כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרחים בלב

    מהות הבריאה היא אחת ואין בלתה. ושמה של מהות זו הוא האהבה.

    אהבה היא דבר שלא השתנה כלל במהלך ההסטוריה.

    אהבה לא מזדקנת עם הגוף. היא חלק מעולם שאין בו זמן חלל וגבולות.

    אהבה היא רגש מלא צבעים.

    אהבה פירושה ספק תמידי, רטט תמידי, ליטול סיכונים, להמר על הלא בטוח, לצעוד על חבל דק על פי תהום.


    נתינה בצורתה הטהורה ביותר אינה מצפה לדבר בתמורה.

    המתנות הטובות ביותר הן אלה שבאות מתוך הלב.

    האדם אינו נמדד בגודל חשבון הבנק שלו אלא בגודל לבו.

    אין אדם גדול יותר מסכום מעשיו..


    אנחנו שוכחים הרבה דברים, אבל את הדברים החשובים באמת לא שוכחים אף פעם..


    אנשים אינם מבקשים שיהיה היגיון בדברים, כל עוד הם מרגשים אותם. אשר על כן, האוהבים אינם הגיוניים כלל, האין זאת? (גרהם גרין, The end of the affair)

    "אהבה היא ההסבר האמיתי בעולם הזה"
    (אוסקר ווילד)

    0

    הלב בוכה..

    19 תגובות   יום שבת, 7/5/11, 18:56

    ''

    אחד המאפיינים הכי בולטים ביום הזיכרון היא:

     

    הצפירה.

     

    צפירה, בה לדקה/דקותיים עם ישראל (ברובו) מרכין ראש לזכר הנופלים במערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה.

    הרחוב הישראלי לובש באותו הרגע אופי מיוחד שאין לו אח ורע באף מדינה בעולם.

    בשתי דקות אלה הלבבות פועמים באותו הקצב..  

     

    תמונות עולות וצפות , פנים שלנצח יישארו צעירים, הרגשת החמצה , געגוע אינסופי שאין לו אופק.

     

    הלב בוכה..

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/5/11 13:03:

      שתי דקות שנראה שלא נגמרות... מחשבות זכרונות הרהורים באמת רגע ישראלי.

      סוף שבוע רגוע

      יורם פרקט

      ''

        10/5/11 11:05:

      הלב מאוד בוכה

      ומתמלא גאווה

      על המדינה

      שלנו

      היקרה

      תודה לך, מיכאלה!!

        9/5/11 22:30:
      ובצפת ובבני ברק ובמודיעין עילית ובירושלים ובביתר עילית ממשיכים החרדים בשגרת יומם והמדינה משלמת להם ...
        9/5/11 12:49:
      החוסר שאינו מתמלא..
        9/5/11 11:08:
      עד לרגע שקראתי את הפוסט של שדותקום [חברטואל שלי], לא נפתחתי לעצב, מין התגוננות שכזו. רק אז הסכר נפרץ... יהי זכר הנופלים ברוך ובמקביל נזכור גם את החיים, פגועי הלם קרב וקטועי האברים... [פוסט של ליזיסטראטה].
        8/5/11 19:57:

      צטט: רון דון 2011-05-08 10:14:37

      געגוע אינסופי שאין לו אופק..... חזק ...יהי זכרם ברוך...

      ******

      תודה..

      אמן!

       

        8/5/11 19:56:

      צטט: אורי - אקרא לו 2011-05-08 08:45:51

      זכרונם לברכה.

      לא רוצים רון ארד 2

       

      *

       

      ''
      ''
      ''

       

       

      כאשר תתפנו - ותפנו...

      מוזמנים.

      http://cafe.themarker.com/post/2156389/

      וגם

      http://cafe.themarker.com/post/2104126

      ******

      מי יתן והשנה יראה אור יום ..

       

        8/5/11 19:55:

      צטט: reuven1111 2011-05-07 22:41:46

      במותם ציוו לנו את החיים, יהי זכרם ברוך

      *****

      אמן!

       

        8/5/11 19:55:

      צטט: Benj 2011-05-08 07:44:12

      יש לנו מסורת המשלבת בין העצה האובדן והתקומה. אפילו בפורים צמים.

       

      ******

      מסורת כה ייחודית לנו..

        8/5/11 19:50:

      צטט: The Birth of Venus 2011-05-07 21:06:42

      2 דקות, עם מחשבה עמוקה ,חיים שלמים שהיו,ואנשים שנעלמו... כמה קשה.

      *******

      שתי דקות שמתמצות חיים שהיו..

       

        8/5/11 19:40:

      צטט: Twiety 2011-05-07 20:44:19

      כל כך צודקת...

      ******

      תודה..

       

        8/5/11 19:37:

      צטט: מוכרת מפעם 2011-05-07 19:42:46

      אהבה מקודש בדם.....הלב זוכר ובוכה.

      ******

      זוכר -

      ולא רק ביום הזה..

       

        8/5/11 10:14:
      געגוע אינסופי שאין לו אופק..... חזק ...יהי זכרם ברוך...
        8/5/11 08:45:

      זכרונם לברכה.

      לא רוצים רון ארד 2

       

      *

       

      ''
      ''
      ''

       

       

      כאשר תתפנו - ותפנו...

      מוזמנים.

      http://cafe.themarker.com/post/2156389/

      וגם

      http://cafe.themarker.com/post/2104126

        8/5/11 07:44:
      יש לנו מסורת המשלבת בין העצה האובדן והתקומה. אפילו בפורים צמים.
        7/5/11 22:41:
      במותם ציוו לנו את החיים, יהי זכרם ברוך
        7/5/11 21:06:
      2 דקות, עם מחשבה עמוקה ,חיים שלמים שהיו,ואנשים שנעלמו... כמה קשה.
        7/5/11 20:44:
      כל כך צודקת...
        7/5/11 19:42:
      אהבה מקודש בדם.....הלב זוכר ובוכה.

      ארכיון

      פרופיל

      פרחים בלב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין