שלוש שנים אחרי שנכתב השיר, ביקרתי במרכז רוקפלר הנודע, שרחבת הגלישה שלו מוקפת בדגלי אומות העולם. רחוקה מהבית אלפי מילין והשיר הכתוב בעט נובע חבוי לו באחד מדפי יומני, חשתי אותו שם במלוא עוצמתו.
ערים להתרגשותי, עלתה גאוות קרוביי בליבם, על שיכלו להעניק ל"פרובינציאלית" מישראל חוויה כה מרשימה, לחזות באחד מאתריה המרהיבים של מנהטן "שלהם"... שתקתי ואפשרתי להם להתענג על חוויית הנתינה.
דגלים
ביקשתי להוריד את הדגלים מן התרנים בחוטי כל התקוות לאחותם ליריעה ואוהל להקים ממנה לאדם.
משלל צורות ופסיפסֵי גוונים לרקוח מחדש שקיפות הבדולח הטהורה כיפת שמיים תכולה סוכת עולם.
ביקשתי להוריד את הדגלים מן התרנים ולהניף אל על את נס הפדות.
♣ ♣ ♣ ♣ ♣
השיר שלום עלה כאן לפני שנה. |
תגובות (131)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הגנזך, אוצר בתוכו פוסטים מגוונים למדיי. לו ידעתי מהו סוג הנושאים שאתה אוהב לקרוא, יכולתי להקל עליך בהמלצה על דבר או שניים.
נסה את הסיפור אימא של צחי או משהו רומנטי, כמו: שתי פגישות
שמחה שאתה משוטט "בין המדפים".
סופשבוע נעים גם לך, יורם ♥
אכן, בדיוק כך, אבל נראה שלב האדם לא מדביק את המוח בקצב התפתחותו וכך עדיין עם לעם - דרקון ואדם לאדם - זאב...
תודה, א. (-:) ♥
[השארתי גם לך מנחה ליד הדלת...]
תודה לך, אורחת טובת מראה ונדיבת לב ♥ (-:}>
כמה יפה ונוגע
הפחת בדגלים אנשים
בכל מיני צבעים
וביקשת לרקוח מחדש
שקיפות
טהורה
עדאינהבדל
תחת כיפת שמים תכולה
בסוכת העולם
♥
את כל הדגלים לאוהל ססגוני אחד.
תודה, ברק ♥
תודה, שוקה ♥
אסתר יקירתי
אהבתי את התוספת הזו שלך שבתוך האוהל קיבוץ של אנשים מכל
קצווי העולם = בכל צבעי הקשת (-:
תודה לך יקירה, ואני שבתי ובאמתחתי כוכב אהבה לתלותו על דש ליבך
ערב ניפלא
חיה
לאומיות שיולדת בסמטאותיה לאומנות...
כשנחתנו במינכן בדרכנו לאוסטריה, תהיתי כמה זמן יעכבו אותנו במעבר הגבול, כשלנגד עיניי התמונות העגומות במעברי הגבול באיזורינו... בני, נהנה מהכביש הפתוח ולחץ על הדוושה. הדרך אצה ואין זכר למחסום ושום רמז למשמר. לפתע צדה עיני תמרור, גובהו לא יותר ממטר, על לוחית עגולה בקוטר 20 ס"מ צוין המעבר ליעדנו. לא שוטר, לא ביקורת, שורשיו של העץ התמיר המקביל לתמרורון, אדישים לעובדה שחלקם ניזונים מאדמת גרמניה וחלקם מזו של אוסטריה... חשבתי אז לעצמי כמה פשוט ויפה היה יכול להיות לו צוין בדרכונים שכולנו אזרחי העולם! [ואז ממילא גם לא היה צורך בדרכון...]
אז כן, בעניין החלום על אחוות האדם אני תמימה כמו הילה והלוואי שלא יעבור לי!
תודה, שמעון ♥
השיר הוא כבר כבן 30 שנה ואם גם עברתי כמה וכמה תהפוכות מאז, מן ההיבט הזה, תמימותי בהחלט נותרה כשהייתה ואני שמחה להודות בכך! :-))
תודה, איריתי יקירתי ויום עצמאות שמח גם לך ♥
לי זה הזכיר את השיר Imagine של ג'ון לנון ...
כך אני נוהגת, יעלי, בתגובות יצירתיות, כמו זו שלך כאן, מדגישה וצובעת אותן, כדי שכל מי שישובו לבקר ולקרוא יהנו גם הם, כמוני!
תודה לך ! ♥
אולי גדולתו בקוטנו... (-:)>
תודה, צ"א ♥
ה"סוכת עולם" כאן היא כבת שלושים שנה, עם זאת לא לי זכות היוצרים (-:)
אך טבעי הוא שכל אחת/ד יש לה/ו את הרוקפלר שלה/ו...
תודה, ניצה ♥
תודה לך, נשמה שִמְשִית ♥
בדיוק לכך התכוונתי!
בכיוון זה הרחבתי מעט בתגובתי ל-בניq, [בין התגובות הראשונות], הוא דיבר על אחדות ואני התכוונתי לאחווה.
תודה, לאה, על שהוספת ודייקת ויום עצמאות שמח גם לך ♥
מזותומרת?! הכל! (:
ריגשת אותי בתגובתך, נדיבת המילים מתמיד! :-))
אולי באמת רק גורמי חוץ, לא כוחות האו"מ, יוכלו לזעזע לטובה את מוסדי הארץ כאן...
תאר לעצמך עולם בלי דרכונים, כולם-כולם, מסין ועד שבדיה, אזרחי העולם...!
תודה רבה לך, עמוס ♥
העניין הוא שלא פרשו נכון את חזון הנביאים:
וישב איש תחת גפנו ותחת תאנתו... כטבעם, הבינו שלי שלי ושלך שלך וזה עוד במקרה הטוב...! אבל משהו בכל זאת לקחה האנושות מהציטטה הזו ואף השכילה להעבירו מדור לדור - את המילה המופיעה בה פעמיים...
באשר לכוכבים, יקירתי, כבר הארת את ליבי בדברייך!
תודה, ליריתי ♥
תודה שהתרגשת, אביה ועצמאות שמחה לך ♥
מרגישה היטב את ליבך מבעד לדברייך...
השיר אכן טובל בתמימות, כדרכם של חלומות, אבל חלומות יוצרים מאגרי דלק לחולל תמורות I HAVE A DREAM, הוא קרא וקרה דבר שלא היה קודם...
בתגובתי לקדמן עלתה בי אסוציאטיבית התגובה של הילה:
- מה את חושבת שראש ממשלה טוב צריך לעשות?
- הוא צריך להגיד לאנשים שיהיו טובים, שיהיו בוגרים
ולא ילחמו ושלא יהיה קרב ולא יהרגו.
התרגשותך מהשיר נוגעת בי. תודה, אירית ♥
מחמם לב לקרוא את האופן בו השיר נגע בך.
תודה נרגשת, יצחק יקר ויום עצמאות שמח לך ♥
[ונכון מה שכתבת אצלך על תגובתי, כל הגישות הראויות, כמו הנחלים, מובילות אל ים התוצאה המתמירה] :-))
תודה לך, דליה ♥
חג שמח גם לך, צבי, אם כי השילוב
של מרור וחרוסת לא נוח לעיכול... ♥
שיר תמים, כמובן, אבל כאלו הן משאלות הלב כולן...
עלו בי כאן דבריה של הילה בתגובתה על שאלתי:
- מה את חושבת שראש ממשלה טוב צריך לעשות?
- הוא צריך להגיד לאנשים שיהיו טובים, שיהיו בוגרים
ולא ילחמו ושלא יהיה קרב ולא יהרגו.
תודה רבה לך, חיים ♥
השלם תמיד יותר... מסך חלקיו
זה יפה הריבוי (כמו הרבה פרחים או פרפרים)
ובמקביל גם יפה להכיר באחד שממנו הכל מגיח (ואליו הכל חוזר)
אפילו מדינות ודגלים
במשאלות הלב תמיד ידבק קורטוב של תמימות...
תודה, רוני ושמחת בחגך ♥
[אצלי ה"מרור" מעורב ב"חרוסת"...]
את התמונה היפה הזו שהצטיירה בדמיונך בהשראת השיר, ראוי להדגיש ולהבליט, כדי שיהנה ממנה כל "עובר דרך" מזדמן ...
תודה, גאליס ♥
גם המושג הזה, "מאנטש", מתפרש לכיוונים שונים, לפי טבעו של כל אחד, שאינו בהכרח "מאנטש בעצמו... :-))
קראת נכון את הכוונה לחיים טובים - עבור כלל האדם באשר הוא.
תודה, מיכאלה ♥
משאלות הלב, מי ומה יגבילן...?!
תודה, רותי ♥
[בשינוי קל ושובב של הכינוי "כש-רונית" ל"קיש-רונית", יש גם נשיקה, ביידיש וגם מאפה עם מילוי, אותו הכרתי לראשונה באותו ביקור בארה"ב]
שיר בעל מסר...
תגובות מעניינות ולעניין...
הגבים מעניינים לתגובות...
ואני הגעתי עכשיו אחרי יום עמוס,
כולל העמדת דגל בקצה הגג
ושרשרות דיגלונים משני צדדיו...
יום עצמאות שמח,
רמי
יפה מה שראית בדמיונך ואני יכולה לראות באוהל הצבעוני גם הרבה אנשים מכל צבעי הקשת...
המילים שלך שוות לי יותר מכוכבים!
תודה, חיוש ♥
אכן...
יש מי שקראו בשורה האחרונה הזו הרמז לשחרורו של גלעד ולא חשוב שהשיר נכתב לפני כ-30 שנה...
נראה שעניין הפדות היה, הווה ויהיה רלוונטי ואקטואלי תמיד...
תודה לך, אסנת ♥
כיף גדול לקרוא תגובה כזו!
תודה, מיטלי ♥
דיוטימה
כל מילה מרגשת
ואת ברגישותך הרבה
הגשת את זה
תודה
עצמאות שמח
אשוב לכשישובו....
להניף אל על את נס הפדות.
איחוד הדגלים כמו איחוד הלבבות
הדגלים כסמל לאחוות האדם באשר הוא אדם
אסתר יקרה,
שיר מרגש
ומיד חשבתי על -
Imagine
חג עצמאות שמח
דבי
(כבר יומיים אני נטולת כוכבים )
אסתר יקרה לליבי
ואני רואה בדימיוני את אותו אוהל
המורכב מיפי כל הדגלים ובכל צבעי הקשת
והמשפט האחרון בשירך ואני הירהרתי בגלעד שליט
ביקשתי להוריד את הדגלים מן התרנים
ולהניף אל על את נס הפדות
מי יתן ויקבל את עצמאותו במהרה
המערכת לא סיפקה לי כוכבים
אך חיבוקים אוהבים יש לי למכביר
חיה
הולכת לקראתך, עם לא להפוך סמל לפריט שימושי.
השאלה הרצינית שהייתי שואלת כאן: האין הדבקות בסמלים מבָדלים חותרת מעיקרה, תחת הערכים הנשגבים שסמלים אלה ביקשו לייצג מלכתחילה...?
תודה, רני ♥
אני משערת שגם קרוביי שעזבו לשם כבר ב-1958, לא היו בדיוק "בני בית" שם...
ואם כבר באגביות עסקינן, המקרה הזה של קריאה לא נכונה את התרגשותי, שהותירה אותם ואותי בהרגשה טובה, יכול להיות אנקדוטה מכוננת ביחסים...
בסומק קל על לחיי, קראתי את דבריך המחממים את ליבי.
תודה רבה לך, דן ♥
קריאתך במקומה, מיכלי ואני פורשת אותה הלאה לשכנינו ולכל מקום בו אנשי קצוות מצמצמים רווחתם של אחרים.
שמחתי לביקורך ותודה לך ♥
תארי לך איזה בגדים אפשר היה לעשות מכל הדגלים...
והנה שוב, במיוחד בשבילך, ליליק חמדתי, הטנגו מקפה נוגה ♥
אחדות - מושג בעייתי בפרט בהקשר זה.
אחווה מתאים יותר, בגלל הסובלנות המקופלת בה.
אחווה מאפשרת גוונים שונים, כמו ביחסי אחאים במשפחה הרואה ערך בדאגה לרווחת כל הפרטים בה.
תודה, בני ♥
דיוטימא יקרה, זה השיר השישי שלך שאני קוראת כאן בקפה (אחד מהם הולחן כאן) - את מרשימה אותי (טוב, נו. כמו תמיד...) את מוכשרת יקירתי. את כותבת שירה יפהפיה ומרגשת. לעבודה. אני הולכת לרדות בך...
השיר מרגש ומביע תקווה ורעיון יפה כל כך.
והסיום שלו: "ולהניף אל על את נס הפדות" - גם אם נכתב לפני ולא הייתה בו כוונה זאת - הרי שאינו שוכח את גלעד שליט ואת כל אחיו השבויים בעולם. והם רבים.
בעיני השיר הזה הוא התפר הראשון ביריעה הזאת.
תודה לך אהובה על עונג שירי זה, בשעה זאת של היום.
ג'ודי.
גם אני מצטרפת לבקשה שבשירך:
הורידו את הדגלים לחצי התורן! אנא עשו זאת גם באגף הימני הקיצוני וירא האלוהים.