החיים כל כך שונים ומשונים.

גם כאשר קשה.

גם כאשר זה לא הכי ורוד.

גם כאשר אין סיכוי והדרך "היחידה" היא להשבר.

אני בוחרת איך אני חשה.

אני בוחרת איך אני פועלת.

יושבת עם עצמי חושבת איך אני פותרת זאת בצורה טובה ביותר.

איך אני פועלת לטובתי ולטובת ילדי?

אז מה עם החיים לא ורודים?

אז מה עם בחודשים האחרונים לא העירו לי פנים מבחינה כלכלית?

אז מה עם אב ילדי החליט שוב שהוא מפסיק לשלם לי מזונות?

זה לא הוריד אותי לקרקעית האגם.

זה לא שבר אותי.

החודשים האחרונים לא העירו לי מבחינה כלכלית כי פעלתי לטובת בריאות ילדי לא הרפתי לא הנחתי וכיום אני יכולה לחייך ולישון בשקט שהכל התנהל כשורה ועל הצד הטוב ביותר.

אב ילדי החליט לא לשלם עבורם מזונות?

אז מהההההההההההההההה

פונה לביטוח לאומי מקבלת כמה מאות שקלים פחות אבל יש לי מזונות בטוחים.

אני לא נשברת.

אני מאמינה

אני חיה.

אני מחייכת.

אני לוחמת.

אני בוחרת.

מגיעה להחלטות

מגיעה למסקנות.

החיים יפים.

כל עוד יש לי חברים נפלאים.

כל עוד יש לי ילדים אהובים.

כל עוד יש עבודה.

כל עוד האהבה היא טובה.

תודה ליקום על כל שיעורי החיים.

תודה על החוזר.

תודה על היושרה.

תודה על חיים אשר קיבלתי במתנה.