כותרות TheMarker >
    ';

    בלוגון

    ארכיון

    פרק 24-כמו הז'קט של הנסיך ויליאם בחתונה המלכותית

    26 תגובות   יום שבת, 7/5/11, 11:52

    ''

    הצאר אלכסנדר השני-לא מזכיר לכם את הז'קט של הנסיך ויליאם בחתונה?

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99,_%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%A8_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94 

    פרק 24- שתינו לגימא אחרי לגימא והלבבות נתקרבו.

     

    פניוטין הפריץ

    בשובי מדוד גינזבורג, נכנסתי לאחוזתו של הגרף פניוטין. כאן נזדמנתי לשמחתי עם שני יהודים פקידיו של בעל האחוזה. הם ייעצוני להתוודע אל פניוטין בעצמו. עודנו מדברים והנה פניוטין בכבודו ובעצמו נגד עיני.( פניוטין זה היה אחד מבעלי האחוזה הכי עשירים, וחברו של אלכסנדר השני, איש ישר ונאמן) אחרי שהתודענו שוחחנו איש את רעהו. הזמינני אל ביתו. הציע לפני שאתן לו י"ש שנשתלם המכס, ובקרדיט, ואתן לו גם כתובת של הפירמא שלי. כעבור חודש התחלתי לעבוד עם פניוטין הנ"ל על חשבון עצמי. אח"כ בא אלי בלויית משרתיו וכל הכבודה אשר איתו- לשם ביקור- ובבית אין כל וגם כסא לשבת אין. ישבנו על ארגזים. פניוטין קבל ממני כסף. כיבדתים מאת כל אשר נמצא על השולחן. שתינו לגימא אחרי לגימא והלבבות נתקרבו.

    פתיחת בית מסחר

    פתחתי בית מסחר. הפדיון היה גדול, אך הייתי לבדי בבית מסחרי בלי שום עזרה, הטרידני מאוד, כי א"א היה לי לזוז ממקומי אף צעד. הייתי כמעט במצב של טירוף דעת.

     

    הפולני ביגדנוביץ

    סוף סוף סגרתי באחד הימים את דלתי בית מסחרי כדי לנסוע ולסובב בסביבות המחוז להתודע אל שבעה בעלי האחוזות, האצילים והעשירים שהיו במחוז ההוא. נכנסתי אל הראשון אשר שמו בגדנוביץ-איש פולני-שלחתי להודיע לפריץ שאני סוחר בעל בית מסחר בפרוזינקה, והיות שאני זר בסביבה זו באתי להתודע אל בני המקום. מיד יצא הפריץ ומשפחתו לקראתי, קיבל אותי בסבר פנים יפות, הביע לפני את קורת רוח, להתודע לאיש אשר זה מקרוב בא, הזמין אותי לאכול אתו ארוחת הצהרים. בביקורים כאלה מתכבד האורח ראשונה ברחיצה באמבטי, כשאמרתי לו שאין לי לבנים, הודיע לי שהכל מוכן אצלו. התרחצתי, סעדתי את ליבי במאכלים כשרים, ובילינו יחד את הזמן בנעימים. בגדנוביץ זה היה אדם ישר ומפותח. פתח לי דרך להתודע עם שאר בעלי האחוזות שבמחוז.

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/5/11 08:28:
      אוהבת מאוד את הסגנון. ניחוח של פעם. מקסים
        10/5/11 17:00:

      צטט: Lola Bar 2011-05-10 13:06:22

      נראה לי שהאנגלים יותר צנועים במדים שלהם.

      מעניין אם לסרט הכחול יש קשר לדם הכחול :)

       

      ההדר הרוסי בהחלט היה מיוחד-לגבי הסרט הכחול-צריך לבדוק! 

        10/5/11 13:06:

      נראה לי שהאנגלים יותר צנועים במדים שלהם.

      מעניין אם לסרט הכחול יש קשר לדם הכחול :)

       

        8/5/11 10:26:

      צטט: יאהולי 2011-05-08 09:32:39

      בתודעתי, הפריץ בעיקרו תואר כאיש פריצות ורוח רשעים פורצת מקירבו. והרני מתוודע כאן לפריץ , שרוח המידות הטובות שורה בקירבו ורוח צדיקים מרחפת מעל ראשו. אנשל רוזוב ראה ברכה בעמלו.

      אז מה, לא כולם נגדנו? 

        8/5/11 10:25:

      צטט: יאהולי 2011-05-08 09:32:39

      בתודעתי, הפריץ בעיקרו תואר כאיש פריצות ורוח רשעים פורצת מקירבו. והרני מתוודע כאן לפריץ , שרוח המידות הטובות שורה בקירבו ורוח צדיקים מרחפת מעל ראשו. אנשל רוזוב ראה ברכה בעמלו.

      אז מה, לא כום נגדנו? 

        8/5/11 09:32:
      בתודעתי, הפריץ בעיקרו תואר כאיש פריצות ורוח רשעים פורצת מקירבו. והרני מתוודע כאן לפריץ , שרוח המידות הטובות שורה בקירבו ורוח צדיקים מרחפת מעל ראשו. אנשל רוזוב ראה ברכה בעמלו.
        8/5/11 00:49:

      צטט: עדית... 2011-05-07 20:33:56

      פיסת היסטוריה בכתיבה שלך, עולם אחר לגמרי...

      עולם שהיה ואיננו-והכתיבה של אנשל רוזוב! 

        7/5/11 20:33:
      פיסת היסטוריה בכתיבה שלך, עולם אחר לגמרי...
        7/5/11 17:14:

      צטט: sari10 2011-05-07 17:05:58

      הג'קט אכן דומה חיוך כזה מפואר . . .

      אז אני רואה כי הוא מתקדם בדרכו בחיים.

      מעניין לשמוע כי מי שמתארח לארוחה מוזמן

      גם לאמבט . . . חיוך

       כל הכבוד לך שהיה לך הכוח לקרוא-אל תתיאשי אני מתקרבת לחלק האחרון ואז אוכל להגיע לשלב הבא-נראה איך אצא מזה.

        7/5/11 17:05:

      הג'קט אכן דומה חיוך כזה מפואר . . .

      אז אני רואה כי הוא מתקדם בדרכו בחיים.

      מעניין לשמוע כי מי שמתארח לארוחה מוזמן

      גם לאמבט . . . חיוך

        7/5/11 16:40:

      צטט: רומפיפיה 2011-05-07 15:46:40

      כמה פאר והדר,

      יופי של ז'קט

      יופי של סיפור

      תמיד ישלך רוח טובה-ממש תודה 

        7/5/11 16:39:

      צטט: עליזהלה 2011-05-07 14:43:08

      סבתא שלי תמיד אמרה בבוז (בעיקר על אלו שהלכו לעבוד בחח"י / בזק / אגד וכדומה) : "להיות סמוך על שולחנם של בעלי האחוזות זה אולי לא תמיד נעים אבל מאד מאד משתלם !" . כנראה למדה מאותו הרב... * תמשיכי יקירתי, סיפור מופלא.

       אולי היא גם הכירה את האימרה של אימא שלי "אני לא יודעת למה הוא שונא אותי לא עשיתי לו שום טובה" שעל זה אני חושבת בהקשרים שונים לאחרונה..

        7/5/11 16:37:

      צטט: רמיאב 2011-05-07 16:18:11

      כרגיל מעורר עניין בחיי היום-יום שם באותה תקופה... שבוע טוב.

      אכן נותן לי היבט חדש! 

        7/5/11 16:35:

      צטט: ניצוץ 2011-05-07 13:52:46

      תודה, שבת שלום

      מקווה שאתה עדיין מצפה להמשך! 

        7/5/11 16:34:

      צטט: הטרמילר 2011-05-07 13:13:56

      לגבי המדים והצווארון, בוודאי, אלו מדי התקופה בה נתקעו כל הפריצים למיניהם. והנה ההסבר להקמת בית בשלושה שבועות "ובבית אין כל וגם כסא לשבת אין. ישבנו על ארגזים. פניוטין קבל ממני כסף. כיבדתים מאת כל אשר נמצא על השולחן. שתינו לגימא אחרי לגימא והלבבות נתקרבו". כשתבואי לבקר אלנו, לא אוכל להזמין אותך לעשות "אמבטי" ולא אוכל לתת לך לבנים כי מיד אחשב כמטריד מיני. מה, לא כך?! :))

       כנראה שאני צריכה לגימא כדי לדעתמה לענות.

        7/5/11 16:20:

      צטט: babta Bat-Simon 2011-05-07 12:55:26

      נו, נו, לא ממש מזכיר ואפילו לא קרוב. בעוד שחזית הז'קט של הצאר הרוסי אדומה ועליה סרט כחול הז'קט של וויליאם כולו האדום ורק סרט התכלת קצת דומה. מדי "המשמר האירים" מרשימים ביותר גם מבלי לנסות למצוא את הדמיון בין שני הז'קטים. צריך לתת לז'קט של הצאר הרוסי את מקום הכבוד המגיע לו כמדים של צאר.

      המחמאה הייתה שווה הכל.ודה זה מעודד 

        7/5/11 16:18:
      כרגיל מעורר עניין בחיי היום-יום שם באותה תקופה... שבוע טוב.
        7/5/11 16:17:

      צטט: forte nina 2011-05-07 12:05:21

      שלא כדרכם של פריצים ידועים לשימצה.
      התוודנו פה לזן אחר.

       מרתק. והז'קט כולו הדר עם
      טווסיות מה?!

      העיקר מה שמלבשים על הדם הכחול.. 

        7/5/11 16:16:

      צטט: forte nina 2011-05-07 12:05:21

      שלא כדרכם של פריצים ידועים לשימצה.
      התוודנו פה לזן אחר.

       מרתק. והז'קט כולו הדר עם
      טווסיות מה?!

      פריץ זה לא מה שחושבים הא? 

        7/5/11 15:46:

      כמה פאר והדר,

      יופי של ז'קט

      יופי של סיפור

        7/5/11 14:43:

      סבתא שלי תמיד אמרה בבוז (בעיקר על אלו שהלכו לעבוד בחח"י / בזק / אגד וכדומה) : "להיות סמוך על שולחנם של בעלי האחוזות זה אולי לא תמיד נעים אבל מאד מאד משתלם !" . כנראה למדה מאותו הרב... * תמשיכי יקירתי, סיפור מופלא.

        7/5/11 13:52:
      תודה, שבת שלום
        7/5/11 13:13:
      לגבי המדים והצווארון, בוודאי, אלו מדי התקופה בה נתקעו כל הפריצים למיניהם. והנה ההסבר להקמת בית בשלושה שבועות "ובבית אין כל וגם כסא לשבת אין. ישבנו על ארגזים. פניוטין קבל ממני כסף. כיבדתים מאת כל אשר נמצא על השולחן. שתינו לגימא אחרי לגימא והלבבות נתקרבו". כשתבואי לבקר אלנו, לא אוכל להזמין אותך לעשות "אמבטי" ולא אוכל לתת לך לבנים כי מיד אחשב כמטריד מיני. מה, לא כך?! :))
      וויליאם יותר יפה, אבל את יותר מעניינת. (:
        7/5/11 12:55:
      נו, נו, לא ממש מזכיר ואפילו לא קרוב. בעוד שחזית הז'קט של הצאר הרוסי אדומה ועליה סרט כחול הז'קט של וויליאם כולו האדום ורק סרט התכלת קצת דומה. מדי "המשמר האירים" מרשימים ביותר גם מבלי לנסות למצוא את הדמיון בין שני הז'קטים. צריך לתת לז'קט של הצאר הרוסי את מקום הכבוד המגיע לו כמדים של צאר.
        7/5/11 12:05:

      שלא כדרכם של פריצים ידועים לשימצה.
      התוודנו פה לזן אחר.

       מרתק. והז'קט כולו הדר עם
      טווסיות מה?!