יש איזה עניין קטן שמרגיז אותי בכל פעם מחדש ואשתף אתכם בו, מי יודע, אולי יהיו הבהרות. אנשים שאשמח להכיר: פניות אוטומטיות לא יתקבלו, בבקשה לכתוב סיבה.
סיבה למה? סיבה לרצון בחברות? בגלל שהכתיבה שלך מדהימה הציורים שלך בדיוק לטעמי אני מחפשת אחר אנשים איכותיים התמונה שלך...
האם הבקשה הזו לסיבה היא לא רצון מסווה (חלקית) במחמאות? הרי כשאנחנו מכירים אנשים ומעוניינים בחברות איתם, אין לנו צורך בסיבה וגם להם. אנחנו מדברים, צוחקים, עוזרים, נפגשים. מתיידדים.
יש לי איזו תחושה לא נעימה בכל פעם שאני רואה את ה: "בקשות אוטומטיות לא יענו" והאמת, זה מעורר בי התנגדות ולפעמים גורם לי לא לפנות כלל. אז עכשיו זה ברור, שאני עצמי לא צריכה הסברים מיוחדים בהצעות החברות, אני מניחה לבד את ההנחה שמי שמציע לי חברות ולא כתב "סיבה", וודאי יש לו/לה אחת כזו. בדר"כ זה מתגלה מהר מאוד, ומשם והילך, כמו בחיים, כל אחד עושה את החלטותיו. אנשים נמצאים כאן בקפה מטעמים שונים, ואחרי זמן די קצר לומדים לזהותם ממבט קצר בבלוג (הריק, חסר התמונה והשם, שכל החברים בו נשים/גברים בהתאמה, פרסומות ופוסטים שיווקיים, עם חומרים אישיים כתובים/מצולמים/מצויירים וכו' וכו' בוודאי שכחתי חלק מהמאפיינים..).
אז בשביל מה לאלץ אנשים לכתוב סיבות לרצון בחברות? הרי בלחיצה קטנטונת אנחנו נפרדים לשלום ממי שלא תורם/נתרם/מטריד. סוף סוף כתבתי על זה (: ישב לי הרבה וכל פעם נדחה לסוף התור...
|
Dolce Vita
בתגובה על אז הוא עף
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני משתמש בשיטה האוסטרית הוותיקה "הבא להטרידך השכם לבטלו" :))
(((: כי אחרי נימוקי בקשות החברות ,כבר לא נעים לא לבוא...ובטח שלא נעים לבקש לא לשלוח לינקים...
זו שיטה פולנית שכזו, כשחושבים על זה...
דווקא בחיים כשאתה מנסה למצא לך חבר, לא תשאל (ואף תביך) אותו: למה בעצם אתה רוצה להיות חבר שלי?
תן לי סיבה. הרי אנחנו מתקרבים לאנשים מכל מיני טעמים, לפעמים זה מחזיק ולפעמים מתמוסס ואיכשהוא
תוך כדי מבינים למה רצינו את הקשר..
לגמרי נכון וחכם,
בכלל, התניות לחברות נשמעות מגוחכות עוד יותר כשנזכרים שמדובר בכלל במדיה ולא בחיים האמיתיים.
היי אנחנו לא מנסים לסנן מי המשקיען שיחצה איתנו את הקלהרי או ישב איתנו לאספרסו קצר או ארוך.
"הרד טו גט?" נו באמת....:-)
בכייף (:
אה
מצחיק, שיש כאן את העולם הגלוי והסמוי..
יש מי שנכנס בשקט, קורא ויוצא, את החברויות, את האהבות...הכל מכל וכל..
ועל פני השטח- אנחנו בחדר העבודה שלנו- מול המסך.
באופן ציורי, אם נכניס את היד לתוך המסך ונפתח את דלתו יתגלה לנו עולם ומלואו ((:
אצלי הסיבה לא תמיד מוגדרת או ברורה וזה נכון שלפעמים אנחנו נשארים עם הניסוח שבו פתחנו את הכרטיס...
צודקת, מה אגיד.
כן, זה עניין בפני עצמו..
אתה מרגיל את החברים שלך לטוב ((: ואח"כ קשה להם לוותר עלייך ועל תגובותייך המפורטות...
אני מניחה שאלו אנשים שרוצים להיות האקטיביים היחידים בתהליך, איש איש והעדפותיו ((:
בוקר טוב, נעים מאוד (: הברירה הטבעית- כפי שהזכיר אחאב
לא חובה, אבל לפעמים הבנה מקלה קצת על קיומינו הבלתי נשלט בחלקו גם ככה...
ואת זה אני כן עושה, כותבת משהו מעבר לדיפולט, לרכך את החומר הקשה שממנו עשויה הוירטואליה.
אבל סיבה? אנשים המחפשים סיבה לחברות, זו הנקודה הקטנטונת (ואולי הבלתי חשובה מכדי להתפלמס עליה כל כך הרבה) שהעליתי.
תכלס=צודקת לגמרי
מה?
או קיי- לא חשוב שמות, בסדר גמור מבחינתי.
אבל תכלס? כנראה פספסתי משהו..
דווקא כאן אנחנו מתפצלות, כי יש משהו נעים, בעיני, בחברויות שצומחות כאן. והן צומחות,
ואולי הן לא היו מתאפשרות בצורה אחרת. אני כן מטפחת לי את האנשים שכייף לי לבקר בבלוגם (:
ולהיפך. נעים לי להכנס ולראות מי מהבהב ומי, לצערי, לא. עד כאן, בקצרה רבה (:
וחוץ מזה, לא תמיד הכתיבה פתוחה לכל, תלוי בהגדרות משתמש, נסי ותהני.
הלוואי והחיים היו מתוקים (: כמוך
שלום, נעים מאוד. מה שמצחיק הוא, שכשאנינתקלת בבקשה כזו אני אפילו מכבדת אותה עם איזה משפט, כלשהוא, שיראה בלתי אוטומטי. אבל לא מבינה את הסיבה לכך מלכתחילה, אתה יודע מה, זו אפילו בקשה מביכה, כשחושבים כל זה.
אחלק את תגובתי...
אף פעם לא סבלתי מסיבות עם סלקטור ובטח שלא כאלה שצריך לחכות בכניסה
אין לי עניין להבליט את היתרונות שלי
אין לי עניין לחפש קשיים של אחרים
תודה
אני באמת לא מבינה את התופעה ומה גורם לה ולאור זה שאני נתקלת בה הרבה
והיא מעוררת בי רוגז, מצאתי לנכון להעלות אותה כאן, בבלוג החביב שלי (:
נעים מאוד, ברוך הבא והמשך שבוע מוצלח מאוד