כותרות TheMarker >
    ';
    0

    על דימויי חיילים כפרחים, לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל

    57 תגובות   יום חמישי, 5/5/11, 11:07

    בתרבות הפופולארית הישראלית יש שפע של ייצוגים של חיילים כפרחים (אדומים בדרך כלל). כך למשל בולים היוצאים לאור לרגל ימי זיכרון מציגים את החיילים הנופלים באופן מטאפורי כפרחים. למשל כאן:

    ''

    http://israelphilately.org.il/images/stamps/506_L.jpg

     

    '' 

    גם בשירים מוצגים לעיתים חיילים כפרחים. כמו כאן בשירו של חיים גורי: באב אל וואד (ההדגשה שלי):

     

    יום אביב יבוא ורקפות תפרחנה,
    אודם כלנית בהר ובמורד.
    זה אשר ילך בדרך שהלכנו
    אל ישכח אותנו, אותנו באב אל וואד.

     

    ''

     

    http://www.youtube.com/watch?v=2nddT3NpQqE&feature=related

     

     

    בשיר אחר שלו "הנה מוטלות גופותינו" המוטיב הזה חוזר (ההדגשה שלי):

    הנה מוטלות גופותינו, שורה ארוכה ואיננו נושמים

    אך הרוח עזה בהרים... ונושמת

    והבוקר נולד, וזריחת הטללים רוננה

    עוד נשוב ניפגש, נחזור כפרחים אדומים.

     

    בשיר זה של גורי מיוצגים המתים כפרחים שקמו לתחייה ועצם פריחתם היא סוג של ניצחון החיים על המוות. התחדשות הפרח באביב (לאחר החורף שממית את הפרחים) מובטחת.

     

    מדבקת "יזכור" שילדי ישראל עונדים ביום הזיכרון מעוטרת  באיור פרח דם המכבים שכבר עצם שמו מעיד על המשמעות האיקונוגרפית שלו ומה הוא מסמל מעבר להיותו.

     

    ''

    http://blog.tapuz.co.il/kakoun/images/2105112_21.gif

     

     

    למעשה אם נלך אחורה וננסה להתחקות אחר האיקונוגרפיה, דהיינו המשמעות הסמלית של ייצוגי הפרחים, נמצא כי התרבות הישראלית מתבססת על מקורות קדומים מאוד המייחסים לפרחים משמעויות וחיבור אל עולם המתים. במיתולוגיה היונית והרומית פלורה, אלת הפרחים, הייתה אשתו של זפירוס, רוח המערב. הוא העניק לאשתו במתנה גן פרחים.

     

     

    '' 

    פרחים אלו היו בגלגול קודם אנשים שבמותם הפכו לפרחים. הדימוי המטפורי של הפרחים בגן של פלורה מורה כי הפרח צומח היכן שהתרחש המוות והוא מייצג מעתה התחדשות. לידה מחדש. וגם טרנספורמציה (מאדם לצמח). 

     

    http://worldsofimagination.com/Waterhouse,_John_William_The_Awakening_of_Adonis.jpg

     ''

    אחד הפרחים בגן של פלורה היה פרח הכלנית. בגלגולו הקודם היה הכלנית אדוניס, בן מלך מפפוס. באחד ממסעות הצייד שלו פגע באדוניס חזיר בר (שנשלח ע"י ארטמיס) ומדמו עלו ופרחו צמחי הכלנית. ונוס אלת האהבה שהתאהבה בו ניסתה להצילו, אך היה זה מאוחר מדי. אדוניס הפך לסמל למוות טרם עת ודימוי זה התגלגל אל דימויי החיילים כפרחים (אדומים) גם בתרבות הישראלית.

     

     

    http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/e/e1/Israel_02_Independence_Day_1950.jpg

     ''

    דרג את התוכן:

    תגובות (57)

    התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      18/4/12 18:58:
    תודה לשוש וללאה ולמככבים.
      24/5/11 22:36:
    אסוציאטיבית נזכרתי באגדה על פרח הסלע שהיה לימים סרט רוסי ענוג - מדמה את הפרח לליבה של אם
    פרחים הם דברים עדינים, אהובים, נקטפים, מתים צעירים ויופיים אובד.
      11/5/11 12:21:

    צטט: Eve688 2011-05-10 10:04:26

    סקירה מרתקת של דימוי הפרחים לחיילים. תודה על ההעשרה.

     ---

    תודה לך

      10/5/11 10:04:
    סקירה מרתקת של דימוי הפרחים לחיילים. תודה על ההעשרה.
      10/5/11 09:35:

    צטט: Hanna Watts 2011-05-09 23:40:31

    תודה אביבית!
    גם דימוי החייל שלי באדום כדם,[  עשוי מליפסטיק] יתאים כאן.

     

    http://cafe.themarker.com/image/1501580/

     ---

    תודה חנה היקרה. אנחנו הרבה פעמים מדברות על אותם תכנים אבל בשפות שונות. השפה של האמנות שלך מאוד יפה: בציור שלך (שניסיתי להעתיק אותו בתגובה הזו ללא הצלחה וטוב שיש את הלינק שלך) השתמשת במדיום של ליפסטיק שממחיש באופן מוחלט את הדימוי ההפוך לדימוי של החייל בעמדת הירי - נשיות ורוך.

    ואם כבר מדברים על שילוב הפכים הנה גאנ'ס אנד רוז'ס:

    ''

      10/5/11 09:20:

    צטט: פרומיתאוס 2011-05-09 21:35:43

    מעניין

    ---

    תודה פרומתיאוס 

      10/5/11 09:19:

    צטט: ישות נצחית 2011-05-05 14:57:20

    הי,

    ולביטלס יש את שדות התות שלהם...

    ''

    ואתמול שמעתי את אתניקס עם השיר תותים וזו בדיוק תשובה הולמת (באיחור קל) לתגובתך המעניינת. תודה אהד. הנה זה:

    ''

     

      9/5/11 23:40:

    תודה אביבית!
    גם דימוי החייל שלי באדום כדם,[  עשוי מליפסטיק] יתאים כאן.

     

    http://cafe.themarker.com/image/1501580/

      9/5/11 21:35:
    מעניין
      9/5/11 11:46:
    היי רעי, בעידודך העברתי את הלינקים לדימויים. בסך הכל פשוט אחרי שקוראים את ההוראות איך לעשות זאת. תודה. עדיף מאוחר מלעולם לא. זה בהחלט מוסיף
      9/5/11 11:38:

    צטט: אמן סודי 2011-05-09 10:27:14

    היי אביבית - אני צריך בהזדמנות להראות לך איך מטמיעים דימויים בפוסט 

    שווה גם לאזכר עבודות של ארז ישראלי שעוסק לא מעט בזיכרון והנצחה (הייתי פשוט בהרצאה שלו בקלישר בשבוע שעבר) 
    שם גם למדתי שיש מבנה ספציפי לזרי זיכרון של צה"ל

     

    ''

    זר בטון, ארז ישראלי 2003 ?

     

    עוד על עבודתו של ארז ישראלי באתר של מוזיאון הרצליה 

     

     

     ---

    תודה רעי. באמת הגיע הזמן. ואפרופו מוזיאון הרצליה הנה עוד משהו רלוונטי מהתערוכה של רונית אגסי שהייתה גם שם: "העלה האחרון". כמו שאתה רואה (כאן ובכלל בבלוג שלי - חיילים זה נושא שמאוד מעסיק אותי. גם במחקר כתבתי מאמר ועכשו עובדת על עוד אחד בנושא של ייצוגי חיילים).  

    ''

      9/5/11 10:27:

    היי אביבית - אני צריך בהזדמנות להראות לך איך מטמיעים דימויים בפוסט 

    שווה גם לאזכר עבודות של ארז ישראלי שעוסק לא מעט בזיכרון והנצחה (הייתי פשוט בהרצאה שלו בקלישר בשבוע שעבר) 
    שם גם למדתי שיש מבנה ספציפי לזרי זיכרון של צה"ל

     

    ''

    זר בטון, ארז ישראלי 2003 ?

     

    עוד על עבודתו של ארז ישראלי באתר של מוזיאון הרצליה 

     

     

      9/5/11 10:07:

    צטט: בילבית-גינגית 2011-05-09 01:02:06

    העשרתני תודה!

     ---

    תודה מלכה

      9/5/11 01:02:
    העשרתני תודה!
      8/5/11 08:59:

    צטט: לב גדעון 2011-05-08 08:48:32

    תודה אביבית .פרח הינו דימוי שיוצר זהות לנושא עקב פלא הפריחה תפרחתה וקמילתה.הפרח מיפה שדה עזוב וגינה בתפארתה.בכל פרח ישנה גם עצבות נגה של יופי שלא ישוב.כך חיינו כך ימיינו .

     ---

    זה מזכיר לי כמובן את ציורי הstill life. הנה משהו על פריחה וטבע באביב בכלל:

    ''

      8/5/11 08:48:
    תודה אביבית .פרח הינו דימוי שיוצר זהות לנושא עקב פלא הפריחה תפרחתה וקמילתה.הפרח מיפה שדה עזוב וגינה בתפארתה.בכל פרח ישנה גם עצבות נגה של יופי שלא ישוב.כך חיינו כך ימיינו .
      7/5/11 21:21:

    תודה נורית ומילינה. לפני נדמה לי 9 שנים החלה גל"צ בפרויקט הנצחה של שירי חיילים שנהרגו. אחד האהובים עלי הוא זה שהולחן ע"י הלהקה המאוד מצוינת "כנסיית השכל". הנה זה:

    ''

      7/5/11 21:05:
    נזכור ,את דם הלוחמים ,דימוי חזק מאוד ,תודה לך
      7/5/11 20:14:
    כרגיל דברי טעם ובמקרה זה גם "ריח"
      7/5/11 19:48:
    הו תודה רבה רבה על כל התגובות הללו. מאוד נחמד ונעים לקרוא אתכם ותודה גם למככבים
      7/5/11 19:24:

    חיוךמאד מעניין מה סימלו הפרחים פעם ממש לא ידעתי
    טוב נו, בשביל מה יש אותך פה

      7/5/11 15:31:
    אביבית - שפכת אור על נושא שנראה לנו כמובן מאליו. אפשר גם לראות את הפרחים האלה כמוגנים - שצריך לשמור וטפח אותם. תודה על כתיבתך היפה והמעניינת..
      7/5/11 15:24:
    נכון ובמקרה גם בכתיבתי. יפה כתבת
      7/5/11 12:29:
    מעניין כתמיד לקרוא אותך , אביבית. כוכב. כמו כן המנהג הסימבולי של הנחת זרי פרחים טריים על גבי קברים.
      7/5/11 11:34:
    תודה על הפוסט, גם אני כמו ערן, ישר חשבתי על השורה: "שְֹדֵה דָמִים הָיָה שָׁם קֹדֶם וְעַכְשָׁיו הוּא שְֹדֵה פְּרָגִים,"
      7/5/11 00:01:
    פוסט אינפורמטיבי ומאוד מעשיר. תודה לך.
      6/5/11 23:09:
    דימוי הפרחים עולה מייד בהקשר לשירי המלחמות, ומעל לכל השורות המוכרות, מתבלטת לי זו של נתן יונתן: "שדה דמים היה שם קודם ועכשיו הוא שדה פרגים"... הקונוטציה של דם אדום ובמקביל התחדשות הטבע וניצחון החיים הוא מובן. 'גלגול הנשמה' עניין של מיתוס או אמונה... על כל פנים זו תזכורת מעין 'טקס' - שמקושר לזמן מסויים, ושיש לו התחלה-אמצע-סוף. תודה על סקירה יפה ומעניינת.
      6/5/11 22:49:
    טבע ופרחים תמיד ישמשו כמטפורה בשירים על אחת כמה וכמה כשיש צורך להתעסק עם אובדן, שכול... תודה על הפוסט המרתק
      6/5/11 22:32:

    זה בהחלט מעניין שפרחים משמשים בכל מגוון התחושות והרגשות,
    מביאים מתוך אהבה וגם בעצב,,ואכן הם משמשים כדימויי חיילים לפרחים במיוחד אדומים,,
    תודה לך אביבית *

      6/5/11 11:22:

    צטט: שחר לאודון 2011-05-06 11:15:44

    תודה רבה. אע"פ שאיני נמנה על אלו המבקרים את "תרבות המוות" הישראלית, אני מוצא שיש מידה רבה של אסתטיזציה כאן. יש אפילו משהו חיובי, בהפיכה לפרח. כאילו, דרך המוות [ומוות דרך הקרבה], יעבור החייל את הגלגול מאדם אל פרח, יפה ושותת, וטמוע בשורשי האדמה. *אני אומר שאיני נמנה, כי אני חושב שסממני המוות הללו הם קודם כל בחברה הנמצאת במצב הישרדות תמידי, וכיוון שהם זו אך חלק מתפיסה רחבה יותר, שכן מחייבת את החיים.

     --

    היי שחר. תודה. קראתי היום בהארץ כתבה על ערן צור (אחד האמנים היותר טובים כאן) שהלחין עכשו שיר של חייל שמת במלחמת העצמאות. הוא השתמש בדיוק באותה מטפורה של הפחת חיים במוות וסוג של ניצחון עליו.

      6/5/11 11:15:
    תודה רבה. אע"פ שאיני נמנה על אלו המבקרים את "תרבות המוות" הישראלית, אני מוצא שיש מידה רבה של אסתטיזציה כאן. יש אפילו משהו חיובי, בהפיכה לפרח. כאילו, דרך המוות [ומוות דרך הקרבה], יעבור החייל את הגלגול מאדם אל פרח, יפה ושותת, וטמוע בשורשי האדמה. *אני אומר שאיני נמנה, כי אני חושב שסממני המוות הללו הם קודם כל בחברה הנמצאת במצב הישרדות תמידי, וכיוון שהם זו אך חלק מתפיסה רחבה יותר, שכן מחייבת את החיים.
      6/5/11 09:08:
    מגיע לך ולפוסט מליון כוכבים, חג שמח.
      6/5/11 08:08:

    צטט: כבשן האש 2011-05-05 23:21:37

    כוכב לך.דמות מעניינת.

     ---

    תודה

      5/5/11 23:21:
    כוכב לך.דמות מעניינת.
      5/5/11 21:21:

    צטט: רותי ... 2011-05-05 21:06:10

    כולנו חלק מהטבע והטבע חלק מאיתנו... הייתי רוצה לחשוב על פרחים יפים וצבעוניים.. כחלק מטבע שליו.. כחלק משדה שהאדם שומר, מכבד ומגן על פרחיו ..היקרים.. שיחיו את חייהם ..

     ---

    כי האדם עץ השדה

      5/5/11 21:06:
    כולנו חלק מהטבע והטבע חלק מאיתנו... הייתי רוצה לחשוב על פרחים יפים וצבעוניים.. כחלק מטבע שליו.. כחלק משדה שהאדם שומר, מכבד ומגן על פרחיו ..היקרים.. שיחיו את חייהם ..
      5/5/11 20:13:
    שוב תודה לכולכם. תגובותיכם מעשירות. תודה
      5/5/11 19:53:

    גם בבריטניה הפרג הוא סמלו


    200px-Royal_British_Legion's_Paper_Poppy_-_white_background.jpg (200×186)

    של  יום הזיכרון לחללי מלחמות בריטניה והאימפריה הבריטית.

     

    שבת שלום אגמית יקרה :)


    }{

      5/5/11 17:56:

    העלית נושא מעניין ויפה שמתאים גם ליום העצמאות,וגם ליום הזיכרון.

    פרחים נותנים גם באבל וגם בשמחה.

    כשאנו עולים לקבר של מי שיקר לנו,אנו מביאים זר פרחים  יפה,ומניחים על הקבר.

     

    *הכלה בחופתה מובלת עם זר ברכים קטן שבד"כ נישא ע"י נערה צעירה,או אחות הכלה.

    הטכס כולו עטור פרחים.

    * כפי שציינת כבר : האביב פורח ולבנו זורח.אין כמו האביב לפריחה וליבלוב גם בנפשנו.

     

    *ואל נשכח שאשה משולה לפרח:

                               יש אומרים שאשה זוהי פרח

                     כך אומרים הסופרים לאשה,

                     הדבר הוא בזה כאן בערך,

                     כי פרחים נובלים,אך אשה היא אשה.

                     

                     יש גם לי השוואה-אך אחרת

                    השוואה בעלת הגיון,

                    השה בבוקר,והשקה בערב,ותזכה לחזיון,

                    הפרח פורח,מפיג ריח,ומעורר תיאבון.

    כ ו כ ב   

    יפה ומעניין. תודה.
      5/5/11 17:36:
    כשהייתי ילד ידעתי את שמות כל האלים בע"פ
      5/5/11 16:02:

    צטט: levana feldman 2011-05-05 11:26:23

    אביבית כלניות - זה היה הכינוי של החיילים הבריטים ע"י המחתרות האצ"ל והלחי. בגלל הכומתות האדומות שלהם.

     --

    כן נכון. כלניות היה שם גנאי שהודבק לחילים הבריטים שחבשו כומתות אדומות. אחד השירים הפופולריים מתקופת טרם קום המדינה היה כלניות של נתן אלתרמן. הנה השיר

    ''

      5/5/11 15:59:
    תודה לכולכם על התגובות
      5/5/11 15:05:
    עצוב מאוד, אך מרתק.
      5/5/11 14:57:

    הי,

    ולביטלס יש את שדות התות שלהם...

    ''

      5/5/11 14:52:

    הי,
    בחלום ליל קיץ שקספיר מרפא את האודם הזה באהבה!

     

      5/5/11 13:56:
    אביבית יקרה, תודה על הפוסט המרתק ועל הקישורים. פרחים אדומים מסמלים דם שהוא חיים, ולכן חיילים מסומלים בפרגים אדומים, כלניות ודם המכבים כסמל לחיים שנגדעו וגם כתחייה מחדש כפי שציינת. מסופר שכשנרצח במדבר אבשלום פיירברג ז"ל (ניל"י) צמח עץ תמר מהגלעינים שהיו בכיסו, אמנם לא פרחים אך גם זהו סוג של ניצחון החיים.. יום טוב לך:)
      5/5/11 13:33:
    אביבית, פוסט מרתק והקישורים שהבאת תומכים בו בצורה נהדרת ואכן גם אצלנו וגם בתרבויות אחרות הפרחים צומחים על הדם של הנופלים. יש גם את השיר של פיט סיגר "איפה הפרחים כולם" תודה אביבית. פוסט נהדר לאה
      5/5/11 12:16:
    המטאפורות הכה יפות חוסכות מאיתנו את מראה הדם השפוך והצמיג, את הזבובים ואת הגופות החיוורות מתחת לשמיכות. את ההתעסקות הריגשית עם המועקה והקונפליקט. הבו לנו מטאפורות, נתאהב בשירה ונימנע מהמגע עם הממשי. ואולי נמחה מראה עיניים לזמן מה. היוונים טוו לנו את המשקפיים הורודות הכה נחוצות לנפש, להמשכיות. לשיכחה הויסראלית.
      5/5/11 12:08:
    מרגש
      5/5/11 11:51:
    המתים מיוצגים כפרחים שקמו לתחייה ועצם פריחתם היא סוג של ניצחון החיים על המוות. הפרחים נבטו היכן שנקברו המתים, כלומר צמחו מתוך דמם של המתים. קשה לעקל שמישהו מת לנצח...המחשבה על כך...הורסת!
      5/5/11 11:46:

    יום הזיכרון 

    יונה

    http://cafe.themarker.com/post/2152692/?last_method=edit 

     '' '' '' '' '' '' '' 

      5/5/11 11:40:
    לפעמים נדמה שכל מה שנשאר להעריך.. אלה הפרחים היפים:)
      5/5/11 11:34:

    יֵשׁ פְּרָחִים/נתן יונתן

    הֲרָאִיתָ אֵיזֶה יֹפִי

    שֶרָעַד בְּרוּחַ סְתָו

    שְֹדֵה זָהָב דָּעַךְ בָּאֹפֶל

    וְהִדְלִיק נֵרוֹת חָצָב

     

    הֲרָאִיתָ אֵיזֶה אֹדֶם

    שֶׁצָּעַק לַמֶּרְחַקִּים

    שְֹדֵה דָמִים הָיָה שָׁם קֹדֶם

    וְעַכְשָׁיו הוּא שְֹדֵה פְּרָגִים

     

    אַל תִּקְטֹף נַעֲרִי,אַל תִּקְטֹף

    יֵשׁ פְּרָחִים שֶׁבְּנֵי חֲלוֹף

    יֵשׁ פְּרָחִים שֶׁעַד אֵינְסוֹף

    נִשְׁאָרִים בַּמַּנְגִּינָה,

     

    הֲרָאִיתָ מַה הִשְׁחִיר שָׁם

    שְֹדֵה קוֹצִים הוּא נַעֲרִי

    שֶׁהָיָה עָזוּב בַּקַּיִץ

    וְעַכְשָׁיו הוּא שְֹדֵה חָרִישׁ

     

    הֲרָאִיתָ מָה הַלֹּבֶן

    נַעֲרִי, זֶה שְֹדֵה בּוֹכִים

    דִּמְעוֹתָיו הָפְכוּ לְאֶבֶן

    אֲבָנָיו בָּכוּ פְּרָחִים

     

    אַל תִּקְטֹף נַעֲרִי,

    יֵשׁ פְּרָחִים שֶׁבְּנֵי חֲלוֹף

    יֵשׁ פְּרָחִים שֶׁעַד אֵינְסוֹף

    נִשְׁאָרִים.

     

     

      5/5/11 11:26:
    אביבית כלניות - זה היה הכינוי של החיילים הבריטים ע"י המחתרות האצ"ל והלחי. בגלל הכומתות האדומות שלהם.
      5/5/11 11:25:
    נכון, מבחינה מטפורית פריחת הפרחים היא מעין התחדשות לאחר המוות... תודה רבה על הקישורים.

    ארכיון

    פרופיל

    Avivit Agam
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין