0
הבוקר, בדרכי לכנס טכנולוגיה 2015, שמעתי ברדיו ידיעה כי חסרו חומרים רלוונטים לניסוי שהיה אמור להערך בבחינת הבגרות בביולוגיה, והמורים נאלצו להכתיב את התשובות לתלמידים כדי שיוכלו להמשיך בבחינה.
תקלה זו מצטרפת לתקלה נוספת שאירעה לפני כשבועיים בה טופס אחת הבחינות שהיה אמור להיות בעברית הוחלף בטופס בשפה הערבית.. ממשרד החינוך נמסר כי התלמידים לא יפגעו...
הידיעה הזו, בשילוב תכני הכנס, שעסק בעיקר בהשפעות טכנולוגיות העתיד על תחומי חיינו, הביאה אותי לנסות ולהגדיר כיצד הייתי רוצה לראות את מערכת החינוך ולמה בדיוק אני מצפה ממנה כשאני שולח אליה את ילדי.
אין ספק, שהמהפכה הטכנולוגית שמתחוללת בכל תחומי חיינו פסחה כמעט לחלוטין על תחום החינוך. אני מניח שזה עניין של זמן, אבל היום (כפי שסיפר אחד המרצים) אם ניכנס לכיתה ונבקש מהנוכחים שאינם בעלי פייסבוק להרים את ידם, היד היחידה שתהיה מורמת קרוב לודאי תהיה של המורה... אין זה אומר שהמורה מיותר. אלא שיש להגדיר במדויק את תפקידה של המערכת ולתאם ציפיות.
אם בעבר ראינו את תפקידה העיקרי של מערכת החינוך להנחיל את הידע, והמורה היה בעל הידע הרב ביותר, הרי שחכמת ההמונים וכח המחשוב (והאחסון...) הטכנולוגי עולה היום על מלך הטריוויה והידע. ולראייה אלוף העולם בג'פרדי הוא Watson, מתוצרת IBM...
אם בעבר קיווינו שמערכת החינוך תכשיר את ילדינו לשוק העבודה והם יצאו ממנה עם מקצוע מתאים ויכולת להתפרנס, הרי שהיום אנו בכלל לא יכולים אפילו לדמיין מה יהיו מקצועות העתיד. אולי הם יהיו "מתכנתי גנים", או אולי "אדריכל להתיישבות בין כוכבית"....
ואם בעבר בית הספר היה המקום בו הידע פשוט קיים (בזכות אוסף הספרים והמאמרים בספרייה), היום כל תלמיד מחזיק את כל הידע האנושי בכיסו.
אז למה אני כן מצפה ממערכת החינוך בשנים הקרובות? תפקידה של מערכת החינוך יעבור איפוא שינוי מהותי מהקניית מיומנויות וידע, להקניית ערכים. אני מצפה שילדי יספגו ערכים חיוביים, התומכים בהתחשבות באחר, בהומניות, בתרומה לקהילה, בכיבוד השונה, בחשיבה עצמאית ועוד.
תפקיד המורה יהיה להנחות ולייעץ, ואולי גם לתמוך פסיכולוגית בתלמיד. הידע והתרגול, חומרי הלימוד והכלים הנלויים יסופקו על ידי טכנולוגיית המחשב.
|