כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אדם קדם

    שירים נקודות קווים וצבעים.

    ארכיון

    אדם קדם

    0

    אפשר היה להיות משכיל בשבע שעות

    28 תגובות   יום רביעי, 4/5/11, 11:18

    היה אפשר להיות אנתרופולוג
    סוציולוג
    פסיכולוג
    שם להגשים חלומה של אם פולנייה
    להסתובב בחלוק

    לחלק תרופות

    ולנסות לרתק את הנשמות

    לגוף טרם שהן עפות

    הלומות

    לפרוזדור החלומות

     

     


    להשלים את כל השאיפות

    לתארים 
    בשעות ספורות

    בשש ויתכן היו שבע
    גורליות

    ללא לימודים מסודרים
    או ספסלים
     


    לו היו מחלקים שם תעודות
    האומדות שצף קצף
    זרמים

    הנופלים
    ומציפים  ברצף
    תחושות

    דחוסות

    כמראשית היקום
    עד בוא הבריאה

     

     

    כשבעה ימים עמוסים
    בהם  היו דחוסים

    מקורות החיים

     


    כמו שאמר יהי אור ונורו החיים
    ככדור  היוצא מלוע רובה שאין
    עוד להשיב

     

     

    כמלחמות

     

     

    עם חנן היו שני תארים
    הוא לא היה ממש מרוטש
    הרגלים התחתונות
    היו רחוקות
    כמטר מהגוף

     

     

    את אשתו הכרנו  היטב
    היה ברור לכשיחזור
    היא  אותו תעזוב

     


    עוד שעמד על שתי רגליו
    עבדה עליו

     

     

    כמזכירה

     

    ענגה

     

    את הבוס

     

    כל הסביבה

    ידעה
    שתקה
    שלו

    לא ידקור
    אהב אותה

    והיא לא

     

     

    חסמנו עורקים
    והמשכנו
    בלמוד תארים
    מרצים
    לא מזוהים

     

     

    סוציולוג פסיכולוג
    מחשבות
    מתרוצצות 
    באולמות
    בעולמות

     

     


    לכשהכל היה מהודק והוא שתק
    עברנו ליואב

     

     

    הוא היה באמת מרוטש
    פרפר אחר כך לא דבר

     

     

    כאן הושלם תואר
    נוסף

    שהחיים נגדעים על הסף

     


    שסיים לבנות בית
    בנוסף לילד ולילדה

    מיכל הייתה בהריון
    היא על הארון 

    ראינו מראש
    תמרוט את השערות
    ותשאל את אל עליון
    ותשרוט שאלות שעולות
    וישארו על הקבר
    דמעות
    בוערות

     

     

     

    היא רגשנית
    אדמונית
    ואהבה אותו עד מאוד
    כאהבת יעקב לרחל
    היא תבכה
    שבע שנים
    לא פחות

    ראינו לה פעם
    את אהבתה האצילית
    מבפנים
    בתוכה היה כל כך גדול
    היא הייתה לו הכל
    אם ואחות
    ורעייה
    קשובה

    ורואה

    היו מדברים

    בשתיקות
    המילים בניהם

    היו מיותרות

    כאן הושלמה עבודת סמינריון
    אודות זוגיות העומדת בקשיים

     

     


    והמשכנו ללמוד

    מעל ראשנו  חג מסוק
    נפתלי לא ראה זאת
    הוא שמע את הקול
    לעיניו הנוזלות ואוזלות לא היה אפשר דבר

    לעשות
    מלבד לכסות

     

     

     

    בן יחיד להוריו נצר אחרון
    תולדות משפחתו:
    סבו הרב השליך את אביו מהקרון
    לשולי מסילת הברזל
    בניגוד לכל היגיון

    בין מחנה הריכוז
    ויערות הפרטיזנים
    במרחק שאון
    ממחוגיו של שעון
    שעמד

    מאז ועד היום

     

     

    במעשה חפוז הזריק
    סיכוי חיים מרוכז בילד
    המושלך ככדור
    שיעמיד לו
    דור

    ושרד

     

     

    נפתלי לא יראה עוד בעיניו
    אור
    זה ברור
    אבל יעמיד דור למען
    סבו הרב
    שהשליך את אביו
    כמו כדור רך

    היינו  בטוחים בכך

     

     

    יש בו אישיות ורגישות
    היה אפשר לראות זאת מבעד לעיניים
    השפוכות
    הוא יכבוש מבין הלבבות
    אחת שתהיה לו בבת עיניו
    רעייה  ובין חדריו
    יתרוצצו ילדיו

    בבית
    לדורות

     

     

    בנתיים הלמודים הסתיימו

    מעל ראשנו חג מסוק

    שם קראתי לאריה השלם
    שיעלה
    הוא לא ענה

    היה הלום
    כעבור עשרים שנה מת
    גם גופו
    מאותן הפצצות המרצצות
    מרצדות ומרסקות
    נפשות.

     

     

    הלם קרב

     

    אן מלינים את המת
    לבוא השקיעה
    או הזריחה
    עוסקים
    בעפר

     

     

    שבע אמות
    בור חלקה

    וגוש
    מסמנים
    וצועדים מסודרים
    בישראל הנשים והגברים  למדו בצבא
    אך צועדים אחר מתים

     

     

    לפחות שיהיה מניין

     


    נושאים באלונקה את הגופה
    מעפר בא אתה

    ואליו תשוב
    אומרים וטומנים

    מסיימים

     


    ושלום על ישראל ועל כולם

    יושבים שבעה האבלים

     

     

    הגברים עוד שלושים יום
    את העצב

    עם זיפים מסתירים

     

     

     

    ואני זכרתי אותך מונח
    במקרר של אבו כביר

     


    שבעה ימים רשום אלמוני

    ימים קרים

    עד הפכת

    מאלמוני

    לפנים

    אחריך צעדו 

    שישה
    ארבעה  זוכרים

     

    ועוד שניים מלאכתם טכסים הספדים


    בקשו מחילה סליחה אם פגעו בכבודך
    או עשו מלאכתם שגויה
    שאלו שם אמך עניתי
    רבקה ז"ל

     

     

    עוד אזכיר צה"ל לא היה בסביבה
    לא הניח זרים

    ולא הטיח מטחים

    אספנו ארבעה מזדמנים

    וקדיש

     


    יתהלל ישתבח ויתפאר
    לא החסרנו מילה
    לשבח שם השם
    והמזדמנים
    ענו אמן

    על התלולית

    נתקע המקל
    שמך
    משפחתך
    שלא היתה
    והתפזרנו
    והלכנו

     

     

    חזרתי עשרים שנה
    וזכרתי את ידידות אש

    כוחותינו
    הפצצה אשר נחתה

    מפנטום
    אחר כך נסק בגאווה
    בתום המלאכה.

     


    הטובים בטייס למדו פעלולים
    ממעופם של מלאכים

    בשמיים מלאכתם נקיה

    ואנחנו רגבי שממה על פני האדמה
    הגופות האיברים אותך בוהה
    היינו ארבעה שלמים

    המתים האיברים
    חוסמים עורקים
    אתה בוהה
    אינך עונה

     

     

    אחר כך צה"ל קבר את המתים
    אמר עם נציגיו

    איך נפלו חללים

    ולא סיפרו
    או ספרו
    היכון
    טען
    אש
    מטח
    קברים

     

     

    לעקורי העיניים

    חסרי הגפיים
    צה"ל הבין כמו בציוד חסר
    אי אפשר היה להתכחש
    או להנפיק איברים
    יש הוכחות

    על החסר
    לא נותר
    מלבד לאשר
    עברו שיקום
    ריצוי
    פיצוי

     

     

    ואת נפשך צה"ל

    חיפש בנרות
    בין העריקים

    פחדנים אשמים
    גברים לא מאבדים דעתם בגלל פצצה
    או נעשים חלבון חלמון
    חמאה נמסה
    או גוזלים הבוקעים מביצה

     

     

    כך הסתבר עזוב מופקר
    אחוז בהלם קרב
    הלם אגרופך

    בקרוב ברחוק
    ומי שעמד בסביבה

    למפריע למחשבתך
    ההזויה

     

     

    אישה מוכה שנתיים מאסר
    מפגש פקיד שיקום

    משרד מנותץ
    עוד תשעה חודשי מאסר

     


    באישפוז כפוי בחנו בשיחות
    לגלות אך נראים רסיסים
    שכן מקרני רנטגן
    נותרים נסתרים
    ולא גילו
    כיצד הנשמה והחושים
    היו תלושים ובלילות
    זבים סיוטים
    מפצצה אשר הוטלה
    לפני עשור שנים
    ולא סיפרו ולא פיצו
    הרפו
    שהפכת שבר כלי
    שנים חסר בית

     

    משוטט בין מאורות
    ויללות זאבים

     נטוש ככלבים
    שבעליהם היגרו ועודם מחפשים

    עד מצאת מנוחת
    מלונת
    המתים

     

     

    לזכר אריה  ח. ז"ל
    יהי זכרו ברוך

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/5/11 18:01:
      אדם מה אומר ? איזה יופי אתה כותב את הצער * או ... כמה יופי יש בצער . לזכרו של אריה ח. ז"ל יהי זכרו ברוך
        12/5/11 16:08:
      ניכור החברה להלומי הקרב זועק בשיר זה. הלום הקרב לא מוצא מנוחה לנפשו עד שמת. האלה הם פני חברתנו? השיר מעביר יפה את תחושת הבדידות וחוסר ההבנה.
        11/5/11 08:01:
      אין מילים. מהכתוב חזק ביותר שקראתי בנושא. נוגע בנימה הכי רגישה. כתבתי על זה מפרספקטיבה רחוקה יותר בפוסט "לזכור את החיים": http://cafe.themarker.com/post/2164440/
        9/5/11 02:33:

      "ואת נפשך צה"ל
      חיפש בנרות
      בין העריקים
      " - מבין הסיפורים הקשים כאן, מאוד התחברתי לזה,

      אבדן הנשמה, תחושות האשמה וההאשמה שתיארת כאן (חוסר הלגיטימציה החברתית והממסדית)

      הפגיעה הכי משמעותית, והעלבון הצורב בעקבותיה - חוסר הכרה,

      את הקטיעות והצלקות הגופניות רואים...

      סיפורים מאוד קשים,

      לבטן. 

        9/5/11 00:29:

      יהי זכרם ברוך.

      ''

        8/5/11 19:31:

      *

      כוכב* של זיכרון

      לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה 

      .

      ''

      63 שנות...

      שיר עצוב, מדהים ומרתק. תודה ששיתפת,
        5/5/11 22:59:
      עצוב .. יהי זכרם ברוך .
        5/5/11 21:47:
      עצוב ומכיר את ההרגשה
        5/5/11 18:48:
      קראתי יותר מפעמיים לזהות את ההקשרים, המטפורות והשילובים. יש ונושאים הם כה רציניים עד שנדרשים מילים רבות כמו בנושאים בשיר המיוחד הזה
        5/5/11 13:16:

      סיפורי קרב כואבים, שכול, ,סבל ויגון,,
      וכלם גיבורים עטורי תהילה..
      פוסט מרטיט ומצמרר ...


      *

        5/5/11 12:54:
      כואב מאוד שהחיים נגדעים יחד עם החלומות... יהי זכרו ברוך.
        5/5/11 06:46:
      עצוב וכואב.. רק לקרוא ולבכות. יהי זכרם ברוך.
        5/5/11 06:38:

      "ואת נפשך צה"ל
      חיפש בנרות
      בין העריקים
      פחדנים אשמים
      גברים לא
      מאבדים דעתם בגלל פצצה
      או נעשים חלבון חלמון
      חמאה נמסה
      או גוזלים הבוקעים מביצה"

      בושה לבורות

      שכך חשבו ויש החושבים עד היום...

        5/5/11 01:36:
      יהי זכרו ברוך ! ~ זוכרת את השיר הזה ידידי משכבר הימים הותיר בי רושם רב שיר/סיפור/זיכרון/מסע חיים
      קטע מורכב מעניין ומשאיר חותם. אתה כותב נפלא.
        4/5/11 20:44:
      הלנצח נאכל חרב...?
        4/5/11 20:26:
      כאוב!
        4/5/11 19:38:

      זוהי אש התמיד שלנו, הזוכרים בגופם יום יום, הבוערים הרבה אחרי הפסקת האש.

      ורוב העם אינם רואים את המראות, גסים לריח, לכאב, לצלקות המדממות.

      *

      דפנה.

      * sorry no Hebrew here
        4/5/11 18:48:
      אדם יקירי, סיפורי חיים כל כך ישראליים. עצוב מאוד אדם אבל לכולנו, לצערי יש את הרשימות האלה. יהי זכרם ברוך אדם. תודה לך ו* לאה
        4/5/11 17:07:

      סיפורי חיים שנגדעו
      סיפורי השכול
      יהי זכרם של כל הנופלים ברוך

        4/5/11 13:04:

      תודה על תשומת ה''

       

      יונה

      ''
      תפילת יזכור - יזכור עם ישראל
      יִזְכֹּר עַם יִשׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו,
      הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, חַיָּלֵי צְבָא-הֲגָנָה לְיִשׂרָאֵל,
      וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים
      בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, וְכָל אַנְשֵי קְהִילִיַּת הַמּוֹדִיעִין
      וְהַבִּטָּחוֹן וְאַנְשֵי הַמִּשְׁטָרָה אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם
      בָּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל,
      וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ
      בִּידֵי מְרָצְחִים מֵאִרְגּוּנֵי הָטֶּרוֹר.

      יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַך בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים
      וְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשָׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶש
      אֲשֶׁר נִסְפּוּ בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.

       

        4/5/11 12:53:
      סיפור חיים קשה מצמרר ובעיקר עצוב. יהי זיכרו וזכר הנופלים במלחמות ישראל ברוך!
        4/5/11 12:23:
      שני שירים קשים וחזקים. אתה מפרסם אותם סמוך ליום הזיכרון וזה - מן הסתם - לא במקרה... לאחר שקוראים את הדברים המסופרים בשירים הללו העולם שבו אנו חיים מקבל פרופורציות אחרות...
        4/5/11 12:16:

      אדם קדם יקר

      איזה שיר סיפור
      איזה סיפור חיים
      ולי - אין מילים
      תודה על השיתוף
      יהי זכרו ברוך


      כאן הושלם תואר
      נוסף
      שהחיים נגדעים על הסף

        4/5/11 12:14:

      צובט.."בנתיים הלמודים הסתיימו" האמנם?

      ויש שהחולצה היפה ביותר שלך הופכת שרוולה

      ומראה לך את מה שמלחמה מסתירה עמוק בתוכו.

      ואתה תתרגל, לכאורה תתרגל. ותשכיל מאוד.

      טובים בעיני שני השירים אם כי עצובים המה. יהי זכרו של אריה ברוך

      פרופיל

      אדם קדם
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין