"כי קרוב אליך הדבר מאד"  י. ויין

האחוזה המבוצרת בעלות של כמיליון דולר! נבנתה כבר ב-2005 במיוחד עבור מנהיג אל-קאעידה 

ר´ אייזיק מקראקא ראה בחלומו כי בפראג הרחוקה מתחת לאחד הגשרים הגדולים טמון אוצר גדול. איש שכלתן ומיושב בדעתו היה ר´ אייזיק ובשל כך ביטל את החלום. אך משזה שב אליו שוב ושוב, החליט ר´ אייזיק לנסוע לפראג הרחוקה. שבועות ארוכים ארכה הדרך, לילות ללא שינה וימים ללא אוכל ושתיה עברו עליו, אך מה לא עושים בשביל אוצר גדול. סוף סוף הגיע ר´ אייזיק לפראג, הוא לא עצר לנוח מעמל הדרך ושם פעמיו מיד לגשר למצוא את האוצר המיוחל. אך לאכזבתו גילה, כי לא יוכל לחפור מתחת לגשר. אנשי משמר המלך בוחנים בשבע עיניים את הנעשה באזור. הם מפטרלים סביבו ובודקים כל תנועה חשודה מסביבו. התעצב ר´ אייזיק, הלך אנה ואנה ליד הגשר מבלי לדעת מה עליו לעשות.

אחד החיילים הבחין ביהודי המוזר המשוטט סביב הגשר בחוסר אונים ושאלו לפשר מעשיו. לר´ אייזיק לא נותרה כל ברירה ובשברון לב סיפר לחייל על חלומותיו ועל הדרך הארוכה שעשה מביתו. לתדהמתו, פרץ החייל בצחוק מתגלגל, "גם אותי פוקד ברציפות חלום מוזר, בו רואה אני כי מתחת לתנור בביתו של יהודי ושמו אייזיק בקראקא מסתתר אוצר. האם בשל כך אעזוב את ביתי ותפקידי ואסע לקראקא הרחוקה?" לדעתי, המשיך החייל ומתוך רחמים נתן לר´ אייזיק עצה ללא כל תמורה "אסור להאמין לחלומות, סע לביתך, חזור לעיסוקיך ושכח מכל מה שעברת".

הבין ר´ אייזיק כי מטרת בואו לפראג הייתה רק כדי לשמוע ולהבין שהאוצר הנכסף נמצא ממש מתחת לאפו. אין צורך להפליג רחוק ולחפשו. הסיפור מסתיים בכך שר´ אייזיק חזר לביתו, חפר מתחת לתנור, מצא את האוצר והתעשר.

עשר שנים ברציפות חיפשה המעצמה הגדולה בעולם את הארכי טרוריסט אוסאמה בין לאדן. מיטב המכשירים האלקטרוניים פעלו בשטחי הרי טורה בורה, לוויני ריגול, מטוסי חמקן ומזל"טים. תצפיתנים ומרגלים הפכו כל אבן באזורים ההרריים הקשים. מיליארדי דולרים הושקעו, מאות חיילים קיפחו את חייהם מפיגועים, מארבים ומירי צלפים מקומיים מיומנים. במשך השנים הללו טיפחה ארצות הברית את קשריה עם מדינות העולם השלישי ועם שבטים פראיים בשטחים הנידחים ביותר, קנתה בכסף מלא את אמונם, כדי שאלו יסייעו בידה לאתר את רב המרצחים שטבח ורצח ללא רחם באלפי בני אדם חפים מפשע.

שנים רבות יודע כל ילד כי הסיבה לאי תפיסתו עד כה היא פשוטה בתכלית: "הרוצח מסתתר במדבריות ובהרים אשר שטחיהם גדולים ועצומים. מנהרות עמוקות, סלעים ונקיקים בהרים הגבוהים משמשים לו למסתור, מקומות שהגישה אליהם קשה באמצעות כלי רכב ומשוריינים כבדים. רק בין לאדן ואנשיו שנעים ממקום למקום באמצעות גמלים וחמורים יכולים לשרוד בתת תנאים שכאלו".

