עוד יום זיכרון.

עוד שנה עוברת.

בימים שבן יום השואה ליום הזיכרון 

מצב הרוח שלי משתנה.

הנפש נכנסת למצב של אבל.

משתדלת לשדר עסקים כרגיל.

אבל  המתח.

העצבנות

והעצב עלי משתלטים

תמונותיהם של החברים אשר כבר לא איתנו רצים לי בראש.

הסיפורים

הכאב

הפיגוע הנורא בו אני קיבלתי את החיים במתנה.

הם נשארו בני 18,19,ו-20

ואני גדלתי לי 

המשכתי בחיים.

התחתנתי

הבאתי שני ילדים מדהימים

התגרשתי.

המשכתי בשגרת החיים

והם תמיד ישארו ילדים בני 20 

http://www.youtube.com/watch?v=gQ_JTWi81b0&playnext=1&list=PLEBCC8F961C818C87