החלום

החולמת נמצאת בחדר מואר עם דלת זכוכית גדולה שפונה לחצר כפי הנראה, יש ילדה שמשחקת בחוץ והיא רואה אותה דרך הזכוכית. כפי הנראה מדובר בילדה שלא מקשיבה ולא מתייחסת. יש שלב שיורד גשם והחולמת מבקשת ממנה לסגור דלת כדי שלא יכנסו המים לדירה, והילדה לא מקשיבה. בתחושה של החולמת הילדה לא מתייחסת בכלל, לא מקשיבה. הילדה פותחת את הדלת והמים נכנסים פנימה לתוך החדר. אח"כ עולה לראש תמונת פוטו, הבזק של תצלום של הילדה הזו על רקע ירוק. ואז בשלב הבא בחלום יש תחושה שמשהו לא בסדר, אימה של החולמת ישנה במיטה על מזרון רטוב, ספוג מים. החולמת חושבת לעצמה שאי אפשר לישון על מזרון מלא במים, רטוב. היא רוצה להעיר את אימה. בחלום בחדר היה אור. הצבעים שהיא זוכרת מהחלום הם ירוק הסדין או השמיכה היו ירוקים. היתה לה הרגשת מצוקה שהחדר מתמלא במים. רגש אשמה שאמא ישנה במיטה עם המים, במיטה הרטובה. היה גם כעס על הילדה.

פרטים אנמנסטים ונסיבות הקשר הטיפולי

החולמת ג' היא אשה צעירה בת 27 , רווקה, הגיעה לטיפול לפני כחצי שנה במסגרת עבודתי כמטפלת במסגרת ציבורית. גדלה והתחנכה במושב בצפון, בהיותה כבת 21 עזבה את הבית לעיר הגדולה. אומנית במקצועה, בת להורים אשר התגרשו בהיותה בת 7, גדלה עם אימה. האם עבדה כמוקדנית וכאשר עבדה במשמרות לילה החולמת נותרה לבדה בבית. ג' בקשר עם האב, אולם הקשר אינו הדוק וחם.

החולמת מתפקדת באופן נורמטיבי, שופעת הומור וססגוניות אישיותית. ג' אינה סובלת מאיזושהי הפרעה או מחלה, אולם ניתן לחוש במהלך הטיפול חרדה המוצאת ביטוי באופן פסיכוסומטי. בסה"כ מדובר במטופלת בריאה, מתפקדת בעלת שמחה ותאוות חיים.

הטריגר לחלום

נסיבות אובייקטיביות מחייה של ג'

ג'  מצויה על פרשת דרכים בימים אלו, ראשית עתידה המקצועי עומד בפני שינוי, חוזה העבודה שלה, של  השנים האחרונות, עם מוסד אומנותי מסויים עומד בפני סיום ועליה להחליט להיכן פניה מועדות בתחום בו היא עוסקת. אי לכך הכינה אלבום (book ) שחלק מרקע התמונות הוא ירוק. שנית אין לה מנוחה בביתה כיון ששכנתה מהקומה העליונה ממררת את חייה עם רעש בלתי נדלה החל מהבוקר השכם וכלה בשעות הלילה המאוחרות. הדבר ממלא אותה בתחושת מצוקה לגבי השהות בביתה, אי לכך, למרות שאוהבת מאוד את סביבת מגוריה שוקלת בלית בררה לעבור דירה. בנוסף בחורף האחרון היתה דליפת מים גדולה מקירות הסלון שבביתה, דבר שבעל הדירה שלה התחייב לטפל בו אולם לא עשה כן, היא סבלה מסלון רטוב וספוג במים במהלך כל החורף. שלישית יחסיה עם אימה מורכבים, האם אשה מתבודדת אשר מעדיפה בחגים להיוותר לבדה וג' עד כה היתה מבלה את החגים איתה, אולם לאחרונה החליטה שהיא בוחרת היכן לבלות את החגים ובחג האחרון בחרה להיות בבית חברים ביישוב בצפון הארץ והותירה את האם לבדה. הבית בו שהתה היה בית פרטי שבכל חדר מחדריו יש דלת הזזה מזכוכית כבדה וגדולה שמהווה יציאה לגינה.

בנוסף, בתקופה האחרונה מתעסקת רבות בשאלות לגבי זוגיות וקשרים בין אישיים בכלל.

אינטגרציה ואינטרפטציה של החלום

סצנה ראשונה

1.הסצנה הראשונה בחלום נפתחת בחדר מואר עם דלת זכוכית שפונה לחצר – ג' אמרה שהרגישה שאלמנט זה לקוח מבית חברים אשר בלתה את השבת בביתם לפני מספר שבועות, עבורה הבית הזה סימל מרחב אליו היא מתגעגעת ואותו היא חסרה בעיר. לבית יש חצר ודלת אשר נפתחת לחצר, הדבר מעורר בה רוגע, דבר שהיא כמהה אליו מאוד לאחרונה, כמו גם לתחושת בית משל עצמה. העלתי בפניה את ההשערה שייתכן שבית זה אף מסמל את הצורך בבית משלה וזוגיות, שכן לאחרונה היא עסוקה בלמצוא בן זוג ובית משלה. ייתכן והבית מסמל זוגיות כפי שהיא רואה אותה – כמעניקה רוגע ומרחב. ג'  שללה את ההשערה הזו בחדות, אי לכך אני מניחה שייתכן וגם אם השערה זו נכונה, ג' לא היתה מוכנה רגשית לשמוע אותה עדיין.

2.הילדה שמשחקת בחוץ לא מקשיבה ולא מתייחסת כאשר ג' מבקשת ממנה לא לפתוח את דלת הזכוכית בכדי שהגשם לא יכנס הביתה וירטיב את פנים החדר – בקשתי שתספר לי מעט על הילדה הזו, האם היא מכירה אותה או מכירה ילדה שדומה לה. לדבריה זו ילדה כבת 5-8, יש לה שיער בלונדיני /שטני חלק וארוך. ג' אומרת שאינה מכירה אף ילדה שנראית כך והיא אף לא זוכרת מה לבשה הילדה בחלום. השערתי היא שמדובר בילדה הפנימית שבה, שכן גיל הילדה תואם לגיל תקופת המשבר המשמעותית בחייה, בהיותה כבת 7 שנים  הוריה התגרשו. בתחושתה של ג' הדבר המרכזי הקשור לילדה הוא שהיא מרגישה שמדובר בילדה שלא מקשיבה, החוסר תקשורת שהיא משדרת. ג' מרגישה שיש בנוכחות הילדה הזו רצון להעביר מסר של חוסר הקשבה. השערתי היא שייתכן ומדובר בחוסר ההקשבה הפנימי של ג' לעצמה, לקולות הפנימיים שלה, לילדה שבה, למה שמכילה ומסמלת ילדה זו.

3.בקשתי מג' שתחשוב מהו האלמנט המרכזי בחלום לדעתה. היא ענתה שגרעין ההתרחשות בחלום בעיניה הם המים. לשאלתי מה האסוציאציה שלה לגבי מים, כיצד היא מרגישה לגבי מים ולגבי האופן שהם מופיעים בחלום, היא ציינה שהיא יודעת שהמים מסמלים בתפיסה האוניברסלית, לדעתה, רגשות. בתחושה שלה זהו סמל קלאסי של הצפה רגשית. לשאלתי האם לדעתה מדובר בהצפה רגשית בחלום , היא עונה שלא חשה שהמים מסמלים הצפה רגשית זוהי לא האסוציאציה שיש לה מהחלום, לדבריה ההצפה הרגשית הזו היא בנלית ולא קשורה אליה כלל. תגובתה השלילית והחד משמעית לגבי האפשרות שהמים מסמלים הצפה רגשית העלו בי את סימן השאלה לגבי אמיתות השערה זו. שכן, כאשר מטופל מגיב ב"לא נכון", מאוד ייתכן שזה מאוד נכון..

