פוגשת לאחרונה הרבה אנשים מבוגרים, כאלו שכבר חיים על הפנסיה, שמבקרים את הנכדים, שהבית מסודר כי אין מי שיבלגן אותו, ששמחים על כל מפגש אקראי ועל שיחה בטלה. אני מספרת את החיים הלא משעממים שאני נמצאת בהם היום, והם עונים בלי להסס בכלל - אל תדאגי, הכל מסתדר.
אנשים מבוגרים יודעים יותר מצעירים, נקודת הראיה שלהם רחוקה יותר. אולי הם צודקים?
בקרוב שלי היום הנעל לוחצת והרגל כואבת, מחכה ליום שבו הרגל תשכח כי הנעל תתאים.
|