אך בסופו של תהליך הולכת ומתבררת האמת הכואבת. כל אותם מיליארדים שהושקעו במדינות ובשבטים הללו היו לריק. בין לאדן לא חי כחיה נרדפת בהרים, ובוודאי שלא במנהרות ובנקיקי הסלעים. הוא גם לא ניזון מעשבים וממאכלי בהמות. כבר שלוש שנים! הוא התגורר בתוככי וילה ענקית, אחוזה של ממש, מטרים ספורים מבסיסים של הצבא הפקיסטני, שכביכול היה שותף למלחמה בטרור שמנהלת ארה"ב. ידיעות שמגיעות לאחר מעשה חושפות, כי האחוזה המבוצרת והמפוארת בעלות של כמיליון דולר! נבנתה כבר ב-2005 במיוחד עבור מנהיג אל-קאעידה בעיר שוקקת חיים ומלאת פעילות פקיסטנית.

לא היינו נדרשים לכל אותה סקירה שהובאה כאן, לולי העובדה, כי כיהודים מחויבים אנו להתבונן בכל הקורות אותנו במבט תורני עמוק. כבר לימדונו רבותינו שכל "מקרה" שקורה, וכל אירוע שאירע, תפקידו ללמדנו ולשמש עבורנו כמשל וכמוסר השכל לחיינו אנו.

ובכן, פעמים רבות מחפשים אנחנו את ה"אוצר" מתחת לגשר בעיר הרחוקה. יש והאוצר הנחשק הוא רוחני כדוגמת התחזקות בענין מסוים, תוך נהיה והתלהבות מדמויות רחוקות מהמסורת היהודית השורשית, המדמים לעצמם כוחות קדושה או היצמדות לדברים הרחוקים מדרגתו של האדם ובסופו של דבר מרחיקים אותו מן ההתעוררות הרוחנית הנכספת. ויש פעמים שמחפשים אנו אחר "אוצר" פרקטי, תרים אחר כל מיני "מומחים" בעלי שם מחוץ לקרב מחננו, "שיטות בחינוך לגיל הרך" מיובאות, חדשות לבקרים לתוככי הציבור החרדי. הדרכות לשלמות הבית היהודי מגוירות מן העולם הזר והמנוכר.

לעם היהודי מענה לכל תחומי החיים. בתורתנו הקד´ נמצא הפתרון לכל התחלואים והבעיות ואין כל צורך לראות בשדות זרים אשר לא שיערום אבותינו.

"כי המצוה הזאת אשר אנכי מצווה אתכם היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא. לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אותה ונעשנה. ולא מעבר לים היא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה. כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו"

"חרב פיפיות"  ש. ליזרוביץ

חובבי הפטפטת והקונספירציות, לא יודעים מרגוע. 

מאורעות חובקי עולם כמו אלו שאירעו השבוע, אם בהצגת תעודת הלידה של הנשיא האמריקני, לאור הטענות הקשות נגדו על אי כשירותו להיות נשיא, מאחר שלא נולד בארה"ב, יחד עם המבצע הצבאי המזהיר בהריגתו של הארכי טירוריסט אוסאמה בן לאדן, והפיכתו למזון טרי לשוכני האוקינוס, תופסים את כותרות העיתונים בכל העולם, כאשר במקביל, הם מפעילים את דמיונם של חובבי הקונספירציות למיניהם.

אלה מחכים לכל מאורע, ומביאים גלי גלים של תילי תילים של ראיות, שאובאמה זייפן, ואוסאמה לא מת, ובכלל הכל מזימה של המוסד\שב"כ\סי איי אי\אף בי איי או כולם ביחד.

שילוב של "ראיות" מפולפלות, ורדיפה אחרי פרטים שונים ומשונים, הופכים את המלאכה למעניינת יותר. אלה אותם האנשים המשוכנעים שרבין לא ממש מת, ואם כן הרי זו מזימה של אנשי ביטחון, וקנדי, הנשיא הרצוח, למעשה עדין חי ונושם בבית אבות בניו זילנד ומשמש כסוכן רדום של שירותי הביטחון הבריטיים.

תעודת הלידה של אובאמה? היא זיוף של ממש, אפילו הגרפיקאי שעובד בעלון השכונתי אמר שיש לו הוכחות על כך! ואוסאמה? איך הוא בכלל מת, ובאיזה מים טמנו אותו? ומי ראה את זה? ובכלל, מה קרה שנזכרו כעת? ותגידו, זה לא נראה לכם חשוד, שדווקא בערב נזכרו להודיע על כך? אלו רק מקצת מאלפי התמיהות שעלו ויעלו במוחם של חובבי הקונספירציות למיניהן.

האמת ניתנת להיאמר, כי התחביב הזה, משמש כמזון רוחני להרבה משועממים מרחבי העולם, שמעסיקים עצמם בכל פרשה כזו או אחרת, במציאת הסברים עטויי הוד מודיעיני החל מפעולות סודיות של גופי ביטחון, ועד לפעילותם של יצורים מהחלל שממש רוצים להפריע לנו כאן, לדיירי כדור הארץ. ואם המשוגעים הללו לא היו משקיעים בזה כל כך הרבה כסף וזמן, ומבלבלים את ראשם של אנשי הביטחון, זה היה אפילו משעשע.

במחשבה נוספת והרבה פחות מצחיקה, מתברר, כי ה"פרשנים" המקצועיים למיניהם, כתבי העיתונים והשדרים, מתגלים לא פעם, כמומחים ברמה שאינה עולה על זו של אנשי הקונספירציה, הם מסוגלים לבזבז ים של מלל, על דברים שלא היו ולא יהיו, ותופסים מקום של כבוד בעולמה של המעצמה השביעית. לא ממש מתבלבלים כשדברי ההבל שלהם אינם שווים את הזמן ואו הנייר עליו הם נכתבו.

אירועי ארצות ערב למשל, גילו לעין כל עד כמה אותם "מומחים" ו"פרשנים" מבינים משהו. כך זה בכל אירוע חדשותי, כאשר אלפי מילים והסברים "נשפכים" כשבמקרים רבים אין מאחריהם כלום. דא עקא, שבמקום להסתתר במחבוא ולהתבייש בבורותם, הרי שהמומחים הללו מסתובבים בגאון ומשוכנעים שהם הם מצילים את המדינה, כשלמעשה אינם אלא חבורת הולכי בטל, המפטפטים ומקשקשים בעניינים שנהגו לכנותם בכל הדורות כ"לופט גישעפט" — עסקי רוח. הללו עושים רוח גדולה, שלרוב אין מאחריה דבר.

הבעיה הקשה מתחילה, כשמשועממים שכאלה מסתובבים במחוזותינו אנו ומחפשים פרשנויות וקונספירציות לכל דבר ודבר.

יש להם הסבר מדויק, מי אמר למי מה ולמה. בחיוך מסתיר סוד, הם ממלאים את הפה רכילויות שאין להן שחר ומקור. כל מאורע ציבורי זוכה אצלם לפרשנות מעמיקה ומקיפה, וכל שידוך שכונתי, אוצר בתוכו לדידם, כמה פרטים פיקנטיים.

יש מודעה בעיתון? הם, בלחש רועם, ורק בין גברא לגברא, ידעו להסביר מה ב א מ ת מסתתר מאחורי הדברים, כל פסיק נסרק בעיניהם, ומשמעויות בלתי נתפסות הופכות בפיהם לעובדות מוגמרות.

לא פעם הם פוגעים באנשים, מבזים אחרים, מסבירים בלהט דברים בלי שחר, ובחץ שחוט לשונם מזהמים את האוויר והאווירה, וכשמישהו מנסה להעיר להם ולהאיר את עיניהם, מייד נשמעת נימת הזלזול, הם יודעים טוב מכולם...

לפעמים, משועממים שכאלו, מאד מאד שמחים להסביר לאיזה עיתונאי חילוני, כמה דברים שהולכים ב"ציבור החרדי", כאשר לפתע הם הופכים למייצגיו. ואם המשוגעים הללו לא היו מזיקים לנו כל כך, זה היה ממש, אבל ממש, משעשע.

עם סגולה ל. מאיר

המהפכה המתועשת שפקדה את עולם הסגולות, איבדה את המניע הגדול ביותר לעבודת ד´.

לפני מאות שנים, העולם היה מפותח פחות. סחורות עברו מיד ליד בעסקאות חליפין סבוכות, כאשר האיכר סיפק תבואה לשכנו בתמורה לחלב פרתו, ביצים הוחלפו בזיתים, מלח בקטניות, וכל אלו במוצרי טכסטיל שנארגו ביד-אמונה. מוצרים מתועשים, עדיין לא נראו בימים ההם. את הלחם אפו בבית, מים שאבו מהבאר ואת הירקות גידלו בחצר האחורית.

אולם אט-אט, החל העולם משנה פניו. הכסף, החל לשחק תפקיד מרכזי בהווי החיים, ולתפוס מקום עיקרי באורחות-המסחר. את המים, סיפק חצ´קל השואב תמורת פרוטה או שתיים; את הלחם, אפה יאצ´ק האופה; וחלב, הניבה פרתו של קלמן בשפע עבור כל המעוניין, כמובן, בתמורה לתשלום הולם.

המהפך כמובן לא התרחש ביום אחד: עד לפני אי-אלו עשרות שנים, עדיין ניתן היה למצוא פרות מניבות-חלב בחצרותיהם האחוריות של אותם ברי-מזל שזכו בכך, לצד ערוגות הירק. היו גם כאלו ששירכו רגליים אל הבאר בכדי לספק את תצרוכת ביתם. אולם ככלל, מוצרים רבים, שהושגו בימים עברו בעבודת-כפיים, הפכו למוצרים סחירים.

והעולם לא שקט על שמריו. אט-אט, התרחב המגוון. חנויות המכולת, שהחלו צצות כפטריות אחר הגשם, הציעו שפע מוצרים, החל ממוצרי-יסוד בסיסיים וכלה במותרות למיניהן. אבל עדיין, עיקר הזמינות היתה בחומרי הגלם: בחנותו של לייבל שבעיירה, ניתן היה למצוא קמח, אורז, קטניות, תבלינים, ביצים, שמן, מלח וזיתים. לפעמים גם הגיע משלוח מצומצם של חפיסות שוקולד מעבר-לים, אולם רק הגבירים יכלו להרשות לעצמם את המותרות הללו.

את חומרי-הגלם היה כל אחד מביא אל ביתו, ומכאן ואילך, נדרשה עבודת-כפיים בכדי להשיג את התוצר המוגמר. עוגות אפו בבית. ארוחות בישלו בבית. מיני-מתיקה רקחו בבית, כך, נשמר ההווי הביתי. לכל בית היו את הניחוחות שלו, את רגעי הסיפוק הקטנים שעשו אותו למה שהוא.

אך הנה, נפל דבר. הגיע דורנו, ו´המהפכה האמיתית´ נמצאת כאן ועכשיו... את המצב כיום, לא צריך להציג בפני איש. אין מי שאינו מכיר את המסבאות הפזורות ברחובותינו, ומציעות מזון מוכן לסוגיו השונים. אין מי שיכול להתעלם מריחות המאפה הטרי שמדיפות קונדיטוריות השוכנות תחת כל עץ רענן. כמעט לא ניתן למצוא מעדן שאינו בר-השגה, פרי עמלו של פלוני או אלמוני המוצא בו את פרנסתו.

כמו לכל דבר, יש לכך צדדים חיוביים. בחסדי שמים, ניתן לראות כיום בתים רבים בהם עקרת הבית נושאת מספר כובעים, בין כתלי הבית ומחוצה לו, וזאת לצד גידול משפחה לתפארת. בנסיבות אלו, ברור כי לעיתים ניתן להפיק תועלת מהאפשרויות העומדות בפני עקרת הבית המודרנית, כאשר היא מבקשת לעיתים להקל מהעומס המוטל עליה.

אולם במקביל, החסרונות אף הם כבדי-משקל. בתים רבים מספור איבדו את החיוניות שלהם, את ההווי שלהם, את הניחוח המיוחד שלהם, בשל תהליך התיעוש שעברו החיים המודרניים. הניחוחות שוב אינם, וההווי נעלם מהנוף. הקירות נותרו על עמדם, אך הרוח שביניהם, פרחה לה.

פעם, כאשר אי-מי מצא עצמו במצוקה, ברורה היתה הדרך. סידורן של נשים צדקניות רווי היה בדמעות ששפכו בכל עת-מצוא על כל ענין שבעולם. פרנסה, שידוכים, מחלה חלילה, כל אלו הובילו את האם היהודיה אל מזמוריו של נעים-זמירות-ישראל. גם בעליהן, החרו החזיקו אחריהן, ותפילת עמידה של אדם הנתון במצוקה, שיקפה היטב את הלך-רוחו.

כל יהודי ידע, שאם ברצונו לזכות לישועה, עליו להתחטא לפני אבא שבשמים כבן לפני אביו, ולהתרצות לפניו: לקבל על עצמו התחזקות במצוה כלשהי, להוסיף על שעות הלימוד שלו, וכיוצא בזה, הכל בכדי לזכות ולמשוך רחמי שמים ממרומים. אולם הנה, העולם התקדם. המהפכה המתועשת חדרה גם אל הפינה הזו. סגולות מסגולות שונות מרחפות בחלל העולם, עד שכיום, האדם המוצא את עצמו במצוקה אינו צריך אלא לבחור באחת מן הסגולות הרבות המתגלגלות בפיתחנו.

אין אנו מזלזלים חלילה בסגולות, שרבות מהן יסודן בהררי-קודש. ברור שאדם הכופה את יצרו ופותח ידו לרווחה, ימשיך על עצמו בכך רחמים ממרומים, גם אם הוא עושה זאת בכדי לזכות לישועה. ברור שאדם שיתמיד בלימוד הלכותיה של מצוה פלונית או אלמונית ויקבל על עצמו להתחזק בשמירתה, יתרצה בכך לפני אבא שבשמים. אולם הגישה שהפכה את הסגולות למכונה מתועשת של ישועות-אינסטנט, גרמה לנו לאבד את אחד הכוחות המניעים ביותר להתעלות בעבודת-השם: את כח ההכרח!

כי מי ירוץ לחפש מזור לכאבו במחוזות תיקון-המידות, כאשר הוא יכול להשיג ישועה בכוחה של סגולה זו או אחרת? מי יתכנס לחשבון-נפש מעמיק, כאשר הפתרון המדומה לכל בעיה נמצא בהישג-יד?

הבה נחזור איפוא להיות עם-סגולה באמת. נזכור כאשר אנו נתונים במצוקה, שיש מי שמצפה להושיע. יש לנו אבא גדול, שרוצה להיטיב, ואינו ממתין אלא שנעשה את חשבון הנפש, ונתקן את הדרוש תיקון. שנתרצה ונתחטא לפניו.

ואם נעשה זאת, בכל דרך שהיא, הישועה קרובה לבוא!

"מזרחנות" מ. שוטלנד

אמנם לפלגנותם ובוגדנותם הרצחנית של הישמעאלים אין אח ורע, אך גם אצל אחרים קיימת לעיתים פעילות חתרנית הסותרת אינטרסים קיומיים.

אחת התופעות המוזרות בקרב בני הדודים שבשכנותנו, היא עוצמת הפלגנות של "האומה האיסלאמית המאוחדת". הללו כולם כאחד עוינים את ארה"ב ויתר מדינות המערב, בשל רגשות היסטוריים עמוקים. לאחר שבתקופת מסעי הצלב היו לצלח-א-דין הצלחות, שבשיאן אף כבש חלק מאירופה, זה זמן רב שהערבים מצויים בנחשלות תרבותית ושלטונית, המונעת מהם להתמודד מול היתרונות הטכנולוגיים-מדיניים, של המדינות הדמוקרטיות. לא נותרה להם אלא המשטמה והיא אכן קשה כשאול.

מידה זו שהם מצטיינים בה, מקיימת בידם גם יתרונות טקטיים מעשיים במאבקיהם. עוצמת אכזריותם המצויה מעבר להבנת אויביהם, סייעה בידם להפתיע במהלכים בלתי צפויים כמו הפיגוע במגדלי התאומים, שאיש זולתם לא חשב על היתכנותו החייתית; יכולתם לערוף ולרוצץ ראשים בשידור חי, מבטאת באור הכי עז את המונח "טרור", לאמור הפחדה; המניפולטיביות הבלתי אנושית של להטוטיהם בהחזקת בני ערובה, היא מן המפורסמות. מדינות רבות כקולקטיב ובתוכן בני אדם יחידים רבים כפרט, מתענים תחת שבט ייסוריהם. עם זאת, מבחינה אסטרטגית, יכולתם הנמוכה חושפת אותם לנקמות ובאופן כללי מעמידה אותם במצב, בו למעשה הם נתונים לחסדי המדינות המפותחות.

