בימים האחרונים קראתי פוסטים של כותבים רבים.התמוגגתי מנחת בקריאת מספר פוסטים.התפעמתי מכתיבת מילים כה צחות,חדות וברורות אצל האחרים וקינאתי קנאת כותבים באלו שידעו להביע את סגור ליבם במילים כה ברורות ויפות.

כיצד הפך קפה דה מארקר לבית החדש של הכתיבה שלי?

ההתחלה הייתה דה בנאלית,חברה שלי היא אחת מהכותבות המרכזיות בקפה,הכתיבה הכה מדוייקת עד כדי כאב גרמה לי להסתקרן ולתהות על קנקנו של הבלוג בכלל ועל הקפה בפרט.

לא האמנתי כי כתיבת הפוסטים מולידה קשרים ומחזקת קיימים,הפוסט הוא מקור מצויין לבחינת סערות הנפש גם לך עצמך וגם לאחרים הקוראים את שכתבת.

נגלו לי אנשים מקסימים שהאירו והעירו הערות והארות שפתחו את עיני והרחיבו את מרחב ראיתי ועל אלה אני מודה לכם קוראים יקרים.

יש בכם יוצרים בעלי נשמות גדולות שפוסט מסוג זה רק יכול להכיר את העוצמות שלכם לעולם וישנם כמוני שכותבים "בסדר" אבל עם רצון להתפתח בכתיבה ובאמת להרחיב את השימוש בכלי הכתיבה באינטרנט.

תודה לכם אומני פוסט שכמותכם.