אימי ושתי אחיותיה היו במחנה ריכוז מידנק.

מידי תקופה נערכה אקציה - בדיקה של היהודים: כל מי שנראה קצת חולה או חלש נשלח לתא הגזים.

אימי שהיתה חולה בטיפוס, הרגישה רע מאד. משקלה היה כשלושים ק"ג והיא נראתה כמו מת.

אחיותיה צבטו את לחייה על מנת שיתווסף להם קצת גון אדמוני שישווה לה מראה יותר בריא.

אולם באקציה הגרמנים ציינו את מספרה כמועמדת למוות.

אימי נפרדה מאחיותה וציפתה בדומיה למותה.

למחרת בבוקר אספו את כולם וקראו במספריהם של כל המועמדים למיתה בתא הגזים.

כל מספרי הנידונים למוות נקראו מלבד אימי.

ובזכות הנס הזה אני ואחי וילדנו קיימים.