מכל הפוסט הזה הכי אהבתי את העובדה שהתייחסת לאינטרנט בגוף נשי. תמיד טענתי שאלוהים הוא אישה.

צטט: revital.salomon 2007-02-17 15:01:30

 

ועוד איך הייתי שם קודם, ......מישהו אומר ש"אין מה לקרוא בבלוגים" אני מגחכת......... בגלל זה יש יותר אנשים שמעלים תכנים טובים לרשת, ויש יותר אנשים שפשוט מנסים. צקצוקי הלשון של הברנז'ה הוותיקה והמעופשת לא יעצרו את זה.

מילה בסלע. אמרה ישנה וטובה מדברת על מכבשי דרכים either jump on or become part of the road

הבלוגים פה לתמיד. הכנסיה החזיקה שנים בעלות על הספרים ועל הידע בעולם הדפוס שבר את המחסום הזה. חופש העיתנות האמריקאי  והתיקון הראשון לחוקה שברו את הכוח של מדינות ואנשי עסקים לשמור על הידע.

היום זה הבלוגים והם פה להישאר...

נ.ב. אגב בהערת אגב יש לי חשד קל שמי שתכנן את האתר הזה גם לא כל כך הבין איך העסק הזה עובד ועל כן התגובות בנויות בצורה שמקשה מאוד לפתח דיון וירטואלי..

ועוד איך הייתי שם קודם, עוד לפני שלרוב האנשים היה מחשב ובטח לפני שרובם ידעו מה זה מודם. זה לא גורם לי לחשוב שאני יותר טובה מאחרים, וזה לא אומר שאני טוענת שרק ותיקי הרשת יכולים לכתוב בלוגים.

יש המון בלוגים שלא עוסקים באינטרנט או בנושאים סגורים, וכל פעם שאני שומעת מישהו אומר ש"אין מה לקרוא בבלוגים" אני מגחכת. נכון שלא קל למצוא תכנים שיתאימו לטעם שלנו, אבל הם שם - כותבים מוכשרים במאות ואולי אלפים, שרק בגלל שלא קיבלו במה עיתונאית, יש מי שחושב שהם פחות טובים. מי שנמצא בנבכי עולם התקשורת, יודע כמה שזו גישה מוטעית.

כמו בימים הטובים (רעים, טוב?) של Geocities, גם פופולריות של בלוגים היא פונקציה של כתיבה טובה, עניין, דירוג במנועי חיפוש וקהל נאמן. זה שהפלטפורמה יותר פשוטה עכשיו - זה אחד ההבדלים היחידים. בגלל זה יש יותר אנשים שמעלים תכנים טובים לרשת, ויש יותר אנשים שפשוט מנסים. צקצוקי הלשון של הברנז'ה הוותיקה והמעופשת לא יעצרו את זה.

זהו בדיוק, ה"מייסדים". זו המילה שחיפשתי. (חשבתי לקרוא לזה "אבל אנחנו היינו כאן ראשונים", אבל זה יוצא קצת ארוך).

אחלק אותם לשלוש קבוצות:

1. חוקרים בבר-אילן - שחסרים את הכלים המחקריים המתאימים לבצע סוג כזה של בדיקה. רחמי עליהם וסלחי להם.

2. עיתונאים ותיקים - שעדיין צופים אלי אינטרנט כאל "הדבר ההוא של הצעירים", ואלי בלוגים כאל "הדבר ההוא של הצעירים עם הנזם באף", ועל מושגים כמו "פוסט" כעל מילה נרדפת ל"אבקה לבנה". מצד שני, בישיבות מערכת אסור להודות שהביצים רועדות מפחד, אז מצטטים מתוך מאמרים מבר-אילן.

3. עיתונאים צעירים - כולל צעירים מאוד, כולל כאלה שמטה לחמם מהרשת, שלא יודעים מימינם ומשמאלם. אלה שווים את פוסט הפוסטים שלך, הרבה יותר מחברינו בבר-אילן.

ואגב, הכי גרועים (ואת לא נכללת בקבוצה הזאת) הם הללו שהמציאו את האינטרנט. אני קורא להם "המייסדים" - מדובר בגיבורי אינטרנט מטעם עצמם, לעיתים בלוגרים ותיקים, לעיתים פוסטאים צעירים בטירוף, לעיתים סתם שני חבר'ה שיודעים לאיית "מייקל ארינגטון", לעיתים אחד שכתב פעם טוקבק בבלוג של גדי שמשון - הקיצר, אלה מסתובבים ברחבי הרשת ומרביצים תורה בכל דבר שהולך על 2 ולא יודע בדיוק איך להפעיל טראק-באק מתוך המיט-לואף שלו במקרר.

אם בבר אילן, היו בודקים, אני מניח שהיו מוצאים שהנושא העיקרי שעליו כותבים הבלוגרים בארץ בבלוגים שלהם, הוא בלוגים וכתיבה בבלוגים, למעט הפעמים בהם הם עוסקים ב'מה ההיא כתבה בבלוג שלה', (שגם הוא בוודאי על כתיבה בבלוגים).

לסיכום ביניים- אם לא היו בלוגים, לא היו לבלוגרים כמעט נושאים לכתיבה.

השאר, פקצות וסוגים דומים, לא ממש יודעים שהם העיתונאות החדשה. אני משער שהם גם די בטוחים שיש להם אתר אינטרנט ולא בלוג.

נורא נחמד לצחוק על היפ ותפוז, ועל איך שהם לגמרי מפספסים (באיחור תמיד) את מהות הטרנד (נכון, שיתוף וידאו זה לא רק ליפסינקיג). אבל לכתוב עצומות על נגישות, ושימושיות ולדבר על תקן לבניית אתרים ותגובות מזוהות... ואיי, זה בדיוק להיות כמו וואלה ותפוז רק בקצה השני. לפעמים (תמיד) יש לי תחושה שאיזו חבורה מסוימת ( לא רוצה לנקוב בשמות) כל כך מנותקת מהגולש הישראלי ואין לי מושג בכלל על מה הם מדברים בכל המניפסטים שהם כותבים אחד לשני. זה שמישהו היה פה (ברשת האינטרנט) ראשון, זה נהדר, אבל מאז תחילת שנות התשעים התחברו עוד כמה אנשים לאינטרנט שהם לא קוראים בבלוגים ואם הם קראו את המילה הזאת במקרה, הם מבטאים אותה בא-לוג (סליחה אמא, אבל הייתי חייב כדי לדגים טיעון).

בכל אופן, לסיכום, אני לא זוכר כל כך מה רציתי להגיד בתחילת התגובה. נדמה לי שמשהו על זה שהבלוגים, מחוץ לבלוגים, זה פשוט כל כך לא קורה. ושמישהו יתן לי פוסט אחד (לא בלוג, מספיק פוסט) שיצא מחוץ לאינטרנט אל הסלון המשפחתי הישראלי. משהו שדיברו עליו מחוץ לכותלי האינטרנט - ואקח את כל מה שאמרתי בחזרה.

אדם, זה שאתה מתחנף אליי עכשיו לא יעזור לך לכפר על חטאי העבר.

והתעשרתי מבלוגים? כן, אתה יודע מה - התעשרתי מבלוגים בערך כמו שהתעשרתי מהעבודה במרקר. איך? 

רויטל,

בשביל בלוגרית כמוך הייתי משלם גם 8 דולר כפול מס' שנות חיי. בעצם גם זה קצת עלוב.

לענייננו,

האמת צריכה להיאמר: הבלוגרים בישראל בהחלט מסוגלים להשפיע ועוד ישפיעו הרבה יותר, התרגום של ההשפעה הזו למזומנים בבנק זה כבר סיפור אחר.

הצרה במקרה הזה היא - כמו בעסקים רבים אחרים שהשוק שלהם בעיקר מקומי בישראל - שאין מסת שוק אדירה מספיק כדי שאנשים, טובים ככל שיהיו יוכלו להתפרנס מכתיבתם גם אם היא מבריקה ומושכת קהל.

אני בהחלט מאמין שהתפתחות והתפשטות השימוש ברשת בישראל גם יתרמו לצד העסקי ובלוגרים מוצלחים במיוחד גם יוכלו לעשות כסף.

חוצמזה אנחנו הרי יודעים שאת כבר התעשרת מהפוסטים שלך. תזרקי עצם.

לי נמחקה הרגע תגובה ארוכה ומושקעת (מבאאאאאס!)

בכל זאת, תקציר:

בלוגים משפיעים בקבוצות ספציפיות

בלוג זה דיאלוג והתגובות בו מהוות דיון ולא יריות באפילה כמו בטוקבקים

בכל זאת רוב האנשים לא קוראים בלוגים אבל יש נסיונות לשנות את זה.

אפשר לעשות הרבה יותר כסף מ-8 שקל ל-1000 צפיות, מידע נוסף כאן.

גדולתה של האינטרנט היא בכך שהיא מאפשרת כיום לכל אחד עם מעט כישרון כתיבה לקבל במה, להישמע וגם לעורר הדים. סקופ זה כבר מזמן מונח עיתונאי שמרגש רק את הברנז'ה ולא את קהל הקוראים.

1,000 קליקים ממוקדים, של אנשים שבאים מתוך עניין ורצון להשתתף בדיון - זה בכלל לא מעט. בעולם שהולך לכיוון נישות וצריכת תוכן ממוקדת ופרסונלית, 1,000 קליקים ממוקדים שווים הרבה יותר מ-100 אלף רנדומליים.

(ושוב נמחקה לי תגובה. אין דבר שאני יותר שונאת מאשר לכתוב מחדש משהו שנמחק. חוץ אולי מסטייק וול-דאן). 

עם כל הצער שבדבר בר אילן צודקים (לבינתיים), אין לי נתונים מדויקים אבל סבירות גבוהה שלטוקבקים בYNET או בשאר הפורטלים הגדולים יש רייטינג גבוה יותר מאשר לוולוט, הגלוב, הערס ודומיהם.

בלוגים יקבלו את המקום שלהם הפודיום ביום שהם יהפכו למובילי דעה מחוץ לשלולית הבלוגית, ביום שבלוג יוביל סקופ או יצוטט בלונדון את קירשנבאום אפשר יהיה להתחיל לדבר על המדיה החדשה, עד אז זה רק אנחנו מדבררים את עצמנו מול עצמנו

אני לא יודעת באיזו מדינה אתה חי, אבל בזוקה עולה 50 אגורות.

הנה, 50 כניסות, קחי 40 אג'. קני בזוקה

8 ש"ח זה נגיד 1.7$ ל 1000 כניסות זה לא רע. השאלה איך סופרים אותם. האם רק בעמודי הפוסטים או סה"כ כל הדפים הנצפים של הבלוג? 

אני לא מבין גדול בבלוגים אבל כמו שכתבתי בפוסט האחרון שלי "שחיטה כשרה", אני מאמין שהבלוגים ימדדו בנאמנות הקוראים, ולא רק במספרם, אני מניח שנאמנות הקוראים משקפת את מידת האמון שיש להם בכותב ומידת הרלוונטיות של הנושאים שהוא מכסה עבורם.

זמנים חדשים הגיעו!  

תמיד בתהליכים מהפכנים אנשים מבינים אותם בדיעבד. מי שלא קורא בלוגים וכל האינפורמציה שלו מגיעה מארץ נהדרת על "הבלוגים הללו של הפוקאצ'ות" ועל זה שטוקבקיסטים זה זבל. מה את רוצה ממנו? הוא לא קורא את זה לא מבין את זה ולא יודע מה זה אומר.  we ain't seen nothing yet.

אבל גם מי שחיי את זה יום יום טועה ובכוון השני  מהפכות טכנולוגיות לקוחות המון זמן , פשוט המון זמן. בעבור   רוב גדול של האנושות המערבית בלוגים והנוסחה של שרשראות הDNA  זה שניהם אותו הדבר בדיוק איזה מין  אינפרומציה מעברר להררי החושך שרק יודעי חן ובעלי חותם החושן יודעים במה מדובר..

סבלונות..