עבר קצת זמן מאז הפרק החמישי, לא ?

אבל באמת שלא שכחתי אתכם...אני עובר על התמונות...ויש בכמויות מסחריות...צריך לברור מתוכן.

עזבנו את הכפר המסאי ואנחנו ממשיכים בדרכנו...המטרה ...שמורת הסרנגטי הגדולה והכל כך מפורסמת...לפחות אצל צופי הנשיונל גיאוגרפיק.

בדרך אנחנו עוד עוצרים להפסקת צהריים במקום הצופה על ההר המוזר הזה...

במקום התנהלו חפירות ארכאולוגיות ונמצאו, ע"י בני זוג אנטרופולוגים בשם ליקי, שרידים המצביעים על כך שהיו בני אדם זקופים לפני כ - 3.5 מיליון שנה.

מהיותי חובב ציפורים הבחנתי במקום בצופית שהייתה שקועה במלאכת יניקת הצוף..

ובאורג שהגיע לדגמן...

המשכנו בנסיעה לאורך מרחבים בלתי נגמרים כאשר מידי פעם אנחנו רואים עדרי בעלי חיים. ככל שהתקרבנו לסרנגטי התרבו מלחכי העשב. לפעמים נראו שילובים מעניינים.

כמו למשל האימפלה יחד עם קורי בסטר (הציפור הגדולה ביותר שיודעת לעוף)

חלפנו על פני עדר גנו. חלק רעו בשלווה...

חלקם צפו באורחים הבלתי קרואים שחלפו על פניהם...

הגענו אל השמורה

כבר בכניסה נתקלנו בציפור יפיפייה אותה ראינו הרבה בטיול...זרזיר הדור

ציפור זו רגילה כבר לביקורי המטיילים ואפשר לראות אותה בחניונים שבשמורות. היא יודעת שהיכן שהמטיילים נמצאים...יש גם אוכל

בעודנו בכניסה לשמורה, הנהגים מסדירים את הכניסה, יצאנו לסיבוב קטן באזור.

נתקלנו בחרדון יפה במיוחד שהבליט את צבעיו הבוהקים...זכר כמובן..

ציפור שחורה ויפה שהציצה עלי מלמעלה...(אשמח לזיהוי שלה)

עדר פילים יצא אלינו מן היער והגיע קרוב..קרוב...

וכאן חזרנו אל הג'יפים והתחלנו את הנסיעה בתוך השמורה.. שלושה ימי טיול וצילום

ועל כך בפרקים הבאים..