■ חיסולו של בן לאדן חיזק את מעמדו של הנשיא אובמה וישפיע על התהליך המדיני ■ בדרג המדיני חוששים כי אובמה המחוזק, יגביר עתה את הלחץ האמריקאי על ממשלת ישראל, להסכים להקמת מדינה פלשתינית ■ אובמה יבקש להוכיח לערבים, שלמרות החיסול הוא לא אנטי מוסלמי, ולכן ילחץ על נתניהו לבצע ויתורים מדיניים ■ הנשיא שיפגש עם נתניהו בבית הלבן בעוד שבועיים, כבר אינו חושש מנאומו של ראה"מ בפני שני בתי הקונגרס. אובמה חש מספיק חזק להתמודד עם הדברים ■ הפגישה ביניהם תהיה על רקע הסכם הפיוס הפלשתיני הפנימי, ונתניהו לא ישכח להזכיר כי החמאס, שותפו החדש של אבו מאזן, גינה את חיסולו של בן לאדן ■ אי אפשר גם להתעלם מהצביעות העולמית: כאשר מדינת ישראל מחסלת טרוריסטים בעזה ובגדה, כולם יוצאים לגנות. אבל כאשר ארה"ב מחסלת בן מוות, העולם משבח וחוגג ■ על החיסול של בן לאדן, על ההסכם הפנים פלשתיני ועל מה שביניהם.
אריה זיסמן
שיחת הטלפון ביום ראשון בלילה, שהתקבלה בשגרירות ישראל מהבית הלבן, לא הפתיעה את ליאור וינטרוב, ראש לשכתו של השגריר בוושינגטון, שהרים את הטלפון. שיחות כאלו נערכות תכופות ומעידות על הקשר התמידי בין השגרירות לבית הלבן. אולם המשך השיחה היה בהחלט מפתיע. "מדברים מחדר המצב של הבית הלבן. אנו מחפשים בדחיפות את השגריר". וינטרוב זיהה כי הקול מעבר לקו בהול, והשיג במהירות את השגריר מיקל אורן, שכבר היה בביתו. בחדר המצב העלו על הקו בכיר בבית הלבן, שדיבר במהירות רבה. "אדוני השגריר. אני רוצה לומר לך שתפסנו אותו". הבכיר לא פירט את שמו של מי שנתפס, אבל השגריר הבין מיד. עשר שנים, מאז אסון התאומים, מחכים בשגרירות לטלפון הזה, והנה הוא מגיע. "מזל טוב" השיב השגריר ולא הסתיר את התרגשותו. "האם הוא חי או מת?" הבכיר האמריקאי לא הסתיר מידע, והשיב ללא היסוס: "מת". "אובמה מתכוון להודיע מיד לאומה האמריקאית ולעולם על תפיסתו של המבוקש מספר אחת", המשיך הבכיר לפרט. אורן עוד הספיק להתעניין, היכן היתה התפיסה, ונענה: "במקום מחבואו בפקיסטאן". הבכיר האמריקאי היה כבר קצר נשימה, וביקש מאורן לעדכן את ירושלים בתפיסה, לפני שאובמה יעלה לשידור. "תודה על העידכון", הודה אורן. "זהו יום גדול וחשוב לעם האמריקאי ולמלחמה העולמית בטרור". השניים נפרדו בידידות. מאוחר יותר סיפר אורן, כי רק לאחר השיחה עימו, עברו האמריקאים לעדכן עוד מדינות ידידותיות. "אנחנו קיבלנו את המידע ראשונים", אמר. שיחה לחדר הסגלגל מיד בתום השיחה מיהר אורן להתקשר ליועץ לביטחון לאומי, יעקב עמידרור. השעה בישראל היתה כבר לפנות בוקר של יום שני. עמידרור לא היסס והעיר את נתניהו עם הבשורה. אורן המשיך בטלפונים ועידכן גם את שר החוץ ליברמן על החיסול. רק זה חסר לו, ליצור משבר בין לשכת ראה"מ למשרד החוץ סביב העניין המשמח הזה. מיד לאחר הטלפונים, נכנסה שגרירות ישראל בוושינגטון לכוננות. במקביל הזעיק נתניהו את יועציו כדי לנסח תגובה ישראלית מהירה ולדון בהשלכות החיסול. התגובה המהירה הולידה את הטעות (עליה כבר נכתב כאן), כי "ישראל מברכת על החיסול של אובמה בן לאדן". הטעות תוקנה במהירות, והכל שב על מקומו בשלום (בינתיים). נתניהו לא הסתפק בתגובה רשמית ישראלית על "היום ההסטורי לארצות הברית ולכל המדינות שנאבקות בטרור", ובירך את הנשיא אובמה באופן פומבי. בהמשך אף התקשר ישירות לחדר הסגלגל ובירך את הנשיא בשם אזרחי מדינת ישראל על גודל ההישג. אובמה הודה על הברכות, הבהיר את מחויבותה של ארה"ב למלחמה בטרור, ולא אמר מילה וחצי מילה, על המפגש הצפוי בין השניים בעוד שבועיים (ביום שישי). למה להעכיר אוירה בשעה כה שמחה... ואכן גם נתניהו היה שמח. החיסול של בן לאדן עושה טוב לכולם (חוץ מהחמאס), אולם רגע לאחר שהתעשת, לבטח עברו לנתניהו מחשבות בראשו, על הפגישה הצפויה שלו עם אובמה. כשיגיע לוושינגטון ימצא נשיא אחר לחלוטין בבית הלבן. לא עוד ברווז צולע, אלא נשיא מחוזק עם ביטחון עצמי רב. ההשלכות ברורות.
עיתוי רע לפגישה
עיתוי הפגישה שנקבעה לנתניהו, בעוד שבועיים בבית הלבן עם אובמה, ושלושה ימים אחר כך, הנאום הצפוי שלו בגבעת הקפיטול, מגיעים בעיתוי מאד לא נוח מבחינה מדינית ישראלית. מצד אחד תגובת החמאס על החיסול משחקת לידיו של נתניהו, כיון שברוב טיפשותו הביע איסמעיל הנייה, גינוי על עצם החיסול ובעד בן לאדן. בכך קומם החמאס את האמריקאים הגאים ואת הבית הלבן, שחגג ניצחון על האיש השנוא ביותר עליהם, זה שמאלץ אותם לחלוץ נעליים, כל פעם שהם עוברים בשדה תעופה בתוך ארה"ב, מאימת הטרור. מאידך, נתניהו לא יוכל לנצל את הנאום בקונגרס נגד אובמה, כפי שאולי תיכנן מלכתחילה, כיון שהנשיא שיקם את מעמדו באחת. שום נאום, חזק ככל שיהיה, לא יוכל לו. אין מנוס מלהזכר שוב, בדברים שאמר נתניהו לכתבים במטוסו, באחת הנסיעות לוושינגטון. באותה עת נרשמה מתיחות רבה בין השניים ולא היה ברור האם הנשיא יפגוש בראש הממשלה הישראלי. הכתבים הקשו ושאלו את נתניהו על המצב הסבוך אליו נקלע, ונתניהו השיב בחיוך, כי יש עוד דיעות ועוד אנשים בארה"ב... בדבריו אז ביקש לרמוז כי אובמה אינו לבד, וכי יש למדינת ישראל ידידים אחרים באמריקה ובבתי הקונגרס. הפעם לא יחזור על הדברים הללו. נתניהו מבין כי אובמה חיזק מאד את מעמדו הפנימי לאחר החיסול, והוא ימצא נשיא אחר לחלוטין בבית הלבן. אם נתניהו בנה את ביקורו הקרוב בארה"ב על קונגרס חזק מול נשיא שהולך ונחלש ברחוב האמריקאי, בתקשורת ואפילו במפלגתו הדמוקרטית, הרי שעתה הכל השתנה. אובמה כבר אינו חושש מנאומו של נתניהו. מצידו שראש ממשלת ישראל יאמר כל מה שירצה. אוסמה סייע לאובמה להתמודד גם מול נתניהו...
יום שישי בבית הלבן
עד אתמול לא היה ברור, האם אובמה יפגוש את נתניהו בביקורו בעוד שבועיים בוושינגטון. בבית הלבן פיזרו את הערפל בעניין ובהודעה (לאקונית) קצרה, הודיעו כי ראה"מ, בנימין נתניהו, ייפגש עם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, ביום שישי בעוד שבועיים. בהודעה של דובר הבית הלבן נאמר כי "שני המנהיגים צפויים לדון בפגישתם במגוון נושאים בעלי אינטרסים משותפים לשתי המדינות". דובר הבית הלבן הוסיף כי השניים ישוחחו בין השאר על הקיפאון בתהליך השלום, הסכם הפיוס הפלשתיני וחוסר השקט באזור. עוד אמר כי בוושינגטון אוספים מידע על ההסכם שנחתם בין הפתח´ לחמאס, והדגיש כי הממשל קורא לחידוש המשא ומתן בין מדינת ישראל לפלשתינים. הדובר לא דיבר על עיתוי הפגישה שנקבעה, יום שישי בעוד שבועיים. מדובר במועד לא שגרתי לפגישות שמקיים אובמה, מה שמעיד כי הנשיא התאמץ למצוא זמן לפגישה עם נתניהו, ולפנות את עצמו מעיסוקים אחרים. לנתניהו נקבעו בביקור שתי הופעות מול בתי הקונגרס בוושינגטון, ביום שני, שלושה ימים לאחר הפגישה עם אובמה, וביום למחרת. אובמה עצמו צפוי לצאת ביום ראשון של אותו שבוע לביקור בן שישה ימים בארבע מדינות אירופיות. את הנאום של נתניהו ישמע כשהוא לא בארצו. בסביבת אובמה כבר אמרו כי הנשיא מקווה שהפעם יגיע נתניהו לפגישה עם תוכניות למחוות אפשריות, וינסה לבחון יחד דרכים לחידוש המשא ומתן הישיר בין מדינת ישראל והפלשתינים. נתניהו מצידו ינצל את המפגש להודות באופן אישי לאובמה על תמיכת הממשל בפיתוח מערכות "כיפת ברזל", להגנה מרקטות, ו"חץ 3", להגנה מטילים בליסטיים.
ההסכם יסייע לנתניהו
גורמים בוושינגטון אמרו, כי הציפיות של הממשל מהפגישה אינן גבוהות, וכי הביקור יהיה קל משהיה צפוי לנתניהו, לפני שנודע על הסכם הפיוס הפלשתיני בין הפתח´ לחמאס. ואכן נתניהו תקף את ההסכם מכל עבר. השבוע בעת ביקורו באירופה, קשר בין הפיוס של פתח´ עם החמאס לחיסול בן לאדן. נתניהו אמר כי הפיוס בין הפתח´ לחמאס הוא בבחינת מכה מוחצת לתהליך השלום. במקביל אמרו מקורביו של נתניהו, כי ההסכם יכול רק לסייע למדינת ישראל בניסיונותיה להפיג את הלחצים על מדינת ישראל. כאמור מיד אחרי חיסולו של בן לאדן, בעוד העולם חוגג, גינה ראש ממשלת החמאס ברצועת עזה, איסמאעיל הנייה, את המעשה וכינה אותו "התנקשות בלוחם ערבי". התמיכה הזו של החמאס במנהיג אלֿקעידה ובאיש ששימש במשך שנים "מבוקש מספר 1", צפויה לעזור לנתניהו הן בפגישות שקיים אתמול ושלשום במסע הדיפלומטי שלו באירופה, והן בביקורו הקרוב בארה"ב. בפועל, יודע נתניהו שהתהליך המדיני קפוא כבר שנה. נכון לעכשיו מדובר בתהליך מת שחוסל (עוד לפני בן לאדן). עתה מכוון נתניהו את כל מאמציו המדיניים לעבר הצבעת האו"ם על הכרה במדינה פלשתינית בספטמבר. הפיוס בין הפתח´ לארגון הטרור החמאס, עשוי איפוא לסייע לנתניהו להפיג את הלחץ בעצרת הכללית. ואכן נתניהו עט על המציאה בשתי ידיים, והתייחס להחלטת חמאס לגנות את חיסולו של מנהיג אלֿקעידה. "רק לפני כמה ימים ציר הטרור ספג מהלומה חזקה מאד בדמות חיסולו של בן לאדן, עתה בקהיר הוא קיבל ניצחון. משום שכשאבו מאזן, יו"ר הרשות הפלשתינית, מאמץ ומחבק את החמאס, אותו חמאס שמגנה את הפעולה נגד בן לאדן אותו חמאס, שקורא להשמדת מדינת ישראל, שיורה טילים על ערינו וילדנו, באותו רגע השלום נוחל תבוסה והטרור בעצם זוכה לניצחון גדול".
הצביעות העולמית חוגגת
בביקורו בארה"ב לבטח יזכיר נתניהו למארחיו, כי כבר לפני שנים רבות כתב בספרו כיצד יש להלחם בטרור העולמי. בהקשר זה לא ניתן להתעלם מהצביעות העולמית בכל הקשור לחיסולו של בן לאדן. בעשור האחרון הוטחה במדינת ישראל ביקורת רבה על הלחימה בטרור הפלשתיני. באירופה מחו נגד החיסולים הממוקדים, בטענה שמדובר בפשע מלחמה. עד היום לא יכולים לבקר קצינים ישראלים בכירים בבריטניה מחשש שיעצרו. אפילו מזכירו הצבאי של נתניהו, האלוף יוחנן לוקר, נמנע השבוע מלהגיע לממלכה הבריטית מהסיבה הזו. ארגוני שמאל בעולם המגובים לא פעם על ידי ממשלותיהם, טוענים שכל אדם צריך לעמוד למשפט, יהיה מי שיהיה. כך עשו גם לאחר חיסולם של הטרוריסטים יאסין ורנטיסי — מנהיגי החמאס, וכך היו עושים אם מדינת ישראל היתה מחסלת את נסראללה. הצבא הישראלי שהמציא את שיטת הסיכולים הממוקדים, במאבקו בטרור, ספג גינויים על כך, אולם האמריקאים זוכים רק לשבחים. היה מי שכתב כי חיסול ממוקד אמריקאי, מביא לעולם יפה יותר, ואילו חיסול ישראלי מערער את יציבות העולם. המסקנה: חיסול הוא עניין של גיאוגרפיה. תלוי מי מבצע אותו והיכן. מה שברור הוא, שגולדסטון לא ישאל שאלות, וגם לא המועצה לזכויות האדם של האו"ם. איש מהם לא יעלה תהיה, מדוע רצחו אדם שאינו חמוש, הגם שמדובר בטרוריסט. הצביעות בהתגלמותה, ולמרות כל זה, יש לברך כמובן את חיסולו של בן לאדן ולהמתין לגורל דומה של נסראללה ואחמדינג´אד. בהצלחה. |