רבים מחברי גילו את סין בשנה האחרונה...לפחות 6 זוגות מהם נסעו לסין שפעם שרנו עליה" תה ואורז יש בסין".... לפי הסיפורים שלהם יש היום בסין הרבה מעבר לתה ואורז, בכל מקום ניכרים סימני סיום בניית בינינים, אצטדיונים מלונות וכל מה שקשור לארץ שבה תתקיים האולימפידה הבאה. כולם מתלהבים, מהשפע בחנויות, ממלונות הפאר, ממראות גווילין והינג צה.. וכולם חוזרים ומוכיחים אותי " הסיפורים שלך על סין, שונים לחלוטין"... מודה באשמה. נסעתי לסין עוד בתחילת שנות ה90, מעל 15 שנים עברו מאז.סין שבקרתי היתה סין של פרל באק הסופרת, כפרים קטנים ורדומים, חדר ענק ששירת את כל צרכי המשפחה, במרכז מדורה ועליה בישלו וכמובן שהיה מקום כבוד לכל בעלי החיים. הריחות והזוהמה היו משהו שקשה להתרגל אליהם.בית שימוש ששייך לכמה משפחות... המרקקות ברחוב היו מלאות, ובכל פינה ראית סיני יורק בכל כוח, או תינוק שכורע על ברכיו להטיל את מימיו כי במכנסיו היה פטנט נהדר: חריץ לאוורור.. ולהשתנה.. רוב הסינים לבשו בגדים כהים כשהצבע השולט היה כחול או אפור.. יכולתי לדמיין צמה ארוכה משתלשת על הגב.. אבל זאת כמובן נעלמה עם עלית הקומוניזם.. ןגם בביגינג או פקין, הבירה, לא היו חנויות .. הכל רוכז במה שנקרא החנות האמריקאית, שם יכולנו לקנות מזכרוות שהיו למעשה ציפויי כרים ממשי רקום או מפות אוכל...כמובן שהיה שוק העששיות שפעל בלילה.. לאור עששית קטנה נוהלו גיונים ושכנועים..ולא חשוב אם דברת באנגלית או בעברית... ההבנה היתה מלאה: שפת הגוף והכסף דיברו. אגב אז היה כסף מיוחד לתיירים, וכסף מקומי ..המתוחכמים שנשאו עינינם לעבור להונג קונג שעדיין היתה בידי הבריטים , בקשו את הכסף הירוק כלומר דולרים. ובכיר טיאן מיי הענקית כמעט ולא ראינו מכוניות.. עשרות ומאות אופנעים דחקו זה את זה ולחצות את הרחובות הרחבים האלו היתה ממש סכנת נפשות! וכרובים!! אלפי כרובים מכל הסוגים היו זרוקים בכל פינת רחוב וכך התבצעה מכירתם, הרבה פעמים עי החלפת סחורה בסחורה..
אז נכון ..סין השתנתה, נבנתה, התמרקה, היום יש מטבע אחיד, יש 3 בורסות שפועלות בסין.. וסין שלי של סיפורי פרל בק כבר כמעט ואינה קיימת אולי סיבה לביקור נוסף. |