היה היה בחור ג'ינג'י חנון בשם שטר שערים. יום אחד היה לו קצת זמן פנוי אז הוא קידד את השמיים ואת הארץ, בנה ממשק של מים ואדמה וכל מיני דברים שאפשר לאכול, כתב קוד של ג'ירפות וצבועים ונמלים קטנות כאלה עם הפרשות, לחץ על סנד ושיגר את התוכנה בספאם לכל החבר'ה מתוך תקווה שזה יתפוס בתור משחק וידיאו או משהו כזה. אחרי כמה ימים של הרצה ותיקון באגים (חיסול החיים על מאדים, העלמת הירח השני, הטבעת אטלנטיס) ראה שטר כי טוב והתפנה להתעסק בענייניו - חדשות הספורט ואכילת דוריטוס. ואחרי שהשמין קצת וצהל על ההפסד של הבבונים מבית"ר שפשף שטר את כפותיו, התיישב מול המחשב ואמר - זו הזדמנות מצוינת להוסיף למשחק את האפליקציה שהדודה הקרציה שלי ביקשה שאעשה כבר לפני חמש שנים וככה אצא ידי חובה, כי נמאס לי שהיא כל הזמן מתקשרת.
קהל נכבד, קבלו במחיאות כפיים את גן העדן, גרסת הבטא. כולה בחור אחד, בחורה אחת ואיזה שמוק ערמומי משוק הכרמל שמחלק תפוחים. מה ציפיתם שיקרה? שהם יגידו שהם מסתובבים בעירום בגלל שהם רפיק? ברור שהם יזדיינו! צפה שטר באירוע ואפילו התחרמן קצת ממנו, אמר נו יופי, זה הרבה יותר קל ממה שחשבתי, העיף אותם החוצה, סגר את הבאסטה של הנחש, אכל את העדן והתחיל בהפצגת גרסאות לגן: גן העצמאות, גן החשמל, גן משחקים (לפדופילים) גן ילדים (לפדופילים השניים) גן ירקות (לפדופיליות) וגן רסציבי (לפדופילים מתחכמים). העיקר שהדודה תהיה מרוצה.
אך אבוי! תוך שש-שבע דקות התמלא הסטארט אפ שלו בבאגים ובטרולים קטנים שפרו ורבו ומילאו את כל הדף של הסורס ועשו ממנו כזה בלגן. לחץ שטר דיליט, דיליט - אבל לשווא. השמוקים הקטנים הכפילו ושילשו ובעיקר הרביעו את עצמם. אמר שטר - אללה איסטר, עשה גיבוי לכונן ארת' ופירמט לנודניקים האלה את הצורה תוך כדי קללות נמרצות כלפי הדודה הבת זונה שתמיד חייבת לדחוף את עצמה לכל פרויקט ולהרוס אותו עם השטויות שלה.
וככה, בעצם, הומצא הפאץ' לגן העדן: אתרי ההכרויות. אז נכון, זה לא בדיוק כמו המקור. אנשים לא מסתובבים עירומים ואז מתלבשים - אלא ההפך, והם לא מגיעים מאושרים ויוצאים בדמעות - אלא ההפך (בשאיפה), ומה שבטוח, הגברים לא מגיעים לשם ראשונים ועוד יותר בטוח שרובם המכריע לא מוכן שידפקו לו אזמל בצלעות בשביל זיון, אבל חוץ מזה - זה בול אותו הדבר! איזו הצלחה היסטרית! וככה כולם שולחים קריצות לכולם, והאבולוציה עושה את שלה וכולם שולחים כוכבים לכולם, עד שמגיע פייסבוק וכולם עושים פוקים ודוחפים את כולם ותיכף ימציאו משהו אחר שבו כולם יבעטו בכולם ואחר כך יגיע אתר ההכרויות האולטימטיבי שבו זוגות יפגשו, ידפקו זו לזה כדור בראש וגמרנו.
וככה יושב לו שטר שערים וסופר את הבילים על חשבון הרווקים האהבילים, רק שפתאום מצלצל לו הנייד ברינגטון של אופס איי דידיט אגיין ועל הקו נמצאת הדודה. ומה הוא יכול לעשות? הוא מסנן אותה כבר חצי שנה, אז יאללה, הוא ענה. ותצרח עליו הדודה - שערים יא שמוק, מה כבר ביקשתי, איזה אתר שאפשר למצוא בו חתן, ואיך שהגעתי כולם צעקו עליי שאני נואשת רק בגלל שאני שם, ואמרתי כן, נו, אז, ואמרו לי שזה לא טוב, אז יצאתי, וחזרתי, ובקיצור אתה עושה לי כאב ראש עם השטויות שלך יא ג'ינג'י מפגר, והמשיכה הדודה לזיין לו במוח כאילו שהטלפון עצמו הוא אתר הכרויות. ואם תכבו רגע את המוזיקה במשרד, ותשתיקו את תקתוקי המקלדת של המזכירה שלכם, ותצמידו צדף לאוזן ותעצרו את הנשימה - תשמעו אותה צורחת על שטר שערים עד לגלגול הבא. |