כל כך יפה - כל כך רעיל... (צילום שלי)
![]()
דטורה (שם מדעי: Datura) הוא סוג צמח חד-שנתי ממשפחת הסולניים, בעל פרחים לבנים גדולים מאוד, דמויי משפך. בסוג עשרה מינים, ביניהם ידועים בארץ דטורה נטוית פרי ודטורה זקופת פרי.
לצמח הדטורה פירות עגולים וקוצניים. . (שני הצילומים הבאים אינם שלי)
![]() . .
צמח הדטורה מכיל את האלקלואידים אטרופין וסקופולאמין, שני רעלים מסוכנים.
לעתים משתמשים בדטורה בתור סם הזייתי, על אף הסכנות הרבות שטמונות בשימושו. את הדטורה ניתן לצרוך על ידי אכילת הזרעים והעלים או עישונם. הדטורה לא מוכרת כסם בפקודת הסמים המסוכנים.
הדטורה משמשת כסם טקסי בקרב השמאנים האינדיאנים באמריקה. על שימוש זה נכתב בהרחבה בספריו של קרלוס קסטנדה, ובעיקר בספרו "משנתו של דון חואן", שם מתאר הסופר התנסויות שונות שעבר עם סם זה.
הדטורה עלולה לגרום להזיות קשות, עצירת שתן, חום יתר, יובש בפה, עוויתות, אישונים מורחבים, ראייה מטושטשת ובכמויות גדולות עלולות להופיע בעיות בתפקוד הלב והנשימה שיכולות לגרום למוות. דווח כי לעתים ההשפעות על מערכת הראייה נמשכות זמן רב לאחר השימוש. . .
![]() . . הצמח במקורות
מיני הדטורה משמשים כצמחי רעל ורפואה עתיקים. כנראה בגלל התופעות הפסיכיות הללו קראו לצמח לפנים "עשב המכשפות" או "עשב השטן".
ידוע גם ששבטים אינדיאניים השתמשו בו לרפואה ולטקסים מאגיים. בהודו ובסין מכינים ממנו סם לתדהמה ולתרדמה, שקוראים לו קא-דואוק.
![]() . .
הדטורה הוא צמח חד שנתי זקוף דמוי שיח שיכול להגיע לגובה של עד 150 ס"מ. הוא מאופיין בכסות שערות קצרות ורכות בעיקר בעלים, בצבע ירוק אפור וריח חריף. העלים גדולים ופשוטים, שפתם תמימה, מסורגים על הגבעול. הפרחים דו-מיניים, יוצאים בודדים מחיקי העלים. הם גדולים, אורך הפרח 19-12 ס"מ, ובולטים בצבעם הלבן- בוהק. הכותרת בנויה מ5 עלים מאוחים דמויי משפך. הגביע צינורי בן 5 עלים ירוקים מכוסה שערות רכות. מספר האבקנים 5 הם שווים באורכם וחבויים בכותרת. עמוד העלי בעל שתי אונות. . .
![]() . . השחלה עילית בת שתי מגורות. עם תחילת התפתחות הפרי, נוטה הפרח כלפי מטה. הגביע נושר ומתפתח פרי שהוא הלקט מעוגל בעל קוצים הנטוי כלפי מטה. אורכו 8-10 ס"מ. בתחילה צבעו ירוק ועם הבשלתו הוא הופך בהדרגה לחום. לאחר ההבשלה נפתח הפרי לארבע קשוות ומפזר זרעים רבים. צמח בעל רעיל ביותר ובעל שימושים ברפואה.
ידוע כי השתמשו בו בעבר לטיפול במחלות שונות. הזרעים מכילים חומרים נרקוטיים וכל חלקי הצמח מכילים חומרי מרפא שונים. במינון גבוה הם רעילים ביותר. הצמח כולו רעיל ביותר.בשנים האחרונות קרו מספר מקרי הרעלות קשות כתוצאה משימוש לא זהיר בזרעיו של צמח זה.
בישראל הצמח הוא גר. מוצא הדטורה מאמריקה הדרומית הטרופית. גדל במעזבות על גלי אשפה בבתי גידול מופרעים ובשדות שלחין. מצוי ברוב אזורי הארץ מהצפון ועד מדבר יהודה ובקעת ים המלח. חודשי פריחה יוני עד נובמבר.
מינים תרבותיים של הדטורה משמשים כצמחי-נוי . .
![]() . . ויש גם בסגול מדהים (צילומים שלא אני צילמתי) . .
![]() * נלקח מכתבה של ערגה אלוני
. . שבת מהנה לכולם
אילת |
תגובות (84)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מידע מעניין וחשוב.
מטיילים שהולכים בטבע ולא יודעים שהוא רעיל עשויים להתפתות
ולהתעסק אתו בשל יופיו ומיוחדותו.
תודה על המידע.
אילת,
יופי מכשף
תודה על המידע החשוב והמעניין..
פגשתי את הפרח הזה עכשיו יודעת גם את שמו ותכונותיו,
תודה אילת על העשרת הידע
שב"ש
אניגמתי
פרח כ ל כך יפה ו...רעיל
תודה על המידע -
עכשיו טיילתי שוב במושבה
וראיתי את הפרח הזה
כל כך יפה בפריחה...
שבת מחבקת
פגשתי את הורוד
אילת יקרה
תודה על המידע המעניין והמרתק
לא ידעתי ולא הכרתי ..
אכן צמח רעיל ,מסוכן מאד ויפהפה ..
תמונותיך מדהימות ומרהיבות ביופיין.
שבת שלום ויום עצמאות שמח.
כתבת נפלא.
נדמה לי שראיתי היום צמח כזה מתורבת...
ואפילו נגעתי בו.
אני טועה?
מקוה שאני לא הוזה.
*
כוכב* מדליק עם קליק על...
Simply Red - Stars
DATURA INOXIA
איילת נהדרת
הדטורה גרה
יפה יפה אצלי בגינה...
פרחיה נהדרים הריח משכר....
וקרלוס קסטנדה היה אחד
מגיבורי נעוריי
כל כך יפה, תמים אך כל כך מסוכן...
תודה אילה על המידע המקיף, והתמונות המדהימות,,
במיוחד הפרי עם הזרעים השחורים [תמונה מדהימה]-
*
פרח יפיפה...
ולא יכולתי שלא לתהות לגבי הקשר בין האטרופין עליו כתבת לבין האטרופין שנכלל בערכות המגן במלחמת המפרץ,
היש קשר?
תוה על ההזמנה, השכלתי :))
להזהר מהיפים-אך לא לוותר על ההנאה שבצפיה.
פוסט נפלא!
מקסים.
קודם כל יש לי חשק לצייר את הפרח הקסום
הזה על עלעליו העדינים/שקופים. ותענוג
היה לחזור לקסטנדה. הזכרת לי נשכחות.
פוסט "רעיל מאוד"- היית צריכה לשים בפיתחו
את הסמל הזה:
תודה על המידע המעניין.
לצערי עוד לא יצא לי לראות אותו בפריחה המשגעת
כנראה בגלל שהוא פורח בקיץ כשלא מטיילים כמעט.
בשלב הפרי נתקלתי בו כמה פעמים בנחל עמוד ובעוד מקומות בצפון.