חָמֵשׁ וּשְׁלֹשִׁים, אוֹר הַבֹּקֶר מִזְדַּחֵל חֶרֶשׁ מְגָרֵשׁ קוּרֵי צֵל לֵילִי, לָבָן מָאָפִיר נִמְהַל בְּשָׁחֹר דּוֹמֵם, הַשֶּׁקֶט הַכּוֹבֵשׁ אֵינוֹ חוֹמֵק לְשׁוּם מָקוֹם, עָוִוית מְמוּשֶׁכֶת בְּמֹתֶן שְׂמֹאל מְעִירָה אוֹתָךְ, יָמִים אַתְּ חָשָׁה בַּכְּאֵב הַמְּאוֹתֵת לָךְ. אֵינֵךְ מַרְפָּה, מְתִיחוֹת כֹּשֶׁר זֶה מָה שֶׁאַתְּ צְרִיכָה, וְאוּלַי עֲיֵיפוּת הַגּוּף הִיא סַמָּן הַזְּמַן הָמֵכָלֵה בָּךְ אֶת שָׁעוֹן הַחוֹל, אַתְּ תּוֹהָה אִם הָרֶגַע מַתְאִים לָסוֹב עַל צִדֵּךְ הָאַחֵר בְּטֶרֶם תַּאַסְפִי אֶת אַחֲרוֹן גרגריו.

כִּמְעַט שֵׁשׁ, משב רוּחַ מְרַחֵף, קָרִיר מַשֶּׁהוּ, צוֹלֵל וּמְלַטֵּף אֶת עוֹרֵךְ, הַשְּׂמִיכָה הָפָרְוָותִּית סוֹפֶגֶת צְמַרְמֹרֶת נִרְגֶּשֶׁת, מִשְׂחָק תְּחוּשׁוֹת חַם קַר מִתְמָזֵג בִּקְרִיצָת עֵרוּת, קְצָווֹת שֶׁעֵרֶךְ הָנוֹשְׁרוֹת אֶל אָחוֹר כתפך, מְעָקְצְצוֹת סָפֵק מְדַגְדְּגוֹת גֵּו חָשׂוּף. רֵיחַ בֹּקֶר יְרוּשָלְמִי טִיפּוּסִי מְצַנֵּן קַלּוֹת, כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ חֲמִימוּת קִמְעָה נוֹשְׁקוֹת יְחֵפוֹת לַמִּרְצֶפֶת, לוֹחֲשׁוֹת בָּלָאט צְעַדִים סְפוּרִים, עֲנָנִים אָצִים רָצִים מִתְפַּזְּרִים הַרְחֵק, מִשּׁוּם מָקוֹם נִשְׁמָעִים צְלִילֵי טִפְטוּף, הֵד גָּשׁוּם מְסָרֵב לִגְוֹעַ.

שֵׁשׁ וּשְׁלֹשִׁים, מַפְתֵּחַ הֶחָצֵר סָב עַל צִירוֹ, זִיז הַדֶּלֶת חוֹרֵק נוהם שִירָתוֹ, פְּסִיעוֹת וְאַתְּ טוֹבֶלֶת בְּמֵי גֶּשֶׁם דַּקִּיקִים, הַכֻּתֹּנֶת הַקְּצָרָה לְגוּפֵךְ נִרְטֶּבֶת ונדבקת לְעוֹרֵךְ, חוֹבְקֶת זְרוֹעוֹת אַתְּ מַפְנָה פָּנַיִךְ הָלְאָה, שׁוֹטֶפֶת עֵינָיִיךְ בְּמֵי שָׁמַיִם זָכְּים. קֶרֶן שֶׁמֶשׁ מְבַצְבֶּצֶת מִבֵּין קִפְּלִי עֲנָנִים, חָצַאֵי טוֹן שֶׁל אוֹר בָּאִים וְהוֹלְכִים עִם הָרוּחַ הָמְנָשֶׁבֶת. יָדַיִךְ נִשְׁלָחוֹת לְקַבֵּל בְּרָכוֹת שֶׁל מַעְלָה, לְהָרְוֹות צִימְאוֹנְךְ עִם שַׁחַר, לְנָטְרֵל חֲלוֹמוֹת לֵיל אֶמֶשׁ מֵחֹם גּוּפֵךְ, לְנַקּוֹת סוּפוֹת סוֹעֲרוֹת בַּמַּחְשָׁבָה, לִנְשֹׁם שָׁלְוָות בֹּקֶר בִּזְרִיחָה גְשׁוּמָה.

כִּמְעַט שֶׁבַע הַגֶּשֶׁם פָּסַק, שֵׂעָר ראשך הָרָטֹב נוֹטֵף מַּעְיָן בְּרִיאָה, אַתְּ סוֹחֶטֶת טִיפּוֹתָּיו עַד כְּלוֹת, בְּתוֹכֵךְ אַתְּ מְצַיֶּרֶת אֶת עַצְמֵךְ אוֹסֶפֶת בֵּין זְרוֹעוֹתַיִךְ סְקָלַה אָרוּכָּת תְּחוּשׁוֹת, שָׁם הַבֶּכִי כָּאן הַצְּחוֹק, שָׁם הַמַּר כָּאן הַמָּתוֹק, פֹּה הַקָּרוֹב עַד הַקָּצֶה הָרָחוֹק, מְעַט מֵהָרַע וּמֳלְּאָן מֵהַטּוֹב, עוֹד טִפָּה מֵהַקַּר וְהַחַם נִרְאֶה כִּמְעָט מֶרָחוֹק. אוּלַי הִגִּיעַ זְמַן לִבְרוֹר רְגָשׁוֹת, הָדּוּאָלִיוּת שֶׁבָּךְ לֹא הוֹלֶכֶת לְשׁוּם מָקוֹם. פַּעַם חָשַׁבְתְּ שֶׁהָאוֹפְּטִימִיּוּת טוֹבָה לָךְ, מְפִיחָה בָּךְ תִּקְווֹת, אוּלַי כְּדַאי לָחְדוֹל מִלְהַרְגִּישׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, לְהָבִין אֶת כֻּלָּם מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר מָקוֹם לְהָבִין אֶת עַצְמֵךְ.

שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים, אִם חָשַׁבְתְּ לְנַתֵּק אֶת הָמַיִינְד מֵהַלֵּב, חִשְׁבִי שׁוּב. אַתְּ כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ צָפָה בֵּין רוּחוֹת שָׁמַיִם, מַמְתִּינָה בְּתוֹרָה לְשוֹךְ הַסְּעָרוֹת, מִתְהָדֶרֶת בְּנְסִיגָתָּם וְלוֹהֵטֵת בְּעֹצְמָה. נִדְמֶה שֶׁהֵם מְחַכִּים שֶתְּרָגְעִי וְתֵשְׁבִי לָנוּחַ בְּצַד הַדֶּרֶךְ, שֶׁיִּגָּמֵר לָךְ הַסּוּס אָז אוּלַי תְּאַפְשְׁרִי לָרוּחַ לְהוֹבִיל אוֹתָךְ, תְּוַתְּרִי עַל כֹּחוֹת הַשְּׁלִיטָה שְׁמְאִיצִים בָּךְ לִשְׂרֹף גְּשָׁרִים, הִגִּיעַ הַזְּמַן לֶאֱהֹב אֶת עַצְמֵךְ, הִתְקָרְבִי וְאֶלְחַשׁ לָךְ אוֹסְפת הַגֶּשֶׁם, אֶהֱבִי אוֹתָךְ עוֹד מִיוֹם הָאֶתְמוֹל...

© כל הזכויות שמורות לאוֹצֶרֶת נְשִׁימָה                            (התמונה מרחבי הנט'.)