3 תגובות   יום חמישי, 5/5/11, 22:55

עוד מעט יום הזיכרון. ומסביבי כאילו לאף אחד לא אכפת. היא עסוקה בתיכנון בילוי הלילה במדינת תל אביב .אותה מובלעת שכאשר הוצאתי את חברי מהטנק השרוף, שם חגגו פה מדברים על המנגלים ואצלי בנפש חושבים על הלקחים על הרעות שהייתה אז וקיימת גם היום ביחידות הלוחמות. מדוע הזיכרון כה קצר? למה אחוז כה גדול מהאוכלוסיה מנותק . את מי זה מענין היום מה אכפת לי כמה בירות תשתה הילדה מחר בפאב. ולמה העם הזה נעשה כה מנוכר אחד לשני האם תכניות רדודות בטלוויזיה בערב יום העצמאות צריכים להחליף את תכניות השירה העברית כמו אז? אני אומר בואו נשנה ונחזור קצת לאחור זו לא בושה זו שליחות.

 

חג שמחלשון בחוץ

דרג את התוכן: