיעות על הטבח האכזרי הגיעו ליישוב. השמועה על הפתרון הסופי (תאי הגזים) הגיעה ארצה ב- 1942 אחרי ועידת ונזה. מאז 1939 מעט מאד תוכניות הצלה עמדו על הפרק של הנהגת היישוב.אפשר היה למנות אותן על כף יד אחת. טוביה פרילינג שכתב אלף ומאה עמודים בספר ששמו "חץ באפלה", טען שבן גוריון היה מעורב בכל מאמצי ההצלה, את חלקם הגדול איננו יודעים כלל, כי היה מדובר בפעולות סודיות. שבתאי טבת, הביוגרף של בן גוריון טען טענה הפוכה, בן גוריון לא פעל כדי להציל את יהודי אירופה, או פעילותו הייתה מועטת כי הוא היה מודע לכך שלא היה בכוחו להציל. אם ניבחן את מדיניות העלייה שגיבשה הנהגת היישוב, כפי שמציין אותה זאב גלילי, בבלוג שלו "ההיגיון שבשיגעון", הועדפו בעליל חלוצים צעירים שיתרמו לבניית המפעל הציוני ויהיו בסיס ליהודי החדש שהציונות החילונית רצתה לעצב. בן גוריון אמר ב- 1933 " עלינו לנקוט בכלל לא הארץ בשביל העולים אלא העולים בשביל הארץ… וכל עולה ייבחן אם הוא מועיל לארץ ומקדם את ההגשמה הציונית". תפיסה זו הייתה כל כך חזקה, טוענת היסטוריונית חוה אשכולי, עד שבמהלך המלחמה לא נעשה כל מאמץ להכין מקום לקליטה המונית למרות שבארץ הייתה אז פריחה כלכלית. איך שלא נטגן את זה,במהלך השואה, היה היישוב היהודי בארץ ישראל חסר ישע,חדל אונים. אלפי יהודים שנותרו באירופה, אחוז זעום מהיהודים שנותרו אחרי המלחמה ניצלו בזכות מאמצי ההצלה של הממסד והתנועה הציונית. בואו נודה מדובר בשורדים עשויים לבלי חת, שגבורתם הנפשית והפיסית היא אות ומופת. ובמקום שהמדינה תדחיק את השורדים המעטים שחיים היום בישראל מתחת לשטיח, היא צריכה להעלות כל אחד מהם על נס, ולהעניק לו עדנה בשארית חייו. וחוץ מלהקפיד על הסמנטיקה, ולזנוח אחת ולתמיד את הגדרת הניצולים, יש לגבש תוכנית חינוך רחבת היקף שתעלה את השאלות: מה עשינו ?, למה כל כך מעט ?, למה העדפנו אלה על פני אלה ? מי היה אותו צבר החדש הגאה שהכתרנו במולדת המתחדשת? לא מאוחר להוציא הכול מהארון ולהתמודד,לפחות עם השאלות, באומץ.
|
תגובות (59)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ותודה לך על התגובה המעודדת
המרפאה הרוחנית שלי אמרה לי שכשהאמת מתבהרת כולנו שמחים. גם אם זה לא נראה כך בהתחלה. אי אפשר לבוא בטענות נוראיות ליישוב משום שהיו שם בעיות של יצירת יש מאין. אבל אפשר לבוא בטענות על הכסת"ח וגם על ההקטנה של היהודים ששרדו את השואה. הגיע כנראה הזמן לחשוף את הסמוי,הטמון הנחבא ולחיות באמת נכונה יותר
נתת פה זוית מעניינת ומרתקת להביט על ההיסטוריה הלא רחוקה
ההבדל בהגדרה ניצולים/שורדים מחדד את ומציג באור אמת את המיתוס על הקמת המדינה
אם נקרא להם שורדים - שזו האמת - אז זה מעמיד את מוסריותם של ראשי המדינה בספק.
תודה אילנה על ההארה המדהימה הזו.
תודה לך מאיה
גם אני, אבל מתנחמת שאף פעם לא מאוחר מדי
תודה
יש לא מעט היסטוריונים שעסקו בהתנהגות של היישוב היהודי בזמן השואה. הגיע הזמן להפוך את זה לנחלת הכלל
רחלי, מי היה מאמין ביכולת של קומץ היהודים שעלו לארץ להקים מדינה ? מי היה מאמין ששורדי השואה חברו שכם אל שכם ובנו ארץ לתפארת. כשרוצים יכולים. כשיכולים ולא בדיוק רוצים נתקעים. אני לא רוצה להיכנס להיבט הפסיכולוגי של בניית דמות הצבר וההתרחקות כמו מאש מהגלות. יכול להיות שזו הייתה הסבה. אי אפשר להבין איך סתמו לשורדי השואה את הפה לכשהגיעו לכאן, אולי גם ההתנהגות הזאת הייתה קרבן למולך הצבר. מה שחשוב, לא להדחיק. כי יחד עם התנהגות לא נאותה בהווה, התנהגות בזויה כזאת בעבר, מעוררים קבס אמיתי.
אני מודה לך על תגובתך. אני ניגשת לבדוק את שגב וזרטל.
תודה לך נינה על ההשלמות. הן בהחלט תורמות לעניין המרכזי
תודה לך עוזי על דבריך
מסכימה אתך לגמרי
אני לא חושבת שהמופע טלוויזיוני חמס את המילה הישרדות והרג את משמעותה.זו הישרדות במסגרת המשחק וזו הישרדות בזמן המלחמה
תודה לך מתוקתי. ונכון ההפקרה הזאת של השורדים שעוד חיים בארץ מעוררת שאט נפש
אכן, אין מה לעשות. ההיסטוריה מחייבת
שיעור חשוב ורלוונטי לכולם.
אני מסכימה אתך אשר. עם כל מילה. תודה על התגובה
אני בטוחה שיש המוני בני אדם שחיים יחד עם שתינו במדינה הזאת ישאלו יותר משאלה אחת, ויבקשו הסבר מפורט להתנהגות של הפוליטיקאים של היישוב היהודי. השואה אינה עניין של מה בכך. היא האסון הכי נורא שידע העולם . ההשלכות שלה אינן רק הקמת מדינת ישראל , ומצעדי החיים כל שנה בפולין. הצבר ההוא שבשמו דברו מנהיגי היישוב האם הוא מוסרי ? ערכי? האם כשהוא ממולל פרחים הוא דורס את הסביבה,אנשים ובע"ח. האם הוא פטפטן (שלום שלום וכלום)
או שמא טפלון כמו מנהגנו
השואה הזאת לימדה אותי הרבה.
בעיקר כאדם ,חשוב לא להיות אטום בפני על סוג של רוע.
ולבטח לא בפני פשע נגד האנושות.
לטעמי קל מאד לשפוט את היהודים שעלו בעשן הקרמטוריום הם היו קרבנות שנאת החינם של היהודים. מי ששרד את השואה עשה כך בכוח תושיתו. ויקטור פרנקל כתב על זה את אדם מחפש משמעות. איש לא הציל את מיליוני הקרבנות ליהפך הם הופקרו למעט אלה שנצלו על ידי גויים בעלי מצפון. לא רק היישוב התנכל להם כל מדינות העולם ידעו ושתקו. היישוב בארץ ידע, נערכו מעט הפגנות וכנסים אבל ההנהגה מילאה את פיה מים.
חיבוק גדול לך יקירתי הכשרונית וגם תודה
אהובתי, בן גוריון אמר דברים איומים כמו: שיש להתאים את העולים למדינה ולא ליהפך וזרע את זרעי האיפה והאיפה. בפרשת יואל ברנד (ברנד ישב עם אייכמן שהיה מוכן להחליף מיליון יהודים במשאיות) הוא לא נקף אצבע להיפך, כי הוא היה מבוהל ממי יעלה ואיך הוא יסתדר עם מיליון איש.בן גוריון עשה המון דברים חשובים. ההתמודדות שלו עם הצלת יהדות אירופה בשואה מטילה עליו צל אפל מאד.
לאה חביבתי, אני מודה לך על המחמאה. אבל לצערי אני ממש לא תמימה. אני חושבת שצריך לזרוע את זרע הספק, ולהנביט את השאלה מה עשה היישוב היהודי כדי להציל את היהודים בזמן השואה? אני בטוחה שזה מעניין כל מי שחי כאן, ואפשר למצוא תשובות. הלחץ הציבורי יבוא אחר כך. מישהו צריך לזרוק את הכפפה.
תודה לך חמודה על דבריך
ניצול היא הגדרה פסיבית. שורד היא הגדרה אקטיבית. ואני חושבת ששורדי השואה יכולים לדור בכפיפה אחת עם שורדי האיים השונים, ועם שורדים עזי לב רבים אחרים.
ולכן, בעוד לינדנשטראוס פותח את פצעי השחיתות של הנהגתנו הנאורה, יש טעם שחוקר, הסטוריון או עיתנאי יעלו לדיון את השאלות הנ"ל ואחרות. לא חסרות. ואז נוכל להתמודד טוב יותר עם בעיית האשכנזים והספרדים במגזר הדתי, עם גזענות לסוגיה הרבים ועוד ועוד. לפני שיהיה מאוחר.
תודה חמה לך רותי.
תודה לך דליה חביבתי
תודה. אני חושבת שבאמת החלפת מילה קטנה תעשה מהפכה תפיסתית גדולה
זוית חשובה ומעניינת אילנה, טוב שהבאת אותה לפה.
על תרומתם של הבריטים ל- החזרת ספינות של ניצולים לאירופה אנחנו יודעים
וגם שליחתם למחנות עקורים לקפריסין[בני דודי נולדו שם] אך אין ספק שחוסר אונים ומחסור
בהכל איפיין את הישוב היהודי בישראל בתקופת המלחמה.