פרחים בלב
מהות הבריאה היא אחת ואין בלתה. ושמה של מהות זו הוא האהבה.
אהבה היא דבר שלא השתנה כלל במהלך ההסטוריה.
אהבה לא מזדקנת עם הגוף. היא חלק מעולם שאין בו זמן חלל וגבולות.
אהבה היא רגש מלא צבעים.
אהבה פירושה ספק תמידי, רטט תמידי, ליטול סיכונים, להמר על הלא בטוח, לצעוד על חבל דק על פי תהום.
נתינה בצורתה הטהורה ביותר אינה מצפה לדבר בתמורה.
המתנות הטובות ביותר הן אלה שבאות מתוך הלב.
האדם אינו נמדד בגודל חשבון הבנק שלו אלא בגודל לבו.
אין אדם גדול יותר מסכום מעשיו..
אנחנו שוכחים הרבה דברים, אבל את הדברים החשובים באמת לא שוכחים אף פעם..
אנשים אינם מבקשים שיהיה היגיון בדברים, כל עוד הם מרגשים אותם. אשר על כן, האוהבים אינם הגיוניים כלל, האין זאת? (גרהם גרין, The end of the affair)
"אהבה היא ההסבר האמיתי בעולם הזה"
(אוסקר ווילד)
פוסטים פופולאריים
-
תמונות מתערוכת אמן הגרפיטי בנקסי
3/5/17 | 350248 צפיות
-
כלניות, כלניות
3/2/18 | 99810 צפיות
-
ים של סליחות בירושלים
18/8/18 | 32595 צפיות
-
קרנבל המסכות בונציה
8/3/16 | 50567 צפיות
-
המגדל הלוהט
9/7/18 | 26656 צפיות
-
ספסנר טוניק חשף את הסכנה הקיומית של ים המלח
13/9/16 | 18228 צפיות
0
הלב בוכה..
 אחד המאפיינים הכי בולטים ביום הזיכרון היא:
הצפירה.
צפירה, בה לדקה/דקותיים עם ישראל (ברובו) מרכין ראש לזכר הנופלים במערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. הרחוב הישראלי לובש באותו הרגע אופי מיוחד שאין לו אח ורע באף מדינה בעולם. בשתי דקות אלה הלבבות פועמים באותו הקצב..
תמונות עולות וצפות , פנים שלנצח יישארו צעירים, הרגשת החמצה , געגוע אינסופי שאין לו אופק.
הלב בוכה.. |
תגובות אחרונות
-
עמיתלוין3
בתגובה על קנאביס הצמח המופלא
-
דודישרון
בתגובה על פלפל ממולא
-
תנועת כמוך
בתגובה על בלון: סרט מרתק על כמיהה לחופש
-
הקשתית
בתגובה על מי אתה חושב שאני? בין האני הוירטואלי לאני האמיתי
-
א ח א ב
בתגובה על מרוץ הבוז'ולה ישראל: רצים, שותים, נהנים בין הכרמים
-
א ח א ב
בתגובה על טעימה מהחיים: על ידידות אוכל ומה שביניהם
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שתי דקות שנראה שלא נגמרות... מחשבות זכרונות הרהורים באמת רגע ישראלי.
סוף שבוע רגוע
יורם פרקט
הלב מאוד בוכה
ומתמלא גאווה
על המדינה
שלנו
היקרה
תודה לך, מיכאלה!!
******
מסורת כה ייחודית לנו..
זכרונם לברכה.
לא רוצים רון ארד 2
*
כאשר תתפנו - ותפנו...
מוזמנים.
http://cafe.themarker.com/post/2156389/
וגם
http://cafe.themarker.com/post/2104126