כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Cafeמלמלןמילה במילה למה לעזאזל

    תגיות

    מילה במילה

    בכחן של מילים להניע הכל ...

    פוסטים פופולאריים

    פוסטים אחרונים

    למה לעזאזל

    למה לעזאזל

    ‎42

    יחסים  

    69 תגובות   יום שני, 2/5/11, 23:41

    למה לעזאזל
    מקנן בי העצב

    מה בי נאחז
    נאחז אני במה

    בתעתועי דמיון
    בשובלי אשליה

    למה לעזאזל
    מקנן בי העצב

    הרי זו שאהבתי
    מעולם לא הייתה

    מאוהב הייתי
    במשהו שכלל
    לא היה

    בזיוף אמיתי
    של חיי אהבה

    והמקור חיוור
    מגוחך עד כאב

    אז למה לעזאזל
    מקנן בי העצב

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (69)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/7/12 06:33:
      כי רצית כל כך וזה לא קרה .
        24/6/12 22:07:
      כי אז היית בטוח שאתה אוהב וצללת לאהבה בה הדמיון והמציאות משתלבים זה בזה ויום אחד פתאום הבנת שיש פער בין הדמיון למציאות, שראית את מה שבחרת לראות , סביר להניח שזה יקרה לך שוב במהלך חייך בסיטואציות שונות גם בלי קשר לזוגיות ברגע שמבינים שזה בסדר להיות שם, שזה אנושי קל יותר להתמודד עם התחושות שמגיעות עם ההבנה...
        24/6/12 13:18:
      כי לפעמים הדימיון רחוק מהמציאות וכשמגלים שכך אנחנו נעצבים....... נוגע........
        16/3/12 16:33:
      למה לא בעצמ?
        15/2/12 16:27:
      אולי מקנן בך העצב בגלל ההבנה והגילוי הלא פשוט על שאהבתך הייתה אשליה דמיון וזיוף....
        8/2/12 18:20:
      **********
        2/1/12 20:05:
      אתה קצת מחמיר עם חייך הלא כן?
        2/11/11 16:55:
      אךךךךךךךךך
        22/9/11 19:29:
      בזיוף אמיתי של חיי אהבה והמקור חיוור מגוחך עד כאב איך לא תהיה עצוב אם אלו רגשותיך.
        22/9/11 10:29:
      אתה עצוב בגלל כל מה שאמרת.... תמצא מקור שמחה ואהבה אחר!
      שאלת השאלות... כנראה ההפרש בין הפנטזיה למציאות...
        24/8/11 23:11:
      זו כנראה הפנטזיה... שמתנפצת לרסיסים...
        17/8/11 21:38:
      ביחס למה שתכננתי בחיים, יש סיכוי לא רע שחיי הם סרט מהסוג שאת מתכוונת (: ובכל מקרה אמתין להזמנתך (:
        16/8/11 23:23:
      שאלה אחת הרבה תשובות והכל בטקסט קצר יחסית. מבלי לחשוב פעמיים אחרי שקראתי את מה שכתבת פה, מתחשק לי להזמין אותך לסרט מצחיק כזה, שלא מפסיקים לצחוק בו, מהסוג שנזכרים בקטעים ממנו בדרך הביתה וממשיכים לצחוק. אני יודעת שזו תגובה מוזרה אבל תגובות, אם הן לא אמיתיות אז מה הן שוות למעשה:-)
        15/7/11 23:36:
      בהחלט מבינה את ההרגשה:)
        14/5/11 21:55:

      צטט: daaaag 2011-05-14 19:59:37

      גם כשמאבדים את מה שלא היה.... עדיין קיימת תחושת האובדן.- מילא את מה שהיה , אבל גם את מה שלא היה ???
      מופתע

       

        14/5/11 19:59:
      גם כשמאבדים את מה שלא היה.... עדיין קיימת תחושת האובדן.
        10/5/11 11:31:

      צטט: מלמלן 2011-05-10 10:27:47

      צטט: . orit . 2011-05-09 14:26:49

      מערכות יחסים... עניין מורכב אבל, אי אפשר לוותר עליהן קריצה

       אז אולי אפתח אחת עם כלב נחמד וזהו (:

      מה שהופך אותך מאושר, אני בעד :)

       

        10/5/11 10:27:

      צטט: . orit . 2011-05-09 14:26:49

      מערכות יחסים... עניין מורכב אבל, אי אפשר לוותר עליהן קריצה

       אז אולי אפתח אחת עם כלב נחמד וזהו (:

        10/5/11 10:20:

      צטט: תמר זוהר שיר 2011-05-08 18:19:00

      צטט: מלמלן 2011-05-06 15:00:41

      צטט: תמר זוהר שיר 2011-05-05 00:31:36

      העצב גר במקום של החסר. העצב משרת את הצורך לחדד ולמקד
      לבודד ולשקף מצב העצב גר במקום של האחזות עיקשת במשהו שכבר תם
      העצב ניגר כשהאין מופיע... העצב הוא כלי שניתן לעצב איתו מציאות חדשה,
      מחייכת...       קח אותו לשם... ולא.. לעזאזל:-)) 
      ולמה הוא לא מבקש להתגרש ??? לפעמים התחושה היא שהוא דייר מוגן! (:  
      אבל לו רק בשביל למרר לו (לעצב) את החיים אני אכניס לפה שמחה (((:

       

       

      דייר מוגן כי אתה מאפשר לו להיות שם...

      המוטיבציה  הנקמנית "בשביל למרר לו (לעצב) את החיים" חוזרת בדרך כלל בבומרנג , אז למה לך?
       חפש מקום סולח, חומל, מקבל ... ורק אז תפעל... המלצה כמובן:-)) יקירתי לוחם אני, כשאת ממליצה אני ממלא פקודות (:

       

       

       

        10/5/11 10:18:

      צטט: אמטיסט Amethyst 2011-05-07 17:16:59

      העצב, כשהוא נכתב כשיר זה סימן שהוא מחפש את דרכו החוצה מימך, הבנת את תפקידו, חווית אותו, היית במצב המתסכל שהוא מזמין, נראה לי שמיציתם שניכם ואוטוטו תקופה חדשה עומדת בפתח.  -בהחלט מיצינו (:
        9/5/11 14:26:

      מערכות יחסים... עניין מורכב אבל, אי אפשר לוותר עליהן קריצה

        8/5/11 18:19:

      צטט: מלמלן 2011-05-06 15:00:41

      צטט: תמר זוהר שיר 2011-05-05 00:31:36

      העצב גר במקום של החסר. העצב משרת את הצורך לחדד ולמקד
      לבודד ולשקף מצב העצב גר במקום של האחזות עיקשת במשהו שכבר תם
      העצב ניגר כשהאין מופיע... העצב הוא כלי שניתן לעצב איתו מציאות חדשה,
      מחייכת...       קח אותו לשם... ולא.. לעזאזל:-)) 
      ולמה הוא לא מבקש להתגרש ??? לפעמים התחושה היא שהוא דייר מוגן! (:  
      אבל לו רק בשביל למרר לו (לעצב) את החיים אני אכניס לפה שמחה (((:

       

      דייר מוגן כי אתה מאפשר לו להיות שם...

      המוטיבציה  הנקמנית "בשביל למרר לו (לעצב) את החיים" חוזרת בדרך כלל בבומרנג , אז למה לך?
       חפש מקום סולח, חומל, מקבל ... ורק אז תפעל... המלצה כמובן:-))

       

       

        7/5/11 17:16:
      העצב, כשהוא נכתב כשיר זה סימן שהוא מחפש את דרכו החוצה מימך, הבנת את תפקידו, חווית אותו, היית במצב המתסכל שהוא מזמין, נראה לי שמיציתם שניכם ואוטוטו תקופה חדשה עומדת בפתח. ככה זה שיש מודעות עצמית. החיים לא קלים אבל אבל זה עדיף מלחיות בשקר.
        6/5/11 15:08:

      צטט: judi.m 2011-05-06 11:11:10

      צטט: מלמלן 

      צטט: נחרצה

      העצב מקנן בך מפני שהבנת שזו היתה אשלייה שהתנפצה ותו לא. וזה כואב ועוד יכאב - אבל זמן מרפא את הפצעים וזוהי לא קלישאה. נראה לי שאת מאד צודקת רק איפה פה מריצים קדימה ??? (: 
      אי אפשר להריץ קדימה. גלגלי הכאב נעים לאט. וזה לא נעים. אבל הזמן באמת מרפא ואתה צריך להרפות.
      מה שכן, אפשר להריץ לאחור ולבחון את הדברים. כאב הוא פצע שנסגר רק עם הזמן. מה שיכול מאוד להקל הוא הכתיבה עליו. אני מאחלת לך שתהיה כבר אחרי. אני כאן כדי לקרוא עוד. ואני רואה שיש לך עוד חברים טובים.
      תחזיק חזק! ג'ודי. - אין ספק שעם שכמותך ניתן להחזיק ביתר קלות, תודה!

       

       

       

        6/5/11 15:06:

      צטט: אקזיסטנציאליסטית 2011-05-06 09:32:00

      מלמלן איש יקר לי,
      אתה יודע מה מהותו של קן? הוא נועד כדי להביא בתוכו ביצים שהופכות לגוזלים שבסופו של דבר משתחררים מן הקן.
      כך גם הקן שיצרת בתוך "עצמך", בו נולד העצב.
      והנה סוף סוף אתה מבין שאתה נאחז בתעתועי דמיון ושובלי אשליה - אלה הכנפיים שאתה מצמיח.
      בקרוב מאוד תוכל לפרוש אותם ולהשתחרר מן הקן... שבו שרוי העצב.
      נכון קשה ל"הביט למטה" מהקן, זה קצת מפחיד .... אבל בשבילך נראה לי שזה בלתי נמנע לפרוש כנפיים ולעוף !!
      לבסוף אתה תראה את הכל ממבט של מעוף הציפור ... ותדע את השחרור והחירות של עצמך מעצמך...

      אל תבטל את האהבה שידעת - התגבר עליה, קבל אותה ותדע שהיא נגמרה .... כמו פרח שסופו לנבול אלא אם הוא מלאכותי ....
      ושוב האופטימיות בלתי נמנעת !!
      יקירי - רק דברים טובים קורים לך !!
      כך אני מאמינה צוחק - אין ספק שלאתגר את האופטיומיות שלך זו משימה לא קלה מה שמבטיח שהשיר הבא יהיה רק יותר עצוב (:

       

        6/5/11 15:04:

      צטט: נועהר 2011-05-05 00:42:08

      זה מזכיר לי חבר טוב שהכיר מישהיא וירטואלית,
      3 חודשי התכתבות גרמו לו להיות מאוהב כמו נער בגיל הטיפשעשרה..
      לא אשכח את הבעת פניו כששאלתי אותו,
      יום אחרי הפגישה המיוחלת.."נו...איך היה אתמול?"
      האכזבה והכאב העמוק שהצטיירו על פניו,
      גרמו לי לשתוק. - 3 חודשים ?! נו זו רק ההתחלה של ההתחלה 
      אבל כן זה בחלט אותו סימפטום...  (:

       

       

        6/5/11 15:02:

      צטט: תמו'ש 2011-05-05 00:32:50

      לגלות שהאהבה היתה חד צדדית אכן לא נעים.אתה בדרך הנכונה. מעצם זה שמדבר על כך. להיות מודע והשלב הבא לשחרר .. והזמן יביא מזור לכל כאב ועצב. אמן ואמן !

       

        6/5/11 15:00:

      צטט: תמר זוהר שיר 2011-05-05 00:31:36

      העצב גר במקום של החסר. העצב משרת את הצורך לחדד ולמקד
      לבודד ולשקף מצב העצב גר במקום של האחזות עיקשת במשהו שכבר תם
      העצב ניגר כשהאין מופיע... העצב הוא כלי שניתן לעצב איתו מציאות חדשה,
      מחייכת...       קח אותו לשם... ולא.. לעזאזל:-)) 
      ולמה הוא לא מבקש להתגרש ??? לפעמים התחושה היא שהוא דייר מוגן! (:  
      אבל לו רק בשביל למרר לו (לעצב) את החיים אני אכניס לפה שמחה (((:
       

       

        6/5/11 14:55:

      צטט: חמודה באמת 2011-05-05 00:02:16

      יפה כתבת***************************תודה!

       

        6/5/11 14:54:

      צטט: הולילאטיס 2011-05-04 23:10:38

      אולי כי משהו חסר? אהבה!
        6/5/11 13:23:
      ענית לבד... זיוף אמיתי של חיי אהבה. אהבה חד צדדית כואבת ועצובה.
        6/5/11 11:11:

      צטט: מלמלן 

      צטט: נחרצה

      העצב מקנן בך מפני שהבנת שזו היתה אשלייה שהתנפצה ותו לא. וזה כואב ועוד יכאב - אבל זמן מרפא את הפצעים וזוהי לא קלישאה. נראה לי שאת מאד צודקת רק איפה פה מריצים קדימה ??? (:

      אי אפשר להריץ קדימה. גלגלי הכאב נעים לאט. וזה לא נעים. אבל הזמן באמת מרפא ואתה צריך להרפות.
      מה שכן, אפשר להריץ לאחור ולבחון את הדברים. כאב הוא פצע שנסגר רק עם הזמן. מה שיכול מאוד להקל הוא הכתיבה עליו. אני מאחלת לך שתהיה כבר אחרי. אני כאן כדי לקרוא עוד. ואני רואה שיש לך עוד חברים טובים.
      תחזיק חזק!
      ג'ודי.

       

       

      מלמלן איש יקר לי,
      אתה יודע מה מהותו של קן? הוא נועד כדי להביא בתוכו ביצים שהופכות לגוזלים שבסופו של דבר משתחררים מן הקן.
      כך גם הקן שיצרת בתוך "עצמך", בו נולד העצב.
      והנה סוף סוף אתה מבין שאתה נאחז בתעתועי דמיון ושובלי אשליה - אלה הכנפיים שאתה מצמיח.
      בקרוב מאוד תוכל לפרוש אותם ולהשתחרר מן הקן... שבו שרוי העצב.
      נכון קשה ל"הביט למטה" מהקן, זה קצת מפחיד .... אבל בשבילך נראה לי שזה בלתי נמנע לפרוש כנפיים ולעוף !!
      לבסוף אתה תראה את הכל ממבט של מעוף הציפור ... ותדע את השחרור והחירות של עצמך מעצמך...

      אל תבטל את האהבה שידעת - התגבר עליה, קבל אותה ותדע שהיא נגמרה .... כמו פרח שסופו לנבול אלא אם הוא מלאכותי ....
      ושוב האופטימיות בלתי נמנעת !!
      יקירי - רק דברים טובים קורים לך !!
      כך אני מאמינה צוחק

        5/5/11 00:42:

      זה מזכיר לי חבר טוב שהכיר מישהיא וירטואלית,
      3 חודשי התכתבות גרמו לו להיות מאוהב כמו נער בגיל הטיפשעשרה..
      לא אשכח את הבעת פניו כששאלתי אותו,
      יום אחרי הפגישה המיוחלת.."נו...איך היה אתמול?"
      האכזבה והכאב העמוק שהצטיירו על פניו,
      גרמו לי לשתוק.

       

        5/5/11 00:32:
      לגלות שהאהבה היתה חד צדדית אכן לא נעים.אתה בדרך הנכונה. מעצם זה שמדבר על כך. להיות מודע והשלב הבא לשחרר .. והזמן יביא מזור לכל כאב ועצב.
        5/5/11 00:31:

      העצב גר במקום של החסר. העצב משרת את הצורך לחדד ולמקד
      לבודד ולשקף מצב
      העצב גר במקום של האחזות עיקשת במשהו שכבר תם
      העצב ניגר כשהאין מופיע...
      העצב הוא כלי שניתן לעצב איתו מציאות חדשה, מחייכת...

      קח אותו לשם...

      ולא.. לעזאזל:-))

        5/5/11 00:02:
      יפה כתבת***************
        4/5/11 23:10:
      אולי כי משהו חסר?
        4/5/11 22:25:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2011-05-04 10:10:24

      מלמלן יקר , לעתים אנו לכודים בתוך העצב - כי איננו פוקחים עיניים לשמחה לעתים יש לעצב רווח משני -כשאנחנו עצובים אנחנו מקבלים משהו כמו רחמים, כמו מוזה לכתיבת שיר רק אתה יכול לו לעצב, אין מרפא חיצוני לו חיבוק ליום טוב ופקיחת העיניים להתבונן על הטוב שמסביב אני - תודה!

       

        4/5/11 22:24:

      צטט: חיה, צומחת, לא דוממת 2011-05-04 08:01:28

      על מה קשה לך לוותר? למה אתה לא משחרר? במה אתה נאחז? התשובות אצלך. -אצלי ?! איפה אצלי ??? את מתבלבלת אני בכלל זה ששאל .... (:

       

        4/5/11 22:19:

      צטט: נחרצה 2011-05-04 01:20:10

      העצב מקנן בך מפני שהבנת שזו היתה אשלייה שהתנפצה ותו לא. וזה כואב ועוד יכאב - אבל זמן מרפא את הפצעים וזוהי לא קלישאה. נראה לי שאת מאד צודקת רק איפה פה מריצים קדימה ??? (:

       

        4/5/11 22:18:

      צטט: סיכון מחושב 2011-05-04 00:45:22

      כי לא תמיד זה הדדי ? זה היה תמיד לא הדדי

       

        4/5/11 21:56:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2011-05-03 23:12:04


      מקסים ומרגש כתבת.

      ולי אין תשובה לשאלתך.

      מיד העלה חיוך לעברי אני רואה אותך.קריצה


      אין לי כוכב לתת.

      אבל חיבוקי באהבה יש....נשיקה

      ליל מנוחה קסום וחלומות מתוקים!

       

      כוכב זה שם, חיבוק זה כאן,  מבחינתי זה מצויין תודה (:

      מלמלן יקר , לעתים אנו לכודים בתוך העצב - כי איננו פוקחים עיניים לשמחה לעתים יש לעצב רווח משני -כשאנחנו עצובים אנחנו מקבלים משהו כמו רחמים, כמו מוזה לכתיבת שיר רק אתה יכול לו לעצב, אין מרפא חיצוני לו חיבוק ליום טוב ופקיחת העיניים להתבונן על הטוב שמסביב אני
      על מה קשה לך לוותר? למה אתה לא משחרר? במה אתה נאחז? התשובות אצלך.
        4/5/11 01:20:
      העצב מקנן בך מפני שהבנת שזו היתה אשלייה שהתנפצה ותו לא. וזה כואב ועוד יכאב - אבל זמן מרפא את הפצעים וזוהי לא קלישאה.
        3/5/11 23:12:


      מקסים ומרגש כתבת.

      ולי אין תשובה לשאלתך.

      מיד העלה חיוך לעברי אני רואה אותך.קריצה


      אין לי כוכב לתת.

      אבל חיבוקי באהבה יש....נשיקה

      ליל מנוחה קסום וחלומות מתוקים!

      ''

        3/5/11 22:57:

      צטט: מלמלן 2011-05-03 22:11:07

      צטט: Prettyeyes 2011-05-03 21:58:17

      כל כך ברור למה, כל הטוב הזה הרי התרחש לך בדמיון, ברצונות, בגוף בתשוקה. גם אם פיזית זה לא קרה. אתה היית שם, לבד אמנם, אבל היית ורצית כל כך. - אם כך אז גם העצב הוא דמיון כי אי אפשר לאבד משהו שלא היה .....

       

       בדמיון הכל אפשרי..

        3/5/11 22:14:

      צטט: עמליה אביטל 2011-05-03 22:01:37

      מי שמאוהב במירב שביט, זה דינו. - מה ??? מי ???? מי זאת מירב שביט בכלל (((:

       

        3/5/11 22:12:

      צטט: אי שה 2011-05-03 22:03:43

      אין לי עצות חכמות אני לא "שם",אני מניחה שזה בגלל השינוי, הלב, המשפחה. תתחזק.- תודה(:

       

        3/5/11 22:11:

      צטט: Prettyeyes 2011-05-03 21:58:17

      כל כך ברור למה, כל הטוב הזה הרי התרחש לך בדמיון, ברצונות, בגוף בתשוקה. גם אם פיזית זה לא קרה. אתה היית שם, לבד אמנם, אבל היית ורצית כל כך. - אם כך אז גם העצב הוא דמיון כי אי אפשר לאבד משהו שלא היה .....

       

        3/5/11 22:03:
      אין לי עצות חכמות אני לא "שם",אני מניחה שזה בגלל השינוי, הלב, המשפחה. תתחזק.
        3/5/11 22:01:
      מי שמאוהב במירב שביט, זה דינו.
        3/5/11 21:58:
      כל כך ברור למה, כל הטוב הזה הרי התרחש לך בדמיון, ברצונות, בגוף בתשוקה. גם אם פיזית זה לא קרה. אתה היית שם, לבד אמנם, אבל היית ורצית כל כך.
        3/5/11 21:40:

      צטט: alice in 2011-05-03 21:17:58

      ככה זה כמתגרשים. כואב. הכל חשוף כמו תינוק שנולד - אם כך לא נותר לי לקוות שתהיה זו לידה קלה ושהרך הנולד יזכה לגדולות (:

       

        3/5/11 21:39:

      צטט: מזה חשוב 2011-05-03 19:26:05

      צטט: מזה חשוב 2011-05-03 08:59:25

      איש יקר, אם הגילוי הזה היה גורם לזה משהו אחר מעצב, הרי שזה היה מוזר. מותר לפעמים להיות גם קצת עצוב. בתקווה שהאושר יחזור אליך מהר ובגדול - הוא מעולם לא עזב יקירתי הוא פה גם כשעצוב לפעמים, סוג של שכנות טובה כזו
      -תודה.

       

       

        3/5/11 21:37:

      צטט: que sera sera 2011-05-03 13:51:21

      למה? ככה. - יקירתי העניין הזה כבר הוכרע מזמן ככה זו לא תשובה!!!   (:

       

        3/5/11 21:34:

      צטט: -בת אדם- 2011-05-03 10:57:04

      כי הלב והרציו לא תמיד רצים באותה המהירות. ממש כמו במשל ההוא על הארנב והצב...אבל בסופו של דבר, מי שמגיע לקו הסיום בבטחה וברוגע הוא זה שצעד לאיטו ובזמנו. - אני ממש מתחיל להתבאס שיש צב בסיפור את יודעת כמה זמן זה יקח עכשיו???? (:

       

        3/5/11 21:30:

      צטט: אישה במסיכה 2011-05-03 08:26:18

      כערבות הבוכיות....
      על מה ולמה בוכות הערבות הבוכיות ??? (:

       

        3/5/11 21:29:

      צטט: עיריתו'ש 2011-05-03 00:53:13

      מלנכוליה שכזו היא כמו טיפה מרה ממכרת.  חמי רודנר כתב על כך שיר:"מלנכוליה"
      ניגשתי לשמוע את השיר במשנה קשב בהמלצתך - שיר  מקסים!!! תודה

        3/5/11 21:26:

      צטט: רגע חושבים 2011-05-02 23:57:35

      חיוור, אבל פעם היו בו צבעים. כשהגעגוע ידהה תוכל שוב לראות אותם ולהיזכר. בחיוך אחר }{
      כשהגעגוע ידהה...!

       

        3/5/11 21:17:
      ככה זה כמתגרשים. כואב. הכל חשוף כמו תינוק שנולד
        3/5/11 19:26:

      צטט: מזה חשוב 2011-05-03 08:59:25

      איש יקר, אם הגילוי הזה היה גורם לזה משהו אחר מעצב, הרי שזה היה מוזר.מותר לפעמים להיות גם קצת עצוב. בתקווה שהאושר יחזור אליך מהר ובגדול

       

        3/5/11 13:51:
      למה? ככה.
        3/5/11 10:57:
      כי הלב והרציו לא תמיד רצים באותה המהירות. ממש כמו במשל ההוא על הארנב והצב...אבל בסופו של דבר, מי שמגיע לקו הסיום בבטחה וברוגע הוא זה שצעד לאיטו ובזמנו.
        3/5/11 08:26:
      כערבות הבוכיות....
        3/5/11 00:53:

      מלנכוליה שכזו היא כמו טיפה מרה ממכרת. זיכרונות ישנים, כואבים  צפים במחשבה מיוסרת.
      כמו ממשקה חריף ושורף בוער הגוף הדואב, מדמם הלב הצורב. אל תיתן למלנכוליה הזו עליך להשתלט
      השלך אותה הרחק מאתך כמו משקה אסור ממכר.

      חמי רודנר כתב על כך שיר:

      "מלנכוליה"

      הנשים הצעירות פוסעות ברחוב
      מעיפות מבט בחלונות הראווה
      כל כך מצודדות, כל כך נראות נפלא
      יום לאהבה

      מי מכן נשים יפות תהיה אישתי
      מי תחלוק את גורלה בגורלי
      מי תרצה לשתות מכוס תרעלתי
      אור ואהבה

      ואני שקוע בעצבות, מתכרבל במתיקות
      הו, מלנכוליה, את אהובתי
      את הרי אישתי האמיתית, קטנונית וקנאית
      הו, מלנכוליה, את אהובתי

      הנשים הצעירות הלכו מזמן
      אספו את רגליהן הארוכות איתן
      אור של בין ערביים נח על הרחוב
      אור ואהבה

      היא תיקח אותי הביתה מהורהר
      תחגוג איתי את בדידותי ביין מר
      תסלח לי על הכל ותסובב את הסכין
      הו באהבה

      ואני שקוע בעצבות, מתכרבל במתיקות
      הו, מלנכוליה, את אהובתי
      את הרי אישתי האמיתית, קטנונית וקנאית
      הו, מלנכוליה, את אהובתי.

       

        2/5/11 23:57:
      חיוור, אבל פעם היו בו צבעים. כשהגעגוע ידהה תוכל שוב לראות אותם ולהיזכר. בחיוך אחר }{....3 דק' זוז!!

      פרופיל

      מלמלן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי