■ בעוד העולם עוסק בשאלה מי יפול ראשון מהזירה הערבית — נשיא סוריה אסאד או שליט לוב קדאפי, סילקו האמריקאים את הטרוריסט האיסלאמי מספר אחת בעולם — אוסמה בן לאדן, שהצטרף לצורר אחר — סדאם חוסיין, שגם הוא נלכד בזמנו על ידי האמריקאים ■ במדינת ישראל מקווים כי היעד הבא יהיה הצורר האיראני אחמדיניג´אד ■ הפרטים על החיסול מתפרסמים אט אט, אך חלקם סותרים זה את זה. האם בן לאדן היה חמוש, האם השתמש באשתו כמגן חי? ■ בממשל החליטו שלא לפרסם את תמונתו, כדי למנוע תגובות זעם ושלהוב יצרים בעולם הערבי, אך הדבר תורם לפריחת תאוריות קונספירציות שונות ■ הפעולה מחזקת את הנשיא אובמה, בדרך לקדנציה שנייה בבית הלבן ■ כיצד פעל המודיעין האמריקאי? מי הביא לפריצת הדרך? איזו יחידה ביצעה את החיסול? מדוע הושלכה הגופה ללב ים? מה חלקה של פקיסטאן בפרשה ומה כל זה קשור לגלעד שליט? ■

הברווז והברבור

מפנה: אוסמה יביא לאובמה את הניצחון בבחירות לנשיאות ארה"ב

שני נשיאים ארה"ב האחרונים, חייבים לבן לאדן את הקדנציה השנייה שלהם. הראשון הוא הנשיא לשעבר ג´ורג´ בוש, שקיבל את הקדנציה השנייה לאחר פיגוע התאומים אותו ביצע ארגונו של בן לאדן. בוש תפקד למופת לאחר הפיגוע, וזכה לאהדה רבה, שהביאה לו את הקדנציה השנייה בבית הלבן. גם אובמה עומד לקבל את הקדנציה השנייה שלו, וגם הוא בגלל בן לאדן. בוש בגלל הפיגוע ואובמה בגלל החיסול.

הבחירות לנשיאות ארה"ב יערכו רק בעוד 18 חודשים, אבל הקמפיין יכלול בצורה ודאית את החיסול, ויציג את אובמה כמי שעמד בראש המבצע. חגיגות הניצחון ברחבי ארה"ב שינו כליל את האוירה כלפיו. כל אותם שזלזלו באובמה וטענו כי בתקופתו ויתרה ארה"ב על תפקידה המסורתי: השוטר של העולם, קיבלו נשיא שהכה באיש הרע בעולם והצליח לחסלו. ברגע אחד הפך הנשיא החלש, לנשיא חזק. "הברווז הצולע" הפך ל"ברבור שחור".

אפילו יריביו של הנשיא, אנשי המפלגה הרפובליקנית, לא יכלו שלא להחמיא לו. מדובר בדיק צ´יני — סגן הנשיא לשעבר, דונלד רמספלד — שר ההגנה לשעבר ועוד רפובליקנים בכירים רבים, שלא היססו עד כה לטעון, כי אובמה הוא נשיא הססן וחסר ניסיון, שלא יודע להביא להכרעה מול הטאליבאן באפגניסטאן.

היו אמנם שניסו ליטול מאובמה את האחריות למבצע, וציינו בעיקר את המודיעין האמריקאי המוצלח והצבא, אבל הנשיא לא נתן לאיש לגזול ממנו את ההצלחה. נאומו ההיסטורי שובץ לכל ארכו בביטויים בגוף ראשון. "נפגשתי", "הוריתי", "הערכתי", "בהנחייתי" ועוד. אובמה התעלם מקודמו הנשיא בוש, שהחל במצור אחר בן לאדן ונטל לעצמו את כל הקרדיט.

אובמה יודע היטב שהוא נטל סיכון במבצע. אם היה נכשל, כפי שבזמנו נכשלו האמריקאים בשחרור בני הערובה באיראן, הוא היה משלם את המחיר הפוליטי ומאבד כל סיכוי בבחירות הבאות. לא לחינם נראה מתוח ביותר, בצילומים שהנפיק הבית הלבן, בהם ישב הנשיא עם עוזריו וצפה במבצע החיסול בשידור חי, דרך המצלמות שהיו על קסדות הלוחמים.

בסופו של דבר המבצע הצליח, ואובמה שיקם את מעמדו הפנימי. החיסול הוא המשכו של שבוע מוצלח לנשיא, לאחר שקודם לכן הודיע אחד מיריביו המרכזיים למירוץ לבית הלבן, היילי ברבור — מושל מיסיספי, כי הוא פורש מהמירוץ. כמו כן חשף אובמה את העותק הרשמי של תעודת הלידה שלו, ובכך נטל את העוקץ מיריביו שטענו כי הוא לא אזרח אמריקאי.

הצלחה נוספת נרשמה לאובמה עם מינויו של הגנרל פטריאוס הכריזמטי מפקד כוחות נאט"ו באפגניסטאן לראש הסי.אי.איי. הרפובליקנים רצו מאד לראות את פטריאוס מצטרף אליהם, ואובמה הקדים ונטל אותו אליו.

אובמה יכול איפוא להיות מרוצה מעצמו. החל מהשבוע הוא הגיבור החדש של אמריקה. נקודת המפנה שלו החלה השבוע ותסתיים בניצחון על כל מי שיתמודד מולו. אובמה חייב את זה לאוסמה.

אור ירוק

עוזריו של אובמה היו חלוקים בינהם, האם לצאת למבצע או להמתין

במהלך השבוע שקדם למבצע, המשיך אובמה לשמור על "עסקים כרגיל", ואף שכבר נתן את ההוראה ואישר את הפעולה, לא שינה דבר מסדר יומו.

הדברים הגיעו לשיא, כאשר ימים אחדים קודם, נשאל במסיבת עיתונאים, מדוע עדיין בן לאדן לא נתפס, למרות המצוד הגדול אחריו. אובמה שמר על ארשת פנים קפואה וענה בהתחמקות: "חשוב לנו ללכוד את בן לאדן, ואנו עושים ונעשה את כל המאמצים לצורך כך". איש לא חשב שבאותה עת כבר מוכנה הפעולה לביצוע.

קודם שאישר את הפעולה, היו אנשיו חלוקים בדעתם. בפגישה שנערכה ביום חמישי לפני שבוע, דן עימם באפשרויות השונות לטיפול במידע המסווג שהיה בידיהם על מקום הימצאו האפשרי של בן לאדן בפקיסטן. בנוסף לאפשרות של הפשיטה הרגלית, הועלו אפשרויות נוספות. הדעות בחדר היו כאמור חלוקות.

הפגישה שנערכה בחדר המצב המאובטח בבית הלבן, התארכה והתארכה. הדיונים בסוגיה נמשכו כבר מספר שבועות בפגישות סגורות וסודיות, שלא נרשמו ביומנים של המשתתפים בהן, מחשש שידלפו למזכירות.

האפשרות המרכזית היתה שהפשיטה על המבנה תבוצע על ידי צוות של יחידת עילית מכוחות ארה"ב. האפשרות הנוספת היתה לחכות למידע ודאי יותר, שיוכיח כי אכן בן לאדן שוהה במבנה דמוי המבצר בפקיסטאן. החשש היה שהוא לא שוהה שם, אבל ראש הסי.אי.אי שיכנע כי רוב הסיכויים שהוא אכן שם. במקביל המליצו ראשי הצבא להמנע מפעולה קרקעית מסוכנת, ותחת זאת להפציץ את המיתחם מהאויר.

הנשיא ביקש לחשוב על העניין במשך הלילה, וההחלטה הסופית התקבלה על ידו ביום שישי לפני שבוע, בדיוק כאשר הבריטים חגגו בענק את חתונתו של הנסיך ויליאם. אובמה לא צפה כמו מיליונים בעולם בתמונות ובארועי החתונה, אלא עסק בפרטי המבצע המתוכנן. הוא ידע היטב, שאם המבצע יצליח, יאפיל ההישג גם על החתונה הבריטית. ואכן כך היה.

ביום שישי בבוקר חשף בפני קבוצה קטנה מעוזריו את החלטתו. "יש לכם אור ירוק לפשוט קרקעית על המבנה באופן מיידי". אובמה חשש כי אם יפציצו את האחוזה, יפגעו חפים מפשע. כמו כן חשש שאם טילי שיוט יהרגו מרחוק את בן לאדן, גופתו תושחת ולא ניתן יהיה להוכיח בוודאות שאכן הוא נהרג. היועצים בחדר היו נרגשים. כולם הבינו וידעו מהי המשמעות של ההוראה.

אובמה ועוזריו חששו כי עיכוב הפעולה, עלול להביא את בן לאדן החשדן להבחין במעקב שהוטל עליו ולהמלט מהמקום. עם זאת המידע היה, שבן לאדן לא נוהג לצאת מהמתחם.

שיקול נוסף לצאת לפעולה מיידית, היה קשור לאימונים של לוחמי הקומנדו הימי, שכבר קיימו מספר מודלים "על יבש". אובמה קיבל דיווחים כי הם מוכנים למשימה. בשעות אחר הצהריים ביום ראשון, לאחר שהפעולה כבר אושרה עקרונית ביום שישי, כינס אובמה פגישה בבית הלבן, במהלכה הוצגו תכניות המבצע בפני הנוכחים.

בפגישה זו שהוגדרה כ"מתוחה ביותר מאז החל אובמה לכהן כנשיא", השתתפו שר ההגנה רוברט גייטס, מזכירת המדינה הילרי קלינטון, היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן טום דונילון וראש מחלקת המלחמה בטרור בבית הלבן ג´ון ברנן. התוכניות הוצגו ואושרו והפשיטה יצאה לדרך.

שיחת הטלפון

פריצת הדרך: כך הוביל "השליח" את האמריקאים לתוך המיתחם

ההתלבטות האם לצאת למבצע לא היתה קלה. המידע על מבנה המגורים בעיר אבוטאבד שבפקיסטן, בו התגוררה משפחת בן לאדן הגיע לגורמי הביטחון בארצות הברית כבר לפני עשרה חודשים. אולם רק לפני חודשיים, חשו גורמי המודיעין כי הם משוכנעים שבן לאדן נמצא במבנה. רק אז הם החלו לעבוד על רשימה של אפשרויות לפעולה צבאית.

המידע על מקום המצאו של בן לאדן, עלה כאשר המודיעין האמריקאי הבחין במבנה מגורים ששוויו מיליון דולרים, הנמצא בבעלותו של אדם ללא הכנסה שיכולה להחזיק את המיתחם הזה.

המשפחה שהתגוררה במתחם היוקרתי והמסוגר התאימה לפרופיל של משפחת בן לאדן. אולם, עד לרגע היציאה לפעולה, איש בבית הלבן, כולל הנשיא אובמה עצמו, לא היה בטוח בוודאות מוחלטת, כי אכן מדובר בביתו של מנהיג אל-קעידה.

בסי.אי.איי ידעו שרק סייענים של מנהיג אל-קעידה, ולא אנשי צבא בכירים של הארגון, הם שיכולים להביא מידע אודותיו שיסייע לתפיסתו. בן לאדן ידע שלא להתקרב לחייליו ולמפקדים הבכירים בארגון או לגלות את מקום המסתור שלו. עם זאת, עדיין היה צריך אנשים, שיעבירו החוצה את המסרים שלו.

וכך לאחר מספר שנים של חקירות עצורים ובכירים באל-קעידה, הגיעו לשליח האישי של בן לאדן — שייח´ אבו אחמד. אותו שליח לא ידע ששיחת טלפון אחת שניהל, היא שתוביל בסופו של דבר לחיסולו של הטרוריסט המבוקש מספר 1 בעולם.

ואכן פריצת הדרך הגיעה באמצע השנה שעברה, כשאבו אחמד ניהל שיחת טלפון עם אדם שהיה תחת מעקב של המודיעין האמריקני. האיש אותר לא רחוק ממקום המסתור של בן לאדן. מעקב נוסף אחריו הוביל את העוקבים הישר למתחם המבוצר בעיר אבוטבאד. המקום היה ידוע כבר לחוקרים, אך הם חשבו שבן לאדן יסתתר במקום יותר מאובטח.

מאז, החלו החוקרים לחשוב כי אכן בן לאדן הוא שמתחבא באחוזה, אליה איש לא נכנס, וממנה איש לא יצא. האחוזה הייתה מנותקת מהעולם. לא הרחק ממנה שוכן בסיס גדול של צבא פאקיסטן. הבניין עצמו נבנה במרכז כביש כורכר, בודד בשולי מרכז העיר. גודלו היה יוצא דופן והחומות החיצוניות בגובה 4-6 מטרים, עוררו את חשד האמריקאים, כי הבית אינו תמים למראה.

הבית היה גדול פי שמונה משאר הבתים באיזור, ומבודד באמצעות שני שערי ביטחון. המידע הצביע על הדרך בה הדיירים נפטרים מהזבל באמצעות שריפתו. זאת באופן בלתי מקובל באיזור, ובניגוד לשכנים שנהגו להוציא את הזבל החוצה. פרט זה עורר סקרנות מיוחדת בקרב אנשי הסי.אי.איי.

ככל שעבר הזמן התחזקה ההערכה, כי מישהו בכיר מתגורר במיתחם, שנבנה במיוחד עבורו. המשך המעקב הוכיח מיהו אותו בכיר.

התקיפה וההפתעה

מדוע הוחלט להשליך את גופתו של הצורר האיסלאמי ללב ים?

ביום ראשון בלילה, בשעה אחת ורבע בלילה, שעון פאקיסטן, יצא המבצע לדרך. שכניו של בן לאדן חשו שמשהו חשוד מתרחש בסביבה. דייר מקומי מיהר לרשת האלחוטית האלקטרונית ודיווח: "מסוק בשעה אחת בלילה בשכונת אבוטבאד הוא ארוע נדיר". לאחר כמה דקות כתב, כי שמע פיצוץ אדיר שהחריד את כל השכונה.

ממש באותו זמן נחתו במקום ארבעה מסוקים שנשאו 25 חיילים של היחידה המיוחדת )ראו להלן(. גירסה אחרת טוענת כי היו רק שני מסוקים ובהם 12 לוחמים. החיילים צוידו באמצעים לראיית לילה, והם השתלשלו בחבלים מהמסוקים לתוך המיתחם.

התיכנון המקורי היה שהמסוקים ירחפו מעל האדמה, בעוד החיילים קופצים מהם. אולם מסוק אחד התקשה להשאר באויר וביצע נחיתה, לאחר שהפסיק לפעול. הדבר החסיר פעימה בחדר המצב בוושינגטון. היו שנזכרו באותו רגע בפעולה הכושלת באיראן לשחרור בני הערובה. אלא שהחיילים התעשתו במהירות והמשיכו בפעולה. בהמשך פוצצו את המסוק, ובלבד שלא יפול בידי הפקיסטאנים.

אנשיו של בן לאדן הבינו כאמור כי משהו קורה. קרב יריות החל בין הצדדים. גם בן לאדן עצמו נטל רובה לידיו. אחת הנשים בבית, ככל הנראה אשתו, זעקה את שמו, וכך כיוונה את הכוחות הישר אליו.

הלוחמים הבחינו כי היעד — בן לאדן — מופתע. תמיד נהג לומר, כי ברגע הגורלי יעדיף למות ולא ליפול בשבי. אבל לפני שמת, השתמש בשתי נשים שהיו בבית כמגן אנושי. במהלך חילופי הירי נהרגה אחת הנשים וכן בנו של בן לאדן. הירי נמשך 40 דקות, ובן לאדן ניסה להמלט. אלא שכדור אמריקאי פגע בו ישר בפנים והרגו.

החיילים מיהרו להודיע בקשר: המשימה בוצעה. מיד כאשר הגיעה ההודעה, ולאחר שבחדר המצב ראו את הפעולה דרך המצלמות על קסדות החיילים, פרצו תשואות בבית הלבן.

עתה צריך היה הכל לצאת מהבית ולחזור יחד עם הגופה. המסוק שהתקלקל פוצץ כאמור במקום, ומסוק גיבוי אחר נחת להחליפו. הלוחמים המשיכו להמטיר אש, ערכו ספירה מהירה, נטלו את גופת בן לאדן, ומיהרו להמריא.

מי שלא עודכנו בפעולה היו הפאקיסטנים. מטוסי קרב שלהם הוזעקו לאויר, והיה חשש כי יבצעו ירי לעבר המסוקים האמריקאים. אולם המסוקים הצליחו לחמוק ולהגיע לבסיס באפגניסטאן. מיד כאשר הגיעו, החל הזיהוי של הגופה על פי בדיקות די.אן. איי. בידי האמריקאים היו שלל דגימות שנלקחו לאורך עשר שנים מבני משפחתו של בן לאדן. הבדיקות הוכיחו חד משמעית: מדובר בבן לאדן.

כפי שנקבע מראש, הועלתה הגופה על מטוס לאחר שהוכנסה לשקית אטומה. הגופה הועברה לנושאת מטוסים אמריקאית בלב ים, שם נערך טקס קבורה מוסלמי. לתוך השקית הוכנסו משקולות ובסיום הטקס, הונחה הגופה על קרש שטוח והורדה על קרקעית הים.

האמריקאים אמרו כי אף מדינה לא רצתה לקבור את בן לאדן בתחומה. אולם גם אם היתה הסכמה כזו, האמריקאים לא היו מוכנים לכך, כדי שלא להפוך את קברו של מנהיג אל קעידה למקום עלייה לרגל של ארגוני טרור איסלאמיים מכל העולם.

תאוריות הקשר

קונספירציות: האם התמונה של בן לאדן ההרוג תפורסם בפומבי?

עוד לפני שגופתו של בן לאדן הורדה ללב ים, היא צולמה. האמריקאים ידעו, כי בתוך זמן קצר יתחילו לצוץ תיאוריות קשר שונות, בדיוק כפי שאכן היה.

כבר לפני עשור בעת פיגועי 11 בספטמבר, נוצרה תעשייה שלמה של תיאוריות קונספירציה. זה החל בתיאוריה של הסופר הצרפתי תיירי מייסן, לפיה לא היה שום מטוס שהתרסק על הפנטגון. תיאוריה נוספת קבעה כי הפיגוע בביניני התאומים נעשה בידי ממשלת ארה"ב.

מסיבה זאת, לא הופתעו האמריקאים על תיאוריות הקונספירציה שהחלו להתפרסם, מיד אחרי ההודעה של אובמה על חיסולו של בן לאדן. היו גם שהגיבו ואמרו כי הם מוכנים לצלול במקום שבו הושלכה הגופה, כדי להוכיח שהיא לא הושלכה לים...

ב"ניו יורק טיימס" פורסם ראיון עם אנג´ם צ´אודרי, ראש ארגון איסלאמי בבריטניה, בשם "מוסלמים נגד צלבנים". צ´אודרי אמר כי התיאוריות לא ימותו עם מותו של בן לאדן. לדבריו, "התיאוריות על כך שבן לאדן לא מת, צצות כיון שאין זו הפעם הראשונה, בה כלי התקשורת הודיעו על מותו".

יש גם כאלה בעולם התוהים, האם בן לאדן בכלל היה קיים. "לא יתכן שיש גבר מזוקן שחי בהרים ושופך מיליוני דולרים על פיגועי טרור. זה שטויות", צוטט בניו יורק טיימס, אדם המתגורר ברוסיה. לדבריו, "האמריקאים הם שתיכננו את ההתקפה הזאת, כדי לזכות בתמיכה ציבורית לפלישה למזרח התיכון".

האמריקאים מבינים כי התיאוריות הללו לא יפסקו, לפיכך נרשמה מחלוקת בבית הלבן, האם לפרסם את תמונותיו של בן לאדן במותו. המטרה: להדוף את תאוריות הקשר הטוענות כי הפעולה לא אירעה כלל. המצדדים בשחרור התמונות טוענים, כי הפרסום ישכנע מעל לכל ספק שבן לאדן אכן חוסל. המתנגדים לפרסום טוענים כי מדובר בתמונות קשות לצפייה. "זו תמונה מבעיתה", אומרים בבית הלבן. החשש הוא שהתמונה תגרום להתלהמות יצרים בעולם הערבי נגד ארה"ב.

בידי הממשל שלושה סטים של צילומים. אחד עם תמונות הגופה, השני — תמונות של ההלוויה בים ועוד כמה צילומים מהפשיטה עצמה. יועצו של הנשיא אובמה למלחמה בטרור, נשאל אם יפורסמו תצלומים של הגופה, כדי להימנע מתיאוריות קונספירציה בעולם הערבי. בתשובה אמר: "נעשה הכל כדי להבטיח שלאיש לא יהיה בסיס לטעון שלא הרגנו את בן לאדן. לכן, פרסום מידע, הכולל גם תצלומים, ייקבע בהמשך".

מי שכבר הודיע כי הוא תומך בפרסום, היה ראש הסי.אי.איי, ליאון פאנטה. לדבריו, אין כל ספק שתמונת גופתו של אוסמה בן לאדן, תפורסם בקרוב בפומבי. הבית הלבן מצידו אמר כי "אף החלטה עדיין לא התקבלה".

הדבר שיזרז את הפרסום, קשור לתגובת הטליבאן באפגניסטן, כי הם לא ראו מספיק הוכחות, שישכנעו אותם שאכן בן לאדן מת. בבית הלבן אמרו כי השאלה האם לפרסם את תמונתו של מנהיג ארגון אל-קעידה כשהוא ירוי בראשו עדיין נידונה. עד הורדת הגיליון לדפוס, יש להניח שהתמונה תפורסם. זיוף שלה כבר רץ בתקשורת.

הקומנדו האמריקאי

אריות הים: מי היא היחידה הסודית שחיסלה את מנהיג אל קעידה?

היחידה שחיסלה את בן לאדן, נמנית על צוות 6 של הקומנדו הימי האמריקאי, ומכונה "אריות הים". מדובר ביחידה סודית הפועלת באויר, בים וביבשה — "שייטת 13" של הצבא האמריקאי. לוחמי היחידה עוברים מסלול אימונים מפרך, ורק 20 אחוזים מצליחים לשרוד ולהמנות על אנשי היחידה.

תחילה לא זיהו ההודעות הרשמיות האמריקאיות את היחידה שחדרה למתחם המבוצר בו הסתתר בן לאדן. אולם אט אט אישרו גורמים בכירים בפנטגון כי מדובר בצוות 6 של היחידה, ששמה הרשמי הוא "הקבוצה לפיתוח לוחמה מיוחדת של הצי האמריקאי".

הגם שמדובר בצוות מיומן, הוא לא פעל לבדו. יחד עמו היו אנשי קבוצת המשימות המיוחדות של הסי-איי-אי. כמו כן המסוקים שהביאו את אנשי היחידה ליעד הנמצא כאלף ק"מ מהים, היו אנשי טייסת 160 למשימות מיוחדות של הכוחות האוויריים של צבא ארה"ב.

היחידה עצמה — "אריות הים" הוקמה ב-81, לאחר הכישלון המר של המבצע לשחרור בני הערובה בשגרירות האמריקאית בטהראן. המבצע הסתיים אז עם שמונה חיילים אמריקאים הרוגים, כלי טיס שרופים בלב המדבר האיראני ומפלה של הנשיא ג´ימי קרטר בבחירות לנשיאות.

מיד לאחר המבצע הכושל, הוחלט בצבא האמריקאי להקים יחידה מיוחדת ללוחמה בטרור. כדי לשמור על חשאיותה, קיבלה היחידה את הכינוי "צוות 6" על שם יחידת הקומנדו הימי האמריקאי, שהוקמה בתחילת שנות ה-60 והתמחתה במשימות חבלה תת-מימיות במלחמת וייטנאם.

לשיא פעילותה הגיעה היחידה בעשור האחרון במלחמות בעיראק ואפגניסטאן. אנשיה אחראים על חיסול של דמויות בכירות, בהן נשיא עיראק לשעבר סדאם חוסיין שנתפס בחיים, מנהיג אל-קאעידה בעיראק, מוסאב אל-זרקאווי וכעת גם לחיסולו של אוסמה בן לאדן.

היחידה נחשבת כאמור לסודית ופועלת בתשעה צוותים. בסך הכל יש בה כאלפיים לוחמים. בפעולות ובמבצעים משתמשים הלוחמים באמצעי לחימה מיוחדים, דוגמת מסוקים שחורים וחרישיים.

הלוחמים שחיסלו את בן לאדן היו בשטח, וקיבלו פקודות מחדר השליטה במפקדה המשותפת לכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב. המבצע כולו נמשך 40 דקות, וכלל השתלטות על המיתחם שהיה בגודל כולל של 280 מ"ר. אנשי היחידה חזרו לארה"ב והפכו בין לילה לגיבורים האמריקאים הגדולים, רגע קט לפני שיתחילו לצאת הסיפורים והספרים, שלבטח יכתבו על המבצע והמודיעין שקדם לו.

סוכנים כפולים

כיצד יתכן שפקיסטאן לא ידעה על הסתתרות בן לאדן מתחת לאפה?

אף שבשישי בבוקר, לפני שבוע, נתן אובמה את אישורו לביצוע המבצע, היא נדחתה ב-24 שעות בשל מזג האויר, ובוצעה רק בראשון בצהרים. בזמן הזה ניתן היה לכאורה לעדכן את המודיעין הפקיסטאני, אבל האמריקאים החליטו לשמור את פקיסטאן מחוץ לתמונה מחשש להדלפות. "כל ניסיון לעבוד עם הפקיסטאנים, עלול היה לטרפד את המבצע, כיון שהם היו עלולים להזהיר את המטרות", סיפר בדיעבד, ראש הסי.אי.איי, לאון פאנטה.

נראה שהאמריקאים כועסים על פקיסטאן. ג´ון ברנן, יועצו של אובמה ללוחמה בטרור, רמז כי הפקיסטאנים ידעו היטב שמנהיג אל קעידה מסתתר בשיטחם, ממש מתחת לאף שלהם. "ברור שלבן לאדן היתה מערכת שתמכה בו ואיפשרה לו להיות שם כל כך הרבה זמן", אמר.

גם הגנרל מייק מולאן, ראש המטות המשולבים האמריקאי, משוכנע כי למודיעין הפקיסטאני יש קשרים עם רשת "חקאני", הנחשבת לארגון הטרור הגדול ביותר בקרב הטליבאן של אפגניסטאן, ופועלת גם בתחומי פקיסטאן. קשרים אלו היו במשך שנים עילה לחשד הרב של האמריקאים כלפי המודיעין הפקיסטאני.

מומחי מודיעין אמריקאים טענו כי הפקיסטאנים פועלים כסוכנים כפולים. מצד אחד מסייע המודיעין הפקיסטאני לסי-איי-אי ללכוד פעילי אל-קעידה. אולם במקביל תומך אותו מודיעין בארגוני טליבאן, כדי להשפיע גם על אפגניסטאן, כדי להיות מוכנים לקראת נסיגת הכוחות הבינלאומיים משם. חוסר האמון הזה, גרם לאמריקאים שלא להעביר מידע מוקדם למודיעין הפקיסטאני על הפעולה הצפויה, וכן להכחיש כי המודיעין הפקיסטאני סייע בלכידה.

לא רק שירותי המודיעין הפקיסטאניים חשודים בעיני האמריקאים, גם הצבא חשוד בכך. זאת למרות הסיוע הרב שהוא מקבל מארה"ב )-7.5 מיליארד דולרים בחמש השנים הקרובות(. לאורך השנים נרשמה מחלוקת בין ארה"ב לפקסטאן, היכן נמצא בן לאדן. הפקיסטאנים התעקשו לומר שהוא מת או מתחבא במדינה אחרת.

נשיא פקיסטאן אסיף עלי זרדרי, הזדרז לכתוב השבוע מאמר ב"וושינגטון פוסט", לאחר שנוכח בגלי הביקורת נגד ארצו. הוא אישר שהחיסול לא היה מבצע משותף עם פקיסטאן, אך הביע שמחה על המבצע, תוך שהזכיר את המחיר ששילמה ארצו על מלחמה בטרור. מדובר ב-30 אלף אזרחים שנהרגו, בין השאר אשת הנשיא עצמו, בנזיר בוטו, "החיסול אינו רק עניין פוליטי, אלא אישי", הסביר זרדרי.

לדבריו, למרות הדיבורים על "משחק כפול" של ארצו, הרי שבפועל לפקיסטאן יש עניין להלחם נגד הטרור בדיוק כמו לאמריקה. זרדרי הוסיף כי 85 אחוזים מאזרחי ארצו מתנגדים לאל קעידה. לפיכך הכחיש כאמור את כל הדיבורים על שיתוף פעולה של ארצו עם הטרור.

ולמרות דבריו של הנשיא הפקיסטאני, השאלה הקשה שנותרה: כיצד יכול היה בן לאדן לחיות באחוזה מאובטחת היטב במרחק מאות מטרים בלבד מאקדמיה צבאית, ובעיר בה נמצאים קצינים רבים של צבא פקיסטאן? האם עד כדי כך חלש המודיעין הפקיסטאני?

מוצג היסטורי

אבוטבאד — העיר הפסטורלית של פקיסטאן שאיבדה את אלמוניותה

מי שאיבדו את אלמוניותם ברגע אחד הם תושבי אבוטאבד. עד השבוע לא הכירו בעולם את העיר הזו, וללא החיסול לא היה מכירים אותה לעולם. אולם כאשר הקיצו משנתם ביום שני בבוקר, הבינו כי עירם עלתה לכותרות ותשאר שם לאורך כל ההיסטוריה.

מדובר בעיר שלווה בה מתגוררים חצי מיליון תושבים. יש בה בריזה הררית, שדרות מטופחות ומוסדות חינוך, כולל האקדמיה הידועה ביותר בפקיסטאן לקציני הצבא. התושבים אומרים כי העיר כה שלווה ושקטה, שלא זכור בה שום מקרה של טרור או פעילות צבאית חריגה.

בתי המלון בעיר, המתמלאים בעיקר בקיץ, מעידים על כח משיכה תיירותי, הרחוק מהחום הקופח של ערים אחרות בפקיסטאן. העיר עצמה קרויה על שם ג´יימס אבוט, גנרל בריטי שייסד אותה ב-1853.

תושבי השכונה לא חשדו במאומה בתושבי הבניין בה הסתתר בן לאדן. הם חשבו כי איש אמיד רכש לעצמו אחוזה גדולה המשקיפה אל הגבעות הסמוכות. שכנים שהתגוררו בסמוך סיפרו, כי חשבו שתושבי הבית מעדיפים שלא לצאת החוצה מטעמים איסלאמיים.

העיר עצמה רחוקה מלהיות דומה למערות טורה בורה, משם ברח בן לאדן לאחר הפיגועים בבניני התאומים. היא גם לא דומה לאזורי הטרשים באזור השבטים סמוך לגבול, שם פועל הטאליבן, ושם חשבו כי מנהיג אל קעידה מסתתר. "לא יתכן שבן לאדן הסתתר כאן", התראיין תושב מקומי לתקשורת האמריקאית. "המקום הזה מלא אנשי צבא ומודיעין. אי אפשר לחיות פה שנים, מבלי שאיש יידע על כך".

פרשן מודיעין פקיסטאני העריך, כי בן לאדן בחר להסתתר דוקא בעיר זו, השוכנת 55 ק"מ מאיסלאמבאד הבירה, כיון שלבטח חשב, כי סוכנים זרים ומלטי"ם אמריקאים לא יוכלו להגיע אליו ולאתר אותו, בעיר בה יש מוסדות צבא חשובים.

הפיצוצים שהחרידו את העיר, הפתיעו את התושבים. תחילה ראו את המסוקים שהתקרבו למקום באורות כבויים. המסוקים טסו נמוך מאד, והיו שחשבו כי הם עומדים לנחות להם בתוך המרפסת. "ראינו מיד שלא מדובר במסוקים של צבא פקיסטאן", סיפרו.

עד מהרה הבינו התושבים כי מדובר במבצע בסדר גודל ענק. כולם רצו החוצה מהבתים וראו מקרוב את ההתקפה על האחוזה. החשש שלהם עתה הוא, שפקיסטאן תשלם את מחיר החיסול שארע בתחומה, בדמות פיגועי טרור רבים מצד אל קעידה.

כך או אחרת, העיר אבוטאבד, הפכה החל מהשבוע למקום הסטורי. התושבים מודעים לכך ושכני האחוזה מבינים שהעיר השקיטה לא תחזור להיות עוד מה שהיתה. תיירים יגיעו למקום מכל רחבי העולם ויבקשו לחזות מקרוב במוצג העולמי הזה. סוחרים מקומיים עוד יעשו מזה הרבה כסף.

ומה עם שליט?

החייל החטוף כלוא ק"מ ספורים מהגבול ואין אפשרות להגיע אליו

מיד לאחר ההצלחה האמריקאית בחיסולו של בן לאדן, שאלו ישראלים רבים את עצמם, מדוע האמריקאים מצליחים במקום בו הצבא והמודיעין הישראלי נכשלים. כיצד הצליח המודיעין האמריקאי לאתר את האחוזה המבודדת בתוך אלפי הקילומטרים של פקיסטאן ואפגניסטאן, ואילו כוחות הביטחון הישראלים, לא מצליחים לאתר את גלעד שליט ב-360 קמ"ר של הרצועה.

היו שהזכירו את אחד מבכירי השב"כ, שהגיע לפני כמה שנים לוושינגטון לצורך שיחות אסטרטגיות ותיאום עמדות בעניין החמאס. איש השב"כ ביקש להרשים את שומעיו האמריקאים, ואמר כי המודיעין הישראלי יודע מה קורה בכל בית ובכל פינה בעזה.

האמריקאים הגיבו בנימוס ולא הזכירו את שליט. במקביל הישראלים לא הזכירו את בן לאדן. "מאזן אי האזכורים" נשמר. והנה עברו שנים, שליט עדיין כלוא אי שם במרתפי עזה, ואילו בן לאדן אותר בתוך ים השטח בפקיסטאן וחוסל.