לבדיקתי עימה את החוויה שיש לה ממים היא עונה שמאוד אוהבת מים, חווה מים כדבר נעים. אבל מציינת שוב ושוב שבחלום המים מגיעים בצורת גשם שיכול להזיק, כלומר מים שעלולים לקלקל את פנים החדר, להרטיב את פנים החדר. הדגש בעיניה במקרה זה בעיניה הוא על האיכות השלילית של המים. היא מציינת בצורה ברורה שלכל דבר יש צד חיובי וצד שלילי והגשם הזה בחלום יש לו צד שלילי בעיניה. הדבר מעניין שכן גשם באופן אסוציאטיבי במדינה שחונת מים כשלנו, האסוציאציה מגשם הינה כמעט לעולם "גשמי ברכה" ג' אינה רואה בחלום את הברכה שעשויה לצאת מהגשם, מהמים שבאופן טבעי מאפשרים לנו, ולסובב אותנו חיים. בדקתי איתה איזה רגשות מתעוררים בה בחלום, היא ענתה שרגשית היא חשה כעס בחלום על הילדה, כעס על כך שהיא לא מקשיבה ושאין תקשורת, כמו גם על תחושת אוזלת היד כאשר המים נכנסים לחדר. הרגע של הכעס בחלום מאוד קצר לדבריה. מבחינתי היה מעניין על כך שרגע הכעס היה קצר, מדוע הוא היה קצר, האומנם ג' לא מרשה לעצמה להביע כעס באופן ברור?, הנחתי שכך הדבר, שייתכן והיא מפחדת מהבעת הכעס, מפחדת מתגובותיה שלה, כמו גם מתגובות הסביבה. לאור העובדה שאני יודעת שאימה של ג' מתרגזת מהר מאוד, אני יכולה להניח שהיא פוחדת להיות דומה לה במאפיין זה, או שלחילופין, או בנוסף, גם פוחדת מתגובת הכעס של האם עליה ולכן מבליגה את כעסה.

סצנה שניה

4.כניסת המים לחדר - כשהמים נכנסים לחדר זו כבר הסצנה השניה. שאלתי אותה כיצד היא מרגישה לגבי כניסת המים לחדר?. היא ענתה שברגע שהם כבר נכנסו היא הרגישה שמה שיכלה היתה למנוע, לא נמנע ולכן חשה סוג של השלמה. לדבריה לא הרגישה תחושת חוסר אונים, אלא השלמה (למרות שבתחילה נקבה בתחושת חוסר האונים כדבר שהתעורר בה).  ג' חוזרת מספר פעמים על הגדרת התחושה כהשלמה, כאשר ניסיתי לעמוד על פשר הרגשות שמצויים מתחת לתחושת ההשלמה שהיא מדברת עליה, לא העלתי דבר בחכתי. היא טענה שמשמעות ההשלמה היתה הפסקת המלחמה בכניסת המים לחדר. כלומר אפשר להבין שבמהלך החלום עד כה היא חוותה תחושה של מאבק בינה ובין הילדה על "מצב היובש" שישרור בחדר. למעשה, מדובר במאבק פנימי שלה על מתן או אי מתן הצפת הרגשות והתמודדות עימם.

סצנה שלישית

5.המיטה בחדר - בחדר יש מיטה הממוקמת במרכז החדר, על המיטה ישנה אימה של ג' . לגבי מיקום המיטה ג' מציינת שהחשיבות בעיניה היא שהמיטה בחלום ממוקמת כמו המיטה בחדר שלה (של ג'), כלומר לדעתה מדובר במשהו מאוד קונקרטי. ניתן להניח שכיון שהמיטה בחלום, עליה ישנה האם זהה במיקומה בחלום למיקום מיטת ג' במציאות, שייתכן שהאם הישנה על המיטה היא למעשה מסמלת איזו המשכיות של ג', איזו תחושת דופליקציה שלה, אולי תחושת הזדהות עם האם. ג' חוזרת ומדגישה שבעיניה מיקום המיטה הוא קונקרטי לחלוטין. אי אפשר להתעלם מכך ששינה בהרבה תרבויות גם מסמלת מוות, כאשר טוענים שמישהו נח "מנוחה נכונה" המשמעות היא שהוא הלך לעולמו. "מנוחתו נכונה", שכן דבר, מהעולם הזה אינו מפריע לו יותר. ייתכן ששנת האם בחלום מסמלת אספקט מסויים מהמוות.

6.האם ישנה על מזרון רטוב - ג' בודקת בחלום את המזרון והוא רטוב, היא לא מבינה איך האם ישנה על מזרון רטוב, האם היא לא מרגישה שהוא רטוב? התחושה בחלום כאשר האם ישנה על מזרון רטוב זו אשמה. היא מרגישה אחריות, העלתי השערה שאולי המפגש בינה לבין הילדה יוצר הצפה של רגשות שליליים של כעס ואשמה, הן על עצמה שכן לא דואגת לאם מספיק, והן כלפי האם שכן היא "ישנה" ומאלצת את ג', כביכול, לדאוג לה. אולי מדובר בתחושת האחריות כלפי האם שנמצאת בבסיס הרגשתה של ג', שעל ר' לשמור את האם מפני תחלואים כגון גשם מזיק. ג' אומרת בהירהור שיש לה תחושת אחריות כלפי האם. היא לא נותנת לה להישאר לבד בחגים, היא מקבלת את הרצון בבדידות של האם ולמעשה, כאשר היא נמצאת עימה בחגים ובימי שישי, אזי הבדידות נכפית גם עליה. היא מציינת שבאמת שכשהיא לא יכולה לבוא לשהות עם האם, או לא רוצה לבוא להיות איתה בחגים וזמנים משפחתיים, ומאלצת את עצמה היא חשה כעס ואשמה על עצמה. מרגישה שהיא לא "בת טובה", שהיא משאירה או רוצה להשאיר את האם לבדה. ג' מאוד דואגת לאם, היא מציינת שלאחר הגירושין היא דאגה מאוד והיתה כדבריה "מאוד דאגנית.." שמא יקרה לה משהו שכן היא היתה ההורה היחיד שלה. אולם מסרבת בתוקף לסימן שאלה בקשר להיותה ילדה הורית.בעיני מדובר כאן בחרדה מאוד אקסיטנציאליסטית, חרדה מאובדן שהוא ברור אובייקטיבית, ובהתבוננות לנפש פנימה, ברור גם סובייקטיבית. ג' פחדה להיוותר לבד בעולם ולבד בחוויה שלה. להשערתי האם מסמלת בדידות שחווה ג' מהתא המשפחתי, את הבדידות שחווה ג' בתוך עצמה. ואכן האם ישנה לבדה בבדידותה, על המיטה. מאחר והאם ישנה בחלום על המיטה של ג', ניתן להניח שהדבר מסמל גם את חווית הבדידות שמצויה  בג' עצמה. בפחד שלה מהבדידות, שלא להיות כמו אימה. יש שיר שאומר, "אדם בתוך עצמו הוא גר.." תמונת האם ישנה על המיטה מסמלת את זה לדעתי. האם נסגרת בבדידותה וג' אינה רוצה ופוחדת להוציא את ימיה כמוה, כלומר, להידמות לה.

 בהקשר לתחושת האחריות שלה כלפי אימה, לדעתי, תפאורת בית החברים בצפון, לא נבחרה מבלי משים על ידה בחלום, שכן הבית הזה גם סימל את השיחרור. בחג החירות האחרון, היא בילתה את החג אצל חבריה בצפון ולא היתה כהרגלה עם אימה. ג' לראשונה בחייה לא בילתה את החג בחברת אימה, אלא בבית חברים. לכן ייתכן  שבית החברים הזה היה התפאורה לתחושות האשמה והאחריות שחשה כלפי האם ותחושות הכעס שחשה כלפי הילדה הלא ממושמעת – כלפי עצמה, זו שלא עושה מה שהמבוגרים מבקשים.

הוספתי ושיערתי בקול רם בפני ג' שאולי היא מרגישה שהיא לא מבינה כיצד האם ישנה כשקורים דברים, כשיש הצפות רגשיות כה גדולות, שאולי היא בעצם בתוכה מאשימה את אימה?. ג' מהרהרת וממשיכה את חוט החשיבה בכך שאומרת שהיא לא מציינת בשיפוטיות את העובדה שהאם ישנה בעוד קורים דברים, אלא שזה בא ממקום של דאגה לאמא, שהיא דואגת לאם הישנה על מזרון רטוב (ג' עונה באופן הגנתי וחוזרת למשהו קונקרטי יותר, דאגה לשלומה הפיזי של האם). שוב אני מעלה את נושא תחושת האחריות כלפי האם, ג' מגיבה בספקנות ומהרהרת בשקט ואז עולה עם הארה, (ציטוט) "אולי זו האחריות שלי כי אני רואה משהו שהיא לא יכולה לראות כי היא ישנה ואני ערה". היא חושבת על מה שאמרה, מאושרת כילדה וצוחקת בשמחה מהתובנה שלה, לגבי העובדה שהבינה שהיא רואה דברים שאימה אינה רואה. שהיא ערה ורואה את הדברים, לעומת האם שישנה ולא מתבוננת, לא מודעת לדברים מסוימים. פתאום לאחר שתיקה קצרה היא אומרת בהתפעלות  (ציטוט) "זה חלום על מודעות..על פיקחון, על לראות דברים. שינה זה כשאתה לא מודע, אולי זה קשור לזה שיש דברים בילדות שבתור ילד אתה לא מודע ובתור בוגר אתה יכול להסתכל אחורה ולראות דברים גם בעבר וגם בהווה בצורה נכונה". התבוננות זו על החלום מצידה של ג' היא היא המהות בהבנת החלום על ידה, מבחינתי.

העלתי סימן שאלה לגבי לקיחת אחריות על העיוורון של האם. ג' מהרהרת בקול רם (ציטוט) "אולי היא עיוורת אלי..אולי היא גם עיוורת אליה, לא רואה מה שקשור בה". העלתי השערה שייתכן שמתעוררת בר' הדאגה על "עיוורונה" של האם ולכן רוצה להעיר אותה.

ג' לא מעירה את האם בחלום, ואני העלתי השערה, שייתכן שמנגנון ההגנה של העיוורון של האם נחוץ לה בכדי להמשיך לחיות, ומאחר ואין לג' מנגנון הגנה אחר לתת לה במקום העיוורון הזה, היא לא מעירה אותה. כמטפלת אני יודעת שלא לוקחים ממטופל/מאדם מנגנון הגנה אחד, באם אין מנגנון הגנה אחר לתת לו במקום. כלומר, גם אי הערה של האם בא ממקום של רצון של ג' לשמור עליה. דבר נוסף ומהותי בעיני הוא שג' הינה אדם עם מנגנון אינטלקטואליזציה מאוד מפותח, היא מתבוננת על החלום ברמת מודעות, כדבר הפותח פתח למודעות. עד כה, בהבנתה את החלום, אינה מתבוננת בו מבחינה רגשית. כאמור לפני כן התנגדה לרעיון שייתכן שיש בחלום הצפה של רגשות, כמו גם ציינה שהרגשות שמופיעים בחלום הינם לזמן קצר. ג' לא ממש מאפשרת לעצמה , עד כה, להתחבר רגשית לרגשותיה. למודעות, להבנה, לתובנה עם אלמנטים רגשיים שבחוויה שלה הם פחות טעונים, קל לה יותר להתחבר.

7.בחלום יש הבזק של תמונת פוטו של הילדה על רקע צבע ירוק – לשאלתי מה מסמלות תמונות, מדוע הילדה הופיעה על רקע ירוק בתמונות, ג' אומרת שייתכן שזה קשור לזה שהיא מסוגלת לראות כיום את הילדות שלה עצמה רק דרך תמונות. שייתכן שהילדה המופיעה בחלום היא תמונת ילדות שלה, שכעת, עם המודעות שיש לה, היא מסוגלת להתבונן אחרת על ילדה זו.

היא אומרת שתמונות מסמלות זיכרון, שבתמונה תמיד יש אלמנט של זיכרון. אולי זה מסמל משהו שהיה ואיננו, אולי דוקא מסמל השתחררות כי מדובר במשהו שהיה ואיננו. לשאלתי מה היה ואיננו ?, היא עונה שאולי מדובר בחוסר ההבנה והמודעות שמאפיין את החיים של אדם צעיר, של ילד. גם בתפיסת העולם האוניברסלית ילד נתפס כדבר תמים אשר עדיין לא מודע למעשיו (לראיה אמצעי שפיטה וענישה של ילדים בעולם, כמו גם ההתיחסות אליהם בעולם המיקרא). עובדת קיום התמונה מתחבר כאן למה שג' אמרה לפני כן, שיש דברים בילדות שבתור ילד אתה לא מודע אליהם ובתור בוגר אתה יכול להסתכל אחורה ולראות דברים גם בעבר וגם בהווה בצורה נכונה. ואכן נראה שהתמונה פוטו של הילדה מסמלת משהו שהיה ואיננו, חוסר מודעות שפג תוקפו.

8.הצבע הבולט בחלום, שעל הרקע שלו מופיעה הילדה הוא ירוק, ג' מציינת שהיא חושבת שזה צבע מדהים ויפה בעיניה, הוא חי וצעיר. הוא מסמל משהו חיובי. היא מתנגדת לתפיסה האוניברסלית שירוק מסמל צמיחה, אלא רואה בעיקר את הצבע כמיוחד. בעולמה המציאותי היא הכינה תיק עבודות עם תמונות שלה, היא מציינת שבחרה בקפידה את הצבע הירוק, שכן ידעה שאומנים אחרים נוטים להצטלם על רקעים בצבעים אחרים. בעיני בחירתה את הצבע הזה מסמל את התבוננותה על עצמה כנפרדת מהדברים הבנאליים, כרואה עצמה באופן ייחודי. בנוסף, ניתן לראות את הצבע הירוק כמסמל את צמיחתה של ג' ממקום חסר מודעות, מקום בו השינה שולטת, למקום בו העירות והפיקחון נמצאים.

מה החלום חידש עבור ג', איזו נקודת עיוורון הוא פתח ולאן הוא לקח את החולמת  

ג' בטוחה שהחלום קשור לעולמה הפנימי. יש לה תחושה שמדובר בתהליך של התבגרות רגשית. היא רואה בו חלום על מודעות. חלום על התעוררות והתפקחות. מוטיב השינה והעירות מאוד ברור בעיניה. בתחושתה החלום פותח דלת למודעות הרגשית שלה, ליכולת שלה להתבונן במודעות הרגשית.

לשאלתי מה למדה מהחלום עונה שאולי להפסיק לשים סכרים, לא לפחד מהילדה שבה, הילדה שלא מקשיבה – יש לה עצמאות. היא מאזכרת שכילדה היא עצמה היתה מאוד חוצפנית, אבל זה היה לטובה, תמיד הקשיבו לה. היא אומרת שאולי חסמה את עצמה ואת הילדה שבה, לא נתנה לכעס שאותו מייצגת הילדה לצאת החוצה. אולי הגיע הזמן לתת לזה ביטוי. לקחת משהו מהחוצפה של הילדה לתוך החיים העכשוויים שלה ולחבר את זה למודעות ולתובנה שעולה מהחלום.

לסיכום

למרות שג' בתהליך ניתוח החלום, עמדה בתוקף על התנגדותה לספקולציות רגשיות מציפות, בסופו של דבר אמרה שהחלום מדבר על תהליך התבגרות רגשי. אני מניחה שמבחינה חוויתית היא מרגישה את זה, אולם קשה לה לפרוט את זה למילים המתייחסות לכל מצב ומצב ספציפית, לכן התבוננותה על החלום, במהלך הניתוח שלו, בא יותר ממקום של התחברות למודעות ולתובנה.

ההבנה שלה את חשיבות הצורך להתחבר לילדה החוצפנית, המעיזה, לילדה שלא מקשיבה אלא קשובה לעצמה, מאוד יפה וחשוב בעיני. שכן ג' מצויה במאבק לעצמאות שלה, הן במובן המקצועי והן במובן הרגשי. הסכרים הרגשיים שלה "צובעים" את הקשרים הבינאישיים שלה, הן במשפחה והן מחוצה לה, כמו גם "צובעים" את קשרי העבודה שיש לה והתמודדותה בעולם המקצועי. האסוציאציה שלה לגבי היותה בעברה ילדה חוצפנית ומעיזה כזו, והזיכרון שילדה זו היתה מוערכת ונישמעת, משמח אותה ומחזק אותה לתת לילדה הזו מקום, לתת לה להשמיע "קול", בחייה העכשווים.