כיפה אדומה חזרה מהיער היום,בשלום. הרבה זאבים היא פגשה בדרך אך היא הצליחה להערים על כולם פעם אחת התחבאה רצה מהר מהר ברחה בעורמה והכי חשוב היא לא פחדה היא אספה וליקטה פטריות וגם זר כלניות. ובסוף השביל המתין לה הזאב הגדול מכולם עליו היא התחבבה ולכן בה לא פגע היא נתנה לו את נתח הנקניק שבמיוחד לו שמרה ואח"כ, הם התגלגלו בעשב יחדיו כמו זוג מאוהב..... - -
הפוסט נכתב בהשראת השקופית שמצאתי: אני (כיפה אדומה) ושרי הכלבה האהובה. וגם קצת בהשראת הסוטול של העייפות של יום קצת משוגע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
* כדאי להקליק על התמונה......
תאמינו לי זאבים יש בכל מקום גם היום.... |
חייםטובים
בתגובה על אהבה חורפית
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מי אמר שצריך לפחד מזאבים?
עובדה שהכי גדול הפך כלכלב...
:)
איזו זיסלה את בתור כיפה אדומה עם הרועה הגרמני, המכונה "כלב זאב".
נזכרתי כמובן בדיאלוג שלי עם הילה שחוזרת תמיד להצגה המאולתרת: "כאילו שאני כיפה אדומה ואת הזאב":
- כיפה אדומה, לאן את הולכת?
- לסבתא שלי, אבל אל תטרוף אותה!
- טוב, אני מבטיח, אבל את נראית לי מאוד טעימה,
אז אני אטרוף אותך!
- לא-לא-לא!!!
- אבל את כזאת מתוקה ובטח גם מאוווווד טעימה...!
- לא! בשום אופן! לא ולא!!!
- אבל אני לא יכול להתאפק!!
- אסור לך! אסור בכלל לטרוף בני אדם, אתה לא יודע את זה?!!!
- אבל אני רעב נורא!!!
- אז תאכל קוטג'!
איזו תמונה קסומה!
ברור שהמילים גם. אבל. התמונה,
התמונה :)))