מי שנשאל על כך השבוע, היה ראש אמ"ן לשעבר, האלוף אהרון זאבי-פרקש. כיצד יתכן שלא מאתרים את שליט, שאינו מוחבא בקצה השני של העולם, אלא ממש כאן קילומטרים ספורים מהגבול.

זאבי פרקש אומר כי ארגוני החמאס והחיזבאללה למדו היטב את נקודות התורפה ובמקביל את נקודות העוצמה של מדינת ישראל. הם מבינים היטב כמה מדינת ישראל נחושה להחזיר שבויים וחטופים הביתה, ולכן שומרים על הנכס שבידיהם מכל משמר.

ראש אמ"ן לשעבר מזכיר את כישלון החילוץ של החייל נחשון וקסמן הי"ד, שלבטח עומד לנגד עיני הצבא ולנגד עיני כל אותם שוחרי פעולה מבצעית לשחרור שליט. "צריך למצוא חיבור דומה של הנסיבות, כפי שהיה בחיסולו של בן לאדן" אומר זאבי פרקש. "יש צורך במידע מודיעיני מדויק, יכולת מבצעית שאפשר יהיה לארגן אותה בתוך שעות, ויחס סביר בין סיכויי ההצלחה לסיכון שיהיו אבידות. כמו כן יש להמנע מנזק סביבתי גדול מידי".

זאבי פרקש אומר כי צירוף נתונים כה גדול מתרחש רק לעיתים נדירות. לדבריו, פרשת שליט אינה כשלון מודיעיני. "אני אומר באחריות: נעשים מאמצים אדירים ויתכן שיווצר עיתוי שיאפשר בעתיד להוציא את זה לפועל. צריכים להתחבר כמה דברים יחד, ואי אפשר לבצע פעולת חילוץ בכל מחיר".

ראש אמ"ן משוכנע גם, שאם היו אומרים מראש לאובמה, שקיים סיכון שכל הכח האמריקאי יפגע בעת הפעולה, הוא לא היה מאשר את המבצע ולא היה נותן אור ירוק לחסל את בן לאדן בפעולה קרקעית.

באשר לפעולת החיסול עצמה, אומר ראש אמ"ן לשעבר, כי חברו לה סוגים שונים של איסוף מידע: "יומינט" — מידע מסוכנים אישיים, "ויזינט" — איסוף מידע חזותי, ו"סיגינט" — מודיעין אותות והאזנות. כל זה התנקז לאמבטיית מודיעין גדולה, שאיפשרה לכח המבצע, להוציא את המבצע לפועל.

רגעי החרדה

מה עשה הנשיא ברק אובמה לאורך המבצע ומדוע ישב בחמ"ל המבצעי?

ראש אמ"ן לשעבר, האלוף זאבי פרקש, מספר כי הופתע מהנוכחות של הנשיא אובמה בחמ"ל המבצעי בזמן אמת, בה ראה יחד עם המפקדים ועם מזכירת המדינה קלינטון את על הפעולה בשידור חי ישר מהשטח, דרך המצלמות שהיו על קסדות הלוחמים. הדבר איפשר לחמ"ל לראות בדיוק את מה שרואים הלוחמים מולם.

זאבי פרקש מספר, כי כראש אמ"ן, מנע ממנהיגים פוליטיים וממפקדים צבאיים בכירים שאינם קשורים ישירות למבצע, להכנס לחמ"ל שניהל מבצעים מורכבים ומסובכים. גם הוא עצמו השתדל שלא להכנס לחמ"ל בעת המבצעים. "המפקדים לא צריכים יותר מידי נותני עיצות, כאשר העסק מתנהל מולם. זה עלול להשפיע על האפקטיביות של הכוח הלוחם".

ואכן רגעים של חרדה ומתח עברו על החמ"ל לאורכו של כל המבצע. ג´ון ברנן, עוזרו של הנשיא לעניני ביטחון הפנים והמאבק בטרור, סיפר כיצד התנהלו הענינים בתוך החמ"ל. "אובמה ואנשי הצוות שלו, צפו בדריכות במסכים, מנסים להבין כיצד מתפתחים הדברים במרחק של אלפי קילומטרים מהבית הלבן".

בשעת המבצע היו שני רגעי מתח מיוחדים. הראשון היה כאשר התברר שיש תקלה באחד המסוקים, דבר שאילץ את הכוח הלוחם לעבור לתוכנית החלופית שתוכננה מראש. הרגע השני היה כאשר הפקיסטאנים גילו שמשהו מתרחש, והיה חשש כי ישלחו מטוסים למקום.

"היינו מודאגים, כיון שלא הודענו להם מראש על הפעולה, ולא היה להם כל מושג מי נמצא בכלי הטיס, אמריקאים או מישהו אחר. עקבנו במתח לראות שהמסוקים שלנו יוצאים מהמרחב האוירי של פקיסטאן בלי להפגע, ושמחנו שהדבר עבר ללא נפגעים.

אובמה עצמו ישב לאורך כל המבצע בפנים חתומות מבלי להסתיר את תחושותיו. הוא עקב אחר ההדברות בין המפקדים, אך לא התערב. עוזריו התהלכו בעצבנות מצד לצד לאורך החדר, בעוד הוא נשאר לשבת. רק לאחר שהלוחמים הכריזו את שם הקוד, שבישר על החיסול ("ג´רונימו") ורק לאחר שהמסוקים עזבו את המיתחם, התבטא אובמה ושחרר אנחת רווחה: יש לנו אותו".

צוות הבית הלבן מיהר להפיץ את התמונות מתוך החמ"ל, בהם נראה הנשיא אובמה יושב מתוח לאורך הפעולה. אם המבצע היה מסתיים בכישלון, לבטח לא היו משחררים האמריקאים את התמונה הזו.

אובמה עצמו נראה יושב בפינה, נוטה בדריכות קדימה, אפילו לא במרכז, ולא על הכיסא המרכזי. אם מישהו לא היה מכיר את הנשיא, והיה צריך לזהותו מבין כל האנשים בחדר, הוא לבטח לא היה מצביע על אובמה, ולא בגלל צבעו השחור, אלא בגלל הפינה בה ישב, ועל פי צורת ישיבתו הפשוטה.

גל ניחושים

בעוד אובמה שוקד על נאומו החלו השמועות על החיסול ההיסטורי

יממה לפני שהחלה הפעולה הצבאית לחיסולו של בן לאדן, ולאחר שכבר אישר אותה באופן מעשי, השתתף הנשיא אובמה במסיבת המסורתית של כתבי הבית הלבן. על פי הנוהג, מספר הנשיא בדיחות, מתעמת עם יריביו באמצעות הומור שנון, ולאחר מכן נחשף בעצמו להומור מושחז נגדו, מצד פרשנים שהופכים לבדחנים.

אחת הבדיחות היתה צריכה להצחיק במיוחד את אובמה, אבל הוא שמר על ארשת פנים שליווה. היה זה כאשר אחד המשתתפים עלה על הבמה, ואמר כי "שיעור הצפייה בארוע כה נמוך, עד שנראה כי בן לאדן מנחה אותו". הבדחן לא ידע כי באותה שעה כבר נחרץ גורלו של מנהיג אל קעידה.

אובמה שמע את הבדיחה והגיב בחיוך מאולץ. אם היה ניתן לחדור באותו רגע למוחו, היה מתגלה הסוד הגדול. אולם שום עווית לא הסגירה את מה שהתחולל אצלו פנימה. ארשת פניו לא הסגירה את המתח הרב בו היה מצוי, לאחר שיום קודם נתן אישור לפעולה ההיסטורית.

מי שחיפשו בכל זאת סימנים, שמשהו עומד להתרחש, יכלו לגלות אותם (רק בדיעבד). התיירים הורחקו מהבית הלבן ללא סיבה הנראית לעין. הסיבה האמיתית היתה שלא יתקלו באנשי הצוות לביטחון לאומי של אובמה, שהגיעו בהרכב מלא לחמ"ל לקראת הפעולה. כמו כן ביקשו בבית הלבן למנוע שאלות מיותרות, מה עושה מזכירת המדינה הילרי קלינטון בסוף השבוע בבית הלבן, ומה עושה שם ראש הסי.אי.איי.

אובמה עצמו יצא בבוקר יום ראשון למשחק גולף שגרתי, כדי לא לעורר תשומת לב. אולם המשחק התקצר והוא חזר במהירות לבית הלבן, כשהוא לבוש עדיין בבגדי הגולף. לכתבים שבכל זאת התענינו, הוסבר כי הפעם המשחק היה קצר.

ההודעה הראשונה הגיעה לכתבים ביום ראשון קצת לפני השעה 10 — שעון ארה"ב. יועץ התקשורת בבית הלבן, דן פיפר, הודיע לכתבים כי הנשיא יפנה לאומה בשעה עשר וחצי. חלק מהעיתונאים קיבלו מיד הנחייה בדוא"ל שלהם: "תתחילו לעבוד. משהו קורה". איש לא תיאר לעצמו מה תכלול ההודעה.

עד מהרה החל גל ניחושים להציף את הרשתות האלקטרוניות. בעוד אובמה כותב את נאומו ההיסטורי, היו כבר כאלו שעלו על המידע, והביעו תקווה כי השמועות אכן נכונות. עוזרי חברי הקונגרס החלו לעשות שיחות טלפון, וכך הוצלב המידע, עוד לפני שאובמה החל לשאת את דבריו. נאומו שנקבע לעשר וחצי נדחה לשעה 11, וחלק מאתרי התקשורת האמריקאים כבר הציבו את החדשות החמות בראש הכותרות: "הוא בידינו".

האישור הרשמי הגיע לבסוף מהנשיא אובמה רק בשעה 11:35. תוך רגע החלו חגיגות ספונטניות מול שערי הבית הלבן, כשהמונים מריעים וקוראים שוב ושוב בשמה של ארה"ב: usa! usa! usa!

הבלבול הגדול

בין אוסמה לאובמה: אפילו לשכת ראש המשלה התבלבלה ותיקנה

הבלבול בדיווחים בין אובמה לאוסמה סוקר כבר השבוע בהרחבה ובחדשות. ובכל זאת אי אפשר שלא לחזור אליו, לאחר הפרטים הנוספים שעולים ומגיעים.

הראשון שטעה היה קריין רשת "פוקס ניוז" סוכנות חדשות שידועה כביקורתית נגד הנשיא האמריקאי. "הנשיא אובמה מהבית הלבן הודיע שהנשיא אובמה אכן מת", דיווח הקריין בהתרגשות. הוא מיהר לתקן, אבל הוא היה רק הראשון.

תחנה נוספת של הרשת, הידועה גם היא כביקורתית נגד הנשיא, שידרה את החדשה המרעישה והצמידה לה כיתובית: "אובמה בן לאדן מת".

קריין אחר שביקש לחגוג את החיסול, אמר: "אובמה מת. לא אכפת לי". מיד לאחר מכן כאשר הבין כי שגה בלשונו, הסביר: "התכונתי לומר שלא אכפת לי באיזו דרך אוסמה בן לאדן מת"..

גם רשת הסי.אן.אן, טעתה, כאשר הופיעה עם שקופית: "איפה אובמה?" היו שניסו למנוע את הטעות באמצעות שינוי הכיתוב באנגלית. שמו של אוסמה בן לאדן נכתב באות u במקום o כדי למנוע עוד טעויות מביכות.

בין המתבלבלים, היתה גם לשכת ראה"מ, שציינה בהודעה הראשונה שהוציאה כי "אובמה בן לאדן מת". מהר מאד התעשתו שם ותיקנו לאוסמה. רק זה חסר — תקרית עם האמריקאים רגע לפני שנתניהו מגיע ונפגש עימו.