כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שלום, עולם!

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    טריקיונר משועמם

    7 תגובות   יום שבת, 7/5/11, 12:18

     

     

    טריק

    (הרשומה הזו מוקדשת לאחי המוצף בעודף זמן צבאי ועקב כך החל לקרוא את הרשומון הזה [מחדש?] ולהתלונן על עצירתו. אז הנה אחי - הפעם תהיה הרשומה ארוכה מן הרגיל. השלמת פערים)

     

     

     

    המנהג הזה החל בכיתה א'. כבן לשני הורים מורים, ידעתי לכתוב לקרוא לספור ולהבדיל בין פרג לכלנית לנורית עוד לפני שנאלצתי לסחוב ילקוט ולתת חיוך מפגר למצלמה. פעילויות ההעשרה שניתנו לי בכיתה העשירו פחות או יותר רבע שעה מזמני בתחילת היום, ובשאר הזמן נאלצתי למצוא דרכים מקוריות לשעשוע עצמי.

     

    כמובן שחבריי לכיתה ראו את מצוקתי, בלבלו בינה לבין חוכמת יתר (קורה..), וחשו צורך עז לעזור. ולכן בפעם הראשונה שנפרמו שרוכיי, רץ לעברי הילד החייכן ושאל אם אני יודע איך לקשור שרוכים. מאחר והדבר היה בתחילת היום וזמן רב נותר עוד להעביר, עניתי בשלילה. נתמלא ליבו של החייכן באושר והלה קשר את שרוכיי תוך הכרזה (כדי ששאר חברינו ישמעו) כי הוא ילמד את אורי לקשור.

     

    בימים הבאים שרוכי נפרמו להם בכל עת ששעמומי גבר עלי, והחייכן היה בא בריצה לעזרי ואחר שמח וטוב לב בריצה חזרה לחברינו לספר אודות חוכמתו המופלגת.

     

    הדבר העיק על מצפוני ולכן לא יכולתי להמשיך בכך זמן רב, ואכן לקראת סוף כיתה ד' לפני שעזבתי את העיר הפסקתי את המנהג ובישרתי לחייכן שאני סבור כי הבנתי כיצד לבצע את הפלא בעצמי. על מנת שלא יעצב העתקתי לו משחק NBA על גבי חצי טריליון דיסקטים. הוא שמח.

     

    ----------------------------------------------------------------

     

    שמונה שנים לאחר מכן אני מוצא עצמי לבוש במדים שנראים ומרגישים כתחפושת. את עשרת רעיי לפטור מנשק הכרתי עוד בבה"ד 12, ומהר מאוד הם החליטו שאני גאון (תופעה..). לאחר שלושה ימי טירונות מפרכת של הרצאות הגענו ליחידה וכעת לראשונה פגשנו את החיה הירוקה המשונה ביותר בטבע - הרס"ר.

     

    הוא נתן בנו מבט מלא סמכות ורחמים כאחד, בדק מי צריך להשלים חוסרים, למי יש פטור מהשמש, ולמי יש פטור מרגליים. הוא הסביר שטרם שנשובץ לתפקידינו, עומדים לפנינו שבועיים של עבודות רס"ר משעממות עוד יותר מהטירונות, ושיחרר אותנו לחצי שעה של הפסקה.

     

    או אז ניגש אלי אחד מחבריי, הלבבי שביניהם, בפנים מודאגות משהו. מסתבר שהוא היה נתון בחרדה לא קטנה מאחר ובזמן השיחה עם החיה הירוקה שרוכיי היו פרומים.

     

    הלבבי, כפול מגודלי ורעשן לא קטן, לראשונה ולאחרונה לחש בהססנות - "אתה יודע בכלל איך לקשור שרוכים בנעליים צבאיות?". הוא היה בטוח שהחיוך שנסוך לפתע על פני הוא חיוך של מבוכה.

     

    מעט מאוד פעמים במהלך שירותי הצבאי נאלצתי לנעול נעליים צבאיות. למרות זאת עד יום שחרורי, בכל פעם שעברתי ליד הלבבי ונופפתי לשלום, פניו אורו והוא הסביר ליושב לידו מי אני, מה הספקתי לעשות לפני השירות, מה תפקידי ביחידה, כמה שאנו חברים טובים, וכמובן - שהוא לימד אותי משהו.

     

     

    "Show me how you do that trick"
    (Just Like Heaven / The Cure [Katie Melua has a better version])

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/5/11 22:00:

      אהבתי את הHello world!

      שחצני במידה משעשעת.

      וגם הפוסט הזה...

        9/5/11 19:29:

      צטט: אסתר רבקה 2011-05-09 12:51:01

      אהבתי.אכן גאוני לכתב כל כך פשוט ובהומור

      תודה (:

        9/5/11 12:51:
      אהבתי.אכן גאוני לכתב כל כך פשוט ובהומור
        8/5/11 18:42:

      צטט: NirHartmann 2011-05-08 17:33:21

      טוב לדעת שכל מה שצריך כדי להפעיל את הגלגלים אצלך זה להתלונן... הפוסט הזה משעמם, אין לי זמן לכלום ואני עייף!

      בכיין

        8/5/11 17:33:
      טוב לדעת שכל מה שצריך כדי להפעיל את הגלגלים אצלך זה להתלונן... הפוסט הזה משעמם, אין לי זמן לכלום ואני עייף!
        8/5/11 08:57:

      צטט: IdoHart 2011-05-08 02:52:03

      לפעמים גם לתת למישהו לחשוב שהוא מסוגל לשנות בך משהו, זה נתינה ענקית בפני עצמה. עכשיו אני רק חושב, האם אני הצלחתי לגרום לך לרשום את הפוסט הזה, או שהוא בעצם כבר היה במאגר המידע שלך עוד הרבה לפני כן ;)

       

      הוא היה קיים במאגר המידע המדולל שבין שתי אוזניי שנים רבות, אך יצא משם רק לאחר הטלפון בשבוע שעבר.

        8/5/11 02:52:
      לפעמים גם לתת למישהו לחשוב שהוא מסוגל לשנות בך משהו, זה נתינה ענקית בפני עצמה. עכשיו אני רק חושב, האם אני הצלחתי לגרום לך לרשום את הפוסט הזה, או שהוא בעצם כבר היה במאגר המידע שלך עוד הרבה לפני כן ;)

      פרופיל

      hu-man
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין