אי שם ב- 1998, חנות אודיו high end לא רחוק מיוניון סקוור, נדמה לי רח' 16, NY ,NY .

אני שם בהדגמה של מגבר שפורפרתי ורמקולים.

נציג החנות, אפרו אמריקן עם ראש טוב שנוצר לי דיבור איתו, שואל אם הבאתי אתי דיסקים משלי להשמעה.

אמרתי לו לא, אני כאן בטיול, שים משלך.

שם.

לפתע, ללא כל הכנה מוקדמת החלו להישמע צלילים לא מהעולם הזה (עבורי לפחות ) . שכחתי את הסיבה שאני שם והתחלתי (קצת למורת רוחו...) לחקור אותו על הדיסק הזה ועל אחד נוסף ששם בהמשך. (השני היה משהו טוב של אווה קסידי ז"ל).

אמרתי לעצמי, נשמע בבירור שזאת נגינה של הנדריקס , אבל אני לא מכיר כזה שלו.

קצת בושתי מול עצמי, ומול המדגים, שלא הכרתי חומרים של הנדריקס (לא את ההם...., אם כי לא הייתי מתנגד לאיזה ג'וינט עם ג'ימי, אבל נראה שג'וינט קטן עליו...).

איך שסיימנו את ההדגמה וקבענו פגישה נוספת (להשמעה של גיר נוסף) רצתי לחנות המוסיקה הראשונה שמצאתי וקניתי את הדיסק הזה.

מאוחר יותר פלטה כלימתי אנחת רווחה .

מסתבר שזהו דיסק קומפילציה שיצא רק ב-  94 ואחר כך, לאור הביקוש, שוב ב-98.

לאחרונה ממש, אוקטובר 2010 , יצאה גרסה רימסטרית שלו.

אלבום מעולה. שמו פשוט : blues.

למעלה ממחצית הקטעים שם לא יצאו לאור בעבר ונמצאו בכל מיני טייפים שטוענים כי הנדריקס כלל לא התכוון להדפיס אותם .

 עבורי הקטע שכאן , הוא 7:43 דקות שלpure joyride  .  

מצידי שימשך שעות, אפשר גם כרקע ל'מפגש' הנ"ל עם ג'ימי (אבל נראה לי מתאים גם כרקעים נוספים – לקסיס, מה עם הרשימה שהיינו אמורים לשקוד עליה ? ).

שימו לב לפתיחת הבס והליווי הריפי שהוא נותן לאורך כל הקטע.( בבס בילי קוקס - גם הוא אפרו).

הנגנים בטרקים השונים באלבום כוללים את שני הרכביו המרכזיים של ג'ימי, The Jimmy Hendrix Experience  ו- Band of Gypsies.  גם סטיבי וינווד 'התגנב' לאחד הקטעים, באורגן.

הקטע הנ"ל יצא במקור כשיר עם אלברט קינג , שהנדריקס הגדיר את נגינתו בקטע, ובכלל, כ- strait funk blues .

יש לשיר לא מעט קאברים, אחד המפורסמים הוא של קרים (בזכותם התוועדתי בכלל בשעתו לקטע. כך זה היה בימים ההם, הכרנו את הבלוז השחור באמצעות הבלוז האנגלי הלבן... ) .

גם 2 הנ"ל ביצועים נהדרים מבחינתי.

ג'ימי נתן לו כאן לטעמי סוויץ' אינסטרומנטלי ייחודי מאוד.

עטיפת הדיסק נושאת גם היא סיפור.

מודפסות עליה תמונות של 36 מענקי הבלוז, כמעין סמל להערכתו של מלך הגיטרה אליהם.

כפי שניתן לראות בחזית העטיפה, החלק הימני מחוק מעט (צפה לתביעה ג'ימי מ- באדי גאיי, ווילי דיקסון, לייטינג סלים, ועוד כמה) לטובת צללית יפה של הנדריקס, אך בבוקלט שבתוך האלבום יש גרסה ובה צילומים של כולם, לרבות אינדקס שמי.

קצת מהתגובות לקטע:

after listening to this song, turn the music off and fly away...

.....awww man, songs over... where the hell am i?

שימו ווליום, בס, וצאו לרייד מתפתל.