ואם ברצונך להגיע מכאן - לכיוון קדימה

עשה לעצמך טובה,

הטה את הראש מעט הצידה

תן לעגיל עופרת דמיוני להכביד על האוזן

לשקוע מעט מטה לכיוון הכתף

ונסה עכשיו לראות את העולם

אותן עינים, אבל בכיוון אחר

אם אתה רוצה לעזוב את העבר

ואת מה שהיה בו

פרגן לעצמך

סד איכותי, לא גמיש, לצואר

איתו ניתן לסובב את הראש רק מצד לצד

אחורה לא תהיה שם יותר

ולא תהיה יותר אתה של העבר,

עוד.

אם בנפשך דימית הווה ללא הפרעות, ללא עכבות

קח את המחברת שאתה משרבט בה מדיי פעם

בחטף

רשימות קניות

וכתוב מה בא לך לעשות

ממש עכשיו.

בכל תחום בחיים, בכל אחד ואחד.

ועכשיו, אם ברצונך להתקדם מכאן קדימה

רכוש לך זוג נעלים רכות ונוחות

כי הדרך תמיד קשה לאנשים הרגישים,

קח את העגיל מעופרת יצוקה

את הסד שרואה רק מחר

ורד מהשביל בדיוק אל אותה הדרך

וספציפית לזאת

שממנה אתה מפחד.

בתוכה בשבילים - האהבות שלך.

בתוכה בין כל הצעדים - הרצונות שלך.

זה לא תמיד ייראה ברור כמו שזה כתוב.

תשתדל לא לפחד יותר מדיי.

תקלל מדי פעם את הפחד

תצחק לספק בפרצוף גם כשהוא יגיע לגובה העינים.

איש לא יעשה זאת, לא בשבילך ולא טוב ממך.

אין לך שום ברירה -

הכל בר חלוף

ולך, יש חיים לחיות

אז ככה, ככל שאתה יכול, בבקשה, תחייה.