לא תאמינו אבל שום מילה על פוליטיקה!
אתמול בבוקר קמתי להנאתי, קצת קפה ועוגה לפני התפילה, ויצאתי מביתי לכיוון בית הכנסת. רחובה הראשי של רעננה שקט מאוד בבוקר של שבת, הרי לעיר יש צביון די דתי. אני נורא אוהב את הבקרים האלה, מזג אויר לא רע, שקט, רק מס' מועט של אנשים ברחוב- הדתיים בדרך לתפילה ומרבית החילונים שערים ב-8:30 עושים הליכה או ג'וגינג. מעבר לכביש אני מבחין בצמד זקנים, הייתי בכיף נותן להם 90, הולך לאיטו לכיוון בית הכנסת. אתם מכירים את ההרגשה הזו כשרואים זוג ישיש הולך יד ביד או מראה חיבה בפומבי? אין מה להגיד, זה די חמוד. הבעל היה כבר עטוף בטלית והאישה הייתה לבושה בהידור אירופי כזה ונורא הזכירה את הלבוש של מלכת אנגליה בחתונה. הם נראו זוג אנגלוסקסי ישיש, אחד מיני רבות שיש ברעננה. כפי שציינתי הם הלכו לאט (מאוד...) מעבר לכביש כאשר לפתע אני שומע רעש ומרים חזרה את הראש ששקע שוב במחשבות. כל מה שהספקתי לראות היה ארבעה ילדים (בני 10-13 גג!) על אופניים מתרחקים במהירות מבני הזוג. עד כאן לכאורה לא קרה כלום, אלא שאז שמעתי את אחד הילדים אומר לחבריו, ואני מצטט: "הזקנה הבת-זונה הזאת, אם לא היה לי מקום והיא לא הייתה זזה הייתי דורס אותה, הייתי הורג אותה". סוף ציטוט. חבריו הגיבו בצחוק, מעולם לא ממש הבנתי מה זה אומר "צחוק מרושע" אבל עכשיו אני מבין. מה אני אגיד? עם שזה הנוער שלו, חברה שככה מתנהגים בה, אין לנו שום עתיד. אני יודע שהמצב ככה כבר שנים, אני מכיר כמוכם את הרציחות, הדקירות, האונסים, הגניבות. גם אני שמעתי על האכזריות, הרשעות והאטימות הבלתי-נתפסת של הנוער היום. אבל כשאתה רואה את זה לייב- אתה משתגע! אין לי יותר מה להוסיף אלא לבכות בפנים, לאן הגענו. להתבייש. כל אחד ואחד מאיתנו יודע היטב על מה מדובר, מכיר את הבעיה, ויודע שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לתקן את המצב. זהו, אין לי דברי חוכמה הפעם, רק מסר עצוב מאוד על החברה הישראלית. איך אומרים באנגלית? God help us all… |