איש אינו מבין את כללי המשחק של המאבק העולמי השורר בשנים האחרונות. ספק אם תופעות כמו ההפכפכנות האירופית נוסח צרפת למשל, או מעשיו המנוגדים של נשיא כמו אובמה, יכולים לשקף גישה מסודרת ומנומקת וממילא "לב מלכים ושרים ביד ד´", אך מצד הערבים, ודאי שניתן להצביע על תסמונת אחת ברורה, העומדת להם לרועץ: פלגנותם ההדדית המתוחזקת בעוצמות שטנה שאינן פחותות מאלו, המפרנסות את שנאתם לזרים. לו היו שמים את בן-לאדן הסוני בעודו חי ואחמדיניג´אד השיעי יחדיו במקום סגור, אין ספק שאחד מהם היה יוצא משם במצב הרבה יותר גרוע מזה של הראשון במעמקי האוקיינוס לאחר מפגשו עם הדגים. כך הוא המצב הבינערבי בביטויו המעשי מידי יום, בלוב, בתימן, בסוריה, בלבנון ובעיקר בעירק, המשמשת עדיין שדה קרב פעיל ועתיר נפגעים מידי יום (כל זמן שלא נגמרו שם המכוניות...).

התנצחות זאת על רקע המאבק החיצוני המשותף, מעלה סצנות מעניינות בסתירותיהן הבוגדניות: אין לו לקדאפי למשל, שום בעיה לגדף את מתנגדיו על שהם אנשי "אל-קעידה" ולמחרת חיסולו של בן-לאדן, לקשור כתרים לשמו עד כדי הכרזות בסגנון, "תהא אחריתי כמוהו". ממש כך, לא אכפת לשיעים להשתמש בארה"ב, על מנת לכלות את סאדם חוסיין הסוני, למחרת להפנות את נשקם האמריקאי נגד מושיעיהם מאתמול, תוך דרישות נחרצות מאובמה, שיציל את אחיהם מיד העלווים של אסאד בסוריה. זאת שעה שבלבנון הם משתפים עם אותו אסאד פעולה באמצעות ה"חיזבאללה" נגד מדינת ישראל. לעולם אין לדעת אם יש להם ליצורים אלו, איזה ערך עליון, שהם מסוגלים לחיות בעדו. הכל מכל כל משמש להם כזירת מאבק בלתי פוסקת, המובילה אותם לשכון לבטח ולהתבסס בנחשלותם. זוהי תופעה מופלאה שיש לה הגדרה אחת ממצה: ידו בכל ויד כל בו.

אמנם לעצמת בוגדנותם הרצחנית של הישמעאלים אין אח ורע, אך גם אצל אחרים קיימת לעיתים פעילות חתרנית הסותרת אינטרסים קיומיים. במדינת ישראל ניתן לראות שנאה עצמית טהורה כמו זו השמאלנית האידיאולוגית. פעמים אחרות עסקינן בפחיתות יצרית מחמת תקוות פוליטיות, דוגמת התנהגותם של מנהיגים שנדחו דמוקרטית בקרב הציבור וחושבים לעשות לביתם בעזרת אכילת קורצה אצל הפריץ. ישנם גם כאלו שנוהגים בעצמם סתירות מפליגות, כמו אותו חייל, שאת פציעתו והרג חבריו במלחמת לבנון השנייה, זקף בפירוט מנומק, לחובת פרסומים מופקרים על תוכניות קרב בעיתונים ישראליים. זאת, מעל דפי ספר שבחר לפרסם באחד מהגרועים שבהם!?!...

היה מותר לצפות, שבקרבנו לא יתרחשו תופעות עלובות מעין אלו, שבדרך כלל אנו רואים ממרחק אצל גויים נחשלים, או בקרב ההמון הישראלי התוהה. בשבוע החולף פורסמו מכתבי הגאון הגדול רבי ניסים קרליץ שליט"א שאליו הצטרף הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א, ומכתבם של ראשי הישיבות שליט"א, אודות "השבועונים והחינמונים כולל עיתון ´משפחה´", ה"מסלפים ומטשטשים את השקפת תורתנו הקדושה...", "וניכרת בהם המגמה המתמשכת להכניס ערכי עולם החיצון לתוככי עולמנו...".

בהכרזה כה ברורה ומובהקת, על מה שמרנן ורבנן רואים כסכנה ל"כל מה שהם עמלים להנחיל" בקרבנו, יש בכדי ללמד על טיבם של אלו, הנוהגים בה קלות ראש בשל אינטרסים כאלו ואחרים, אמיתיים ומדומים, או לעיתים אף סוחרים בה להנאתם רח"ל.