בשבוע שעבר פנה אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לשר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, בהצעה מהפכנית: ליזום חוק מסגרת בו ייקבעו התחומים הברורים המבדילים בין המשפט האזרחי לבין המשפט הפלילי.

פנייתו של לין הגיעה בעקבות מגמה הולכת וגוברת של העברת תיקים מתחום המשפט האזרחי לפלילי. עיקר הנפגעים ממגמה זו הם מעסיקים שנקלעו למצוקה כלכלית ולא הצליחו לשלם שכר בזמן, ובגין כך עומדים לדין פלילי.

אם מגמה זו לא תיבלם, לא רחוק היום בו מרבית המעסיקים במדינה יהפכו להיות עבריינים בעל כורחם, בתנאי שהם ימשיכו לקיים אורח חיים נורמאלי של פעילות עסקית וחברתית. יש לזכור כי לא רק ההרשעה קובעת, אלא עצם האפשרות להעמיד אדם לדין פלילי מהווה לכשעצמה תהליך משפיל ופוגעני.

חוק המסגרת אותו מציע אוריאל לין אמור להתוות הנחיות ברורות מה מותר יהיה להגדיר כמעשה פלילי ומה לא. חוק זה אמור להנחות את המשך החקיקה העתידית בישראל ויעשה סדר בכל מערכת החוקים הקיימת כיום. הוא ינפה ממנה אינספור של עבירות פליליות שזלגו למערכת החוקים ללא כל ביסוס נורמטיבי. אני מצדד בדבריו של אוריאל לין לפיהם את ההרתעה ניתן להשיג גם מבלי שאנשים יצטרכו לעבור את התהליך המשפיל הכרוך בלהיות נתבעים על-ידי מדינת ישראל בעבירה פלילית.

לין התריע בפני השר כי "אם מגמה זו לא תיבלם, לא רחוק היום בו מרבית המעסיקים במדינה יהפכו להיות עבריינים בעל כורחם, בתנאי שהם ימשיכו לקיים אורח חיים נורמאלי של פעילות עסקית וחברתית. יש לזכור כי לא רק ההרשעה קובעת, אלא עצם האפשרות להעמיד אדם לדין פלילי מהווה לכשעצמה תהליך משפיל ופוגעני".

היום קיימים בחקיקה הישראלית לא פחות מ- 245 פעולות או אי פעולות כעבירות פליליות, כאשר בחוק דיני העבודה הוגדרו לא פחות מ- 152 פעולות ו/או אי פעולות כעבירות פליליות.

אז מה נחשב כיום עבירה פלילית בתחום דיני העבודה?

1. בתחום דיני עבודה

×  תיקון 24 לחוק הגנת השכר – התיקון לחוק מחמיר עם המעסיקים, ומטיל עליהם אחריות פלילית שבצידה קנסות כבדים ואף מאסר.
×  חוק עבודת נשים (תיקון מס' 39), התשס"ז – 2007 – התיקון לחוק מחמיר את הענישה בגין עבירות על הוראות החוק.  מעביד העובר על אחת מהעבירות המפורטות בחוק, דינו מאסר שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק    העונשין (134,600 ש"ח).
×  חוק עבודת נשים – סמכות שיפוט ותרופות (תיקון מספר 31) – סעיף 14(א)  לחוק קובע סנקציה פלילית על מעביד, שהעביד בניגוד להוראות החוק ותקנותיו, שלא נתן לעובדת חופשת לידה או שהפר את ההגבלה על פיטורים, הקבועה בסעיף 9 לחוק.
× קביעת סנקציות עונשיות בגין הלנת שכר (תיקון חוק הגנת השכר)
תיקון חוק הגנת השכר, תשמ"ז – 1987 קובע כי הלנת שכרו של עובד על ידי מעביד תהיה עבירה פלילית אשר לצידה עונש מאסר חצי שנה או קנס בגובה 67,300 ₪.

2.  בתחום החקיקה הצרכנית

×  חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 25) – סעיפים 15ב(2) ו(3) מחייבים את העוסק לפרסם את מספר הפריטים המינימאלי הנמצא במלאי, שלגביהם חל המבצע. עוסק שמפר הוראות אלו, דינו קנס פי שלושה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין (78,300 ש"ח).

לסיכום, אני קורא לכל מי שהמגזר העסקי בישראל יקר לו, להצטרף ליוזמה זו. יש למצות את הדין עם בעלי עסקים שאינם עומדים בהתחייבויותיהם, אולם מכאן ועד להעמידם לדין כעבריינים פליליים – הדרך היא ארוכה.

לפרטים נוספים: כנסו לבלוג שלי - דרור אטרי