כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מילים שלוחות

    מילים - כמו חיוך, כמו מבט נוקב - יוצרות אדווה. ידיעה זו מטילה אחריות רבה, ומחדשת תדיר את האהבה לבני אדם. אל תוך הים הרוגש הזה, בו אדוות משלכם נוגעות בי, אני שולחת גם מילים משלי - סיפורים, רשמים, שאלות חיים להתבוננות ושאר פירות (-:}>

    0

    שיר קטן ופשוט

    131 תגובות   יום ראשון, 8/5/11, 09:01

     

     

    ''

    שלוש שנים אחרי שנכתב השיר, ביקרתי במרכז רוקפלר הנודע, שרחבת הגלישה שלו מוקפת בדגלי אומות העולם.

    רחוקה מהבית אלפי מילין

    והשיר הכתוב בעט נובע חבוי לו באחד מדפי יומני,

    חשתי אותו שם במלוא עוצמתו.

     

    ערים להתרגשותי, עלתה גאוות קרוביי בליבם,

    על שיכלו להעניק ל"פרובינציאלית" מישראל חוויה כה מרשימה, לחזות באחד מאתריה המרהיבים של מנהטן "שלהם"...  

    שתקתי ואפשרתי להם להתענג על חוויית הנתינה.

     

    דגלים

     

    ביקשתי להוריד את הדגלים מן התרנים

    בחוטי כל התקוות לאחותם ליריעה

    ואוהל להקים ממנה לאדם.

     

    משלל צורות ופסיפסֵי גוונים

    לרקוח מחדש

    שקיפות הבדולח הטהורה

    כיפת שמיים תכולה

    סוכת עולם.

     

    ביקשתי להוריד את הדגלים מן התרנים

    ולהניף אל על את נס הפדות.

     

     

     השיר שלום עלה כאן לפני שנה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (131)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/6/11 17:02:

      צטט: יורם פרקט 2011-06-10 13:30:11

      אז אני מוציא אותך מהגנזך ושב וקורא גם דברים יותר ישנים שלך... פסיפס של מילים שיוצרות יחד עולם שלם מצפה לגאולה ושלום. סוף שבוע נעים. יורם פרקט

      הגנזך, אוצר בתוכו פוסטים מגוונים למדיי. לו ידעתי מהו סוג הנושאים שאתה אוהב לקרוא, יכולתי להקל עליך בהמלצה על דבר או שניים.

      נסה את הסיפור אימא של צחי או משהו רומנטי, כמו: שתי פגישות 

      שמחה שאתה משוטט "בין המדפים".

      סופשבוע נעים גם לך, יורם

        10/6/11 13:30:
      אז אני מוציא אותך מהגנזך ושב וקורא גם דברים יותר ישנים שלך... פסיפס של מילים שיוצרות יחד עולם שלם מצפה לגאולה ושלום. סוף שבוע נעים. יורם פרקט
        29/5/11 10:05:

      צטט: נורה דוד 2011-05-24 09:03:18

      תפילה לשלום ואחדות בני אדם ועוד כתובה במילים כה יפות...

      תודה-תודה, נורה

       

        24/5/11 09:03:
      תפילה לשלום ואחדות בני אדם ועוד כתובה במילים כה יפות...
        16/5/11 15:59:

      צטט: ישראלילילית 2011-05-16 13:19:57

      יפה התיאור של התקווה לאחווה ושלום. באמת כל כך פשוט והרבה יותר צבעוני היה נראה העולם אם תקווה זו היתה מתגשמת.

      אכן, בדיוק כך, אבל נראה שלב האדם לא מדביק את המוח בקצב התפתחותו וכך עדיין עם לעם - דרקון ואדם לאדם - זאב...

      תודה, א.  (-:)

      [השארתי גם לך מנחה ליד הדלת...]

        16/5/11 15:45:

      צטט: צבע השרב 2011-05-14 21:14:56

      כמה יפה ונוגע

      הפחת בדגלים אנשים

      בכל מיני צבעים

      וביקשת לרקוח מחדש

      שקיפות

      טהורה

      עדאינהבדל

      תחת כיפת שמים תכולה

      בסוכת העולם

       

      כמה פשוט הייתה יכולה להיות גם אחוות העמים בפועל...

      תודה יקירה

       

        16/5/11 15:43:

      צטט: הולילאטיס 2011-05-14 19:34:15

      נפעמת מאוצר המילים שלך ,קצר וקולע כ"כ . גם בכותרת מצאתי את גלעד .מרגש:}

      תודה לך, אורחת טובת מראה ונדיבת לב  (-:}>

        16/5/11 13:19:
      יפה התיאור של התקווה לאחווה ושלום. באמת כל כך פשוט והרבה יותר צבעוני היה נראה העולם אם תקווה זו היתה מתגשמת.
        14/5/11 21:14:

      כמה יפה ונוגע

      הפחת בדגלים אנשים

      בכל מיני צבעים

      וביקשת לרקוח מחדש

      שקיפות

      טהורה

      עדאינהבדל

      תחת כיפת שמים תכולה

      בסוכת העולם

       

        14/5/11 19:34:
      נפעמת מאוצר המילים שלך ,קצר וקולע כ"כ . גם בכותרת מצאתי את גלעד .מרגש:}
        12/5/11 16:48:

      צטט: daaaag 2011-05-12 16:29:41

      שקיפות בדולח טהור - השלום

      עם הביקור המתוק שלך אני מעבירה את הפוסט לגנזך.

      תודה, אפרתי

        12/5/11 16:29:
      שקיפות בדולח טהור - השלום
        11/5/11 21:09:

      צטט: עצבן 2011-05-11 19:44:54

      ויכתתו דיגלם לאוהלים?

      את כל הדגלים לאוהל ססגוני אחד.

      תודה, ברק

        11/5/11 21:05:

      צטט: צוער סוכנות לביטוח 2011-05-11 19:13:12

      שיר יפה :-)

      תודה, שוקה

        11/5/11 19:44:
      ויכתתו דיגלם לאוהלים?
      שיר יפה :-)
        11/5/11 18:44:

      צטט: דיוטימה 2011-05-08 19:23:39

      צטט: * חיוש * 2011-05-08 14:31:46

      אסתר יקרה לליבינשיקה

      ואני רואה בדימיוני את אותו אוהל

      המורכב מיפי כל הדגלים ובכל צבעי הקשת

      והמשפט האחרון בשירך ואני הירהרתי בגלעד שליט

      ביקשתי להוריד את הדגלים מן התרנים

      ולהניף אל על את נס הפדות

      מי יתן ויקבל את עצמאותו במהרה

      המערכת לא סיפקה לי כוכבים

      אך חיבוקים אוהבים יש לי למכביר

      חיה

      יפה מה שראית בדמיונך ואני יכולה לראות באוהל הצבעוני גם הרבה אנשים מכל צבעי הקשת...

      המילים שלך שוות לי יותר מכוכבים!

      תודה, חיוש

       אסתר יקירתי נשיקה

      אהבתי את התוספת הזו שלך שבתוך האוהל קיבוץ של אנשים מכל

      קצווי העולם = בכל צבעי הקשת (-:

      תודה לך יקירה, ואני שבתי ובאמתחתי כוכב אהבה לתלותו על דש ליבך

      ערב ניפלא

      חיה

        10/5/11 16:10:

      צטט: עורך דין שי וקנין 2011-05-10 12:50:02

      תודה לך, שי

      שיר יפה, תודה
        10/5/11 11:43:

      צטט: גמבה 2011-05-09 18:14:07

      לי זה הזכיר את השיר Imagine של ג'ון לנון ...

      אותה אסוציאציה עלתה גם בכמה תגובות קודמות...

      בהחלט ראוי שחלום גדול על אחווה אנושית יוזכר בכל מקום ובכל דרך אפשרית!

      תודה, אסתי'לה

       

       

       

        10/5/11 11:40:

      צטט: לחפשולאבד 2011-05-09 17:06:19

      רעיון מקורי ומלא השראה. אני יכולה לראות את האוהל הזה... אגב, למה לא לבצע? ביום "כדור הארץ" למשל? בכיכר רבין?

      עכשיו גם אני רואה את התמונה מבעד לעיניים שלך והרעיון הזה קוסם לי ביותר!!!

      כבר הולכת להעביר אותו הלאה, למי שיש לה גם כישורים וקשרים לעניין, למכרתנו המשותפת, גלילה, שמעורבת זה מכבר בעשייה לקידום האחווה. 

      איזה יופי !!!

      תודה, זמירה

        10/5/11 08:54:

      צטט: דנה.גל 2011-05-09 15:17:41

      צטט: דיוטימה 2011-05-08 13:12:27

      צטט: דנה.גל 2011-05-08 10:00:06

      כל כך מרגש!

      בין אם הכוונה לשיר, לסיפור המקדים או לשניהם,

      התרגשותך מחמיאה. תודה, דנה

      ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

      מזותומרת?! הכל! (:

      ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

      אודה שאין לי שמץ מושג, מאיזה מקום צצה התהייה שלי לגבי התרגשותך.

      חושדת שהיה זה האגו הסורר, שיצא לבקש לו קומפלימנטים נוספים, ליצן שכמותו! (:-)>

       

        10/5/11 08:41:

      צטט: שמעון רוזנברג 2011-05-09 14:31:30

      מסתבר שגם שיר קטן ופשוט יש לו מקום בלב. ויפה הרצון להוריד את הדגלים ולהחליפם בבית (אוהל) ובפדות או - להחליף סמל ומצגת חיצונית של לאומיות, בדבר טוב וממשי ממנו. בביטחון, בגאולה ושחרור מכבלי ה...לאומיות.

      לאומיות שיולדת בסמטאותיה לאומנות...

       

      כשנחתנו במינכן בדרכנו לאוסטריה, תהיתי כמה זמן יעכבו אותנו במעבר הגבול, כשלנגד עיניי התמונות העגומות במעברי הגבול באיזורינו... בני, נהנה מהכביש הפתוח ולחץ על הדוושה. הדרך אצה ואין זכר למחסום ושום רמז למשמר. לפתע צדה עיני תמרור, גובהו לא יותר ממטר, על לוחית עגולה בקוטר 20 ס"מ צוין המעבר ליעדנו. לא שוטר, לא ביקורת, שורשיו של העץ התמיר המקביל לתמרורון, אדישים לעובדה שחלקם ניזונים מאדמת גרמניה וחלקם מזו של אוסטריה... חשבתי אז לעצמי כמה פשוט ויפה היה יכול להיות לו צוין בדרכונים שכולנו אזרחי העולם! [ואז ממילא גם לא היה צורך בדרכון...]

       

      אז כן, בעניין החלום על אחוות האדם אני תמימה כמו הילה והלוואי שלא יעבור לי!

       

      תודה, שמעון

       

        10/5/11 07:50:

      צטט: שדותקום 2011-05-09 13:00:43

      אני אוהב מילים של תקווה של אמונה. לוואי כולם יקוו ויאמינו, עד שיתחיל לסוב גלגל הביחד בעולם...

      מציאות בלתי אפשרית מותירה רק באפשרות אחת, לחלום ולרקום חזון של מציאות אחרת.

      תודה, שדות

       

        10/5/11 07:46:

      צטט: הלנה היפה 2011-05-09 12:19:10

      לרקוח מחדש שקיפות הבדולח הטהורה כיפת שמיים תכולה סוכת עולם.

      דיוטימה יקרה, סוכת שלום על כל העולם רצית במין תום לב נפלא ואופטימי.

      שיר קטן אבל גדול מאוד. תודה לך יקירה לאה

      בעניין אחוות האדם אני חולמת בגדול, מודעת לתום שבחלום, ובמובן זה אני כמו הילה שרוצה לגור על הירח...

      לשלושה מגיבים הזכירו הדגלים שלי את שירו של ג'ון לנון Imagine [הסרטון מצורף].

      תודה, לאה יקרה

       

       

        10/5/11 07:39:

      צטט: לשון עברית 2011-05-09 12:06:54

      שלא כהרגלי, הפעם אין לי מה להוסיף ולהכביר במילים. השיר מקסים, ולא רק בשל מילותיו היפות והתמימוּת הצרופה שעולה ממנו, אלא גם ובעיקר משום שהוא תפילה כנה ואמיתית, שבאה ממעמקי הלב ונוגעת בכולנו. לו יהי. חג עצמאות שמח, יקירתי.

      השיר הוא כבר כבן 30 שנה ואם גם עברתי כמה וכמה תהפוכות מאז, מן ההיבט הזה, תמימותי בהחלט נותרה כשהייתה ואני שמחה להודות בכך! :-))

      תודה, איריתי יקירתי ויום עצמאות שמח גם לך

        9/5/11 18:14:

      לי זה הזכיר את השיר Imagine של ג'ון לנון ...

       

      ''

        9/5/11 17:18:

      צטט: תמו'ש 2011-05-09 08:24:57

      הרמוניה נפלאה יצרת בכתיבתך. הלוואי וכך ניתן היה במציאות, ליצור חיבור של אחווה ואהבה. והעולם היה נראה אפילו יפה יותר.

      ועוד כמה יפה יותר...!

      בעצם, אנחנו העולם, כמו בשיר הידוע ההוא -  We are the world, אלא שלא בגרנו עדיין מספיק, להיפרד מהפחדים, שמולידים חשדות, שמולידים בדלנות ומלחמות עקובות מדם.

      אז נראה, תהליכי האבולוציה אינם נשלמים לעולם, גם לא של הנפש ורוח האדם...

      תודה, ת'מוש

       

        9/5/11 17:11:

      צטט: יעל בר-און 2011-05-09 08:21:11

      סוכת שלום רקחת כאן, מעשה טלאים, ובהחלט הדימוי של הילדים והמבוגרים הצוחקים במרכז הרחבה, מוקפים בבדים הצבעוניים הללו, וצחוקם מתגלגל ללא הבדל דת גזע מין וגיל... ובוודאי ללא הבדל בצבעי דגלם... ולו יכולנו תחת יריעת השמיים להחליק לנו כך בשמחה בתנועות זורמות ומבלי להתרסק על הקרח... שיר יפה ואופטימי. תודה.

      כך אני נוהגת, יעלי, בתגובות יצירתיות, כמו זו שלך כאן, מדגישה וצובעת אותן, כדי שכל מי שישובו לבקר ולקרוא יהנו גם הם, כמוני!

      תודה לך ! ♥

        9/5/11 17:06:
      רעיון מקורי ומלא השראה.אני יכולה לראות את האוהל הזה... אגב,למה לא לבצע? ביום "כדור הארץ" למשל?בכיכר רבין?
        9/5/11 17:06:

      צטט: צפונית אחת 2011-05-09 08:05:35

      קטן כגדול... (-:

      אולי גדולתו בקוטנו... (-:)>

      תודה, צ"א

        9/5/11 17:04:

      צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2011-05-09 00:57:29

      יותר ויותר חוזר הדימוי של שמיים "סוכת עולם" ואני מודה שכבר ניכסתי אותו גם לעצמי. גם אני הייתי במרכז רוקפלר, מעניין שחשתי שם פסטורליה נעימה ומעוררת קנאה.

      ה"סוכת עולם" כאן היא כבת שלושים שנה, עם זאת לא לי זכות היוצרים (-:)

      אך טבעי הוא שכל אחת/ד יש לה/ו את הרוקפלר שלה/ו...

      תודה, ניצה

        9/5/11 16:59:

      צטט: בילבית-גינגית 2011-05-09 00:53:24

      אשת המילים, העשרתיני!

      תודה לך, נשמה שִמְשִית

        9/5/11 16:57:

      צטט: hilasoul 2011-05-09 00:09:29

      השלם תמיד יותר... מסך חלקיו


       

      זה יפה הריבוי (כמו הרבה פרחים או פרפרים)


       

      ובמקביל גם יפה להכיר באחד שממנו הכל מגיח (ואליו הכל חוזר)


       

      אפילו מדינות ודגלים

       

      יפים דברייך וטובים...

      תודה, הלה  

        9/5/11 16:53:

      צטט: סדנאות הורים וייעוץ 2011-05-08 23:03:10

      ממש מקסים! ואם אפשר לדייק בשיר שלך, את לא מבקשת לבטל את הדגלים אלא ליצור מהם הרמוניה. זה נפלא. יום עצמאות שמח!

      בדיוק לכך התכוונתי!

      בכיוון זה הרחבתי מעט בתגובתי ל-בניq, [בין התגובות הראשונות], הוא דיבר על אחדות ואני התכוונתי לאחווה.

      תודה, לאה, על שהוספת ודייקת ויום עצמאות שמח גם לך ♥ 

        9/5/11 15:17:

      צטט: דיוטימה 2011-05-08 13:12:27

      צטט: דנה.גל 2011-05-08 10:00:06

      כל כך מרגש!

      בין אם הכוונה לשיר, לסיפור המקדים או לשניהם,

      התרגשותך מחמיאה. תודה, דנה

       מזותומרת?! הכל! (:

        9/5/11 14:31:
      מסתבר שגם שיר קטן ופשוט יש לו מקום בלב. ויפה הרצון להוריד את הדגלים ולהחליפם בבבית (אוהל) ובפדות או - להחליף סמל ומצגת חיצונית של לאומיות, בדבר טוב וממשי ממנו. בביטחון, בגאולה ושחרור מכבלי ה...לאומיות.
        9/5/11 14:17:

      צטט: עמנב 2011-05-08 22:06:13

      אסתר, כל כך יפה, וכל כך מתאים ליום הזיכרון, שבו יורדים, וליום העצמאות, שבו הם מונפים בשנית. ומעבר לכל הטקסים - השיר מבטא שאיפה לשלום ולאחווה, לגישור על הפרוד שהדגלים מסמלים. עמים, ואנחנו בתוכם, מתאחדים ומתעלמים מן המפריד בתוכם, אל נוכח אויב משותף. האמנם האנושות נזקקת לפלישה מן המאדים על מנת להתגבר על הגבולות בין העמים ודגליהם? יום עצמאות שמח, עמוס.

      ריגשת אותי בתגובתך, נדיבת המילים מתמיד! :-))

      אולי באמת רק גורמי חוץ, לא כוחות האו"מ, יוכלו לזעזע לטובה את מוסדי הארץ כאן...

      תאר לעצמך עולם בלי דרכונים, כולם-כולם, מסין ועד שבדיה, אזרחי העולם...!

      תודה רבה לך, עמוס

        9/5/11 14:10:

      צטט: ליריתוש 2011-05-08 22:05:59

      דיוטימה יקרה כל כך, איזה שיר פשוט, איזה שיר מופלא, איזו הסתכלות מיוחדת כל כך על מהותם של הדגלים. לו אכן היו הדגלים מתאחדים כמו שהלבבות מבקשים להתאחד, עולמנו היה יפה יותר. אני תמיד אומרת שלו השלום בעולם היה מצד אנשים של היומיום, הוא מזמן היה מתקיים לנצח, שכן כולנו רוצים לחיות, לאהוב, להתפרנס, להתקיים, מה יותר מזה? תודה. (וכן, גם לי נעלמה משאית האספקה של הכוכבים......)

      העניין הוא שלא פרשו נכון את חזון הנביאים:

      וישב איש תחת גפנו ותחת תאנתו... כטבעם, הבינו שלי שלי ושלך שלך וזה עוד במקרה הטוב...! אבל משהו בכל זאת לקחה האנושות מהציטטה הזו ואף השכילה להעבירו מדור לדור - את המילה המופיעה בה פעמיים... קריצה

      באשר לכוכבים, יקירתי, כבר הארת את ליבי בדברייך!

      תודה, ליריתי

        9/5/11 13:55:

      צטט: פוצקלה 2011-05-08 22:02:47

      אמן ואמן ומשאלותייך, שהם משאלות העם הזה, יתגשמו במהרה בימינו...

      בתמימותי הרבה, אני מאמינה כי רבים מאוד ברחבי העולם בכלל היו מאושרים לוותר על דרכוניהם ולהיות כולנו פשוט אזרחי העולם!

      וכן, אני יודעת, יש עדיין רבים מדיי שעוד לא הבשילו לזה...

      תודה, פוצקלה

       

       

        9/5/11 13:50:

      צטט: אניגמה 313 2011-05-08 21:45:28

      איתך במשאלתך... (אין כוכביי מנצנצים :-(

      אם כולם נורא ירצו, אולי עוד נזכה לראות בימינו יותר חרוסת ממרור...

      באשר לכוכבים, לי העיקר שצצת ונצצת!!

      תודה, אילת

       

        9/5/11 13:45:

      צטט: מיכאל 1 2011-05-08 21:41:01

      תודה, אסתר יקרה. מילותיך הזכירו לי את משאלת לבו של ג'ון לנון ,

      כשכתב את "דמיין - imagine לו יהי.

      כן, אותה אסוציאציה הייתה גם לדבי, שהוסיפה גם את השיר מהיוטיוב.

      לפחות לחלום...

      זה מרפד קצת בפנים, להכיל את הבלהות שהיו וכנראה עוד יהיו...

      תודה, מיכאל יקר

        9/5/11 13:37:

      צטט: רמיאב 2011-05-08 19:50:49

      שיר בעל מסר...

      תגובות מעניינות ולעניין...

      הגבים מעניינים לתגובות...

      ואני הגעתי עכשיו אחרי יום עמוס,

      כולל העמדת דגל בקצה הגג

      ושרשרות דיגלונים משני צדדיו...

      יום עצמאות שמח,

      רמי

      רואה אותך בעיני רוחי מטפס אל ראש הגג

      כאותו בחור עם בלוריתו שם באום-רשרש...

      על המאמץ ולתפארת מדינת הקפה,

      תגובה מחורזת, ספיישל בשבילך!

      עד שלא תפול הכרעה מוסכמת באו"מ

      ועד שלא תהדד בכל היקום,

      נמשיך להניף את דגלנו הֶעניו

      ונישא תקוותנו פנימה בלבב

       

        9/5/11 13:25:

      צטט: אביה אחת 2011-05-08 17:41:29

      דיוטימה

      כל מילה מרגשת
      ואת ברגישותך הרבה
      הגשת את זה
      תודה

      עצמאות שמח
      ~~~~~

      תודה  שהתרגשת, אביה ועצמאות שמחה לך

        9/5/11 13:00:
      אני אוהב מילים של תקווה של אמונה. לוואי כולם יקוו ויאמינו, עד שיתחיל לסוב גלגל הביחד בעולם...
        9/5/11 12:19:
      לרקוח מחדש שקיפות הבדולח הטהורה כיפת שמיים תכולה סוכת עולם. דיוטימה יקרה, סוכת שלום על כל העולם רצית במין תום לב נפלא ואופטימי. שיר קטן אבל גדול מאוד. תודה לך יקירה לאה
        9/5/11 12:06:
      שלא כהרגלי, הפעם אין לי מה להוסיף ולהכביר במילים. השיר מקסים, ולא רק בשל מילותיו היפות והתמימות הצרופה שעולה ממנו, אלא גם ובעיקר משום שהוא תפילה כנה ואמיתית, שבאה ממעמקי הלב ונוגעת בכולנו. לו יהי. חג עצמאות שמח, יקירתי.
        9/5/11 09:37:

      צטט: ...אירית... 2011-05-08 17:09:02

      נס הפדות. וכמה צריך עוד בשביל לפדות אחד ויחיד? במקום שיתעופפ כל נס לבדו לאחות יחדיו. כמה יפה החלום. ורחוק ומתרחק מן המציאות... אך אם לא נחלום איך נגשים? תודה אסתר על שיר מרגש.

      מרגישה היטב את ליבך מבעד לדברייך... 

      השיר אכן טובל בתמימות, כדרכם של חלומות, אבל חלומות יוצרים מאגרי דלק לחולל תמורות I HAVE A DREAM, הוא קרא וקרה דבר שלא היה קודם...

      בתגובתי לקדמן עלתה בי אסוציאטיבית התגובה של הילה:

      -  מה את חושבת שראש ממשלה טוב צריך לעשות?

      -  הוא צריך להגיד לאנשים שיהיו טובים, שיהיו בוגרים

         ולא ילחמו ושלא יהיה קרב ולא יהרגו.

      התרגשותך מהשיר נוגעת בי. תודה, אירית

        9/5/11 09:28:

      צטט: יצחק. ב 2011-05-08 17:02:43

      שיר קטן - שיר גדול. פוסע בלאט מן החיצוני, המתנפנף, הרהבתני, הגאה, אל הפנימי השקט, צנוע, עניו. נוגע ללב בפשטותו ואורו. יום עצמאות שמח אסתר יקרה.

      מחמם לב לקרוא את האופן בו השיר נגע בך.

      תודה נרגשת, יצחק יקר ויום עצמאות שמח לך

        9/5/11 09:24:

      צטט: debie30 2011-05-08 16:44:52

      להניף אל על את נס הפדות.

      איחוד הדגלים כמו איחוד הלבבות
      הדגלים כסמל לאחוות האדם באשר הוא אדם

       

      אסתר יקרה,

      שיר מרגש

      ומיד חשבתי על -

       Imagine

      ''

       

      חג עצמאות שמח

      דבי

       

      (כבר יומיים אני נטולת כוכבים ) 

      ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

      הדגלים הם-הם הלבבות התרגשתי

      להקשיב/לצפות שוב בשיר הנהדר הזה. כמה באמת מתאים לכאן

      הנה ראיתי שגם מיכאל מזכיר אותו בתגובתו

      תודה מיוחדת, דבי, גם עבור התשורה הזאת

       


       

        9/5/11 09:17:

      צטט: דליה אלעזר 2011-05-08 16:40:34

      "ביקשתי להוריד את הדגלים מן התרנים ולהניף אל על את נס הפדות."

      מי יתן ויתגשם החלום****

      אני ערה לעובדה שתמימות מהולה במשאלת לב שכזו ובכל זאת יש מקום לתת להן ביטוי...

      [ונכון מה שכתבת אצלך על תגובתי, כל הגישות הראויות, כמו הנחלים, מובילות אל ים התוצאה המתמירה] :-))

      תודה לך, דליה

        9/5/11 09:10:

      צטט: Zvi Hartman 2011-05-08 16:13:53

      חג עצמאות שמח

      מרגישה את ההרהור שמאחורי הברכה...

      חג שמח גם לך, צבי, אם כי השילוב

      של מרור וחרוסת לא נוח לעיכול...

        9/5/11 09:06:

      צטט: hkadman 2011-05-08 16:08:52

      שיר מדהים דיוטימה ומרגש מאוד!*

      שיר תמים, כמובן, אבל כאלו הן משאלות הלב כולן...

      עלו בי כאן דבריה של הילה בתגובתה על שאלתי:

      - מה את חושבת שראש ממשלה טוב צריך לעשות?

      - הוא צריך להגיד לאנשים שיהיו טובים, שיהיו בוגרים

        ולא ילחמו ושלא יהיה קרב ולא יהרגו.

      תודה רבה לך, חיים

        9/5/11 08:24:
      הרמוניה נפלאה יצרת בכתיבתך הלוואי וכך ניתן היה במציאות ליצור חיבור של אחווה ואהבה. והעולם היה נראה אפילו יפה יותר.
        9/5/11 08:21:
      סוכת שלום רקחת כאן, מעשה טלאים, ובהחלט הדימוי של הילדים והמבוגרים הצוחקים במרכז הרחבה, מוקפים בבדים הצבעוניים הללו, וצחוקם מתגלגל ללא הבדל דת גזע מין וגיל... ובוודאי ללא הבדל בצבעי דגלם... ולו יכולנו תחת יריעת השמיים להחליק לנו כך בשמחה בתנועות זורמות ומבלי להתרסק על הקרח... שיר יפה ואופטימי. תודה.
        9/5/11 08:05:
      קטן כגדול... (-:
      יותר ויותר חוזר הדימוי של שמיים "סוכת עולם" ואני מודה שכבר ניכסתי אותו גם לעצמי. גם אני הייתי במרכז רוקפלר, מעניין שחשתי שם פסטורליה נעימה ומעוררת קנאה.
        9/5/11 00:53:
      אשת המילים, העשרתני!
        9/5/11 00:09:

      השלם תמיד יותר... מסך חלקיו


      זה יפה הריבוי (כמו הרבה פרחים או פרפרים)


      ובמקביל גם יפה להכיר באחד שממנו הכל מגיח (ואליו הכל חוזר)


      אפילו מדינות ודגלים

      ממש מקסים! ואם אפשר לדייק בשיר שלך, את לא מבקשת לבטל את הדגלים אלא ליצור מהם הרמוניה. זה נפלא. יום עצמאות שמח!
        8/5/11 22:06:
      אסתר, כל כך יפה, וכל כך מתאים ליום הזיכרון, שבו יורדים, וליום העצמאות, שבו הם מונפים בשנית. ומעבר לכל הטקסים - השיר מבטא שאיפה לשלום ולאחווה, לגישור על הפרוד שהדגלים מסמלים. עמים, ואנחנו בתוכם, מתאחדים ומתעלמים מן המפריד בתוכם, אל נוכח אויב משותף. האמנם האנושות נזקקת לפלישה מן המאדים על מנת להתגבר על הגבולות בין העמים ודגליהם? יום עצמאות שמח, עמוס.
        8/5/11 22:05:
      דיוטימה יקרה כל כך, איזה שיר פשוט, איזה שיר מופלא, איזו הסתכלות מיוחדת כל כך על מהותם של הדגלים. לו אכן היו הדגלים מתאחדים כמו שהלבבות מבקשים להתאחד, עולמנו היה יפה יותר. אני תמיד אומרת שלו השלום בעולם היה מצד אנשים של היומיום, הוא מזמן היה מתקיים לנצח, שכן כולנו רוצים לחיות, לאהוב, להתפרנס, להתקיים, מה יותר מזה? תודה. (וכן, גם לי נעלמה משאית האספקה של הכוכבים......)
        8/5/11 22:02:
      אמן ואמן ומשאלותייך שהם משאלות העם הזה, יתגשמו במהרה בימנו...
        8/5/11 21:45:
      איתך במשאלתך... (אין כוכביי מנצנצים :-(
        8/5/11 21:41:
      תודה, אסתר יקרה. מילותיך הזכירו לי את משאלת לבו של ג'ון לנון , כשכתב את "דמיין - imagine לו יהי.
        8/5/11 21:25:

      צטט: רוני פטיק סיור בת"א 2011-05-08 15:39:54

      לו יהי. חג שמח

      במשאלות הלב תמיד ידבק קורטוב של תמימות...

      תודה, רוני ושמחת בחגך

      [אצלי ה"מרור" מעורב ב"חרוסת"...]

        8/5/11 21:19:

      צטט: גאליס 2011-05-08 15:32:47

      אני מדמיינת סוכת טלאים יפייפיה. כל אריג מוצא את מקומו בטבעיות מונח לצד האחר ומחובר אליו כאילו לשם היה שייך מאז ומעולם. וחוטי התקוות כמו חוטי עפיפון נכרכו זה בזה במרכז הסוכה ומעטרים אותה תזכורת שקופה בוהקת לאמון שלא הושב ריקם. והיא חיה ונושמת מתמלאת מהרוח שעוברת דרכה ואינה נפרמת כי זה הכוח של ביחד אמיתי. משנה צורה ומתאימה את עצמה וכל יום היא אותה אחת אבל אחרת. כמונו. הלוואי..

      את התמונה היפה הזו שהצטיירה בדמיונך בהשראת השיר, ראוי להדגיש ולהבליט, כדי שיהנה ממנה כל "עובר דרך" מזדמן ...

      תודה, גאליס

        8/5/11 21:11:

      צטט: 4 לב אדום 2011-05-08 15:08:51

      בחוטי כל התקוות לאחותם ליריעה ואוהל להקים ממנה לאדם. מי יתן . "התקווה" שלנו תפעם בכל לב ע"מ ייקרא בן אדם או ביידיש המאנטש. שירך מרגש ומלא כוונה לחיים טובים אמן.

      גם המושג הזה, "מאנטש", מתפרש לכיוונים שונים, לפי טבעו של כל אחד, שאינו בהכרח "מאנטש בעצמו... :-))

      קראת נכון את הכוונה לחיים טובים - עבור כלל האדם באשר הוא.

      תודה, מיכאלה

        8/5/11 21:06:

      צטט: רותי ... 2011-05-08 14:57:03

      מצטרפת למשאלה.. ואפילו אם תתקיים בחלק מהזמן.. יהיה טוב יותר ..

      משאלות הלב, מי ומה יגבילן...?!

      תודה, רותי

        8/5/11 21:04:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2011-05-08 14:42:12

      התעוררתי אל תוך העצב ורוצה אלוהים שכאן היום הוא 'יום האם' כמה סימבולי.

      יופי של תקווה נטועה בשיר הקטן הזה שלך שיש בו מסר ענק.

      כוכב אין מאמש. אנסה לשוב.

      אכן צירוף סמלי ויש מי שימצא אותו מקברי...

      תודה, רונית

      [בשינוי קל ושובב של הכינוי "כש-רונית" ל"קיש-רונית", יש גם נשיקה, ביידיש וגם מאפה עם מילוי, אותו הכרתי לראשונה באותו ביקור בארה"ב]

        8/5/11 19:50:

      שיר בעל מסר...

      תגובות מעניינות ולעניין...

      הגבים מעניינים לתגובות...

      ואני הגעתי עכשיו אחרי יום עמוס,

      כולל העמדת דגל בקצה הגג

      ושרשרות דיגלונים משני צדדיו...

      יום עצמאות שמח,

      רמי

       

       

        8/5/11 19:23:

      צטט: * חיוש * 2011-05-08 14:31:46

      אסתר יקרה לליבינשיקה

      ואני רואה בדימיוני את אותו אוהל

      המורכב מיפי כל הדגלים ובכל צבעי הקשת

      והמשפט האחרון בשירך ואני הירהרתי בגלעד שליט

      ביקשתי להוריד את הדגלים מן התרנים

      ולהניף אל על את נס הפדות

      מי יתן ויקבל את עצמאותו במהרה

      המערכת לא סיפקה לי כוכבים

      אך חיבוקים אוהבים יש לי למכביר

      חיה

      יפה מה שראית בדמיונך ואני יכולה לראות באוהל הצבעוני גם הרבה אנשים מכל צבעי הקשת...

      המילים שלך שוות לי יותר מכוכבים!

      תודה, חיוש

        8/5/11 19:05:

      צטט: yonbir 2011-05-08 14:20:30

      you have no stars to give וחבל, כי את ראוייה בהחלט

      התקלה הובאה לידיעתי.

      ממילא תמיד נחשבת בעיניי יותר התגובה המילולית.

      תודה, יוני  

       

        8/5/11 19:02:

      צטט: ארזעמירן 2011-05-08 13:57:22

      בעולם אוטופי-עתידני, לא יהיו דגלים. (או גבולות, או מלחמות, או דת)

      נכון מאוד.

      כמו שיש נוסטלגיה הנוטה לייפות את העבר,

      יש גם, כמיהה-לגיה העושה אותו דבר לגבי העתיד.

      [פוסט בעניין זה כבר ממתין לתורו]

      תודה, ארז

       

        8/5/11 18:56:

      צטט: ספרותית 2011-05-08 13:53:49

      ביקשתי להוריד את הדגלים מן התרנים בחוטי כל התקוות לאחותם ליריעה ואוהל להקים ממנה לאדם. מצטרפת לבקשה בלב מלא

      תודה לך, רחלי

       

        8/5/11 18:54:

      צטט: אסנת אלון (אינציגר) 2011-05-08 13:44:32

      להניף את נס הפדות- משאלה יפה בימים כאלה

      אכן...

      יש מי שקראו בשורה האחרונה הזו הרמז לשחרורו של גלעד ולא חשוב שהשיר נכתב לפני כ-30 שנה...

      נראה שעניין הפדות היה, הווה ויהיה רלוונטי ואקטואלי תמיד...

      תודה לך, אסנת

       

        8/5/11 18:50:

      צטט: The Birth of Venus 2011-05-08 13:31:08

      וואו.. השיר הזה ראוי לפרסום .. מדהים כמה שנהניתי והתרגשתי.. סוכת עולם, מקסיםםםם...

      כיף גדול לקרוא תגובה כזו!

      תודה, מיטלי

        8/5/11 18:46:

      צטט: יעל - מתחילות מחדש 2011-05-08 13:27:44

      את כל כך מעבירה את התרגשותך, שהתחושה כאילו שהייתי איתך שם.

      שיהיה שבוע מבורך...

      המצחיק הוא, שהתרגשתי שם בלי להוציא מילה ולכן התאפשר להם לפרש אותי באופן המתאים להם. 

      אנקדוטה על ההבדל בין מציאות לפרשנות, במקרה זה ללא נזקים... :-))

      תודה, יעלי

        8/5/11 17:41:

      דיוטימה

      כל מילה מרגשת
      ואת ברגישותך הרבה
      הגשת את זה
      תודה

      עצמאות שמח


      אשוב לכשישובו....

        8/5/11 17:36:

      צטט: סאלינה 2011-05-08 12:39:06

      את תמיד מרגשת אותי בכתיבתך....תודה אסתר על המילים... לאחל תמיד לימים טובים....אמן !!..סאלינה

      דברים שבאים מנפש רגישה, מרגשים נפשות רגישות, ככה זה עובד... :-))

      תודה, סאלינה

       

       

        8/5/11 17:33:

      צטט: pinkason1 2011-05-08 12:37:23

      * שיר יפה מאוד, שתי השורות האחרונות מעלות בי הירהור משונה שאינו קשור לשיר אלא למצב ....ולהניף אל על את נס הפדות. השיר שלום עלה כאן לפני שנה.

      והשאלה הגדולה שלי היא, מה יהיה כאן בעוד שנה?

      נזכור את כל הנופלים ללא הבדל, מלחמה, פעולות איבה ובזמן שלום המוות מאחר זכרון כואב. החיים כהרגלם מחפשים לתייג את הניספים למחנות

      בדיוק!

      השיר פונה אל החיים, שכהרגלם מדגלים דגלים הדוגלים בבידול צדקני.

      תודה, יקירי

       

        8/5/11 17:27:

      צטט: טומי טומי 2011-05-08 12:26:07

      בדרכך הצלולה והמדויקת את מפליאה לגעת בקרוב וברחוק , תודה טומי

      יפה מה שכתבת כאן וגם מעלה בי תהייה לגבי המשמעות של "קרוב ורחוק" בעיניך, בהקשר לשיר.

      תודה, טומי

       

        8/5/11 17:23:

      צטט: פרודת רשתית 2011-05-08 12:24:10

      אולי בשל העובדה שגידלתי בת בניו יורק ומרכז רוקפלר היה מקום שפקדנו לעיתים ברמה שבועית, המקום מעורר בי הרהורים מסוג אחר ואסוציאציות אחרות לגמרי: של שמחה, משפחתיות, נורמליות, אפשרות לחוות אותו כרצונך, עושר מול עוני.

      את ה"נורמאליות" שאת מתארת, פגשתי מכל עבר במשך שהותי שם, כמה וכמה פעמים.

      האנקדוטה לקוחה מביקורי הראשון, ב-1983.

      הדמות הדומיננטית במשפחה המארחת, עם הרבה מאוד רצון טוב, יש לומר, אבל עם לא מעט יוהרה, "דחפה" לי את ניו-יורק במנות נוצצות, תרתי משמע, בילויים שברור היה לי כי אינם כלולים בחייהם הרגילים, כשמשפט חוזר דבק בהם בכל פעם: "אח, מה אתם יודעים שם, תמיד הרגשתי שהארץ קטנה מדי בשבילי!" 

      מתוך הרקע הזה נכתבה ההקדמה.

      תודה, ליאורה ♥ 

       

        8/5/11 17:09:
      נס הפדות. וכמה צריך עוד בשביל לפדות אחד ויחיד? במקום שיתעופפ כל נס לבדו לאחות יחדיו. כמה יפה החלום. ורחוק ומתרחק מן המציאות...אך אם לא נחלום איך נגשים? תודה אסתר על שיר מרגש.
        8/5/11 17:05:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2011-05-08 12:22:38

      "ביקשתי להוריד את הדגלים מן התרנים, בחוטי כל התקוות לאחותם ליריעה ואוהל להקים ממנה לאדם. כיפת שמיים תכולה סוכת עולם".

      המלים האלו כל כך מבטאות את הזיקה שלך !!!!!!!! את הרצון שלך להיות כאן ועכשו ולא כל כך רחוקה (פיסית)

      אהבתי אהבתי אהבתי

      אני'לה חביבה, חשוב לי להבין. אשמח אם תתפני לבאר לי, איך הגעת לדברים, היפים כשלעצמם, שהדגשתי בכתום...

      תודה לך

       

        8/5/11 17:02:
      שיר קטן - שיר גדול. פוסע בלאט מן החיצוני, המתנפנף, הרהבתני, הגאה, אל הפנימי השקט, צנוע, עניו. נוגע ללב בפשטותו ואורו. יום עצמאות שמח אסתר יקרה.
        8/5/11 16:58:

      צטט: ג'יליישן 2011-05-08 12:21:59

      שיר מרגש, ואכן ל'היות עם חופשי בארצנו...' ולהניף אל על את נס הפדות.

      בשיר מקופל הרעיון הכללי של היות כל העמים, כל בני האדם, חופשיים בארצותיהם.

      תודה, גילה

       

        8/5/11 16:53:

      צטט: judi.m 2011-05-08 12:20:21

      דיוטימא יקרה, זה השיר השישי שלך שאני קוראת כאן בקפה (אחד מהם הולחן כאן) - את מרשימה אותי (טוב, נו. כמו תמיד...) את מוכשרת יקירתי. את כותבת שירה יפהפיה ומרגשת. לעבודה. אני הולכת לרדות בך...
      השיר מרגש ומביע תקווה ורעיון יפה כל כך.
      והסיום שלו: "ולהניף אל על את נס הפדות" - גם אם נכתב לפני ולא הייתה בו כוונה זאת - הרי שאינו שוכח את גלעד שליט ואת כל אחיו השבויים בעולם. והם רבים.
      בעיני השיר הזה הוא התפר הראשון ביריעה הזאת.
      תודה לך אהובה על עונג שירי זה, בשעה זאת של היום.
      ג'ודי.

      את יודעת, ג'ודילה, יש לי מין מגירה דמיונית-סודית כזו, מרופדת בקטיפה ארגמנית, בה אני מניחה בכבוד שבחים כמו שלך, לבל יסחררו את ראשי. שבה ומציצה בהם ברגעים שמפלס מצב הרוח ירוד מעט...

      השיר נכתב, כמו כל השירים בארצנו, "בין המלחמות", בין זו ש"נפלה" על יום כיפור ואין כפרה לנופלים, ובין זו שנקראה בסגי-נהור "שְלום הגליל", נוּמֶרוֹ אוּנוֹ...

      יפה כל כך המשפט שבחרתי להדגישו ובחרתי בכחול שעל גבי הלבן של דגלנו, כי בינתיים אין מספיק תורמים ליריעה...

      תודה לך, אהובה

       

        8/5/11 16:44:

      להניף אל על את נס הפדות.

      איחוד הדגלים כמו איחוד הלבבות
      הדגלים כסמל לאחוות האדם באשר הוא אדם

       

      אסתר יקרה,

      שיר מרגש

      ומיד חשבתי על -

       Imagine

      ''

       

      חג עצמאות שמח

      דבי

       

      (כבר יומיים אני נטולת כוכבים  ) 


        8/5/11 16:40:
      "ביקשתי להוריד את הדגלים מן התרנים ולהניף אל על את נס הפדות." מי יתן ויתגשם החלום****
        8/5/11 16:13:
      חג עצמאות שמח
        8/5/11 16:08:
      שיר מדהים דיוטימה ומרגש מאוד!*
      לו יהי. חג שמח
        8/5/11 15:32:
      אני מדמיינת סוכת טלאים יפייפיה. כל אריג מוצא את מקומו בטבעיות מונח לצד האחר ומחובר אליו כאילו לשם היה שייך מאז ומעולם. וחוטי התקוות כמו חוטי עפיפון נכרכו זה בזה במרכז הסוכה ומעטרים אותה תזכורת שקופה בוהקת לאמון שלא הושב ריקם. והיא חיה ונושמת מתמלאת מהרוח שעוברת דרכה ואינה נפרמת כי זה הכוח של ביחד אמיתי. משנה צורה ומתאימה את עצמה וכל יום היא אותה אחת אבל אחרת. כמונו. הלוואי..
        8/5/11 15:08:
      בחוטי כל התקוות לאחותם ליריעה ואוהל להקים ממנה לאדם. מי יתן . "התקווה" שלנו תפעם בכל לב ע"מ ייקרא בן אדם או ביידיש המאנטש. שירך מרגש ומלא כוונה לחיים טובים אמן.
        8/5/11 14:57:
      מצטרפת למשאלה.. ואפילו אם תתקיים בחלק מהזמן.. יהיה טוב יותר ..
      התעוררתי אל תוך העצב ורוצה אלוהים שכאן היום הוא 'יום האם' כמה סימבולי. יופי של תקווה נטועה בשיר הקטן הזה שלך שיש בו מסר ענק. כוכב אין מאמש. אנסה לשוב.
        8/5/11 14:37:

      צטט: רפי הג'ירפי 2011-05-08 12:19:50

      אילו כל האימהות המסו בדמעות את סוללות התותחים...

      ועוד הרבה-הרבה לפני כן, לו יכלו למוסס את כל הפחדים המבָדלים, שהופכים אנשים מפוחדים למפחידים, שמולידים סוללות תותחים ושאר מיני אמל"ח... 

      תודה, רפי ♥ 

        8/5/11 14:31:

      אסתר יקרה לליבינשיקה

      ואני רואה בדימיוני את אותו אוהל

      המורכב מיפי כל הדגלים ובכל צבעי הקשת

      והמשפט האחרון בשירך ואני הירהרתי בגלעד שליט

      ביקשתי להוריד את הדגלים מן התרנים

      ולהניף אל על את נס הפדות

      מי יתן ויקבל את עצמאותו במהרה

      המערכת לא סיפקה לי כוכבים

      אך חיבוקים אוהבים יש לי למכביר

      חיה

        8/5/11 14:31:

      צטט: רנבו2 2011-05-08 12:17:40

      לא תמיד ניתן להפוך סמל לפריט שימושי, כל אחד לוקח אותו לאן שליבו הולך.

      הולכת לקראתך, עם לא להפוך סמל לפריט שימושי.

      השאלה הרצינית שהייתי שואלת כאן: האין הדבקות בסמלים מבָדלים חותרת מעיקרה, תחת הערכים הנשגבים שסמלים אלה ביקשו לייצג מלכתחילה...?

      תודה, רני

       

        8/5/11 14:23:

      צטט: עינת עופר 2011-05-08 12:12:51

      אני קוראת את זה כ "לו יהי" בגרסתך האישית המרגשת והעדינה. מצטרפת לבקשתך - מקומם של הדגלים לא על התרנים.

      ואני הלכתי קצת הלאה וביטלתי בכלל את הצורך בהם, ב"לו יהי" שלי.

      גלילה, חברתנו המשותפת, הייתה יכולה להכין מהם בגדים מרהיבי עין...!

      תודה, עינתי

       

        8/5/11 14:20:
      you have no stars to give וחבל, כי את ראוייה בהחלט
        8/5/11 14:19:

      צטט: דן ספרי 2011-05-08 12:16:57

      דרך אגב למרות שגרתי בזמנו זמן רב יחסית בניו יורק. (ולא הייתי "תייר") ביקרתי אז אולי רק פעם אחת ויחידה במרכז רוקפלר...

      אני משערת שגם קרוביי שעזבו לשם כבר ב-1958, לא היו בדיוק "בני בית" שם...

      ואם כבר באגביות עסקינן, המקרה הזה של קריאה לא נכונה את התרגשותי, שהותירה אותם ואותי בהרגשה טובה, יכול להיות אנקדוטה מכוננת ביחסים...

        8/5/11 14:03:

      צטט: דן ספרי 2011-05-08 12:14:23

      יש בשיר הזה משהו פשוט תמים וטהור שאהבתי. שיר ששואף להגיע אל הנשגב העליון ובעצם השאיפה הבלתי אפשרית הזו המתקיימת בו - היא שמרוממת אותו ואותנו...

      בסומק קל על לחיי, קראתי את דבריך המחממים את ליבי.

      תודה רבה לך, דן

        8/5/11 13:57:
      בעולם אוטופי-עתידני, לא יהיו דגלים. (או גבולות, או מלחמות, או דת)
        8/5/11 13:53:
      ביקשתי להוריד את הדגלים מן התרנים בחוטי כל התקוות לאחותם ליריעה ואוהל להקים ממנה לאדם. מצטרפת לבקשה בלב מלא
        8/5/11 13:46:

      צטט: Design4U 2011-05-08 12:10:40

      גם אני מצטרפת לבקשה שבשירך:

      הורידו את הדגלים לחצי התורן! אנא עשו זאת גם באגף הימני הקיצוני וירא האלוהים.

      קריאתך במקומה, מיכלי ואני פורשת אותה הלאה לשכנינו ולכל מקום בו אנשי קצוות מצמצמים רווחתם של אחרים.

      שמחתי לביקורך ותודה לך

      להניף את נס הפדות- משאלה יפה בימים כאלה
        8/5/11 13:39:

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-05-08 10:51:54

      אני מצטרפת ל"רקיחה מחדש" שלך.

      מעדיפה את הטנגו בקפה נוגה ע"פ השטחי-קרח מקפיאים.

      תארי לך איזה בגדים אפשר היה לעשות מכל הדגלים...

      והנה שוב, במיוחד בשבילך, ליליק חמדתי, הטנגו מקפה נוגה 

        8/5/11 13:31:
      וואו.. השיר הזה ראוי לפרסום .. מדהים כמה שנהניתי והתרגשתי.. סוכת עולם, מקסיםםםם...
      את כל כך מעבירה את התרגשותך, שהתחושה כאילו שהייתי איתך שם. שיהיה שבוע מבורך...
        8/5/11 13:21:

      צטט: בניp 2011-05-08 10:26:27

      אחדות ולא פירוד...

      אחדות - מושג בעייתי בפרט בהקשר זה.

      אחווה מתאים יותר, בגלל הסובלנות המקופלת בה.

      אחווה מאפשרת גוונים שונים, כמו ביחסי אחאים במשפחה הרואה ערך בדאגה לרווחת כל הפרטים בה. 

      תודה, בני

        8/5/11 13:12:

      צטט: דנה.גל 2011-05-08 10:00:06

      כל כך מרגש!

      בין אם הכוונה לשיר, לסיפור המקדים או לשניהם,

      התרגשותך מחמיאה. תודה, דנה

        8/5/11 12:39:

      צטט: סאלינה 2011-05-08 12:39:06

      את תמיד מרגשת אותי בכתיבתך....תודה אסתר על המילים... לאחל תמיד לימים טובים....אמן !!..סאלינה

       

        8/5/11 12:37:
      * שיר יפה מאוד, שתי השורות נאחרונות מעלות בי הירהור משונה שאינו קשור לשיר אלה למצב ....ולהניף אל על את נס הפדות. השיר שלום עלה כאן לפני שנה. והשאלה הגדולה שלי היא מה יהיה כאן בעוד שנה. נזכור את כל הנופלים ללא הבדל, מלחמה, פעולות איבה ובזמן שלום המוות מאחר זכרון כואב. החיים כהרגלם מחפשים לתייג את הניספים למחנות
        8/5/11 12:26:
      בדרכך הצלולה והמדויקת את מפליאה לגעת בקרוב וברחוק , תודה טומי
        8/5/11 12:24:
      אולי בשל העובדה שגידלתי בת בניו יורק ומרכז רוקפלר היה מקום שפקדנו לעיתים ברמה שבועית, המקום מעורר בי הרהורים מסוג אחר ואסוציאציות אחרות לגמר: של שמחה, משפחתיות, נורמליות, אפשרות לחות אותו כרצונך, עושר מול עוני
      "ביקשתי להוריד את הדגלים מן התרנים בחוטי כל התקוות לאחותם ליריעה ואוהל להקים ממנה לאדם. כיפת שמיים תכולה סוכת עולם". המלים האלו כל כך מבטאות את הזיקה שלך !!!!!!!! את הרצון שלך להיות כאן ועכשו ולא כל כך רחוקה (פיסית) אהבתי אהבתי אהבתי
        8/5/11 12:21:
      שיר מרגש, ואכן ל'היות עם חופשי בארצנו...' ולהניף אל על את נס הפדות.
        8/5/11 12:20:

      דיוטימא יקרה, זה השיר השישי שלך שאני קוראת כאן בקפה (אחד מהם הולחן כאן) - את מרשימה אותי (טוב, נו. כמו תמיד...) את מוכשרת יקירתי. את כותבת שירה יפהפיה ומרגשת. לעבודה. אני הולכת לרדות בך...
      השיר מרגש ומביע תקווה ורעיון יפה כל כך.
      והסיום שלו: "ולהניף אל על את נס הפדות" - גם אם נכתב לפני ולא הייתה בו כוונה זאת - הרי שאינו שוכח את גלעד שליט ואת כל אחיו השבויים בעולם. והם רבים.
      בעיני השיר הזה הוא התפר הראשון ביריעה הזאת.
      תודה לך אהובה על עונג שירי זה, בשעה זאת של היום.
      ג'ודי.

        8/5/11 12:19:
      אילו כל האימהות המסו בדמעות את סוללות התותחים...
        8/5/11 12:17:
      לא תמיד ניתן להפוך סמל לפריט שימושי, כל אחד לוקח אותו לאן שליבו הולך.
        8/5/11 12:16:
      דרך אגב למרות שגרתי בזמנו זמן רב יחסית בניו יורק. (ולא הייתי "תייר")ביקרתי אז אולי רק פעם אחת ויחידה במרכז רוקפלר...
        8/5/11 12:14:
      יש בשיר הזה משהו פשוט תמים וטהור שאהבתי. שיר ששואף להגיע אל הנשגב העליון ובעצם השאיפה הבלתי אפשרית הזו המתקיימת בו - היא שמרוממת אותו ואותנו...
        8/5/11 12:12:
      אני קוראת את זה כ "לו יהי" בגרסתך האישית המרגשת והעדינה. מצטרפת לבקשתך - מקומם של הדגלים לא על התרנים.
        8/5/11 12:10:

      גם אני מצטרפת לבקשה שבשירך:

      הורידו את הדגלים לחצי התורן! אנא עשו זאת גם באגף הימני הקיצוני וירא האלוהים.

        8/5/11 10:51:
      אני מצטרפת ל"רקיחה מחדש" שלך. מעדיפה את הטנגו בקפה נוגה ע"פ השטחי-קרח מקפיאים.
        8/5/11 10:26:
      אחדות ולא פירוד...
        8/5/11 10:00:
      כל כך מרגש!
        8/5/11 09:44:

      צטט: remei 2011-05-08 09:27:00

      אמן ואמן...

      תודה, רמי ואיחולים טובים לך!

       

        8/5/11 09:27:
      אמן ואמן...

      ארכיון

      פרופיל

      דיוטימה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין