רד היום ,מלך השחור,

הים יגעש ישעט.

מגל ירח פס של אור,

 בליל יאיר מעט.

ועלם בדממה, 

על דשא נח. 

יצפה לעלמה.

ויאנח.

לירח ישפוך את ריבו

היא כה אכזרית.

מי יתן ותבוא

וניכרות את הברית

ובעצבו האפור,

דואב וסובל,

כוכבים יספור.

ויתבלבל.

ועת ליבו כה כמה,

תצוץ מול עיניו,

ובחיוך על שפתיה,

תיפול בין ידיו.

אותה יאמץ 

אל ליבו הדווה.

ברון יתפרץ,

וירווה.

בסבך על הדשא,

שכבו בודדים.

בל לאיש שם לגשת, 

כוכבי שמים עדים.

אז תפרוץ סערה,

ידו גופה תמרק.

ואש בעירה

יתפרק.

שוקטים הם דומם,

בעלטת אפלה,

כי מצאו עולמם,

אהבה גדולה.

בחשכה  הגוועת

העלם יהין.

יענוד לה טבעת, 

נשואין.

דרג את התוכן: