מה היה תפקיד פרס במלחמת לבנון? ודאי שהעדות גרמה למפח נפש בקרב תומכיו. פרס הצביע בעד מלחמה עליה הוא אומר, שלא היה נכנס אליה. הוא העדיף לשלוח את חיילי צה''ל למלחמה משום שחשב כי כך יסייע יותר לראש הממשלה. בכך לא די. פרס אמר בעדותו שהוא לא היה תומך (כלומר, בוחר) ברשימת המטרות שקבעה הממשלה. גם כאן יש סתירה חמורה. מי שהצביע ובחר את רשימת המטרות היה ''פורום השבעה'', שכלל את ראש הממשלה, את חמשת סגניו וכן את השר לביטחון פנים אבי דיכטר. שני שרים לא הצביעו בעד רשימת המטרות - דיכטר ושרת החוץ ציפי לבני. פרס אמר בעדותו לוועדה כי רשימת המטרות לא נראתה לו. עם זאת, הוא הצביע בעדה. מדוע לא נהג כמו דיכטר ולבני? מדוע לא נמנע, אם חש התנגדות פנימית? לא ברור. דיכטר ולבני לא תיאמו ביניהם את התנגדותם. לבני לא רצתה להרחיב את המלחמה. דיכטר חשב כי הפצצה כבדה על רובע ''דאחיה'' בביירות, שם נמצאות מפקדות חיזבאללה ומתגוררים אזרחים רבים, עלולה לגרום לפגיעה קשה בקרב אזרחים, שיעים ברובם. המוסד והמודיעין הצבאי נשאלו על כך ונציגיהם אמרו שהאזרחים פינו את אזור המפקדות. למרות זאת, החליט דיכטר להתנגד משום שחשב שגם אם נשארו שם משפחות ספורות, ייפגעו אזרחים בהפצצות. מעדותו של פרס מתברר כי הוא התנגד, אך הצביע בעד. האם חשב שזה יקל על רה''מ אהוד אולמרט לנהל טוב יותר את המלחמה שהוא, פרס, מתנגד לה? זאת ועוד: פרס אומר בעדותו, כי ''צה''ל לא היה ערוך למלחמה'' וכי נכנס למלחמה עייף. מדבריו לא ברור אם עובדות אלו התבררו לו אחרי המלחמה, או שידע עליהן קודם לכן. אם ידע מזמן, אז הצבעתו בעד שליחה למלחמה צבא שאינו ערוך כראוי חמורה שבעתיים. אם הדבר נודע לו אחרי המלחמה, פירוש הדבר שהממשלה לא ידעה מה קורה בצה''ל. כל אחת מהאפשרויות הללו רעה. עכשיו מסביר לנו פרס שספגנו מפלה פסיכולוגית, ההרתעה הישראלית נפגעה בעיני הערבים, ומבחינה בינלאומית גדלה הדה-לגיטמציה לקיום ישראל, ומצבנו השתנה בעולם. כל זאת בגלל המלחמה, שהיה נגדה והצביע בעדה. האם זה מקרי שוועדת וינוגרד החליטה, שעדותו של שמעון פרס תהיה הראשונה היוצאת לפרסום? ייתכן. אך אפשר גם שבכך רצתה הוועדה לומר לציבור שמשהו מוזר התרחש בהנהגה המדינית שניהלה את המלחמה. (באדיבות רוטר.נט) גדול הדור בקום המדינה היה החזון איש זצ"ל והוא כנראה לא טעה. עוד גילויים בדרך הביאה לדפוס שירהW * * * |